סיטאר
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סיטאר – כלי מיתר הודי עתיק. ארוך מאוד, בעל כ־20 מיתרים ובעל צליל מרגיע ביותר. פורטים עליו בעזרת מיזרב.
[עריכה] אֶטִימוֹלוֹגְיָה והיסטוריה
השם סיטאר בא מהמילה הפרסית סֱאטָר, סֲא פרושו שלוש ו-טָר פרושו מיתר. כלי נגינה דומה נמצא בשימוש בידים אלו באפגניסטן והשם הפרסי המקורי נשמר, שני כלי הנגינה כנראה הופקו מטֶמבור הכורדי, כלי נגינה המזכיר קַתְרוֹס בלי תיבת תהודה. גם הטֶמבור והסֱאטָר היו בשימוש בפרס הטרום איסלמית ובשימוש באירן כיום. לחלופין, כלי הודי ותיק יותר הקרוי רוּדְרָה וִינָה דומה לסיטאר יותר בצורתו ובחשיבותו, במיוחד בשימוש בדלעת. יתכן כי הסיטאר הופק מכלי ניגנה זה, או שהסיטאר הוא מיזוג של הרוּדְרָה וִינָה ומכלי נגינה המזכיר קַתְרוֹס.
[עריכה] נגינה בסיטאר
מכניקת הסיטאר
סממן מובהק של הסיטאר הם הסריגים המעוגלים הדינמים (המאפשרים וריאציות כיוון מגוונות) והמוגבהים (מיתרים יכולים לעבור מתחת לסריגים המפיקים קול מאוד עסיסי). לסיטאר הטיפוסי יש 18-20 מיתרים (תלוי בסגנון) למרות שיש גם סיטארים בעלי 6 ו-7 מיתרים הניתנים לנגינה למעלה. שניים מהמיתרים (הנקראים צ'יקרי) מספקים את הזמזום ובשאר המיתרים משתמשים כדי לנגן את המלודיה, למרות שרוב התווים של המלודיה מנגנים על המיתר הראשון (הקרוי באג' טאר) לסיטר יש גם 11-13 מיתרי הבנה הנמצאים מתחת לסריגים.
לסיטאר יש ארבעה גשרים הגשר הראשי (הבאדה גורג') לנגינה ולמיתרי הזמזום, וגשר שני קטן יותר (הצ'וטה גורג') למיתרים ההבנה ממוקם על הגוף. שני גשרי צוואר (פאטרי) ממוקמים בראש הצוואר. לסיטאר יכול או לא יכול להיות ויברטור שני, הטומבה, ליד הצאוור החלול של הסיטאר.
[עריכה] נגני סיטאר ידועים
ראווי שנקר, ג'ורג' האריסון (הביטלס) ניקיל בנרג'י, ויליאת חאן.
ערך זה הוא קצרמר בנושא מוזיקה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.
