סיני ועוקר הרים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

סיני הוא כינוי לאדם הבקיא במשנה ובברייתא כאילו ניתנו לו בהר סיני: "שמשנה וברייתא סדורין לו מפי השמועה כנתינתן מהר סיני" (רש"י, יסודות ההלכה).

עוקר הרים הוא כינוי לאדם חריף בתורה: "דחריף ומפולפל בתורה, אע"פ שאין משנה וברייתא סדורין לו כל כך" (רש"י, יסודות ההלכה).

המקורות עוסקים במחלוקת על חשיבותם היחסית.

[עריכה] דעת ארץ ישראל בתקופת התלמוד

"אמר רבי יוחנן: פליגו בה רבן שמעון בן גמליאל ורבנן. חד אמר: "סיני עדיף", וחד אמר: "עוקר הרים עדיף". רב יוסף - סיני. רבה - עוקר הרים. שלחו לתמן, "איזה מהם קודם?". שלחו להו: "סיני עדיף, דאמר מר הכול צריכין למרי חטיא, ואפילו הכי לא קביל רב יוסף עליה"."

תלמוד בבלי, מסכת הוריות פרק ג', דף יד, א' גמרא, וגם במסכת ברכות פרק ט', בצורה דומה.

כלומר, רבן שמעון בן גמליאל ורבותינו (רבנים אחרים) היו חלוקים בדעתם. אחד אמר כי סיני עדיף, ואחרים כי עוקר הרים עדיף. המחלוקת לא הייתה ערטילאית, אלא נגעה לשני רבנים ברי פלוגתא: רב יוסף בר חייא היה ידוע כסיני, ורבה בר נחמני היה ידוע כ"עוקר הרים". שלחו שאלה לשם (לארץ ישראל), ונענו: "סיני עדיף, שאמר רבי: כולם צריכים לבעלי החיטה (הכוונה לרב יוסף)".

לעומת זאת, בתלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, פרק ט', מסבירים רבותינו: "הכל צריכין למרי חטיא - גמרא". כלומר, קיימת הסכמה כי "בעלי החיטה" משמעו בעלי הגמרא. רש"י מסביר באותו מקום:

"זה בעל גמרא שממית עצמו לכוין הלכות ולתרץ הוויות: סוגיית גמרא ותרוצי משניות וברייתות - וזהו עיקר הגמרא: שאם לא הגמרא - אין למדין הלכה מתוך משנה, כדאמרינן: 'התנאים מבלי עולם' (סוטה דף כב.)

כלומר, רש"י מסביר כי ללא הגמרא, אין את היכולת להסיק הלכות מעשיות מתוך המשנה.

[עריכה] עוקר הרים אחד לעומת רעהו

במסכת הוריות, פרק ג', דף יד, א' גמרא נידונים רבי זירא לעומת רבה בר רב מתנה, אשר מציגים היבטים שונים של עוקר הרים:

"איבעיא להו: רבי זירא ורבה בר רב מתנה: הי מנייהו עדיף:

רבי זירא חריף ומקשה ורבה בר רב מתנה מתון ומסיק - מאי? תיקו."

כלומר, רבי זירא חריף ומקשה (לפי רש"י: "מתוך פלפול יתירא דהוה ליה - הוה מקשה ומתרץ", כלומר כוחו בפתרון סתירות), אך רבה בר רב מתנה מתון ומסיק (לפי רש"י: "לא הוה חריף כל כך, אלא מתוך שהוא שוהה ומעיין יפה יפה - מסיק אליבא דהלכתא", כלומר אינו חריף כל כך, וכוחו בלימוד הנושא באטיות וביסודיות, ובהסקת מסקנות מן ההלכה). הגמרא פוסקת כי אין אחד מהם עולה על רעהו.

[עריכה] פירושיו של רבא

במסכת בבא בתרא אנו מוצאים ביטוי לדעתו של רבה על נושא זה:

"אמר רבי זירא: אמר רב: מאי דכתיב (משלי טו) "כל ימי עני רעים"? - זה בעל גמרא. ו"טוב לב משתה תמיד"? - זה בעל משנה. רבא אמר איפכא והיינו דאמר רב משרשיא משמיה דרבא מאי דכתיב (קוהלת י) מסיע אבנים יעצב בהם בוקע עצים יסכן בם מסיע אבנים יעצב בהן אלו בעלי משנה בוקע עצים יסכן בם אלו בעלי גמרא"

תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, פרק ט', דף קמה,ב גמרא.

כלומר, על פי רבי זירא, רב פירש את משלי טו,טו כך: "כל ימי עני רעים" - זה בעל גמרא; ו"טוב לב משתה תמיד" - זה בעל משנה. רבא פירש להפך. רש"י מסביר, מה משמעות הפירוש להפך:

"כל ימי עני רעים זה בעל משנה: שאינו יכול להורות הלכה מתוך משנתו, וגם כי כשחולקות זו על זו - אינו יכול לתרץ; וטוב לב זה בעל הגמרא: שיודע משניות על עיקרם, ובקי בטעמיהם, ויש בידו כח להורות הלכה למעשה"

כלומר, על פי רבא, בעל המשנה, הוא הסיני, אינו יכול לפסוק הלכה הנוגעת לענייני דיומא מתוך ההלכה, ואינו מסוגל להתמודד עם קושיות, כאשר מתגלות סתירות במשנה. לעומתו, בעל הגמרא, הוא עוקר ההרים, מבין את הסיבות שמאחורי המשניות, ולכן יש בידו הכח להסיק על הלכות מתוך הכתובים.

וזהו שאמר רב משרשיא משמו של רבא: מהו שכתוב בקהלת י,ט, "מסיע אבנים, יעצב בהם; בוקע עצים, יסכן בם"? 'מסיע אבנים יעצב בהן' אלו בעלי משנה. על פי רש"י, הכוונה היא "ששונה משניות כל היום, ואין לו אלא צער: שמתקשה בטעמיהן ואינו יודע לפרש". 'בוקע עצים יסכן בם' - אלו בעלי גמרא (לפי רש"י, הכוונה היא שנהנה מהם), כלומר העוקר הרים נהנה ממלאכתו.

[עריכה] עוקרי הרים

ריש לקיש נחשב לעוקר הרים:

"הרואה את ר"ל בבית המדרש כאילו עוקר הרים וטוחנן זה בזה",

תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין פרק ג', דף כד,א גמרא.

בסיפורו גלמוד, מתייחס י"ל פרץ אל הגאון מוילנה כאל עוקר הרים.

[עריכה] המחלוקת כיום

כיום, בעידן מאגרי המידע הדיגיטלי, המהווה מעין סיני ממוחשב, יש הגורסים כי עוקר הרים חשוב יותר מסיני. המחלוקת כיום נוגעת לא רק לפירוש כתבי קודש, כי אם גם לתחומים נוספים, בהם בעבר הייתה חשיבות על לידע: רפואה ומשפטים. הרב עובדיה יוסף פוסק כי גם כיום, לאחר התפתחות אמצעי הטכנולוגיה, עדיין "סיני" עדיף מ"עוקר הרים".