סם שפיגל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

ערך זה עוסק במפיק אמריקאי; לערך העוסק בבית הספר על שמו בירושלים, ראו בית הספר סם שפיגל.

סם שפיגל (11 בנובמבר 1901 – 31 בדצמבר 1985), מפיק קולנוע יהודי-אמריקאי זוכה אוסקרים.

סם שפיגל

סם שפיגל נולד בגליציה למשפחה רבנית-ציונית. הוא התחנך באוניברסיטת וינה, עלה לארץ ישראל ושימש כחלוץ ב"גדוד העבודה". שפיגל התחתן והקים משפחה בירושלים, ועזב את הארץ לאחר גירושיו ב-1927.

בשנות ה-30 המוקדמות של המאה ה-20, פעל בברלין כראש סניף אולפני יוניברסל, והתמחה בשיווק ובהפצה של סרטי האולפנים. היה מקורב לבימאי הקולנוע היהודים-גרמנים בילי ויילדר ואוטו פרמינגר. ב-1933, עם עליית הנאצים לשלטון, עזב את גרמניה והחל בקריירה של מפיק עצמאי, תחילה בוינה, פראג ופאריז, ומ-1935 בארצות הברית. בין השנים 1935 ועד 1954 חתם על סרטיו בשם S.P.Eagle ורק לאחר מכן השתמש בשמו האמיתי.

שפיגל נחשב לאחד המפיקים הגדולים והנועזים בהיסטוריה של הקולנוע האמריקני. הוא זכה בשלושה אוסקרים כמפיק יחיד על סרטיו "חופי הכרך" (1954), "הגשר על נהר קוואי" (1957) ו"לורנס איש ערב" (1962). כמו-כן, זכה באוסקר היוקרתי על שם המפיק האגדי אירווינג ת'ולברג על מפעל חייו.

שפיגל מזוהה בשותפותו האמנותית והעסקית עם הבמאי ג'ון יוסטון ("המלכה האפריקנית", 1951) ושותפות הדרך ארוכת השנים עם הבמאי האנגלי דייוויד לין ("הגשר על נהר קוואי" ו"לורנס איש ערב"). הוא עבד עם גדולי הבמאים, התסריטאים והשחקנים של הוליווד, ובהם אורסון ולס, איליה קאזאן, מרלון ברנדו, האמפרי בוגרט, קתרין הפבורן, הרולד פינטר, באד שולברג, ג'ק ניקולסון, רוברט רדפורד, רוברט דה נירו, פיטר אוטול, ארתור פן וז'אן מורו.

שפיגל נחשב למפיק מספר סיפורים, הבוחר עלילות מורכבות המשרתות גיבור כריזמטי הנלחם כנגד העולם. הוא אף נודע כמפיק דעתן ושתלטן המחליט על ליהוק כוכבי הסרט לצד הבמאי ולעיתים אף נגד עמדתו, העובד ישירות עם תסריטאים בשלבי ההפקה השונים ונוטל סיכוני הפקה גבוהים הן מבחינת גודל ההפקה, והן מבחינת מרחקה הפיזי מלוס אנג'לס.

שפיגל נודע באורח חייו הססגוני והפזרני. הוא ניהל סגנון חיים הוליוודי רהבתני, הכולל יאכטות, נשפים, חיי מין סוערים ומקום של כבוד בחברה הגבוהה הבינלאומית – מלכים, שועי עולם וכוכבים. בין חבריו הקרובים היו נסיך מונקו, רנייה השלישי, ורעייתו הנסיכה גרייס קלי. עם פטירתו אמר עליו חברו הטוב בילי ויילדר: "הוליווד בלי סם שפיגל היא כמו טהיטי בלי גוגן".

שפיגל שמר במשך השנים על קשר עם ישראל, ובמיוחד עם אישים דוגמת גולדה מאיר, אריאל שרון, נשיאת הקרן לירושלים רותי חשין, וחברו הקרוב, ראש העיר ירושלים דאז טדי קולק, ותרם מהונו למטרות ציוניות שונות.

בשנותיו האחרונות חזר לשורשיו היהודיים והציוניים. הוא הקפיד להיפגש מדי שבוע עם רב, והוריש בצוואתו חלק ניכר מהונו לעיר ירושלים.

יורשיו ומנהלי עזבונו – בנו אדם שפיגל, בתו אליסיה פרידמן, אחייניתו, השופטת רעיה דרבן ועורך-דינו דייוויד בוטומס, החליטו להעביר את אוסף האומנות המרשים שלו למוזיאון ישראל בירושלים. החל מ-1996 הם תורמים מדי שנה, באמצעות הקרן לירושלים, לבית הספר לקולנוע בירושלים, הנקרא מאז על שמו – בית הספר סם שפיגל לקולנוע ולטלוויזיה. תרומה מצטברת זו היא הגדולה ביותר לקולנוע הישראלי בכל הזמנים.

בשנת 2005, במלאות 15 שנה להקמת בית הספר סם שפיגל לקולנוע ולטלוויזיה, נענתה עיריית ירושלים לבקשת מנהל בית הספר רנן שור להוקירו, וקראה לסמטה באזור התעשייה תלפיות, בה שוכן בית הספר "מבוא סם שפיגל". על שלט הרחוב כתוב "סם שפיגל - מפיק סרטים יהודי-אמריקאי זוכה אוסקרים, חלוץ, אוהב ציון".