עוד (כלי נגינה)
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עוּד (ערבית: عود) הוא כלי מיתר קדום מעץ שמקורו במסופוטמיה לפני כ-2500 שנה בערך. הלאוטה הינה צאצא של העוד וממנה התפתחה הגיטרה המודרנית. כלי זה, אשר שימש כבסיס לתאוריה המוסיקלית הערבית, נפוץ בעיקר בחצי האי ערב, במזרח התיכון,בצפון אפריקה, בחלקים בדרומה ובבלקן. מקור השם "אל-עוד" שפירושו ענף עץ בערבית.
[עריכה] היסטוריה
על-פי מסורת פרסית, המוזכרת על-ידי פאראבי, העוד הומצא על-ידי למך, ונוצר על-פי צורת גופתו של בנו המת, אשר נתלתה על עץ. התיעוד המאוייר הראשון של הקתרוס הוא בחותם גליל מארך שבמסופוטמיה, שנוצר יותר מ3,000 שנים לפני הספירה, אשר מתאר נערה כורעת עם כלי הנגינה שלה על סירה, ומנגנת בידה הימנית. הכלי הזה מופיע מאות פעמים בהיסטוריה המסופוטמית ושוב במצרים העתיקה בגירסאות ארוכות וקצרות צוואר. ניתן לראות דוגמאות לכך במוזיאונים המטרופוליטניים של ניו יורק, פילדלפיה, קליבלנד והמוזיאון הבריטי בשולחנות חימר ונייר פפירוס. הכלי הזה, או קרוביו, היה חלק מתעשיית המוזיקה של כל אחת מהתרבויות שהתקיימו באזור הים התיכון והמפרץ הפרסי, כולל השוּמֶרים, האכדים, הפרסים, הבבלים, האשורים, היוונים, המצרים והרומאים. העוד ידוע כאביו הקדמון של הקתרוס האירופאי. שמו שאול מן המילה הערבית العود -"העץ"- כנראה על שם העץ ממנו הפיקו את הכלי.
[עריכה] תיאור
העוד עשוי כולו מעץ והינו בעל תיבת תהודה גדולה שבחזיתה בין 1-3 חורי תהודה, גשר קצר ללא פרטים, וראש כיוון בעל 11 מפתחות. במקור היה בעל 4 זוגות מיתרים בעלי כיוון זהה לכל זוג ובהמשך נוספו עוד זוג מיתרים ובס נוסף – סה"כ 11. הכיוון הנפוץ הוא (מהדק לעבה) דו, סול, רה, לה, פה/סול, דו/פה. הפריטה נעשית בעזרת מפרט ארוך וצר אשר במקורו נעשה מנוצת נשר. כיום נהוג להכינו מפלסטיק גמיש.
[עריכה] מאפיינים בולטים
- העוד, בניגוד לכלי קשת לפריטה רבים, הוא חסר צוואר בעל סריגים. זה מאפשר לנגן להיות יותר בעל הבעה באמצעות גלישות ותרטיטים ("ויברטו"). הוא גם מאפשר לנגן ביתר קלות את המיקרוטונים של מערכת המקאם.
- להוציא מקרים חריגים, לעוד יש אחד עשר מיתרים. עשרה מהם מצורפים יחד במתכונות של שניים בכל צירוף. האחד-עשר, המיתר הנמוך מבין כולם, נותר לבדו.
- תיבת הכוונון של העוד נשענת אחורנית בזווית של 45°-90° החל מצוואר הכלי.
- לגופו של העוד יש גב מוטה ודמוי-קערה הדומה לצדו החיצוני של חצי-אבטיח, בניגוד לגבה השטוח של הגיטרה. הקערה הזו מאפשרת לעוּד ליצור תהודה ולהיות בעל צליל מורכב יותר.
- לעוד יש בדרך כלל אחד עד שלושה חורי צליל.
