עיפרון
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עיפרון - כלי כתיבה ידני לכתיבה וציור, לרוב על דפי נייר. הכתיבה נעשית בעזרת מוט דק של גרפיט (למעט עפרונות צבעוניים), אשר לרוב מצופה בעץ. העפרון נבדל ממרבית כלי הכתיבה בכך שניתן למחוק את תוצרותיו. לעיתים קרובות נמצא בקצהו האחד של העפרון מחק. בעפרון ממוצע ניתן לכתוב כ-50,000 מילים לפני שהוא נגמר.
העיפרון קיבל את שמו מן העופרת שהייתה פעם החומר שהיה בתוכו. כיום מוט הכתיבה שלו אינו עשוי עופרת אלא גרפיט. הגרפיט הוא רך כל כך, שבהשתפשפו בנייר הוא משאיר עליו פירורים זערוריים והללו מהווים את הקוים הנרשמים על ידי העיפרון. העפרון הצבעוני מכיל פיגמנט.
תוכן עניינים |
[עריכה] היסטוריה
מאז העת העתיקה חיפשו בני האדם מכשיר כתיבה נוח שלא יצריך נשיאת קסת דיו שניתן לטלטלו לכל מקום בלי להתלכלך עד שבתקופה הרומית ואולי לפני, הוחל השימוש בעופרת לכתיבה על פפירוס. בשנת 1564 נמצאו מאגרים עצומים של גרפיט בקאמבריה, אנגליה, והתושבים המקומיים גילו כי ניתן להשתמש בו בו בכדי לסמן כבשים. הגרפיט נמצא במצב צבירה מוצק וטהור, כך שניתן היה להפוך אותו בקלות למקלות. במאה השבעה עשר הוחל בייצור המוני של עפרונות בגרמניה. בשנת 1858 ניתן פטנט על חיבור מחק לקצה העיפרון.
[עריכה] ייצור
השיטה הישנה (למעלה):
1. יוצרים חריץ בעץ.
2. הכנסת פיסת גרפיט.
3. שבירת יתרה עודפת של הגרפיט.
4. סגירת העפרון בעזרת פיסת עץ.
השיטה החדשה (למטה):
A. מוט עץ עגול מפוצל לשתיים.
B. מוט הגרפיט מוכנס פנימה.
C. שני החצאיים מודבקים חזרה.
בבית החרושת לעפרונות טוחנים את הגרפיט לאבקה דקה ואחר מערבבים אותה בחרסית ובמים. ככל שמרובה יותר החרסית, כן קשים יותר העפרונות. וככל שאחוז הגרפיט גדול יותר כן העפרונות רכים יותר. מדייסת הגרפיט והחרסית מכינים מוטות דקים וארוכים. לאחר ייבושם מחופים מוטות הגרפיט בעץ. מעטה זה נעשה משני חלקים, אשר לארכו של כל אחד חריץ. בחריצו של אחד החלקים שמים את חוט הגרפיט, ואחר כך מדביקים על גבי זה את החלק השני. לבסוף מועברים מעטי העץ המחוברים והממולאים בחוטי הגרפיט למכונות, והללו מקנות להם את הצורה הגלילית, חותכות אותם לקטעים קצרים ואף צובעות אותם.
[עריכה] דרגות הגוון
העפרון השחור משמש לשרטוט ורישום ומיוצר בגוונים שונים בהתאם לשימוש. דרגת הקושי של הגרפיט יוצרת את הבדלי גווני האפור. במידה שהגרפיט קשה יותר (ולכן גם פריך יותר) , כך הגוון בהיר יותר ונמחק יותר בקלות. סימון הקושי המקובל בישראל הוא בהתאם לתקן האירופי:
| 9H | 8H | 7H | 6H | 5H | 4H | 3H | 2H | H | F | HB | B | 2B | 3B | 4B | 5B | 6B | 7B | 8B | 9B |
| קשה | → | בינוני | → | רך | |||||||||||||||
הדרגה הנוחה לכתיבה רגילה היא HB. בדרגות H השתמשו בעבר לשרטוט קווי עזר בשרטוטים הנדסיים. על קו זה היו עוברים בקו 2B או בטוש, ומחקו את המיותר. כיום תהליך זה מיותר עם המעבר לתוכנות שרטוט בעזרת מחשב (Cad) והעפרון משמש בעיקר אמנים.
[עריכה] עיפרון מכני
בשנים האחרונות פותח העיפרון המכני, "עט-עיפרון". זהו למעשה עפרון, במקום לחדדו יש בו מוט גרפיט וכאשר ה"חוד נגמר" ישנו לחצן שלוחצים עליו, החוד מבצבץ וניתן לכתוב, אחד היתרונות שלו זה שאין צורך לחדד אותו. פעמים רבות החוד נשבר וזה אחד החסרונות העיקריים של העפרון המכני.
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה | ||
|---|---|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: עפרונות |
