עלות ממוצעת
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
 |
יש לשכתב ערך זה הסיבה לכך: מכיל שגיאות גסות, מתורגם מגרסה ישנה וגרועה של הערך האנגלי. אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות בדף זה, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה שלו. |
עלות שולית היא מונח בכלכלה המתייחס לתוספת העלות המצריכה לייצור יותר יחידות של מוצר מסוים. באופן עקרוני, העלות השולית קטנה ככל שמייצרים יותר מוצרים, עובדה המכונה יתרון לגודל.
לדוגמה, על מנת לייצר שולחן אחד, יש לשלם עבור המכונות הנחוצות, העסקת עובדים ורכישת חומר גלם. לעומת זאת ייצור יותר שולחנות הוא עניין של העסקת עובדים נוספים ורכישת חומרי גלם נוספים. בעוד שעלות ייצור השולחן הראשון יכולה להיות גבוהה (המכונות + העובדים וחומר הגלם), הרי עלות הייצור של השולחן השני והשלישי יכולה להיות שווה לזו של העסקת העובדים הנוספים וחומרי הגלם הנוספים. בדוגמה זאת עלותו של כל שולחן נוסף הוא העלות השולית שלו.
לעומת זאת העלות הממוצעת, כשמה, כן היא, עלות ייצור כל השולחנות חלקי מספר השולחנות שיוצרו. אם לדוגמה עלות השולחן הראשון הוא 10,000 שקלים עבור המכונות ועוד 600 שקלים עבור הכוח העבודה וחומר הגלם, ועלות השולחן השני הוא 50 שקלים בלבד (עבור חומר הגלם) אזי העלות הממוצעת עבור שני שולחנות אלו יהיה 5,325 שקלים, סך העלות (10,650 שקלים) חלקי מספר השולחנות (2).
העלות הממוצעת גדולה בדרך כלל מהעלות השולית. לאחר ששילמו על המכונות וכוח העבודה, אין זה עולה הרבה לייצר יותר משולחן אחד. בעוד שהעלות הממוצעת היא, כפי שתואר לעיל, אלפי שקלים, העלות השולית באותו מצב הוא 50 שקלים בלבד (עבור חומר הגלם). ככל שתייצר יותר שולחנות, כך תפחת העלות הממוצעת. אם נניח יוצרו 10 שולחנות, ועלות השולחן השני ואילך היא 50 שקלים, העלות הממוצעת תהיה 1,110 שקלים - סך העלות (11,100 שקלים) חלקי מספר השולחנות (10). בכלכלה, תיאור מצב זה נקרא יתרון לגודל: ככל שיכולת היצור גדולה יותר, כך ניתן לייצר שולחן אחד נוסף בעלות פחותה יותר.
