פוליאנה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
 |
יש לשכתב ערך זה ייתכנו לכך מספר סיבות: ייתכן שהמידע המצוי בדף זה מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים לוויקיפדיה. אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות בדף זה, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה שלו. |
פוליאנה הוא ספר מאת הסופרת אלינור ה. פורטר שיצא לאור בשנת 1913 והפך לספר ילדים קלאסי. פוליאנה אף הוסרט מספר פעמים, שהנודע בהם הוא סרטו של וולט דיסני משנת 1960, בכיכובה של השחקנית האנגליה היילי מילס.
 |
פרטי עלילה ("ספוילרים") מופיעים בהמשך. |
[עריכה] תיאור העלילה
פוליאנה היא ילדה אשר התייתמה משני הוריה. רק דודתה פולי, אחות אמה, שאותה לא ראתה מעולם, יכלה לטפל בה והסכימה לקבלה באחוזתה, אף שלא התלהבה מהרעיון.
דודתה קיבלה אותה בקרירות והתייחסה אליה בקפדנות יתר. דודה פולי קבעה שעליית הגג היבשה והמשעממת תהיה חדרה הקבוע. פוליאנה חלמה שחדרה יהיה עם שטיחים על הרצפה, וילונות על החלונות, והחשוב מכל-תמונות על הקיר. פוליאנה מאוד אהבה תמונות וכשהגיעה לחדרה, שהיה ההפך הגמור ממה שציפתה לו, ניחמה את עצמה בכך שלפחות הנוף שנשקף מהחלון מרהיב ונהדר כמעט כמו תמונה על הקיר.
באחוזתה הגדולה של פולי היה מספר רב של חדרים, ועוזרת הבית, ננסי שמה, כעסה על פולי על כך שדווקא את עליית הגג נתנה לפוליאנה הקטנה, אך שתקה.
לפוליאנה היה משחק מיוחד מאוד. היא ניסתה למצוא בכל רע, את הטוב. את המשחק המציא אביה הכומר שנפטר. באחד הפעמים, כאשר פוליאנה הייתה קטנה, נשלח לכנסייה שלהם משלוח צדקה. פוליאנה קיוותה שבתוך המשלוח תהיה בובה בשבילה, אך היא קיבלה רק קבים. פוליאנה התאכזבה מאוד ובכתה. אביה ניסה להרגיעה, והמציא בשבילה את המשחק. מאז פוליאנה משחקת במשחק מדי יום וזה הפך להרגל שלה.
היא מאוד רצתה לספר על המשחק לדודתה פולי. אך פולי אסרה עליה לדבר על אביה לידה, מכיוון שמאז ומעולם התנגדו סבא וסבתה של פוליאנה, הוריה של דודה פולי לנישואי אמה עם אביה, מכיוון שהיה כומר והיה עני, ואילו אמא של פוליאנה הגיעה ממשפחה עשירה. מכיוון שלא יכלה לספר לפולי על המשחק, היא סיפרה לננסי העוזרת, והיא שיחקה איתה, אף שלא הצליחה להבין מה יש לשמוח מהקבים שקיבלה פוליאנה פעם.
במשך הסיפור פוליאנה מספרת לכל העיירה על המשחק, לג'ון פנדלטון, האיש שלא דיבר עם אף אחד שנים עד שהכיר אותה, דוקטור צ'ילטון, גברת סנו, ורבים אחרים. בשלב מסוים בסיפור פוגשת פוליאנה בילד יתום בשם ג'ימי בין, והיא מנסה למצוא לו בית, מכיוון שלא היה לו מקום בבית היתומים. קודם היא ניסתה לשכנע את דודתה להכניס את ג'ימי בין הביתה. דודה פולי לא הסכימה, כמובן. היא ניסתה גם לארגן לו בית אצל הנשים של ארגון "עזרה" של העיירה שבה גרה דודתה, אך גם זה ללא הצלחה. בסוף היא מצליחה למצוא לג'ימי בין בית אצל אדון פנדלטון.
יום אחד לפוליאנה הייתה תאונה בכביש. היא חצתה את הכביש ומכונית פגעה בה. בהתחלה חשבה פוליאנה שהיא שברה את הרגל, כמו שקרה פעם לג'ון פנדלטון, אך אחרי בדיקות רבות, הרופאים גילו שהיא תהיה משותקת לנצח. דוקטור צ'ילטון, הרופא שריפא את רגלו של ג'ון פנדלטון כששבר אותה, טען בניגוד לשאר הרופאים שבדקו את פוליאנה, שעם מאמצים היא תחזור ללכת, אך כולם זילזלו בדעתו.
כשהשמועה נפוצה בעיירה, שפוליאנה לא תשוב ללכת, באו אנשים רבים למסור מסרים לפוליאנה. דודתה פולי, שלא הסכימה בשלב המוקדם לאנשים לבקר את פוליאנה, העבירה לפוליאנה את המסרים, אף שלא הבינה מה כוונתם.
כולם אמרו לה שתמסור לפוליאנה שהם משחקים במשחק, ושהם מאוד מצטערים שלה כבר אין על מה לשמוח. פולי תמהה מה ה"משחק הזה" שכל העיירה מדברת עליו, ויום אחד פנתה לננסי בשאלה זו, שהטרידה אותה זמן רב כל כך. ננסי סיפרה לה על המשחק, ובגלל רחמיה של פולי כלפי פוליאנה, התחילה גם היא לשחק איתה במשחק.
בסוף הסיפור דוקטור צ'ילטון מתחתן עם דודתה של פוליאנה, פולי. פוליאנה נשלחת למקום שבו מטפלים בבעיות כשלה, והיא מצליחה קצת ללכת.
לספר פוליאנה יש ספר המשך בשם "פוליאנה וגי'מי", שם מתבגרת פוליאנה והיא וג'ימי מתאהבים זה בזה.
