Web Analytics

See also ebooksgratis.com: no banners, no cookies, totally FREE.

CLASSICISTRANIERI HOME PAGE - YOUTUBE CHANNEL
Privacy Policy Cookie Policy Terms and Conditions
פונקציה אריתמטית - ויקיפדיה

פונקציה אריתמטית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

בתורת המספרים, פונקציה המקבלת ומחזירה מספר טבעי, שערכו נקבע על-פי תכונות חלוקה, נקראת פונקציה אריתמטית. חקר של פונקציות כאלה, ובעיקר הערך הממוצע שלהן, הוא ענף מרכזי בתורת המספרים האלמנטרית.

דוגמאות:

  • הפונקציה \ d : \mathbb{N}\rightarrow \mathbb{N} מוגדרת כך ש- \ d(n) הוא מספר המחלקים השונים של n. למשל \ d(1)=1, d(2)=2, d(4)=3, d(6)=4. מספר \ n הוא מספר ראשוני אם ורק אם \ d(n)=2.
  • פונקציית מביוס \ \mu מוגדרת לפי מספר המחלקים הראשוניים: \ \mu(1)=1, \ \mu(n)=0 אם יש ל- n גורמים ריבועיים, ו- \ \mu(n)=(-1)^s אם n הוא מכפלת s ראשוניים שונים.
  • פונקציית אוילר, \ \phi (פי), מוגדרת לפי מספר המספרים הזרים למספר נתון: \ \phi(n) שווה למספרם של המספרים \ 1,...,n שאינם מתחלקים באף גורם של n פרט ל- 1. כך למשל \ \phi(12)=\left|\{1,5,7,11\}\right|=4.
  • הפונקציה \ \sigma מוגדרת על-ידי סיכום הגורמים (החיוביים) של מספר. למשל, \  \sigma(12)=1+2+3+4+6+12=28. מספר משוכלל הוא כזה המקיים \ \sigma(n)=2n.
  • באופן כללי יותר, הפונקציה \ \sigma_k מוגדרת על-ידי סיכום חזקות-k של המחלקים. למשל, \ \sigma_2(12)=1^2+2^2+3^2+4^2+6^2+12^2=210. לפי הגדרה זו, \ \sigma_1=\sigma ו- \ \sigma_0=d.
  • הפונקציה \ r סופרת את הדרכים להציג את המספר n כסכום של שני ריבועים. למשל \ r(3)=0, r(5)=8, r(1)=4. אם נסמן ב- \ d_1(n),d_3(n) את סכומם של מחלקי n הנותנים שארית 1 או 3 בחלוקה ל- 4, בהתאמה, אז מתקיים \ r(n)=4(d_1(n)-d_3(n)), ומכאן שתמיד \ d_1(n)\geq d_3(n).

[עריכה] גידול ממוצע

אם \ f היא פונקציה אריתמטית, הערך \ f(n) 'מחזיק' משהו מן האריתמטיקה של המספר n. אם רוצים להבין תכונות אריתמטיות באופן כללי, טבעי לשאול מהו הערך הממוצע של f, כלומר, כיצד מתנהג הממוצע \ \frac{f(1)+f(2)+...+f(n)}{n}. לעתים קרובות קל לקבל את סדר הגודל של הממוצע, אבל הערכת גורם השגיאה היא בדרך כלל בעיה אריתמטית קשה מאד.

דוגמאות:

  • הגודל הממוצע של הפונקציה \ r לעיל הוא \ \pi (פאי), כלומר: בממוצע ניתן להציג מספר כסכום של שני ריבועים ב- \ \pi דרכים.
  • הערך הממוצע של מספר המחלקים \ d(n) הוא \ \log(n)+(2\gamma-1) + O(n^{-1/2}). הלוגריתם הוא כמובן בבסיס הטבעי, ו- \ \gamma הוא הקבוע של אוילר.
  • הערך הממוצע של \ \sigma הוא \frac{\pi^2}{12}n+O(\log(n)).
  • הפונקציה μ מקבלת את הערכים \ \pm 1 בסיכוי \frac{6}{\pi^2}, ו- 0 בשאר הזמן. למרבה ההפתעה, התוצאה (הצפויה לכאורה) שהערך הממוצע שואף לאפס, שקולה למשפט המספרים הראשוניים, ואילו הטענה שהערך הממוצע קטן מ- \ O(x^{-1/2}) שקולה להשערת רימן!

[עריכה] כפליות

פונקציה אריתמטית המקיימת \ f(nm)=f(n)f(m) לכל זוג מספרים זרים n,m נקראת פונקציה כפלית. כל הפונקציות שפגשנו קודם לכן (למעט r) הן כפליות. פונקציה כפלית נקבעת על-ידי ערכיה במספרים \ p^t כאשר p ראשוני, ועובדה זו מקלה מאוד על החישוב. למשל, סכום המחלקים של 600 שווה ל- \ \sigma(600)=\sigma(2^3)\sigma(3)\sigma(5^2)=15\cdot 4\cdot 31=1860, בלי שנצטרך לעבור על כל \ d(600)=d(2^3)d(3)d(5^2)=4\cdot 2\cdot 3=24 המחלקים.

פונקציה המקיימת את השוויון הנ"ל לכל' \ m,n (זרים או לאו) נקראת כפלית במובן החזק (strongly multiplicative).

[עריכה] כפל של פונקציות

אפשר להגדיר פעולת כפל בין פונקציות אריתמטיות, באופן הבא:

\ (f*g)(n)=\sum_{d|n}f(d)g(n/d). ביחס לפעולה זו אוסף הפונקציות \ \mathbb{N}\rightarrow\mathbb{N} הופך למונואיד, שהפונקציות ההפיכות בו הן כל אלו המקיימות \ f(1)=1 (וכך הפונקציות הטבעיות השומרות על היחידה מהוות חבורה אבלית). תכונות מעניינות רבות של פונקציות אריתמטיות אפשר לבטא באמצעות שוויונים בחבורה הזו.

נעיר שאם f,g שתיהן כפליות, אז גם f*g כפלית וגם \ f^{-1} כפלית (אבל אין הדבר כן לכפליות חזקה).

נגדיר עוד כמה פונקציות שימושיות:

  • \ One(n)=1, הפונקציה מחזירה 1 לכל ערך של n.
  • \ I(n)=n - פונקציית הזהות.
  • \ \delta_1(n) השווה ל- 1 אם n=1, ול- 0 אחרת. זהו איבר הזהות בחבורת הפונקציות.

את התכונה החשובה ביותר של פונקציית מביוס אפשר לבטא כך: אם \ F = One*f, אז f = μ * F. במלים אחרות, \ \mu = One^{-1}, כלומר \ \mu היא ההפכית של הפונקציה One בחבורה. דוגמאות נוספות:

  • \ One*One=d.
  • \ I = \phi * One ולכן גם \ \phi = I * One. המשוואה הראשונה היא ניסוח מקוצר לזהות \ \sum_{d|n}\phi(d)=n.
  • \ \sigma = I*One.

Static Wikipedia (no images)

aa - ab - af - ak - als - am - an - ang - ar - arc - as - ast - av - ay - az - ba - bar - bat_smg - bcl - be - be_x_old - bg - bh - bi - bm - bn - bo - bpy - br - bs - bug - bxr - ca - cbk_zam - cdo - ce - ceb - ch - cho - chr - chy - co - cr - crh - cs - csb - cu - cv - cy - da - de - diq - dsb - dv - dz - ee - el - eml - en - eo - es - et - eu - ext - fa - ff - fi - fiu_vro - fj - fo - fr - frp - fur - fy - ga - gan - gd - gl - glk - gn - got - gu - gv - ha - hak - haw - he - hi - hif - ho - hr - hsb - ht - hu - hy - hz - ia - id - ie - ig - ii - ik - ilo - io - is - it - iu - ja - jbo - jv - ka - kaa - kab - kg - ki - kj - kk - kl - km - kn - ko - kr - ks - ksh - ku - kv - kw - ky - la - lad - lb - lbe - lg - li - lij - lmo - ln - lo - lt - lv - map_bms - mdf - mg - mh - mi - mk - ml - mn - mo - mr - mt - mus - my - myv - mzn - na - nah - nap - nds - nds_nl - ne - new - ng - nl - nn - no - nov - nrm - nv - ny - oc - om - or - os - pa - pag - pam - pap - pdc - pi - pih - pl - pms - ps - pt - qu - quality - rm - rmy - rn - ro - roa_rup - roa_tara - ru - rw - sa - sah - sc - scn - sco - sd - se - sg - sh - si - simple - sk - sl - sm - sn - so - sr - srn - ss - st - stq - su - sv - sw - szl - ta - te - tet - tg - th - ti - tk - tl - tlh - tn - to - tpi - tr - ts - tt - tum - tw - ty - udm - ug - uk - ur - uz - ve - vec - vi - vls - vo - wa - war - wo - wuu - xal - xh - yi - yo - za - zea - zh - zh_classical - zh_min_nan - zh_yue - zu -

Static Wikipedia 2007 (no images)

aa - ab - af - ak - als - am - an - ang - ar - arc - as - ast - av - ay - az - ba - bar - bat_smg - bcl - be - be_x_old - bg - bh - bi - bm - bn - bo - bpy - br - bs - bug - bxr - ca - cbk_zam - cdo - ce - ceb - ch - cho - chr - chy - co - cr - crh - cs - csb - cu - cv - cy - da - de - diq - dsb - dv - dz - ee - el - eml - en - eo - es - et - eu - ext - fa - ff - fi - fiu_vro - fj - fo - fr - frp - fur - fy - ga - gan - gd - gl - glk - gn - got - gu - gv - ha - hak - haw - he - hi - hif - ho - hr - hsb - ht - hu - hy - hz - ia - id - ie - ig - ii - ik - ilo - io - is - it - iu - ja - jbo - jv - ka - kaa - kab - kg - ki - kj - kk - kl - km - kn - ko - kr - ks - ksh - ku - kv - kw - ky - la - lad - lb - lbe - lg - li - lij - lmo - ln - lo - lt - lv - map_bms - mdf - mg - mh - mi - mk - ml - mn - mo - mr - mt - mus - my - myv - mzn - na - nah - nap - nds - nds_nl - ne - new - ng - nl - nn - no - nov - nrm - nv - ny - oc - om - or - os - pa - pag - pam - pap - pdc - pi - pih - pl - pms - ps - pt - qu - quality - rm - rmy - rn - ro - roa_rup - roa_tara - ru - rw - sa - sah - sc - scn - sco - sd - se - sg - sh - si - simple - sk - sl - sm - sn - so - sr - srn - ss - st - stq - su - sv - sw - szl - ta - te - tet - tg - th - ti - tk - tl - tlh - tn - to - tpi - tr - ts - tt - tum - tw - ty - udm - ug - uk - ur - uz - ve - vec - vi - vls - vo - wa - war - wo - wuu - xal - xh - yi - yo - za - zea - zh - zh_classical - zh_min_nan - zh_yue - zu -

Static Wikipedia 2006 (no images)

aa - ab - af - ak - als - am - an - ang - ar - arc - as - ast - av - ay - az - ba - bar - bat_smg - bcl - be - be_x_old - bg - bh - bi - bm - bn - bo - bpy - br - bs - bug - bxr - ca - cbk_zam - cdo - ce - ceb - ch - cho - chr - chy - co - cr - crh - cs - csb - cu - cv - cy - da - de - diq - dsb - dv - dz - ee - el - eml - eo - es - et - eu - ext - fa - ff - fi - fiu_vro - fj - fo - fr - frp - fur - fy - ga - gan - gd - gl - glk - gn - got - gu - gv - ha - hak - haw - he - hi - hif - ho - hr - hsb - ht - hu - hy - hz - ia - id - ie - ig - ii - ik - ilo - io - is - it - iu - ja - jbo - jv - ka - kaa - kab - kg - ki - kj - kk - kl - km - kn - ko - kr - ks - ksh - ku - kv - kw - ky - la - lad - lb - lbe - lg - li - lij - lmo - ln - lo - lt - lv - map_bms - mdf - mg - mh - mi - mk - ml - mn - mo - mr - mt - mus - my - myv - mzn - na - nah - nap - nds - nds_nl - ne - new - ng - nl - nn - no - nov - nrm - nv - ny - oc - om - or - os - pa - pag - pam - pap - pdc - pi - pih - pl - pms - ps - pt - qu - quality - rm - rmy - rn - ro - roa_rup - roa_tara - ru - rw - sa - sah - sc - scn - sco - sd - se - sg - sh - si - simple - sk - sl - sm - sn - so - sr - srn - ss - st - stq - su - sv - sw - szl - ta - te - tet - tg - th - ti - tk - tl - tlh - tn - to - tpi - tr - ts - tt - tum - tw - ty - udm - ug - uk - ur - uz - ve - vec - vi - vls - vo - wa - war - wo - wuu - xal - xh - yi - yo - za - zea - zh - zh_classical - zh_min_nan - zh_yue - zu

Static Wikipedia February 2008 (no images)

aa - ab - af - ak - als - am - an - ang - ar - arc - as - ast - av - ay - az - ba - bar - bat_smg - bcl - be - be_x_old - bg - bh - bi - bm - bn - bo - bpy - br - bs - bug - bxr - ca - cbk_zam - cdo - ce - ceb - ch - cho - chr - chy - co - cr - crh - cs - csb - cu - cv - cy - da - de - diq - dsb - dv - dz - ee - el - eml - en - eo - es - et - eu - ext - fa - ff - fi - fiu_vro - fj - fo - fr - frp - fur - fy - ga - gan - gd - gl - glk - gn - got - gu - gv - ha - hak - haw - he - hi - hif - ho - hr - hsb - ht - hu - hy - hz - ia - id - ie - ig - ii - ik - ilo - io - is - it - iu - ja - jbo - jv - ka - kaa - kab - kg - ki - kj - kk - kl - km - kn - ko - kr - ks - ksh - ku - kv - kw - ky - la - lad - lb - lbe - lg - li - lij - lmo - ln - lo - lt - lv - map_bms - mdf - mg - mh - mi - mk - ml - mn - mo - mr - mt - mus - my - myv - mzn - na - nah - nap - nds - nds_nl - ne - new - ng - nl - nn - no - nov - nrm - nv - ny - oc - om - or - os - pa - pag - pam - pap - pdc - pi - pih - pl - pms - ps - pt - qu - quality - rm - rmy - rn - ro - roa_rup - roa_tara - ru - rw - sa - sah - sc - scn - sco - sd - se - sg - sh - si - simple - sk - sl - sm - sn - so - sr - srn - ss - st - stq - su - sv - sw - szl - ta - te - tet - tg - th - ti - tk - tl - tlh - tn - to - tpi - tr - ts - tt - tum - tw - ty - udm - ug - uk - ur - uz - ve - vec - vi - vls - vo - wa - war - wo - wuu - xal - xh - yi - yo - za - zea - zh - zh_classical - zh_min_nan - zh_yue - zu