פירון מאליס
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פירון מאליס (360 - 270 לפנה"ס), מייסד אסכולת הספקנות בפילוסופיה היוונית.
פירון (Pyrrho) נולד בשנת 360 לפנה"ס בעיר אליס שבחבל הפלופונסוס ביוון. הוא הצטרף למסעו של אלכסנדר הגדול להודו, והתרשם מאורח חייהם של המסתגפים הפקירים, שבהם ראה סמל לחיי אושר, בהיותם אדישים לתהפוכות החיים. אחרי שחזר לאליס, עיר מולדתו, שימש שם כמורה לפילוסופיה וחי חיי דוחק ודלות. הוא לא כתב דבר, אך תלמידו טימון, יליד פליוס שבפלופונסוס, כתב סטירות שבהן סיכם את עיקרי תורתו של פירון: הוודאות לא ניתנת להשגה. על החכם להימנע מלחרוץ משפט על דבר. עליו לחתור לשלוות נפש במקום לנסות ולהגיע לחקר האמת. היות שכנראה כל הדעות שגויות, מוטב לקבל את מוסכמות החברה של הזמן והמקום. אין בכוחם של החושים ושל הבינה לספק לנו ידע וודאי. החושים מסלפים את הדברים שבהם אנו חשים, והתבונה משועבדת לתשוקה. לכל טיעון קיים טיעון שכנגד, ואין אמת מוחלטת.
הפירוניזם חדר לאקדמיה של אתונה. הפילוסוף ארקסילאוס, שנעשה ראש האקדמיה ב-269, הפך לממשיכה של אסכולת הספקנות. הפירוניזם השפיע גם על ההגות של המאה ה-17 באירופה, אחרי שנתפרסמו מחדש כתביו של סקסטוס אמפיריקוס, שחי במאה השלישית לספירה, וסיכם את תורת הספקנות היוונית.
