פלנקטון
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פלנקטון הוא השם שניתן לצבר של אורגניזמים זעירים - השוחים ובעיקר נסחפים - השוכנים במימי האוקיינוסים והימים, כמו גם במאגרי מים מתוקים שונים. השם בא מהמונח היווני πλαγκτoν— שמשמעותו "נווד". בעוד שסוגים מסוימים של פלנקטון יכולים לנוע מאות מטרים מעלה ביום (התנהגות המכונה נדידה יומית אנכית), מיקומם האופקי נקבע בעיקר על ידי תנועות הים והזרמים בגוף המים אותו הם מאכלסים. אורגניזמים גדולים יותר, כמו דיונונים, דגים ויונקים ימיים שיכולים לנוע גם בצורה אופקית ולשחות נגד זרמי המים בסביבתם נקראים נקטון. חקר הפלנקטון נקרא פלנקטולוגיה.
האורגניזמים הקטנים יותר בפלנקטון מכונים ננופלנקטון: אורגניזמי פלנקטון שקוטרם 2 עד 63 μm . הפיקופלנקטון הם בקטריות קטנות אפילו יותר מזה.
פלנקטון מתחלק לקבוצות פונקציונליות רחבות:
- פיטופלנקטון (מהמלה היוונית "פיטו" או "צמח") – אצות שחיות קרוב לפני המים, שם יש די אור כדי לאפשר פוטוסינתזה.
- זואופלנקטון (מהמלה היוונית "זואו" או "בעל חיים") – חד-תאיים קטנים, סרטנאים, שטרֶגֶלאים, חסילונים וכו', שניזונים מפיטופלנקטון או מזואופלנקטון; כן נכללים בקבוצה זו ביצים וזחלים של בעלי חיים ימיים אחרים (בעיקר דגים, סרטנים, ותולעים שונות).
ריכוז הפלנקטון ופיזורו רגיש לשינוים כימים ופיזיים במים בו הוא שוכן.