פרדוקס פרמי
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פרדוקס פרמי הוא שאלה שהועלתה על-ידי הפיזיקאי אנריקו פרמי בשנות ה־50 של המאה ה־20, בשאלו: "אם אכן ישנם חיים תבוניים ביקום, אז היכן הם?"
שאלה פשוטה זו היא נושא לדיון לוהט בין סופרי מדע בדיוני ומדענים ברחבי העולם .
באופן כללי, טענת הפרדוקס היא כדלקמן: התרבות האנושית הצליחה, תוך כ־5,000 שנה מאז המצאת הכתב, לשגר אדם אל הירח, וסביר שבעשורים הקרובים אף תשגר אנשים אל כוכבים אחרים. בהנחה שמרגע שהושגה הטכנולוגיה להקים מושבות על כוכבים אחרים (וההערכה היא שאנו רחוקים מרגע זה בלא יותר מכמה מאות שנים), כל מושבה תוכל בעצמה ליישב לפחות שני כוכבים אחרים בתוך עשרות עד מאות שנים מזמן הקמתה שלה, ברור שקצב ההתפשטות של הציוויליזציה יהיה מעריכי. ציוויליזציה כזו תכפיל את מספר הכוכבים בהם היא שולטת מדי מספר מאות שנים. חשבון פשוט מראה שתוך פחות מכ־5 מליון שנה, ציביליזציה טכנולוגית כזו תגיע אל כל קצווי הגלקסיה. מכיוון שגיל הגלקסיה מוערך ב־12 מיליארד שנה, גם אם נניח שהיא הפכה לראוייה ליישוב רק במיליארד השנים האחרונות (הנחה שמרנית מאוד), ברור שאם הייתה תרבות טכנולוגית על כוכב לכת אחר בגלקסיה, היא הייתה צריכה מזמן להגיע לכדור הארץ.
הסערה התקשורתית מסביב לדיון מיוחסת כאחת הסיבות להקמתו של פרויקט SETI - החיפוש היזום אחר חיים תבוניים חוצניים.
פרנק דרייק חזה שחיים תבוניים הם נפוצים מאוד ביקום ושקיימות כ-10,000 תרבויות תבוניות בגלקסיה שלנו לבדה, בהסתמך על נתונים גולמיים כמו גודל וגיל היקום, הזמן הדרוש לאבולוצייה, תדירות הופעתם של שמשות ופלנטות בגודל ומרחק המתאימים וכד'. בניגוד לאמונה הרווחת, תהייתו של פרמי ניתנה לפני משוואת דרייק, לאחר שנוסחת דרייק התקבלה בחוגים מסוימים הועלתה שאלתו של פרמי בשנית כמעין פרדוקס על תוצאת נוסחת דרייק. למרות שלא מדובר בפרדוקס לוגי מהסוג המקובל השתרש המינוח.
אם ישנן כ-10,000 תרבויות חוצניות תבוניות, איך זה שטרם ראינו ולו אחת מהן? ישנן מספר היפותזות המנסות ליישב שאלה זו.
- היפותזת "כדור הארץ הנדיר" הטוענת שחיים מולקולריים דורשים שילוב נסיבות הרבה יותר נדיר משחושבים.
- השאלה היא אנתרופוצנטרית מהגדרתה (היא מניחה שחייזרים יהיו בעלי מאפיינים דומים לשלנו, שאיפות דומות, ויכולות דומות).
- חיים תבוניים, המבוססים על פסיכולוגיה תחרותית ההכרחית לנצחון אבולוציוני הורסים את עצמם בהגיעם ליכולת טכנולוגית.
- אנו נצפים על-ידי חיים תבוניים משחר ההיסטוריה, וטרם עברנו רף של התקדמות טכנולוגית או חברתית כדי שנהייה ראויים לקשר ראשוני. (בדומה ל-Prime Directive מסדרת המדע בדיוני מסע בין כוכבים)
- חיים תבוניים המגיעים לסינגולריות טכנולוגית משתנים ללא הכר. מתרחקים מגופם הגשמי, מעבירים את תודעתם לחלל וירטואלי, בו אין צורך, או אפשרות לתקשורת כפי שאנו רואים אותה.
- אין לחייזרים עניין בתקשורת עם בני אדם. (באותה המידה שאדם אינו מנסה לתקשר עם נמלה)
- המטבוליזם החייזרי איטי משמעותית משלנו (למשל: מלה עוברת כל 12 ימים, כל פרט חי 6 מליון שנים), ואין הם אף רואים בנו כצורת חיים כלל, כפי שאנו לא נראה בהם.
- אנו לא מחפשים מספיק זמן (טכנולוגיית רדיו מודרנית היא בת פחות מ-3 דורות אנוש).
- תרבויות המגיעות ליכולת טכנולוגיית רדיו, הן בעלות גילוי במרחקים אסטרונומים רק בתקופת ההבשלה הראשונית של הטכנולוגיה. (כיום כבילה ישירה, רשתות סלולאריות ולוויינים חוסכים מאיתנו את הצורך לשדר בעוצמות גבוהות לאטמוספירה ומשם לחלל)
- הנחת היסוד שלתרבות חייזרית תבונית מתקדמת תהייה טכנולוגיה המסוגלת להעביר עצמים או מידע במהירויות הגבוהות ממהירות האור היא שגויה, ולכן אין אפשרות תקשורת או מפגש דרך המרחקים האדירים של החלל הבין כוכבי.
- חיים תבוניים בגלקסייה נהרסים בשיטתיות על-ידי כוח אחר עתיק ובעל עוצמה, החושש מתחרות, או שואף לשמור על הגמוניה.
[עריכה] ראו גם
