פרדס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

ערך זה עוסק במטע עצי פרי הדר; לערך העוסק במשמעויות אחרות של המלה "פרדס", ראו פרדס (פירושונים).

ערך זה זקוק לעריכה, על מנת שיתאים לסגנון המקובל בוויקיפדיה.
לצורך זה ייתכנו סיבות אחדות: פגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון הטעון שיפור או צורך בהגהה. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה שלו.

פרדס בהוד השרון

פרדס הוא מטע שבו גדלים עצי פירות הדר. בישראל, התקיימו בעבר פרדסים רבים, כחלק מכלל החקלאות שהייתה נפוצה בארץ. כיום, בעקבות תיעוש ופיתוח, פחתו שטחי הפרדסים, אך עדיין קיימים שטחי פרדסים רבים ברחבי הארץ. המילה 'פרדס' קשורה למילה הלועזית 'פרדיס' שמשמעותה גן עדן. ככל הנראה בעת העתיקה היווה מושג הפרדס דימוי מסוים לגן העדן.
פרדסנות היא תורת הגידול של עצי פרי הדר בפרדס.

העדות הראשונה לגידול התפוז בארץ היא מאמצע המאה ה-18. מאז שבו היהודים ליישב את ארץ ישראל במאה ה-19 הייתה הפרדסנות לאחד הענפים החשובים בכלכלת היישוב. הזן "שאמוטי" נתגלה אז בארץ ומיד נחשב למשובח ביותר בין זני התפוזים. זן זה הוא כנראה גלגול מקומי של זן אחר שהובא לארץ בימים קדומים. הזן ידוע בעולם כולו בשם "תפוז יפואי" (Jaffa Orange) והוא נחשב למותג הישראלי הידוע ביותר ברחבי העולם. מלבד ה"שאמוטי" מגדלים בארץ גם זני תפוזים אחרים כדי להאריך את עונת הפרי, וגם פירות הדר נוספים כגון: אשכולית, מנדרינה, פומלה, לימון, קלמנטינה ואתרוג. את החושחש אפשר למצוא גדל בר במעזבות.

לאחר הקמת המדינה הפכה הפרדסנות לאחד הענפים החקלאיים הראשיים במשק הישראלי ופירות הדר היו למרכיב חשוב ביותר ביצוא לאירופה ובכלכלה המתפתחת. בארץ מתאימים לגידול ההדרים קרקעות החמרה בשרון. פירות הדר נוספים שמקורם אינו בישראל עברו איקלום לתנאי הארץ והחלו לתת פריים.

אולם בעיית המים החלה מעיקה על הפרדסנים. ההדרים זקוקים להשקיה בקיץ ומים שסופקו בשפע מתעלות ניקוז של הביצות בימים עברו עתה חסרים. בעשור האחרון נתברר כי לא ניתן עוד להמשיך ולהחזיק בענף בממדיו הנוכחיים וזאת בשל מחסור חמור במים ולכן החלו מצטמצמים הגידולים. ישראל הייתה למדינה מתועשת והמרכיב בחקלאי בכלכלתה קטן משנה לשנה ועימו יורדת תפארתה של הפרדסנות.

פירות ההדר ובמיוחד התפוזים מישראל קנו את ליבם של תושבי אירופה בשל טעמם. תפוז הבר, שמקורו אולי בחושחש, הינו מריר וחמצמץ ומתיקותו של התפוז הישראלי היא לא מעט בשל מלאכתם המרובה של חוקרים ומדענים במכון וולקני שליד בית דגן. כיום, נרתמו העובדים במכון להציל את ענף הפרדסנות ולשמר את ימיה של ישראל כארץ ההדרים. נראה כי המאמצים לייצר זנים העמידים לתנאים יובשניים הוכתרו בהצלחה והפרדסנים שבים לנטוע עצים מן הזן העמיד ולמלא את הארץ בניחוח ההדרים.

בתחילת התפתחות העצים גוזמים אותם הפרדסנים, לשם עיצוב צורתם ואחר כך לשם הרחקת ענפים יבשים ודילול הנוף. טיפולים נוספים בפרדס הם הדברת עשבים רעים, זיבול אורגאני ודישון כימי ומלחמה במחלות ובמזיקים. בישראל משתף פעולה ענף הפרדסנות ביחד עם ענף הכוורנות, משום שפרחי ההדרים הם מקור מזון חשוב ביותר עבור דבורת הדבש.