פריקינג
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פְריקינג (באנגלית Phreaking) הוא ביטוי סלנג שמתאר פריצה למערכות טלפוניה ושימוש לא חוקי בהן. מומחי הפריקינג עושים שימוש בצלילים בתדירויות מסוימות שמשמשים לאיתות (Signaling) פנימי במערכות טלפוניה אנלוגיות. מומחי הפריקינג מכונים פְריקֶרים.
תוכן עניינים |
[עריכה] הפריקרים הראשונים בארצות הברית
הפריצות הללו החלו בארצות הברית בתחילת שנות ה-70. אחד הפורצים הראשונים היה ג'ו ה"שורק". ג'ו היה עיוור מיום היוולדו, והתגלה אצלו כישרון מיוחד של שריקה היוצרת טון מושלם בתדירות 2600 הרץ. טון זה אפשר למי שהיה שורק אותו לבצע שיחות חינם בטלפון, כלומר לא חוקיות.
פריקרים אחרים בנו קופסאות שזכו לכינוי "קופסאות כחולות" שהיו יכולות ליצור באופן מלאכותי טון של 2600 הרץ. לפי שמועות היו פריקרים מרחבי אמריקה מתקשרים לג'ו ה"שורק", כדי שיכוון את הקופסאות הכחולות שלהם. בין בוני הקופסאות הללו היה סטיב ווזניאק, אחד המייסדים של חברת אפל.
פריקר מפורסם אחר היה סטיוארט נלסון, סטודנט ב-MIT. נלסון למד לתכנת את מחשבי MIT כך שיתנו לו גישה לרשת הטלפון. לטענתו, נבע העניין שלו בפריקינג מכך שהיה מעוניין לגלות כיצד המערכת פועלת, ולא לפגוע בה ולהרוס אותה.
אחד מהפריקרים המפורסמים ביותר הוא ג'ון דראפר, המכונה "קפטן קראנץ'", על שם צעצוע מצפצף, (משרוקית) שהיה מצורף לקופסאות דגנים מסוג "קפטן קראנץ'". כשחסמו את החור השלישי במשרוקית, היא הייתה משמיעה טון בתדירות 2600 הרץ. גם קפטן קראנץ' היה אחד האנשים הראשונים שבנו קופסאות כחולות. הוא בנה גם קופסאות שיכלו ליצור טונים שונים, כדי לקבל גישה למערכות טלפוניה שונות.
פריקרים כיכבו במספר סרטים הוליוודיים, ביניהם "שודדי עמק הסיליקון", "האקרז 1", "האקרז 2", ו"סניקרז".
[עריכה] פריקינג בישראל
מאז שהפכו מרכזיות הטלפון לדיגיטליות נמנע הפריקינג החובבני. פריקינג מודרני מאופיין בעיקר על ידי גניבת סיסמאות לגישה מרחוק למרכזיות, ועל ידי ניתוח תעבורת טלפוניה.
המקרה המפורסם ביותר של פריקינג בישראל קרה במרכזיות דיגיטליות בשנות ה-90. הפריקינג בוצע על ידי שלושה אחים עוורים ממשפחת בדיר מכפר קאסם. הם פיתחו יכולת לזהות את צלילי החיוג הדיגיטליים (DTMF), וכך למצוא ססמאות שעזרו להם לפרוץ למרכזיות שונות ולמערכות של תאים קוליים. בין המרכזיות שנפרצו היו המרכזיות של חברות "דיגיטל", "פלאפון", "קומברס", גלי-צה"ל ועוד.
האחים ניצלו חדירות אלו לביצוע שיחות טלפון בינלאומיות בחינם. הם מכרו שיחות חינם לאחרים, וכך הרוויחו כסף רב: יש הטוענים שהם הרוויחו מכך קרוב ל-20 מיליון שקלים. האח הבכור, מונדיר בדיר, קיבל עונש של חמש שנות מאסר על מעשיו.
שאלה: אתה יכול על ידי שמיעה של הקשת מספר טלפון לזהות מה הספרה שחוייגה?
תשובה: כן. |
||
-- מתוך פרוטוקול המשפט |
[עריכה] ראו גם
[עריכה] קישורים חיצוניים
- הכרעת הדין במשפטם של האחים בדיר - כולל פירוט של דרכי פעולתם.
- אהוד מלץ, אנו ילדי הפלא, בעיתון הארץ, כתבה על האחים בדיר ועל פריקרים