צבי מצוי
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
צבי מצוי | |
---|---|
מיון מדעי | |
ממלכה: | בעלי חיים |
מערכה: | מיתרניים |
מחלקה: | יונקים |
סדרה: | מכפילי פרסה |
משפחה: | פריים |
סוג: | צבי |
מין: | צבי מצוי |
שם מדעי | |
Gazella gazella |
צבי מצוי (Gazella gazella), מין בסוג צבי.
[עריכה] תיאור המין
מספר תכונות של הצבי משוות לו עוז והדר:
לצבי רגלים דקות וגוף שלוח ועדין. תנועתו מהירה והוא מיטיב לרוץ ולדלג. תגובותיו חדות ומרשימות עד מאוד. במצבי מצוקה ביכולתו של הצבי לדלג מעל מכשולים של שלושה מטרים ויותר, ולרוץ במהירות של עד 80 קמ' לשעה. הדבר הופך את הצבי לטרף, שקשה לתופסו. עם-זאת רבים הם טורפיו.
קרניו של הצבי הן אמצעי ההגנה שלו. הן משמשות זכרים להגנה ולבדיקת יריבם. הנקבות משתמשות בקרניהן אף הן להגנה – על עצמן ועל עָפריהן.
הצבי המצוי ניזון בעשבים, בפרט דגניים, בעלים של שיחים ועצים וכן במזון אחר מהצומח - ככל שיימצאו בסביבה.
[עריכה] ציטוטים מהמקרא
"הַצְּבִי יִשְׂרָאֵל עַל בָּמוֹתֶיךָ חָלָל אֵיךְ נָפְלוּ גִבּוֹרִים" (שמואל ב, פרק א' 19)
"וַעֲשָׂהאֵל קַל בְּרַגְלָיו כְּאַחַד הַצּבָיִם אֲשֶׁר בַּשָּׂדֶה" (שמואל ב, פרק ב' 18)
"וְכִצְבָאיִם עַל-הֶהָרִים לְמַהֵר" (דברי הימים א, פרק יב 9)
התנ"ך מרבה להציג את הצבי כסמל לעוז והדר במצבי מלחמה. בספר שמואל, למשל, זוכה הצבי לדמות גיבורי מלחמה רבים, שכמוהו נלחמים במלחמת ההישרדות.
[עריכה] תפוצת תתי המין
- בסוריה ובישראל:
- צבי ארץ ישראלי, G. g. gazella - נפוץ בארצנו
- צבי הערבה G. g. acaiae - צבי נדיר בארצנו (30 פריטים נותרו)
- צבי מריל G. g. merrilli - בהרים מצפון לירושלים, תת-מין שאובחן לא מזמן
- בחצי אי ערב ובסביבת ים סוף:
היה נפוץ בעבר הצבי ערבי. G. g. arabica. אולם, החוקרים חלוקים בדעתם לגבי תת-המין, ורואים בו כמין נפרד שנכחד (gazella arabica). בעוד אחרים רואים בו תת-מין (שגם נכחד) שממנו התפצלו ושרדו תתי-המין:
-
- G. g. farasani - תפוצתו באי פאראסן בים סוף
- G. g. cora - תפוצתו בהמפרץ הפרסי
- G. g. erlangeri - תפוצתו בערב הסעודית ותימן
- G. g. rueppelli - תפוצתו בסיני
- G. g. muscatensis - תפוצתו בעומן בלבד