צפיפות היקום

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

צפיפות היקום או ליתר דיוק צפיפות המסה-אנרגיה ביקום היא ההתפלגות של מסה, אנרגיה, לחץ ומאמץ-מעוות ברחבי היקום. ביטוי זה מקורו בקוסמולוגיה המבוססת על תורת היחסות הכללית.

תוכן עניינים

1 צפיפות היקום והשפעתה על המודל הקוסמולוגי של היקום
2 מדידות של צפיפות היקום
3 הגדרה מתמטית
4 צפיפות היקום - התפלגות לפי סוג
5 ראו גם

[עריכה] צפיפות היקום והשפעתה על המודל הקוסמולוגי של היקום

חשיבותה של צפיפות היקום נובעת ממשוואות פרידמן, המתארות את התפשטות היקום כתלות בצפיפות המאמץ-מסה-אנרגיה (להלן פשוט צפיפות) הכוללת שלו. משוואות אלה נובעות מהצבת מטריקת פרידמן-רוברטסון-ווקר של יקום הומוגני ואיזוטרופי במשוואות איינשטיין של תורת היחסות הכללית. משוואות פרידמן הו זוג משוואות דיפרנציאליות המתאר את התפתחותו של פרמטר הסקלה של היקום $\ R(t)$ כתלות בזמן.

משוואות אלה הן

$\ \left( \frac{\dot{R}}{R} \right)^2 = \frac{8 \pi G}{3} \rho - k \frac{c^2}{R^2} + \frac{\Lambda}{3}$

$\ \frac{\ddot{R}}{R} = -\frac{4 \pi G} {3 c^2} (\rho c^2 + 3 P ) + \frac{\Lambda}{3}$

כאשר $Λ$ הוא הקבוע הקוסמולוגי של איינשטיין, $\ \rho$ היא צפיפות המסה-אנרגיה הרגילה ו P הוא הלחץ. הגודל k מבטא את הגאומטריה של היקום ומקבל 3 ערכים: 1+ , 1- ו 0 (יקום שטוח).

סוג הפתרונות של משוואות קובע את הגאומטריה של היקום: האם זה יקום אוקלידי שטוח, יקום בעל עקמומיות חיובית וסגור (מעין על-כדור) או יקום בעל עקמומיות שלילית ופתוח. כמו כן קובעות המשוואות את קצב התפשטות היקום והאם ימשיך להתפשט לנצח או יקרוס תחתיו. סוג הפתרונות נקבע על ידי הצפיפות הכוללת והלחץ ביקום.

הצפיפות שנותנת יקום שטח (ללא הקבוע הקוסמולוגי) נקראת צפיפות קריטית וערכה נתון על ידי

$\ \rho_c = \frac{3 H^2}{8 \pi G}$

כאשר H הוא קבוע האבל ("קבוע" זה משתנה בזמן). את צפיפות החומר נהוג לבטא ביחידות של צפיפות קריטית,

$\ \Omega_m = \frac{\rho}{\rho_c}$

ויקום שטוח מתקבל עבור $\ \Omega_m = 1$ .

כאשר לוקחים בחשבון את הקבוע הקוסמולוגי (ויש לקחת אותו בחשבון בגלל תעלומת המסה החסרה) התנאי ליקום שטוח הוא

$\ \Omega_m + \Omega_\Lambda= 1$

כאשר $\ \Omega_\Lambda = \frac{\Lambda}{3 H^2}$

[עריכה] מדידות של צפיפות היקום

את צפיפות היקום אפשר למדוד באמצעות 2 גישות עיקריות:

הגישה הישירה: בגישה זו "סופרים" את כמות המסה ביקום על ידי סכימה על כל המסות של כל העצמים הקוסמולוגיים שידועים לנו ואקסטרפולציה של צפיפותם ביקום (למשל: אנו יודעים בערך את צפיפות הגלקסיות ביקום וכן את המסה הממוצעת של גלקסיה. כך אפשר לחשב את המסה הכוללת הנובעת מגלקסיות). את המסה של עצם קוסמולוגי אפשר למדוד במגוון רב של שיטות, המנצלות תכונות שונות של העצם, כגון בהירות (Luminosity), השפעה כבידתית על עצמים סמוכים (כגון עקומות סיבוב ומסלולים אליפטיים) וכן עידוש כבידתי. ראו עוד בנושא זה במאמר על חומר אפל.
הגישה העקיפה: מודדים את הגאומטריה של היקום ואת קצב ההתפשטות שלו וממנו מסיקים על סך המסה ביקום וצפיפותו.

כאשר ביצעו האסטרונומים מדידות בשתי הגישות הנ"ל הם גילו חוסר התאמה חריף בין התוצאות השונות. התברר שהמסה הנצפית ביקום קטנה בהרבה (פי 100 בערך) מהמסה הדרושה להקנות ליקום את הגאומטריה האוקלידית וקצב ההתפשטות המהיר הנמדדים כיום. יתרה מכך, התברר שחלק רב מצפיפות המסה והאנרגיה ביקום מרוכז בסוג של אנרגיה אפלה, שבניגוד למסה רגילה, גורמת לדחייה ולא למשיכה, ומשמשת כגורם מאיץ. הביטוי הפורמלי של האנרגיה האפלה במשוואות פרידמן הוא הקבוע הקוסמולוגי של איינשטיין. החסרון הגדול במסה הוביל את האסטרופיזקאים להשערה על קיומו של חומר אפל, השערה זו נובעת גם מחוסר התאמה בין המסה הנצפית של גלקסיה לבין עקומת הסיבוב שלה (זהו פרופיל מהירות הסיבוב של חומר סביב מרכז הגלקסיה כתלות במרחקו מציר הסיבוב). חומר אפל זה איננו קורן ואיננו מבצע שום אינטראקציה למעט כבידה (וזו הסיבה למה קשה עד בלתי אפשר לגלותו באופן ישיר) ופיזיקאים של חלקיקים הציעו מספר מועמדים אקזוטיים לחומר האפל. נעשו על כדור הארץ מספר ניסויים לגילוי חלקיקים מסיביים שיכולים להיות החומר האפל (WIMPS) אך עד כה ללא הצלחה.

[עריכה] הגדרה מתמטית

צפיפות היקום בכל נקודה נתונה על ידי טנזור צפיפות המאמץ-מסה-אנרגיה $\ T_{\mu \nu}$ וזו, עפ"י תורת היחסות הכללית מעקמת את המרחב שסביבה, בצורה הנתונה על ידי משוואת איינשטיין

$R_{\mu \nu} - {R \over 2} g_{\mu \nu} + \Lambda g_{\mu \nu} = {8 \pi G \over c^4} T_{\mu \nu}$

כאשר $R μ,ν$ הוא טנזור העקמומיות של ריצ'י, R הוא סקלר המבטא מידת העקמומיות של המרחב, $Λ$ הוא הקבוע הקוסמולוגי ו $\ T_{\mu , \nu}$ הוא טנזור המאמץ והאנרגיה המבטא את צפיפות האנרגיה, המסה, הלחץ והתנע הנמצאים בכל נקודה של המרחב. $π$ הוא הקבוע המתמטי פי ואילו $G$ הוא קבוע הכבידה האוניברסלי של ניוטון. זו היא משוואה טנזורית, המורכבת למעשה משוואה עבור כל רכיב. לטנזורים במרחב-זמן יש 4X4=16 רכיבים, אך מאחר שהם סימטרים יש בפועל רק 10 רכיבים.

[עריכה] צפיפות היקום - התפלגות לפי סוג

בטבלה הבאה מסוכמת צפיפות היקום ביחס למרכיבים העיקריים שבו. טבלה זו מבוססת על מדידות והערכות שנעשו בשנים 2003-2005 ותיתכן בה שגיאה של $\ \pm 0.01 - 0.02$ עבור כל נתון. הצפיפויות מבוטאות ביחידות של צפיפות קריטית.

סוג	תיאור	צפיפות
חומר בריוני קורן	כוכבים ועצמים בהירים	0.01
חומר בריוני אפל	חומרים בעלי קרינה חלשה כגון גז קר, ננסים לבנים וכוכבי לכת	0.04
חומר אפל "אקזוטי"	חומר שלא מבצע אינטראקציות אלקטרומגנטיות אלא רק כבידתיות, לא יודעים עדיין מהו	0.25
אנרגיה אפלה	זה למעשה שם נוסף לקבוע הקוסמולוגי של איינשטיין, מדובר באנרגיה דוחה הגורמת להאצת התפשטות היקום והיא גדלה ככל שנפח היקום גדל	0.70

[עריכה] ראו גם

מקור: http://he.wikipedia.org../../../%D7%A6/%D7%A4/%D7%99/%D7%A6%D7%A4%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%9D.html

קטגוריות: פיזיקה | קוסמולוגיה | אסטרופיזיקה

See also ebooksgratis.com: no banners, no cookies, totally FREE.

צפיפות היקום

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

תוכן עניינים

[עריכה] צפיפות היקום והשפעתה על המודל הקוסמולוגי של היקום

[עריכה] מדידות של צפיפות היקום

[עריכה] הגדרה מתמטית

[עריכה] צפיפות היקום - התפלגות לפי סוג

[עריכה] ראו גם

Views

ניווט

קהילה

חיפוש

שפות אחרות