קפריסין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

קפריסין (יוונית: Κυπρος; תורכית: Kıbrıs) הוא אי בים התיכון, ששוכן מדרום לתורכיה וממערב לסוריה. זהו גם השם שבו ידועה המדינה הנמצאת באי זה, ששמה הרשמי הוא רפובליקת קפריסין.

למרות שיוכו הגאוגרפי של האי לאסיה. נחשבת קפריסין לחלק מאירופה מסיבות היסטוריות ותרבותיות ובכך הופכת למדינה טרנס-יבשתית מבחינות אלה.

תוכן עניינים 1 אטימולוגיה 2 היסטוריה 2.1 קבלת העצמאות 2.2 הסיכסוך היווני-טורקי וחלוקת קפריסין 3 פוליטיקה 4 כלכלה 5 גאוגרפיה 6 דמוגרפיה 7 ראו גם 8 קישורים חיצוניים

[עריכה] אטימולוגיה

האטימולוגיה של השם קפריסין אינה וודאית. השערה אחת היא שמקור השם מהמילה היוונית לברוש ("κυπάρισσος - ("Cupressus sempervirens (קיפאריסוס) או אפילו מהשם היווני - κύπρος ( "קיפרוס") לצמח החינה ("Lawsonia alba"). אסכולה אחרת גורסת כי מקור השם מהמילה בשפה האתאוקפריסאית (כינוי לשפה בה דיברו בקפריסין בתקופת הברזל), לנחושת, מתכת שמרבצים עשירים שלה מצויים באי. דוסן לדוגמה העלה השערה כי שורשי המילה מהמילה בשומרית לנחושת ("זוּבָּר") או אפילו מהמילה לברונזה ("קוּבָּר"). האי העניק את שמו למילה בלטינית לנחושת, תוצאה של יצוא הנחושת מהאי למדינות השכנות. תחילה כביטוי "aes Cyprium" – "המתכת של קפריסין" ואחר־כך כקיצור של הביטוי למילה – "Cuprum"

[עריכה] היסטוריה

ערך מורחב – היסטוריה של קפריסין

[עריכה] קבלת העצמאות

לאחר קבלת העצמאות מבריטניה בשנת 1960, קבעה החוקה של "רפובליקת קפריסין" הפרדת רשויות ומשטר נשיאותי, הכוללים מערכת מורכבת של איזונים ובלמים, שנועדו להגן על האינטרסים של הקפריסאים התורכים ולהבטיח להם ייצוג הולם במוסדות המדינה. לרשות המבצעת, למשל, מונה נשיא ממוצא יווני ולצידו סגן נשיא ממוצא תורכי, שנבחרו כל אחד על ידי קהילתו. לכל אחד מהם ניתנה זכות וטו לגבי סוגים מסוימים של חקיקה והחלטות נשיאותיות.

[עריכה] הסיכסוך היווני-טורקי וחלוקת קפריסין

ב-1974, בעקבות הפיכה שביצעו אנשי צבא בתמיכה יוונית, הוצבו בצפון האי חיילים תורכים, בטענה שתורכיה היא אחת משלוש הערבות הבינלאומיות לעצמאות קפריסין. מאז מצוי השליש הצפוני של האי תחת כיבוש צבאי של תורכיה.

ב-1983 הכריז המיעוט התורכי הקפריסאי, בתמיכת תורכיה, על הקמתה של הרפובליקה התורכית של צפון קפריסין. מדינה זו אינה מוכרת על ידי האו"ם או מדינה כלשהי, מלבד תורכיה. על פי המשפט הבינלאומי, "רפובליקת קפריסין" זכאית לריבונות מלאה באי, כפי שהיה עד 1974.

במשך שנים רבות התנהל משא ומתן לאיחוד האי, אולם ללא הצלחה. בעקבות שיחות שהתקיימו בשווייץ יזם האו"ם תוכנית, שפורסמה ב-31 במרץ 2004, ואשר הועמדה למשאלי עם בשני חלקי האי ב-24 באפריל 2004. רוב התושבים בחלק התורכי של קפריסין הצביעו בעד התוכנית, אולם הקפריסאים היוונים דחו אותה ברוב גדול. כתוצאה מכך, נשמרת חלוקת האי דה פקטו, בעוד שקפריסין היוונית צורפה לאיחוד האירופי ב-1 במאי 2004. חוקי האיחוד האירופי אינם תקפים באזור שנשלט בידי התורכים.

מדינות האיחוד האירופי והאו"ם הביעו אכזבה מכך שהקפריסאים היוונים דחו את התוכנית לאיחוד האי. האיחוד האירופי הבטיח סיוע ותמיכה בהסרת הסנקציות שהטיל בית המשפט האירופי. עם זאת, הגופים הבינלאומיים אינם מוכנים להכיר בריבונותה של צפון קפריסין.

[עריכה] פוליטיקה

ערך מורחב – פוליטיקה של קפריסין

בחלק היווני - בראש החלק היווני עומד נשיא עם שלל סמכויות. הנשיא נבחר אחת לחמש שנים בבחירות כלליות. בבית הנבחרים ישנם 56 פוליטיקאים. כל מדינות העולם, למעט תורכיה, מכירות בחלק היווני כשלטון בעל חוק בקפריסין.

בחלק התורכי - בראש החלק התורכי עומד נשיא בעל שלל סמכויות. בבית הנבחרים של החלק התורכי ישנם 50 פוליטיקאים. ממשלת החלק התורכי אינה מוכרת על-ידי אף מדינה, פרט לתורכיה, וכמו-כן אינה מוכרת על-ידי האו"ם. בחלק התורכי תקף חוק שירות חובה בצבא של שנתיים וחודשיים.

[עריכה] כלכלה

ערך מורחב – כלכלת קפריסין

כלכלת קפריסין התבססה בעבר על גידולים חקלאיים כגון שעורה, חיטה, הדרים, גפנים, זיתים, תפוחי אדמה, ירקות ופירות וצאן. החקלאות היא עדיין ענף משמעותי בכלכלת הכפרים, אבל היא סובלת ממחסור במים, מתחרות עולמית מצד מדינות העולם השלישי, ומנטישת הצעירים את הכפר לטובת העיר. מלבד חלקאות ניתן למצוא בכפרים גם תיירות כפרית ותעשיה זעירה.

כלכלת קפריסין נסמכת כיום באופן משמעותי על תיירות מאירופה. מיליוני תיירים זורמים בכל שנה לאי כדי להנות מחופי הים שלו בתקופות האביב, הקיץ והסתיו, ומאתרי הסקי בטורודוס בחורף. באי יש גם שרידים ארכיאולוגים מהתקופה היוונית, ובתי נופש והבראה שנבנו בתקופה בה האי היה תחת שלטון בריטי. באי יש גם תיירות המקושרת ל"תעשיית חתונות" היות וזוגות רבים הנתקלים בקשיים להתחתן בארצם מתחתנים באי.

היצוא מהחלק התורכי כולל בעיקר ירקות ופירות, בעוד שהיצוא מהחלק היווני כולל גם תפוחי אדמה, הדרים, חרובים, יין, פירות וירקות, ביגוד, מוצרי עור ותרופות.

[עריכה] גאוגרפיה

ערך מורחב – גאוגרפיה של קפריסין

שטח החלק היווני של האי הינו 5,916 קמ"ר, ושטח החלק התורכי של האי הינו 3,335 קמ"ר.

רוב שטח האי קפריסין הינו הררי. לחופי האי משתרעת רצועת חוף צרה שמתרחבת לכוון מזרח האי.

16% משטחי האי מנוצלים לצורכי חקלאות, 1% מהשטחים למרעה, ו-14% מהשטחים הינם יערות וחורש.

אקלים האי הינו אקלים ים תיכוני - הקיץ חם ויבש, והחורף גשום. כמות המשקעים בעמק המרכזי של האי הינה 250-400 מ"מ, בעוד שכמות המשקעים באזורי החוף וההרים מגיעה לכ-600-1000 מ"מ .

[עריכה] דמוגרפיה

ערך מורחב – דמוגרפיה של קפריסין

חלוקה אתנית: חלק יווני: כ-95% יוונים, 2% תורכים. חלק תורכי: כ-98% תורכים, 2% יוונים. כלל האי: 77% יוונים, 18% טורקים, 5% אחרים.

חלוקה דתית: חלק יווני: 94% נוצרים אורתודוקסים, 2% מוסלמים. חלק תורכי: 97% מוסלמים סונים, 2% נוצרים אורתודוקסים. כלל האי: 77% יוונים אורתודוקסים, 18% מוסלמים, 5% אחרים (בעיקר מרונים וארמנים.

[עריכה] ראו גם

• הרפובליקה התורכית של צפון קפריסין

[עריכה] קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: קפריסין

• סקירה כללית על קפריסין, מאת אודי רן - אתר הספרייה של מט"ח