קרי גרנט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

קרי גרנט בסרט "מזימות בינלאומיות

קרי גרנט (Cary Grant)‏ (18 בינואר 1904 - 29 בנובמבר 1986), שחקן קולנוע בריטי, אשר דורג על ידי ה"מכון האמריקני לקולנוע" במקום השני ברשימת "הכוכבים הגברים הגדולים של כל הזמנים".

תוכן עניינים

1 ביוגרפיה
- 1.1 ראשית דרכו
- 1.2 כוכב הוליוודי
2 מסרטיו
3 קישורים חיצוניים

[עריכה] ביוגרפיה

[עריכה] ראשית דרכו

נולד בעיר הורפילד, שבבריסטול, דרום-מערב אנגליה, בשם 'ארצ'יבאלד אלכסנדר ליץ'. לליץ', שהיה בן יחיד, הייתה ילדות מבולבלת ולא שמחה: אמו, אלסי, אושפזה בבית חולים פסיכיאטרי כשהיה בן 9. אביו אמר לו כי אמו נפטרה, ורק כעבור 22 שנים גילה כי אמו בחיים. זה הותיר את ליץ' חסר ביטחון ביחסיו העתידיים עם נשים וחשאי לגבי חייו הפנימיים. חוסר הביטחון הזה גם לו לרצות להשתנות ומצא את מבוקשו בעולם המשחק, שם יכל להשתנות כל הזמן. לאחר שהורחק מבית הספר בו למד בבריסטול (1918), הוא הצטרף ללהקת התיאטרון של בוב פנדר. בעקבות כך, נסע גרנט עם הלהקה למסע הופעות בן שנתיים בארצות הברית (1920). כשהלהקה שבה לבריטניה, גרנט החליט להישאר בארצות הברית והמשיך בקריירת הבמה שלו. עדיין תחת השם ארצ'י ליץ' הופיע גרנט, בתיאטרון גדול בסנט לואיס, מיזורי בשלל הצגות, כמו "שלושת המוסקטרים" ואחרים.
עם הזמן הוא פיתח מבטא ייחודי ותדמית המשלבת גם מעמד גבוה וגם את מעמד הפועלים.

[עריכה] כוכב הוליוודי

לאחר כמה הצלחות בקומדיות קלילות בברודווי, הוא הגיע להוליווד בשנת 1931 ואימץ לעצמו את השם 'קרי גרנט'.
הופעותיו הראשונות בהוליווד היו בכמה קומדיות Screwball קלאסיות, ובניהן "האמת האיומה" של לאו מקארי, שהיה הסרט שביסס את אישיותו הקולנועית הייחודית של גרנט, "צער בעלי חיים", בו כיכב לראשונה לצד קתרין הפבורן, העתידה להופיע לצידו עוד כמה וכמה פעמים, "נערתו ששת" ו"רעל ותחרה" של פרנק קפרה. ב"סיפור פילדלפיה", עם ג'יימס סטיוארט וקתרין הפבורן, הציג גרנט את תפקידו הקולנועי הידוע ביותר: הבחור המקסים, אם כי לעיתים לא אמין, הנשוי לא מעט זמן לאישה אינטיליגנטית ובעלת כוח רצון, שקודם מתגרשת ממנו, ורק אחר כך מבינה שלמרות פגמיו הרבים - אי אפשר לעמוד בפניו.

גרנט היה לשחקן של שוברי קופות במשך שלושה עשורים, ולאחד השחקנים המצליחים ביותר בהוליווד. הוא היה שחקן מגוון שדרש קומדיות פיזיות, כמו ב"גונגה דין" על פי שירתו של רודיארד קיפלינג, על פי הכישורים שפיתח על הבמה. גרנט היה שחקן מועדף על אלפרד היצ'קוק, הידוע לשמצה כבמאי שמתעב שחקנים, כשאמר על גרנט שהוא "השחקן היחידי שאני אי פעם יאהב בחיי". גרנט הופיע בארבעה קלאסיקות מתח של היצ'קוק: "חשד", "ידוע לשמצה", "תפסו את הגנב" ו"מזימות בינלאומיות".

באמצע שנות החמישים ייסד חברת סרטים משלו, "Grantley Productions", והפיק כמה סרטים הנתמחו על ידי אולפני "יוניברסל", ובניהם "מגע של מינק" שביים דלברט מאן, "חופשה בלונדון" ו"אבא אווז". בזמן שגרנט קיבל שתי מועמדויות לפרס האוסקר בשנות הארבעים, הוא התכחש לפרס. הוא היה לשחקן הראשון שפנה לדרך עצמאית, וקרא תיגר על האולפנים הגדולים, ששלטו ביד רמה על השחקנים שלהם. בדרכו העצמאית יכל גרנט לשלוט בכל ההיבטים בקריירה שלו, כשהמחיר לכך היה שלא זכה בפרס האוסקר. את הפסלון המוזהב אחז רק ב-1970, כשקיבל פרס על מפעל חיים.