שביתה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

במשפט העבודה, שביתה היא צעד שנוקט ארגון עובדים כנגד מעסיק או מעסיקים, במסגרת סכסוך כלכלי בין העובדים לבין המעסיק. למרות ששביתות פוגעות בכלכלה וגוררת הפסדים כספיים, רואים בהן אמצעי הכרחי, כלי מחאה שהדמוקרטיה מעניקה לעובדים כדי שלא יעמודו חסר כל כנגד איומים מצד מעסיקים, כגון הפחתת שכר, פיטורים, הרעה בתנאי ההעסקה, יחס לא הוגן וכדומה.

צעדים שכוללים השבתת פעילות משמשים גם למחאה פוליטית. דוגמה לכך היא השביתה ביום האדמה שבאה למחות כנגד הפקעת אדמות מערביי ישראל. שביתה פוליטית זו אינה מכוונת כלפי מעסיק, אלא כלפי הממשלה, ובמסגרת משפט העבודה היא נחשבת לצעד שאינו לגיטימי.

השביתה הראשונה המתועדת בהיסטוריה התרחשה במצרים העתיקה באלף הראשון לפנה"ס, ובה העבדים שבנו את קברי המלכים בדיר אל-מדינה שבתו במחאה על אי אספקת המזון שלהם.

[עריכה] סוגי שביתות

[עריכה] שביתה מלאה

העובדים אינם באים לעבודה ואינם נותנים שירותים. שביתה זו פוגעת הן במשק והן בלקוחות או במקבלי שירות הבאים במגע עם הגורם השובת. במקרים מסוימים עלול הנזק לגרום במהירות למשבר חמור, במיוחד בגופים או במגזרים שבהם תלויה פעילות רבה או קריטית, למשל בתי חולים, רשות הנמלים, חברת החשמל, "מקורות", "בזק" וכדומה.

במקרים מסוימים יכולים המדינה או המעסיק להוציא צו מניעה שמונע מהעובדים (או חלקם) לשבות ומחייב אותם להתייצב לעבודתם - בעיקר כאשר מדובר בעובדים חיוניים למשק.

[עריכה] שביתה איטלקית

שביתה בה מגיעים העובדים למקום עבודתם, אך עבודתם מאופיינת בהקפדה יתרה על הבירוקרטיה, עבודה "לפי הספר" ועודף רשמיות הגורמים לתפוקה נמוכה מהרגיל.

[עריכה] שביתה כללית

שביתה של מסה קריטית מתוך כוח העבודה בעיר, אזור או מדינה. לחלופין, כאשר איגוד עובדים גדול, כמו ההסתדרות, מוהרה לכל חבריו לשבות, נהוג לכנות את השביתה "כללית".