תאונת פגע וברח
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תאונת פָּגַע וּבָרַח היא תאונת דרכים שבה הנהג הפוגע לא עצר את רכבו, לא גילה התעניינות בשלומו של המעורבים האחרים בתאונה, לא הגיש לפצועים כל עזרה רפואית ולא השאיר את פרטיו האישיים, כפי שנדרש על פי החוק המקומי. כלומר, הנהג פגע בדבר מה וברח ממקום התאונה, לאו דווקא באמצעות רכבו.
הנהג הבורח עושה זאת לרוב כדי להתחמק מהמשטרה, כדי להמנע ממתן פרטי הביטוח או כדי להיחלץ מענישה. לכן, לעיתים הנהג הבורח לא היה אשם בתאונה, אלא רק מעורב בה. למרות זאת, לעיתים עזיבת המקום, ללא בדיקת מצב הנפגע, נעשית בשל הלם או פאניקה, בלא מחשבה על נסיון בריחה בגלל חשש מביצוע עבירה או התחמקות מעונש.
תאונת פגע וברח היא עבירה פלילית במדינות רבות, ביניהן ישראל. פגיעה בחפץ, כגון תיבת דואר או מכונית חונה, אינה מוגדרת כתאונת פגע וברח באופן רשמי, אף כי זהו סוג הפגע וברח הנפוץ ביותר. לאחר תאונה מסוג זה יש בישראל לבעלי החפץ 48 שעות כדי להגיש תלונה במשטרה. לאחר תקופה זו יכולים בעלי החפץ רק לבקש את פרטי בעלי הרכב הפוגע (על פי מספר רישוי).