תורת תיק ההשקעות המודרנית
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תורת תיק ההשקעות המודרנית של הארי מרקוביץ' היא חלק מתורת המימון בשוקי ההון.
התורה טוענת שבהינתן מידע על התפלגויות של תשואות הנכסים ניתן לבנות "חזית של תיקים יעילים". אלה הם תיקי השקעה בעלי תשואה מירבית עם סיכון נתון, או לחילופין.
את רמת הסיכון של תיק ההשקעות ניתן להוריד דרך גיוון ניירות ההערך. את זה הוא עושה בעזרת מדדי פיזור סטטיסטים. את המידע ההיסטורי על תשואה של ניירות ההערך הוא לוקח כמשתנה מקרי. התוחלת של הפיזור מהווה את ממוצע התשואה וסטיית התקן מהווה את רמת הסיכון.
תוכן עניינים |
[עריכה] הנחות התורה
- המשקיעים הינם רציונאליים ויוזמים להרבות את הכנסותיהם.
- המשקיעים בעלי ידע מושלם על נתוני שוקי ההון.
- את ההחלטות על ההשקעה הם לוקחים אחרי ששקלו את התשואות ואת הסיכונים.
- המשקיעים ייזמו להקטין את הסיכון ולהרבות את התשואה.
- מרקוביץ' בהסבריו מתעלם ממסים ומתשלומי העברה.
[עריכה] ממצאי התורה
- פיזור של השקעות מביאה להנמכת סיכון התיק.
- ישנה "חזית של תיקים יעילים".
- התיק האופטימלי אינו תלוי ברמת הסיכון הרצויה של המשקיע.
- רמת הסיכון הרצויה של המשקיע משפיעה רק על הרכב התיק ביחס להשקעה בטוחה.
[עריכה] העבודה
- בחירת תיק השקעות, 1952 [1]
