איחוד רשויות מקומיות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

בתולדות השלטון המקומי במדינת ישראל בוצעו כמה וכמה איחודים של רשויות מקומיות – עיריות ו/או מועצות מקומיות ו/או מועצות אזוריות. הסיבה העיקרית לאיחודים היא ייעול מנהלי וכלכלי.

תוכן עניינים 1 קשיים בדרך לאיחוד 2 איחודים 2.1 תל־אביב-יפו 2.2 איחודי 1963 2.2.1 מעלות-תרשיחא 2.2.2 מבשרת ציון 2.3 הוד השרון 2.4 קריית אתא 2.5 פרדס חנה-כרכור 2.6 זרזיר 2.7 נווה מיכאל 2.8 בית יצחק-שער חפר 2.9 איחודי 1980 2.9.1 מועצה אזורית דרום השרון 2.9.2 מועצה אזורית עמק יזרעאל 2.10 איחודי 1982 2.10.1 כעביה-טבאש 2.10.2 מועצה אזורית מטה אשר 2.11 בועיינה-נוג'ידאת 2.12 זמר 2.13 איחודי 1989 2.13.1 ג'דיידה-מכר 2.13.2 יאנוח-ג'ת 2.13.3 כסרא-סמיע 2.13.4 כורזים 2.14 איחודי 1995 2.14.1 מעלה עירון 2.14.2 שבלי - אום אל-גנם 2.14.3 בסמ"ה 2.14.4 כעביה-טבאש-חג'אג'רה 2.15 האיחוד הגדול - איחוד 2003 3 מקורות

[עריכה] קשיים בדרך לאיחוד

תהליך האיחוד נחשב מאז ומתמיד יעד תקציבי של משרדי האוצר והפנים, אשר ביקשו לייעל את המנגנונים של רשויות הסמוכות זו לזו, ומהלך של איחוד ביניהן נראה טבעי. בדרך כלל התגלה קושי בביצוע. הסיבות העיקריות הן:

• התנגדותם של תושבים אשר חששו מאיבוד הצביון המקומי של ישובם (למשל איחוד רשות הנחשבת אזור מגורים יוקרתי עם רשות הנחשבת אזור נחשל).
• התנגדותם של בעלי מִשׂרות מפתח ברשויות החוששים לאבד את מעמדם. כך למשל ראש עיר או חברי מועצה לא ממהרים לוותר בקלות על התפקיד אותו הם עלולים לאבד.
• ועדי עובדים ברשויות החוששים מפיטורי עובדים כתוצאה מאיחוד המנגנונים.

בנוסף לכל אלו, נחשבים הליכי האיחוד בעייתיים מבחינת הביצוע שלהם הכרוך בקשיים בירוקרטיים שונים.

[עריכה] איחודים

[עריכה] תל־אביב-יפו

בשנת 1949 אוחדו הערים תל־אביב ויפו ליצירת עיריית תל אביב-יפו.

[עריכה] איחודי 1963

[עריכה] מעלות-תרשיחא

בשנת 1963 אוחדה העיירה מעלות עם המועצה המקומית תרשיחא ונוצרה המועצה המקומית מעלות-תרשיחא (משנת 1996 – עירייה)

[עריכה] מבשרת ציון

בשנת 1963 אוחדו גם מבשרת ירושלים עם מעוז ציון א ומעוז ציון ב למועצה המקומית מבשרת ציון.

[עריכה] הוד השרון

בשנת 1964 התאחדו המושבות רמתיים, כפר הדר, רמת הדר ומגדיאל ונוצרה המועצה המקומית הוד השרון (משנת 1990 – עירייה)

[עריכה] קריית אתא

בשנת 1965 אוחדו כפר אתא וקריית בנימין לקריית אתא.

[עריכה] פרדס חנה-כרכור

בשנת 1969 אוחדו המושבות פרדס חנה וכרכור למועצה המקומית פרדס חנה-כרכור.

[עריכה] זרזיר

בשנת 1972 אוחדו ג'וואמיס, היב אבו סיאח, גריפאת ומזאריב למועצה המקומית זרזיר. בשנים 1989 עד 1994 היה גם מנשית א-זבדה מצורף לזרזיר.

[עריכה] נווה מיכאל

בשנת 1974 אוחדו נווה מיכאל ורוגלית והיישוב נקרא "רוגלית"; בשנת 1983 שונה שם היישוב לנווה מיכאל.

[עריכה] בית יצחק-שער חפר

בשנת 1975 אוחדו בית יצחק ושער חפר למועצה המקומית בית יצחק-שער חפר. בשנים 1958-1963 בית יצחק כלל גם את גנות הדר.

[עריכה] איחודי 1980

[עריכה] מועצה אזורית דרום השרון

בשנת 1980 אוחדו מועצה אזורית מפעלות אפק, מועצה אזורית הירקון ומועצה אזורית השרון התיכון, למועצה אזורית דרום השרון.

[עריכה] מועצה אזורית עמק יזרעאל

בשנת 1980 אוחדו גם מועצה אזורית יזרעל ומועצה אזורית קישון למועצה אזורית עמק יזרעאל.

[עריכה] איחודי 1982

[עריכה] כעביה-טבאש

בשנת 1982 אוחדו טבאש וכעביה למועצה המקומית כעביה-טבאש. בשנת 1995 צורף גם חג'אג'רה - ראה להלן (1995).

[עריכה] מועצה אזורית מטה אשר

בשנת 1982 אוחדו גם מועצה אזורית נעמן, מועצה אזורית געתון ומועצה אזורית סולם צור למועצה אזורית מטה אשר.

[עריכה] בועיינה-נוג'ידאת

בשנת 1987 אוחדו בועיינה ונוג'ידאת למועצה המקומית "בועיינה"; בשנת 1989 שונה השם בועיינה-נוג'ידאת.

[עריכה] זמר

בשנת 1988 אוחדו הכפרים יאמה, ביר א-סיכה, מרג'ה ואיבתין למועצה המקומית זמר.

[עריכה] איחודי 1989

[עריכה] ג'דיידה-מכר

בשנת 1989 אוחדו ג'דיידה ומכר (כפר) למועצה המקומית ג'דיידה-מכר.

[עריכה] יאנוח-ג'ת

בשנת 1989 אוחדו גם ג'ת ויאנוח למועצה המקומית "יאנוח-ג'ת".

[עריכה] כסרא-סמיע

כמו-כן אוחדו באותה השנה כסרא וכפר סמיע למועצה המקומית כסרא-סמיע.

[עריכה] כורזים

אחרונים ל-1989: המושב כורזים והיישוב הקהילתי מעוף (שנקרא קודם ארש"ח), אוחדו ליישוב הקהילתי כורזים.

[עריכה] איחודי 1995

[עריכה] מעלה עירון

בשנת 1995 אוחדו הכפרים זלפה, מוצמוץ, מושרייפה וסאלם למועצה המקומית מעלה עירון.

[עריכה] שבלי - אום אל-גנם

בשנת 1995 אוחדו אום אל-גנם ושבלי למועצה המקומית שבלי - אום אל-גנם. בשנת 1996 הופרדו, ואוחדו מחדש.

[עריכה] בסמ"ה

בשנת 1995 אוחדו ברטעה, מועאוויה ועין א-סהלה למועצה המקומית בסמ"ה.

[עריכה] כעביה-טבאש-חג'אג'רה

בשנת 1995 אוחדו חג'אג'רה, עם כעביה-טבאש (ראה לעיל - 1982) למועצה המקומית כעביה-טבאש-חג'אג'רה.

[עריכה] האיחוד הגדול - איחוד 2003

איחוד הרשויות הגדול ביותר בוצע בשנת 2003 על-ידי ממשלת הליכוד ביוזמת שר האוצר בנימין נתניהו ושר הפנים אברהם פורז, כחלק מ"חוק התוכנית להבראת כלכלת ישראל". במסגרתו אוחדו המועצות מקומיות, העיריות והמועצות האזוריות הבאות:

רשות ראשית	רשות מצטרפת	רשות מאוחדת	הערות
מג'ד אל-כרום	בענה, דייר אל-אסד	שגור	-
ירכא	אבו סנאן, ינוח-ג'ת, ג'וליס	עיר החמישה	האיחוד בוטל (ר' מטה)
באקה אל-גרביה	ג'ת	באקה-ג'ת	-
דאלית אל-כרמל	עספיא	עיר הכרמל	-
קדימה	צורן	צורן-קדימה	-
בנימינה	גבעת עדה	בנימינה-גבעת עדה	-
יהוד	נוה מונוסון	יהוד-מונוסון	-
מודיעין	מכבים-רעות	מודיעין-מכבים-רעות	-
כוכב יאיר	צור יגאל	כוכב יאיר	-
סביון	גני יהודה	סביון	-

הערות:

1. צור יגאל וגני יהודה היו לפני השינוי ועדות מקומיות במועצה האזורית דרום השרון.
2. המועצות המקומיות לפני השינוי – עתלית, המושבה כנרת, רמות השבים ושבי ציון הפכו בשינוי לוועדות מקומיות במועצות אזוריות, כמצוין בטבלה הבאה.
3. עיר הכרמל נקראה בחודשים הראשונים לאחר האיחוד "דאלית אל־כרמל–עספיא"
4. יהוד-מונוסון נקראה בחודשים הראשונים לאחר האיחוד "יהוד-נוה אפרים"
5. במסגרת איחוד הרשויות בין יהוד ונוה מונוסון, הוקמה בנוה מונוסון מינהלת מקומית במעמד של ועד רובע עירוני לפי פקודת העיריות, בכדי להבטיח את המשך צביונו של היישוב כישוב קהילתי אוטונומי.
6. שגור נקראה בחודשים הראשונים לאחר האיחוד "מכבד"א" [1], וב־15 במרץ 2005 הוענק לה מעמד של עיר [2]
7. האיחוד לעיר החמישה בוטל בעקבות חוסר שביעות רצון התושבים מהאיחוד, ובלחץ ועד משותף של מנהיגי הדרוזים. הביטול הרשמי היה ב־17 במאי 2004, כאשר הכנסת קבלה את "חוק הרשויות המקומיות (ביטול איחוד המועצות המקומיות אבו סנאן, ג'וליס, ינוח-ג'ת וירכא), התשס"ד-2004" [3].

מועצה אזורית	יישובים מצטרפים	יישובים יוצאים
חוף הכרמל	עתלית	---
עמק הירדן	כנרת (מושבה)	---
דרום השרון	רמות השבים	צור יגאל, גני יהודה
מטה אשר	שבי ציון	---

[עריכה] מקורות

• טבלת שינויים ברשויות מקומיות 1948 עד 2004 - מסמך של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה
• שינויים במועצות מקומיות ועיריות במסגרת איחוד רשויות מקומיות - מסמך של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה
• שינויים במועצות אזוריות במסגרת איחוד רשויות מקומיות - מסמך של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה
• נייר עמדה בענין איחוד הרשויות המקומיות