אנטיוכוס הרביעי
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אנטיוכוס הרביעי (אפִּיפָאנֶס) (? - 164 לפנה"ס), מלך הממלכה הסלאוקית בין השנים 175 ל-164 לפנה"ס. שמו המקורי, "מיתרדטס", שונה ל"אנטיוכוס" לאחר מות אחיו אנטיוכוס המבוגר ממנו, או אולי לאחר עליתו לשלטון. אנטיוכוס הרביעי היה בנו של אנטיוכוס השלישי (הגדול) ואחיו של סלאוקוס הרביעי (פילופטור) שמלך לפניו. אנטיוכוס היה אסיר ברומא לאחר שלום אַפָּמֵאָה (188 לפנה"ס) אולם הוחלף בדמטריוס הראשון (סוטר), בנו ויורשו החוקי של סלאוקוס הרביעי. לאחר מות אחיו השליט ניצל אנטיוכוס את המצב והכריז על עצמו כעל עוצר יחד עם בן אחר של סלאוקוס הרביעי, ילד רך בשנים שנקרא אנטיוכוס גם הוא. אנטיוכוס הרביעי רצח את אנטיוכוס הילד כעבור כמה שנים והפך למונרך יחיד.
מאורעות ראויים לציון במהלך שנות שלטונו כוללים את ניסיונו המוצלח לכבוש את מצרים מידי בית תלמי, ניסיון שנעצר רק בשל האיום בהתערבות האימפריה הרומית - איום שלאחריו נאלץ לוותר על כל השטחים שכבש; ואת תחילת מרד המכבים בשטחי ארץ ישראל.
ברוח של נקמה (לאחר השפלתו במצרים) הוא החל במסע כיבוש לעבר ירושלים. הוא הרס את העיר, הרג המונים מתושביה באכזריות, והכריז על גזירות (איסור לימוד תורה, איסור לעשות ברית מילה, איסור שמירת שבת) שמטרתן הייתה מחיקת הדת היהודית. בשלב זה החלו היהודים במלחמת עצמאות תחת הנהגת המכבים, והם זכו להצלחה ראויה לציון מול כוחותיו של אנטיוכוס שנשלחו לדכאם. אנטיוכוס זעם ונאמר כי הוא עצמו יצא בראש הכוח לירושלים, במטרה למחות לחלוטין את העם היהודי מעל פני האדמה; אך הוא מת במפתיע במהלך המסע (בשנת 164 לפנה"ס).
את שנותיו האחרונות (לפני המסע לירושלים) העביר במלחמה נגד פרתיה, שמרדה בשלטון הסלאוקי בימי אנטיוכוס השני וכעת עלה כוחה. נראה כי נחל הצלחה נגד הפרתים בטרם מותו.
שלטונו של אנטיוכוס הרביעי היה תקופת הכוח האחרונה של האימפריה הסלאוקית, אולם מבחינות מסוימות היה שלטונו הרסני; היות שעלה לשלטון שלא כדין, ולא הותיר אחריו יורש למעט ילד בן תשע, לאחר מותו פרצו מלחמות ירושה הרסניות. לאחר מותו שלט בממלכה בנו, אנטיוכוס החמישי (אאופטור), במשך שנתיים בלבד.
דניאל, שחי כפי הנראה בזמן גזרות אנטיוכוס, מספר אותם בצורה נבואית:
- וְעָמַד עַל-כַּנּוֹ נִבְזֶה וְלֹא-נָתְנוּ עָלָיו הוֹד מַלְכוּת וּבָא בְשַׁלְוָה וְהֶחֱזִיק מַלְכוּת בַּחֲלַקְלַקּוֹת. וּזְרֹעוֹת הַשֶּטֶף יִשָּטְפוּ מִלְּפָנָיו וְיִשָּבֵרוּ וְגַם נְגִיד בְּרִית. וּמִן-הִתְחַבְּרוּת אֵלָיו יַעֲשֶׂה מִרְמָה וְעָלָה וְעָצַם בִּמְעַט-גּוֹי. בְּשַׁלְוָה וּבְמִשְׁמַנֵּי מְדִינָה יָבוֹא וְעָשָׂה אֲשֶׁר לֹא-עָשׂוּ אֲבֹתָיו וַאֲבוֹת אֲבֹתָיו בִּזָּה וְשָׁלָל וּרְכוּשׁ לָהֶם יִבְזוֹר וְעַל מִבְצָרִים יְחַשֵּב מַחְשְׁבֹתָיו וְעַד-עֵת. וְיָעֵר כֹּחוֹ וּלְבָבוֹ עַל-מֶלֶךְ הַנֶּגֶב בְּחַיִל גָּדוֹל וּמֶלֶךְ הַנֶּגֶב יִתְגָּרֶה לַמִּלְחָמָה בְּחַיִל-גָּדוֹל וְעָצוּם עַד-מְאֹד וְלֹא יַעֲמֹד כִּי-יַחְשְׁבוּ עָלָיו מַחֲשָׁבוֹת. וְאֹכְלֵי פַת-בָּגוֹ יִשְׁבְּרוּהוּ וְחֵילוֹ יִשְׁטוֹף וְנָפְלוּ חֲלָלִים רַבִּים. וּשְׁנֵיהֶם הַמְּלָכִים לְבָבָם לְמֵרָע וְעַל-שֻׁלְחָן אֶחָד כָּזָב יְדַבֵּרוּ וְלֹא תִצְלָח כִּי-עוֹד קֵץ לַמּוֹעֵד. וְיָשֹׁב אַרְצוֹ בִּרְכוּשׁ גָּדוֹל וּלְבָבוֹ עַל-בְּרִית קֹדֶשׁ וְעָשָׂה וְשָׁב לְאַרְצוֹ. לַמּוֹעֵד יָשׁוּב וּבָא בַנֶּגֶב וְלֹא-תִהְיֶה כָרִאשֹׁנָה וְכָאַחֲרוֹנָה. וּבָאוּ בוֹ צִיִּים כִּתִּים וְנִכְאָה וְשָׁב וְזָעַם עַל-בְּרִית-קוֹדֶשׁ וְעָשָׂה וְשָׁב וְיָבֵן עַל-עֹזְבֵי בְּרִית קֹדֶשׁ. וּזְרֹעִים מִמֶּנּוּ יַעֲמֹדוּ וְחִלְּלוּ הַמִּקְדָּשׁ הַמָּעוֹז וְהֵסִירוּ הַתָּמִיד וְנָתְנוּ הַשִּקּוּץ מְשֹׁמֵם. וּמַרְשִׁיעֵי בְרִית יַחֲנִיף בַּחֲלַקּוֹת וְעַם יֹדְעֵי אֱלֹהָיו יַחֲזִקוּ וְעָשׂוּ. (דניאל יא,כא-לב)
| סלאוקוס הראשון • אנטיוכוס הראשון • אנטיוכוס השני • סלאוקוס השני • סלאוקוס השלישי • אנטיוכוס השלישי • סלאוקוס הרביעי • אנטיוכוס הרביעי • אנטיוכוס החמישי • דמטריוס הראשון • אלכסנדר הראשון • דמטריוס השני • אנטיוכוס השישי • דיודיטוס טריפון • אנטיוכוס השביעי • דמטריוס השני • אלכסנדר השני • קליאופטרה תאה • סלאוקוס החמישי • אנטיוכוס השמיני • אנטיוכוס התשיעי • סלאוקוס השישי • אנטיוכוס העשירי • דמטריוס השלישי • אנטיוכוס האחד עשר • פיליפוס הראשון • אנטיוכוס השנים עשר • אנטיוכוס השלושה עשר • פיליפוס השני • סלאוקוס השביעי |
