Web Analytics

See also ebooksgratis.com: no banners, no cookies, totally FREE.

CLASSICISTRANIERI HOME PAGE - YOUTUBE CHANNEL
Privacy Policy Cookie Policy Terms and Conditions
אפריקאנרים - ויקיפדיה

אפריקאנרים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

אפריקאנרים (בורים)
סטפנוס קרוגר, מדינאי אפריקאנרי
אוכלוסייה 3 מיליון
ריכוזי אוכלוסייה עיקריים דרום אפריקה
קנדה
ארצות הברית
אוסטרליה
ניו זילנד
בריטניה
שפות אפריקנס
הולנדית
דת נצרות פרוטסטנטית
קבוצות אתניות קשורות צבעונים
הולנדים

אפריקאנרים (או בורים) הם הדרום אפריקאים הלבנים הדוברים את שפת האפריקאנס - שפה שהתפתחה מדיאלקט הולנדי. מוצאם בעיקר במהגרים קלוויניסטים מארצות צפון-מערב אירופה (ברובם הולנדים, גרמנים וצרפתים הוגנוטים).

האפריקאנרים ידועים גם כ"בורים" (Boere = איכרים, בשפות הולנדית ואפריקאנס, על שום עיסוקם של ראשוני המתיישבים הלבנים בדרום אפריקה), אם כי היום שגור יותר המונח "אפריקאנרים" לאפיון קבוצה אתנית זו. המונח "אפריקאנר" משמש היום בעיקר לצורך הבחנה בין הלבנים דוברי האנגלית – צאצאי הקולוניאלים הבריטים, לבין דוברי האפריקאנס – צאצאי המתיישבים הבורים המקוריים.

[עריכה] היסטוריה

הבורים החלו ליישב את דרום אפריקה במאה ה-17, כאשר קבוצת מתיישבים הולנדים הקימו מושבה בכף התקווה הטובה (שלימים התפתחה להיות העיר קייפטאון), בשליחות החברה ההולנדית להודו המזרחית. אליהם הצטרפו גם מתיישבים מגרמניה, וכן קבוצה גדולה של צרפתים הוגנוטים שנמלטו מצרפת להולנד על רקע רדיפות דתיות. ההולנדים שלחו אותם לסייע ביישוב מושבת הכף, שנזקקה לחקלאים מיומנים.

עם התפשטות החוואים לאזורים הרחוקים יותר בצפון ובמזרח, החלו רבים מהם לאמץ לעצמם אורח חיים נווד-למחצה, במידה מסוימת דומה לזו של הילידים אותם החליפו. בנוסף לעדרים, למשפחה היו בדרך כלל עגלה, אוהל, תנ"ך וכמה רובים. לאחר שהתיישבו בנו צריף מלבני בוץ, שלעיתים היה ממוקם במרחק כמה ימי נסיעה מהאירופאי הקרוב ביותר. אלה היו ה"טרקבור" (trekboer -איכרים נודדים, מונח שאחר כך קוצר לבורים) הראשונים - מבודדים, עצמאיים לחלוטין משלטון רשמי, ובעלי יכולת מדהימה לספק את צרכיהם בכוחות עצמם. אורח החיים הקשוח שלהם יצר אינדיבידואליסטים אמיצים, שהכירו את הטבע באופן אינטימי, וביססו את חייהם על מקור ההדרכה העיקרי שלהם – התנ"ך. מוצאם ההולנדי, הגרמני והצרפתי נשכח, והם התגבשו כעם חדש עם תרבות משלו, חדור אמונה חזקה באל ובתנ"ך, שראה עצמו מושרש בערבות אפריקה.

עם התפשטות האימפריה הבריטית במאה ה-19 וכיבוש כף התקווה הטובה על ידם, החלו נדחקים רגלי המתיישבים הבורים ממושבתם. בורים רבים החלו במסע נדודים ארוך צפונה לעומק היבשת, בחיפוש אחר שטחי התיישבות מחוץ לשליטת הבריטים. מסע זה, שזכה לכינוי הטרק הגדול, נחשב עד היום כאירוע מכונן בתודעה הלאומית האפריקאנרית. בשטחים שמצאו והתיישבו בהם, הקימו הבורים שתי מדינות עצמאיות - מדינת אורנג' החופשית וטרנסוואל. הבריטים עשו כל מאמץ להשתלט גם על שטחים אלה, בסדרת מלחמות שנודעה כמלחמת הבורים בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20. במהלך המלחמה, שבסופה הפסידו הבורים, נכלאה כרבע מהאוכלוסייה האזרחית של הבורים במחנות ריכוז בתנאים קשים. הייתה זו הפעם הראשונה בהיסטוריה בה נעשה שימוש במחנות ריכוז לכליאת אוכלוסייה אזרחית.

עם הכרזת עצמאותה של דרום אפריקה בשנת 1910, נותרו משקעי עויינות ומתיחות בין שתי האוכלוסיות - האפריקאנרית והאנגלית, שהובחנו בהבדלי שפה ותרבות. האנגלים התרכזו בעיקר בערים הגדולות והיו לרוב משכילים יותר, נאורים ופתוחים לעולם, בעוד האפריקאנרים התאפיינו עדיין באחוז גדול של איכרים וחוואים, בשמרנות ולאומנות, ויחס גזעני קיצוני כלפי השחורים. אחת מנקודות השיא של המתח הייתה בימי מלחמת העולם השנייה, בה גורמים אפריקאנרים לאומניים דגלו בהתייצבות לצד גרמניה הנאצית, ועסקו בנסיונות לטרפד את השתתתפותה של דרום אפריקה במלחמה לצד בריטניה ובעלות הברית.

לאחר המלחמה, בשנת 1948, הצליחה המפלגה הלאומית של האפריקאנרים לעלות לשלטון והנהיגה את מדיניות האפרטהייד (הפרדה, בשפת האפריקאנס) הגזענית כשילוב של אידיאולוגיה לאומית, דתית, כלכלית והישרדותית. שליטתם במדינה הגיעה לקיצה בשנת 1994, לאחר הכרתו של הנשיא האפריקאנר האחרון פרדריק וילם דה קלרק בעוולותיה של מדיניות האפרטהייד, והחלטתו על שילוב האוכלוסייה השחורה בהליך הדמוקרטי.

[עריכה] כיום

האפריקאנרים מהווים היום 60% מאוכלוסייתה הלבנה של דרום אפריקה. גם ברפובליקת נמיביה הסמוכה אוכלוסייה ניכרת של אפריקאנרים, תוצאת השנים הארוכות בהן שלטה דרום אפריקה במדינה זו.

בדרום אפריקה הדמוקרטית והחדשה שלאחר האפרטהייד איבדו האפריקאנרים את ההגמוניה הפוליטית והתרבותית שנהנו ממנה. גם שפתם, האפריקאנס, חדלה להיות שפת השלטון והפכה להיות אחת מני 11 שפות רשמיות המדוברות במדינה. עדיין, וחרף תהליכי "אנגליזציה" בקרב הדור הצעיר, האפריקאנרים גאים במורשתם כראשוני המתיישבים הלבנים ביבשת אפריקה, ואינם רואים עצמם כנטע אירופי זר ביבשת אלא כחלק אינטגרלי ממנה. הם אוהבים להתקרא "השבט הלבן של אפריקה".

Static Wikipedia (no images)

aa - ab - af - ak - als - am - an - ang - ar - arc - as - ast - av - ay - az - ba - bar - bat_smg - bcl - be - be_x_old - bg - bh - bi - bm - bn - bo - bpy - br - bs - bug - bxr - ca - cbk_zam - cdo - ce - ceb - ch - cho - chr - chy - co - cr - crh - cs - csb - cu - cv - cy - da - de - diq - dsb - dv - dz - ee - el - eml - en - eo - es - et - eu - ext - fa - ff - fi - fiu_vro - fj - fo - fr - frp - fur - fy - ga - gan - gd - gl - glk - gn - got - gu - gv - ha - hak - haw - he - hi - hif - ho - hr - hsb - ht - hu - hy - hz - ia - id - ie - ig - ii - ik - ilo - io - is - it - iu - ja - jbo - jv - ka - kaa - kab - kg - ki - kj - kk - kl - km - kn - ko - kr - ks - ksh - ku - kv - kw - ky - la - lad - lb - lbe - lg - li - lij - lmo - ln - lo - lt - lv - map_bms - mdf - mg - mh - mi - mk - ml - mn - mo - mr - mt - mus - my - myv - mzn - na - nah - nap - nds - nds_nl - ne - new - ng - nl - nn - no - nov - nrm - nv - ny - oc - om - or - os - pa - pag - pam - pap - pdc - pi - pih - pl - pms - ps - pt - qu - quality - rm - rmy - rn - ro - roa_rup - roa_tara - ru - rw - sa - sah - sc - scn - sco - sd - se - sg - sh - si - simple - sk - sl - sm - sn - so - sr - srn - ss - st - stq - su - sv - sw - szl - ta - te - tet - tg - th - ti - tk - tl - tlh - tn - to - tpi - tr - ts - tt - tum - tw - ty - udm - ug - uk - ur - uz - ve - vec - vi - vls - vo - wa - war - wo - wuu - xal - xh - yi - yo - za - zea - zh - zh_classical - zh_min_nan - zh_yue - zu -

Static Wikipedia 2007 (no images)

aa - ab - af - ak - als - am - an - ang - ar - arc - as - ast - av - ay - az - ba - bar - bat_smg - bcl - be - be_x_old - bg - bh - bi - bm - bn - bo - bpy - br - bs - bug - bxr - ca - cbk_zam - cdo - ce - ceb - ch - cho - chr - chy - co - cr - crh - cs - csb - cu - cv - cy - da - de - diq - dsb - dv - dz - ee - el - eml - en - eo - es - et - eu - ext - fa - ff - fi - fiu_vro - fj - fo - fr - frp - fur - fy - ga - gan - gd - gl - glk - gn - got - gu - gv - ha - hak - haw - he - hi - hif - ho - hr - hsb - ht - hu - hy - hz - ia - id - ie - ig - ii - ik - ilo - io - is - it - iu - ja - jbo - jv - ka - kaa - kab - kg - ki - kj - kk - kl - km - kn - ko - kr - ks - ksh - ku - kv - kw - ky - la - lad - lb - lbe - lg - li - lij - lmo - ln - lo - lt - lv - map_bms - mdf - mg - mh - mi - mk - ml - mn - mo - mr - mt - mus - my - myv - mzn - na - nah - nap - nds - nds_nl - ne - new - ng - nl - nn - no - nov - nrm - nv - ny - oc - om - or - os - pa - pag - pam - pap - pdc - pi - pih - pl - pms - ps - pt - qu - quality - rm - rmy - rn - ro - roa_rup - roa_tara - ru - rw - sa - sah - sc - scn - sco - sd - se - sg - sh - si - simple - sk - sl - sm - sn - so - sr - srn - ss - st - stq - su - sv - sw - szl - ta - te - tet - tg - th - ti - tk - tl - tlh - tn - to - tpi - tr - ts - tt - tum - tw - ty - udm - ug - uk - ur - uz - ve - vec - vi - vls - vo - wa - war - wo - wuu - xal - xh - yi - yo - za - zea - zh - zh_classical - zh_min_nan - zh_yue - zu -

Static Wikipedia 2006 (no images)

aa - ab - af - ak - als - am - an - ang - ar - arc - as - ast - av - ay - az - ba - bar - bat_smg - bcl - be - be_x_old - bg - bh - bi - bm - bn - bo - bpy - br - bs - bug - bxr - ca - cbk_zam - cdo - ce - ceb - ch - cho - chr - chy - co - cr - crh - cs - csb - cu - cv - cy - da - de - diq - dsb - dv - dz - ee - el - eml - eo - es - et - eu - ext - fa - ff - fi - fiu_vro - fj - fo - fr - frp - fur - fy - ga - gan - gd - gl - glk - gn - got - gu - gv - ha - hak - haw - he - hi - hif - ho - hr - hsb - ht - hu - hy - hz - ia - id - ie - ig - ii - ik - ilo - io - is - it - iu - ja - jbo - jv - ka - kaa - kab - kg - ki - kj - kk - kl - km - kn - ko - kr - ks - ksh - ku - kv - kw - ky - la - lad - lb - lbe - lg - li - lij - lmo - ln - lo - lt - lv - map_bms - mdf - mg - mh - mi - mk - ml - mn - mo - mr - mt - mus - my - myv - mzn - na - nah - nap - nds - nds_nl - ne - new - ng - nl - nn - no - nov - nrm - nv - ny - oc - om - or - os - pa - pag - pam - pap - pdc - pi - pih - pl - pms - ps - pt - qu - quality - rm - rmy - rn - ro - roa_rup - roa_tara - ru - rw - sa - sah - sc - scn - sco - sd - se - sg - sh - si - simple - sk - sl - sm - sn - so - sr - srn - ss - st - stq - su - sv - sw - szl - ta - te - tet - tg - th - ti - tk - tl - tlh - tn - to - tpi - tr - ts - tt - tum - tw - ty - udm - ug - uk - ur - uz - ve - vec - vi - vls - vo - wa - war - wo - wuu - xal - xh - yi - yo - za - zea - zh - zh_classical - zh_min_nan - zh_yue - zu

Static Wikipedia February 2008 (no images)

aa - ab - af - ak - als - am - an - ang - ar - arc - as - ast - av - ay - az - ba - bar - bat_smg - bcl - be - be_x_old - bg - bh - bi - bm - bn - bo - bpy - br - bs - bug - bxr - ca - cbk_zam - cdo - ce - ceb - ch - cho - chr - chy - co - cr - crh - cs - csb - cu - cv - cy - da - de - diq - dsb - dv - dz - ee - el - eml - en - eo - es - et - eu - ext - fa - ff - fi - fiu_vro - fj - fo - fr - frp - fur - fy - ga - gan - gd - gl - glk - gn - got - gu - gv - ha - hak - haw - he - hi - hif - ho - hr - hsb - ht - hu - hy - hz - ia - id - ie - ig - ii - ik - ilo - io - is - it - iu - ja - jbo - jv - ka - kaa - kab - kg - ki - kj - kk - kl - km - kn - ko - kr - ks - ksh - ku - kv - kw - ky - la - lad - lb - lbe - lg - li - lij - lmo - ln - lo - lt - lv - map_bms - mdf - mg - mh - mi - mk - ml - mn - mo - mr - mt - mus - my - myv - mzn - na - nah - nap - nds - nds_nl - ne - new - ng - nl - nn - no - nov - nrm - nv - ny - oc - om - or - os - pa - pag - pam - pap - pdc - pi - pih - pl - pms - ps - pt - qu - quality - rm - rmy - rn - ro - roa_rup - roa_tara - ru - rw - sa - sah - sc - scn - sco - sd - se - sg - sh - si - simple - sk - sl - sm - sn - so - sr - srn - ss - st - stq - su - sv - sw - szl - ta - te - tet - tg - th - ti - tk - tl - tlh - tn - to - tpi - tr - ts - tt - tum - tw - ty - udm - ug - uk - ur - uz - ve - vec - vi - vls - vo - wa - war - wo - wuu - xal - xh - yi - yo - za - zea - zh - zh_classical - zh_min_nan - zh_yue - zu