ארץ ישראל בעת העתיקה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לשכתב ערך זה ייתכנו לכך מספר סיבות: ייתכן שהמידע המצוי בדף זה מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים לוויקיפדיה. אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות בדף זה, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה שלו.

סדרת ערכים העוסקים בהיסטוריה של ארץ ישראל

העת העתיקה

ממלכת ישראל המאוחדת

ממלכת יהודה וישראל

התקופה הפרסית

התקופה ההלניסטית

התקופה החשמונאית

התקופה הרומית

התקופה הביזנטית

התקופה הערבית

התקופה הצלבנית

התקופה הממלוכית

התקופה העות'מאנית

תקופת המנדט הבריטי

מדינת ישראל

לוח התקופות בארץ ישראל

תוכן עניינים 1 התקופה הכלקוליתית 2 תקופת הברונזה 2.1 ברונזה קדומה 2.1.1 היישוב 2.1.2 ממצאים 2.2 ברונזה בייניימית 2.2.1 היישוב 2.2.2 ממצאים 2.3 ברונזה תיכונה 2.3.1 היישוב 2.3.2 ממצאים 2.4 ברונזה מאוחרת 3 תקופת הברזל 3.1 היישוב 3.1.1 היישוב היהודי 3.1.2 היישוב הפלשתי 3.2 ממצאים

[עריכה] התקופה הכלקוליתית

כרונולוגיה: 4,000 לפנה"ס עד 3,150 לפנה"ס

פירוש השם: כלקוס = נחושת , ליתוס = אבן

התקופה הכלקוליתית היוותה מעין תקופת מעבר מהתקופה הנאוליתית אשר בה כמעט ולא התקיים עיור, לבין תקופת הברונזה המאופיינת בתרבות עירונית. האבן עדיין היוותה את חומר הגלם החשוב ביותר לכלי עבודה אך בשלב זה מתחילה להופיע תופעה של שימוש בנחושת לייצור כלים.

במהלך תקופה זו חלה התפתחות בהבנת התכונות הבסיסיות של המתכת (נחושת), סוד עיבודה (התכה וקירור) מציאת מרבצים וכרייתה מבטן האדמה.

היישובים הראשונים מתקופה זו התגלו בתחילת המאה ה־20 כאשר חוקרים מטעם האפיפיור הגיעו לאזור על מנת לחפש את חמשת ערי הכיכר שנחרבו בזמן סדום ועמורה. בחפירותיהם נתגלה תל כ-5 ק"מ צפון מזרחית לים המלח (תלילאת ע'סול)

היישוב בתקופה זו לא היה מבוצר וגם לא היה גדול במיוחד לרוב היו מספר גדול של יישובים קרובים אחד לשני כאשר האזורים המרכזיים היו בקעת באר שבע, בקעת ערד, מדבר יהודה ,רמת הגולן ועמק הירדן.ריבוי מערות הקבורה במישור החוף ומיעוטן ליד היישובים עצמם מעלה השערה כי מישור החוף היה כמין בית קברות לתקופה ההיא על אף ריחוקו היחסי מן היישובים.

הממצא החשוב ביותר לציון מן התקופה נתגלה במה שמאוחר יותר נקרא בשם "מערת המטמון" בנחל משמר. המטמון היה טמון בכוך של מערה שיושבה בתקופה הנ"ל עטוף במחצלת וכלל 442 חפצים מהם 429 מנחושת. הסברה אומרת שאלו כלי הקודש של מקדש עין גדי מאותה התקופה המרוחק כ 12 ק"מ בלבד מהמקום ואשר היו בו סימנים של עזיבה מהירה אך ללא סימני הרס מכוון.

החקלאות הייתה דרך הקיום הראשית והחקלאות הפורחת ביותר הייתה של חיטה ושעורה בנוסף נמצאו לראשונה גרעיני עצים כגון הרימון, הזית והתמר.

[עריכה] תקופת הברונזה

כרונולוגיה:3150 – 1150 לפנה"ס

התקופה מתחלקת ל4 תקופות משנה: הברונזה הקדומה, הברונזה הביניימית, הברונזה התיכונה והברונזה המאוחרת. בתקופה זו משתמש האדם בברונזה, סגסוגת המשלבת נחושת ובדיל. הברונזה חזקה מהנחושת ולכן אפשרה יצירת כלי עבודה וכלי נשק יעילים יותר.

[עריכה] ברונזה קדומה

כרונולוגיה:3150 עד שנת 2200

בעוד שבתקופה זו התפתח הכתב באזור המסופוטמי ומצרים באזור א"י לא נתגלו עד כה ממצאים כתובים מן התקופה למעט מספר מצומצם של חריתות שמות מלכים מצריים. בתקופה זו מופיעה ככל הנראה המדינה הראשונה תחת שושלת מלוכנית במצרים (השושלת המלכותית הראשונה תחת שלטון נערמר). באזור הסהר הפורה מופיעות ערי־מדינה כדוגמת אור, נחור ועוד. בארץ, התקופה מתאפיינת בהתגבשות ערי־מדינה. שקיעתן של ערי מדינה אלו מסמנת את סופה של תקופה זו ומעבר חזרה לחיי נוודות.

[עריכה] היישוב

תקופת הברונזה הקדומה מתאפיינת בהופעת הערים המבוצרות (זאת למעט יריחו שהייתה ככל הנראה מבוצרת עוד בתקופה הנאוליתית) בערים כמו תענך ,מגידו, ערד, תל אל פארעה ועוד, נתגלו ביצורים מרשימים. הביצורים עבים מאוד (עד 8 מ')באופן יחסי לאמצעי הפריצה שהיו אז בהישג ידם של כובשים פוטנציאלים. נראה כי לרוב לא נבנו הביצורים כיחידה אחת אלא קטעים קטעים ושכבות שכבות, בתחילה לא נבנתה חומה בכל היקף העיר, וכן עוביה המקורי של החומה היה 3 מ' ולא 8 מ' כבזמן חורבנה.

[עריכה] ממצאים

נתגלו כלי קרמיקה אשר אפשרו לחלק את התקופה ל-4 תקופות משנה כלי חרס צרופים באיכות גבוהה ביותר (900 מעלות במקום 700 – 500) כלי אבידוסועוד, בנוסף נתגלו חותמות גליל כלי אבן ועוד.

[עריכה] ברונזה בייניימית

כרונולוגיה: 2200 לפנה"ס עד 2000 לפנה"ס

תקופה זו כמשתמע משמה היא תקופת מעבר בין הברונזה הקדומה לברונזה התיכונה. בסוף תקופת הברונזה הקדומה ניטשו הערים והאזור נכנס לתקופה של רגרסיה(סברות שונות הן שינויי אקלים , שינוי דמוגראפי של האוכלוסייה, בזיזה חוזרת ונשנית ממצרים ואף התעייפות הערים ממלחמה אחת בשנייה)

תקופת הברונזה הביינמית מתאפיינת בכך שהאדם לא גר בערים מרכזיות אלא ובחיי נוודות. על רקע היישוב הדל בולטים בתי הקברות הרבים שנתגלו בהקשר לתקופה זו.

[עריכה] היישוב

היישוב בארץ מפוזר ולרוב התפרסו היישובים אל תוך מקומות שטרם נתיישבו קודם. הבנייה צפופה ולרוב יישובים אלה לא הגיעו אף לעשרות דונמים. אורך קיום היישובים הללו היה כה קצר עד כי לא שרד כל סימן מהם ולכן אין הם ידועים כלל.

[עריכה] ממצאים

כמה כלי עבודה נמצאו במטמונים בחברון וביריחו וכן מספר סיכות רכיסה ותכשיטים נמצאו בקברים בגולן ובגליל.

[עריכה] ברונזה תיכונה

כרונולוגיה: 2000 עד 1550 לפנה"ס

בתקופה זו חוזר אט אט היישוב בארץ ישראל אל ישיבה ביישובי קבע ולבסוף חוזרים גם הביצורים. שינוי זה מתרחש בעקבות חדירת עמים מהצפון ומסוריה אל תוך הארץ ומחזרת כוחה של מצרים העתיקה עם עליית השושלות ה־12 וה־13 בתחילת התקופה.

[עריכה] היישוב

תקופת העיור חוזרת לארץ ישראל. בין הערים המרכזיות נמנות שכם, חצור, רחוב וליש. בנוסף יש מעבר מהמערך השבטי של 3-4 שליטים בעיר לשלטון מלוכני של שליט יחיד, מידע זה ידוע מחקירת כיתבי המארות. בכתבים אלו המחולקים לשלוש תקופות ניראה כי מספר השליטים למול מספר הערים נמצא במגמת מתאם שלילית כך שככל שעולה כמות הערים יורדת כמות שמות המלכים המופיעים בכתבים. בעקבות זאת לקראת סוף התקופה ישנן עדויות לארמונות שליטים בחצור ובמגידו.לאחר מכן מתרחשת קריסת מערכות נוספת המסמלת את סוף תקופה זו.

[עריכה] ממצאים

לקראת סוף התקופה פורחת תעשיית התכשיטים בארץ ובהם פסלי אלות פריון שונות ותכשיטי זהב הממצא החשוב ביותר בתקופה זו נמצא בישראל בתל עג'ול שם נמצא מלאי עצום של תכשיטי זהב, העיר כנראה נחרבה לאחר מצור בן 3 שנים על ידי יעחמס.

[עריכה] ברונזה מאוחרת

כרונולוגיה:1550 עד 1150 לפנה"ס

תקופה זו האחרונה בתקופות הברונזה מסתמנת בעלייתה המחודשת של מצריים עם השושלות ה18 וה 19 שליטתן הברורה בארץ כנען עד לירידת כוחה בסוף התקופה. במהלך התקופה כבשה מצרים בראשות אמנחוטפ את ארץ כנען ואף נלחמה עם החיתים על השליטה בסוריה למרות מספר מסעות מרשימים (כשהמצליח שבהם היה הראשון שבה כבש את צפון הארץ עם ניצחון מוחץ במגידו) ורשימות שלל ושבויים מפוארות לא הצליחה מצרים לכבוש את סוריה אך ארץ כנען נשארה של מצריים עד סוף התקופה,אז נחלשה ולבסוף איבדה את אחיזתה בה. לקראת סוף התקופה לא הצליחה לעצור התנחלות עמים בארץ, ביניהם "ישראל", עם הנזכר לראשונה בכתוב בתקופה זו, ו"גויי הים" שהגיעו כנראה מהאיים האגאים ואיי הים התיכון וכנראה שהיוו את הפלשתים (לאחר שהתנחלו בישראל)

היישוב העירוני עבר דלדול יחסית לתקופת הברונזה התיכונה ערים מרכזיות ניטשו (יכול להיות במהלך הכיבוש המצרי של הארץ) ותושבים רבים עברו לעיירות ספר קטנות ששטחן לא היה גדול מכמה דונמים (מעטים היישובים של התקופה שעלו על 50 דונם). לרוב היישובים לא היו ביצורים (הביצורים המרשימים מהברונזה התיכונה נהרסו או הפכו ללא יעילים בזמן שהיישוב נבנה על חורבות הקודם ובכך היה גבוה מהביצורים.כמו כן כנראה שביצורים חדשים לא נבנו כי נאסרו על ידי המצרים (הם נתפסו כהכנה למרד)

ערים מרכזיות: גזר, בית שמש, בית אל, שכם, מגידו, תענך, עפולה ובית שאן

יש לציין במיוחד פר מברונזה שנמצא בחצור, וכמה פסלי אלים שנמצאו במגידו חוץ מזה הממצאים החומריים היו דלים יחסית בתקופה זו.

[עריכה] תקופת הברזל

זמן:1150 (בקירוב) - 586 (חורבן בית ראשון)

תחילת התקופה עומדת בסימן ירדת קרנן של המעצמות הגדולות של תקופת הברונזה המאוחרת: המצרית חתית והמיקנית. וכניסתם של עמים חדשים, תרבויות חדשות וממלכות קטנות חדשות בתוך ארץ ישראל ובהן כמובן עם ישראל וגם הפלשתים ("גויי הים").ארץ ישראל הייתה ללא שליט וחולק רובו בין ישראל הפלשתים והכנענים שישבו בה עוד ממקודם.שם נוסף אך אתנו צנטרי לתקופה זו הוא "התקופה הישראלית".חלקה השני של התקופה עומד בסימן עלייתה של אשור ,פחד מפני כיבוש , חורבן בית ראשון בידי בבל שהתחזקה והפכה לאימפריה של אותם זמנים וסופה בגלות בבל

[עריכה] היישוב

היישוב העירוני מתפתח והאוכלוסייה גדלה, יישובים מרכזיים מגיעים אף למאות דונמים אך ישנם הבדלים מהותיים בין היישוב היהודי ליישוב הפלשתי בתקופה זו.

[עריכה] היישוב היהודי

השבט היהודי עובר התפתחות מרחיקת לכת בתחילה קיימת ההתיישבות השבטית: ככול שבט ישב בנחלה משלו וקבע את כלליו שלו והשולטים בשבט היו המשפחות החזקות לערים לא הייתה משמעות מיוחדת. במקרה של חילוקי דעות בין השבטים מי שפתר אותם היו השופטים, הלא היא תקופת השופטים בארץ ישראל.
באותה תקופה הערים עצמן לא היו מבוצרות או שהיו מבוצרות בצורה דלה מחוסר ידע וכוח אדם (עבדים) לבניית אלה. לא היה צבא קבע והם נשענו על מספר רב של נושאי נשק אותם ניתן היה לזמן בכול עת. שלטון הממלכה המאוחדת בידי דוד ושלמה מביא לזיקה ממלכתית בעם במקום הזיקה הפטריארכלית הקודמת.כמו כן מוקמות ערים ומחוזקים ביצורים במיוחד לנוכח התחזקות אשור.

לקראת סופה של התקופה יש סימנים של חורבן ברוטאלי, במיוחד של ישובי יהודה. חורבן זה בא במסעות השונים שערכו מלכי אשור לממלכות ישראל, יהודה והפלשתים בארץ ישראל וכידוע חורבן בית ראשון בידי בבל ערים מרכזיות:ירושלים, חצור, גזר ובית שאן

[עריכה] היישוב הפלשתי

אימצו את תרבותם של ערי כנען ובה שליט לכול עיר, כאשר בערים הפלשתיות לשליט אופי צבאי מובהק, ובריתות בין ערים.הערים היו מבוצרות ואף מבוצרות היטב בחומות לבנים ששוקמו מתקופת הברונזה המאוחרת (3-6מ עובי).היה צבא סדיר לכול עיר. ערים מרכזיות:אשקלון , אשדוד , עקרון

[עריכה] ממצאים

מטמון של 26 ק"ג תכשיטים וחלקי מטילים מכסף בתוך חמישה פחי חרס נתגלה באשתמוע מדרום לחברון עד היום לא ברור בדיוק מה מקורו, מה הייתה מטרתו ולמה החביאו אותו.יש שניסו לשייך אותו למשלוח מדוד לזקני יהודה (שמואל א ל כו – כח) אך המטמון הוכח כבעל תאריכים מעט מאוחרים יותר.