בחירה חופשית
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בחירה חופשית הוא ביטוי הבא לציין שמעשיו ואופן חייו של האדם מעוצבים במו ידיו ואינם קבועים מראש ומוכתבים בידי הגורל או כוחות עליונים. לפי תפיסה זו לאדם יש כושר החלטה וחופש בחירה לגבי חייו והאפשרות לשלוט בהם, ובכך לקבוע במידה מסוימת את השתלשלותם.
בניגוד לרעיון הבחירה החופשית עומדת ההשקפה הפאטאליסטית או הדטרמיניסטית, לפיה גורל האדם קבוע מראש. תפיסה זו רואה את האדם כמי שנשלט על ידי כוח עליון חיצוני, אלוהי או טבעי, אשר קבע את התנהגותו וגורלו בחייו, ולפרט אין אפשרות לשנות עובדה זו.
תוכן עניינים |
[עריכה] בחירה חופשית ביהדות
תפיסת הבחירה החופשית נחשבת למושג יסוד ביהדות, מכיוון שחלקים גדולים בתורה וכל נושא קיום המצוות ורעיונות התשובה, מושתתים על כך שלאדם יש רצון חופשי ואפשרות להטות את עצמו להיכן שיבחר: אם לרע ואם לטוב.
[עריכה] תפיסת המקרא
למרות האמור לעיל, תפיסת העולם במקרא אינה חד משמעית בקשר לבחירה חופשית, וניתן למצוא הדים לשתי השיטות.
מצד אחד ישנם ביטויים רבים המבטאים את זכות הבחירה החופשית של האדם בין הטוב לרע כגון "ראה נתתי לפניך היום את החיים ואת הטוב ואת המוות ואת הרע" (דברים ל יד), אך מנגד ניתן למצוא גם רעיונות דטרמיניסטיים, המדברים על גורל שאינו בר שינוי, כמו "כִּי אָנֹכִי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, אֵל קַנָּא--פֹּקֵד עֲוֹן אָבֹת עַל-בָּנִים עַל-שִׁלֵּשִׁים וְעַל-רִבֵּעִים, לְשֹׂנְאָי." (שמות כ, 4). מבחינת הפשט של הדברים, מוצגת כאן גישה דטרמיניסטית מפני שהבן נענש על חטאי אביו ללא תלות במעשיו שלו. עם זאת בספר דברים (כד 16) מופיע פסוק הפוך לזה שבספר שמות: "לֹא-יוּמְתוּ אָבוֹת עַל-בָּנִים, וּבָנִים לֹא-יוּמְתוּ עַל-אָבוֹת: אִישׁ בְּחֶטְאוֹ, יוּמָתוּ."
גישה אנטי פאטאליסטית מובהקת מוצגת במקרא על ידי הנביא יחזקאל: "מַה-לָּכֶם, אַתֶּם מֹשְׁלִים אֶת-הַמָּשָׁל הַזֶּה, עַל-אַדְמַת יִשְׂרָאֵל, לֵאמֹר: אָבוֹת יֹאכְלוּ בֹסֶר, וְשִׁנֵּי הַבָּנִים תִקְהֶינָה?!" (יחזקאל, י"ח, 2) ובהמשך נאמר: "הַנֶּפֶשׁ הַחֹטֵאת, הִיא תָמוּת." (שם, שם, 3). פרופ' יאיר הופמן כותב במאמרו כי: "זוהי תפיסה אנטי-דטרמיניסטית מובהקת וניכר שיחזקאל נלחם בתפיסה זאת שהייתה מושרשת ביותר". הנביא יחזקאל מוסיף ואומר כי האדם נשפט לפי מעשיו בהווה ולא על פי מעשיו בעבר. יש כאן חיזוק של הגישה האנטי דטרמיניסטית הקובעת שגורלו של אדם אינו נקבע בזמן מסוים בעבר, אלא האדם קובע את גורלו בכל רגע מחדש.
התפיסה הדטרמיניסטית מוצגת באופן ברור בספר קהלת. למשל, בקהלת פרק א', פסוק 9: "מה שהיה הוא שיהיה ומה שנעשה הוא שיֵיעשה". לפי התפיסה בפסוק - שום דבר לא משתנה, האדם איננו מסוגל לשנות כלום - מכיוון שגורלו נקבע מראש, והגלגל תמיד חוזר לאותה נקודה. תפיסה זו מוצגת לאורך רוב הספר, ולכן בימי קדם התלבטו חז"ל האם לצרף אותו לתנ"ך. לבסוף החליטו לצרף אותו, בגלל ש"תחילתו וסופו בדברי תורה", כלומר: אמנם המחבר בודק את כל האופציות, אבל הוא מחליט לבסוף שהגישה הנכונה היא גישת הבחירה החופשית, המתבטאת בדברי הסיום של הספר: "סוף דבר, הכול נשמע את-האלוהים ירא ואת-מצוותיו שמור, כי-זה כל-האדם. כי, את-כל-מעשה, האלוהים יביא במשפט, על כל-נעלם: אם-טוב, ואם-רע."
[עריכה] תפיסת חז"ל
אף אצל חז"ל יש עקבות של דטרמיניזם. אחד מהם הוא המאמר על כך ש"דוד המלך נולד במזל מאדים ולכן היה חייב להיות שופך דמים" אמנם חז"ל עצמם מסייגים זאת ואומרים שאדם שנולד במזל מאדים עדיין יכול לבחור האם להיות רוצח, שוחט או מוהל. ובכך להטות את נטיותיו לכיוון המוסרי. כך מוסרים רוב הביאורים במשכת שבת (קנה-קנו) על השפעת שעת ותאריך לידת האדם ע"פ הכוכבים ומסילותיהן. נהוג להסביר כי ביד האדם להטות את תכונותיו לטוב ולרע (לדוגמא עצלנות: להתעצל בקיום המצוות או בחטאים).
עוד אמירה ידועה של חז"ל היא "הכל בידי שמיים חוץ מיראת שמיים". בכך הם התחמקו במובן מסוים מלתת תשובה חד משמעית לבעית הבחירה חופשית. יתרה מזאת, אמירתם היא במובן מסוים פרדוקסאלית, מפני שאם לאדם יש אפשרות בחירה לגבי יראת שמיים ויראת שמיים קובעת את גורלו הרי שלא הכול בידי שמיים; לכך ניתן לספק מספר תשובות: הגמול והעונש על בחירה ביראת שמיים קבועים בידי שמיים אבל הבחירה עצמה נמצאת בידי האדם. פתרון אחר יכול להיות שהתנאים הראשוניים (כגון תנאים גנטיים או סביבתיים) בהם פועל אדם נקבעים על ידי שמיים אבל האדם יכול לשנותם לאחר מכן.
ביטוי ידוע נוסף של חז"ל בנושא זה הוא "הכל צפוי והרשות נתונה" (פרקי אבות פרק ג, משנה טו). כלומר על אף שהכל צפוי כבר בעיני האל, הרשות ניתנת לאדם לפעול לפי רצונו.
[עריכה] תפיסת חכמי ימי הביניים והעת החדשה
הרמב"ם הדגיש מאוד בדבריו את האפשרות של הבחירה החופשית הניתנת לאדם.
הוא טען אומנם שיש דברים שהם מעבר לבחירה החופשית כמו צורתו של האדם ואף מזגו, אבל לכל אדם יש אפשרות לבחור האם יהיה צדיק או רשע. לתפיסתו אחד מיסודות התורה היא היכולת של האדם לעשות בחייו בחירות מוסריות, ולהעדיף אותן על כאלה שאינן מוסריות.
הרמב"ם ניסח עקרון יסוד זה במשנה תורה: "אבל נדע בלא ספק, שמעשה האדם ביד האדם, ואין הקב"ה מושכו ולא גוזר עליו לעשות כך... ומפני זה נאמר בנבואה, שדנים את האדם על מעשיו – כפי מעשיו: אם טוב ואם רע" (הלכות תשובה, פרק ה, הלכה ה). הראב"ד שם מקשה עליו מספר קושיות עקרוניות ביותר, טוען כי אין אף תשובה ברורה ומסכם כי עדיף היה לו לרמב"ם שלא להתחיל לשאול מחשש להעלאת השאלות ע"י מתחבטים.
גם המהר"ל מפראג כותב כי "האדם נברא בצלם אלוקים ויש לו דמיון בזה אל ה' יתברך. האדם שנברא בצלם אלקים יש לו סגולה זאת שהוא ברשות עצמו כמו ה' יתברך שהוא עושה מה שירצה. וכך האדם יש רשות בידו לעשות מה שירצה והוא בעל בחירה" (דרך חיים, עמ' קמ"ח).
[עריכה] בחירה חופשית בפילוסופיה הכללית
על פי תפיסתו של הפילוסוף היהודי ההולנדי ברוך שפינוזה, ההשקפה שהאדם הוא בעל חופש בחירה היא, במלים אחרות, ההנחה שרצונו של האדם אינו כפוף לחוקיות הכללית השלטת בטבע. על פי הנחה זו, הרצון מתחיל שרשרות סיבתיות בלי שהוא עצמו יהיה חוליה בשרשרת כזאת. עם זאת, שפינוזה אינו עקבי בעניין זה, כיוון שעל פי תפיסתו כל רצייה היא אירוע נפשי, ובתור שכזאת היא נקבעת על ידי סיבות נפשיות קודמות.
[עריכה] בחירה חופשית בפסיכולוגיה
שלוש התאוריות הפסיכולוגיות המרכזיות של המאה ה-20 דוגלות, באופן יסודי בחוסר בחירה חופשית: האדם אינו מחליט לפתח מחלות נפש, אלא הן נגרמות באופן מכאניסטי. ע"פ הגישה הפסיכואנליטית, תת המודע של האדם גורם לו לפתח הפרעה נפשית. ע"פ התאוריה ההתנהגותית המנגנון האחראי לפיתוח מחלות הנפש הוא מנגנון ההתניה (קישור התנהגות עם אירוע או מצב באופן לא רציונלי). ע"פ הגישה הביולוגית, חוסר איזון כימי במוח הוא האחראי להתפתחות מחלות הנפש.
לעומתן, קמה במאה ה-21 תורת הבחירה הרציונלית בפסיכופתולוגיה . על פי תורה, זו, האדם מפתח את ההפרעות הנפשיות באופן רציונלי, כיוון שהן עוזרות לו להסיח את דעתו ממצבי לחץ או דיכאון, וכן לקבל סיוע והקלות מהחברה. לאחר פיתוח ההפרעה הנפשית, האדם שוכח את העובדה כי פיתח אותה על ידי הסחת דעת מכוונת.
[עריכה] בחירה חופשית במדע
עד גילוי תורת הקוונטים על ידי איינשטיין ונילס בור, שלט במדע זרם הדטרמיניזם המתנגד לקיומה של בחירה חופשית. לפי תפיסתם, האדם הוא תוצר של המטען הגנטי שלו מחד, וההשפעות הסביבתיות שהשפיעו עליו מאידך. היות שאין לאדם השפעה: לא על המטען הגנטי שלו (כי זה נקבע לפני הולדתו) ולא על ההשפעות הסביבתיות החיצוניות שמשפיעות עליו - כיצד תיתכן בחירה חופשית?
עם התגלות הנוירונים ואופן פעולתם במאה ה-20, התחזקה התפיסה הדטרמיניסטית: אם המוח שולט בהתנהגותו והחלטותיו של האדם, ומוח זה מורכב מיחידות שפעילותן נקבעת על ידי סף מטען חשמלי כלשהו (שמקורו חיצוני) - כיצד אחראי האדם לבחירותיו? גם זרם הפסיכולוגיה הקוגניטיבית, אשר השווה את המוח האנושי למחשב, לא הותיר כל מקום לבחירה חופשית.
גילוי תורת הקוונטים העלה שאלה מחודשת לגבי הדטרמיניזם: אם הצופה משפיע על התצפית, ואם התנהגות המערכת ניתנת לניבוי רק באופן סטטיסטי - אולי בכל זאת יש בחירה חופשית, ולא הכול קבוע מראש. אך מצד שני, ניתן תמיד לומר שהשפעת הצופה על התצפית הייתה חייבת להתרחש עקב מכלול הנסיבות, והניבוי הוא סטטיסטי רק כיוון שאיננו יודעים עדיין כיצד לחשב את הסיבתיות בעולם הקוונטים. זה לא אומר שתורה זה חסרת סיבתיות.
[עריכה] ראו גם
[עריכה] קישורים חיצוניים
- בחירה חופשית במחשבת ישראל - לקט מקורות
- בחירה חופשית - בספריה הווירטואלית של מט"ח
- שוטה הכפר הגלובלי, הכל צפוי והרשות בלתי אפשרית, באתר "האייל הקורא"
קטגוריות: מטאפיזיקה | אתיקה | פילוסופיה יהודית | גורל
