גוי
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גוי הנו מושג יהודי להגדרתו הגורפת של כל מי שאינו יהודי.
בשפה המקראית המילה "גוי" התייחסה לעם. אברהם התברך בכך שאלוהים יעשה אותו לגוי גדול. המילה גוי הייתה נייטראלית ויש לה משמעות חיובית כאשר היא נכללת בתוך ברכה. בפרשת שופטים מופיעה המילה בהקשר זה בביטוי "אשימה עלי מלך ככל הגויים אשר סביבותי".
לאחר גלות בבל ושיבת ציון חלה טראנספורמציה במילה והיא קיבלה גוון בדלני ומשמעות שלילית מובהקת. כיום הביטוי גוי מייצג את היות האדם הלא יהודי נבדל בצורה בוטה ממי שנולד יהודי.
בברכות השחר אומר היהודי המתפלל את ההודיה שברוך "שלא עשני גוי" - ההשגחה היא שעשתה את האדם ליהודי, לא מעשיו או אמונותיו והיא גם שקבעה מראש שהאדם האחר יוולד כ"גוי".
בהגדה של פסח מופיע הטקסט המתחיל במילים "שפוך חמתך על הגויים אשר לא ידעוך".
[עריכה] ראו גם
- ברברים
- גוי של שבת
