חיל רפואה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

תג חיל הרפואה

חיל הרפואה בצה"ל הוא החיל העוסק ברפואה בצה"ל. החיל עוסק בקביעת מדיניות הטיפול הרפואי ותורת הסיוע הרפואי לכל הדרגים. מתן טיפול רפואי מיטבי לחיילי צה"ל, במלחמה, בביטחון שוטף ובשגרה, בקידום הבריאות בצה"ל, ובקידום הרפואה הצבאית.

החיל משתתף, במסגרת הרשות העליונה לאשפוז, בתכנון, ארגון, פיקוח על הכוננות, והפעלת מערכת הבריאות בשעת חרום.

[עריכה] מטרות חיל הרפואה

קיום היכולת להצלת מירב הפצועים והנפגעים בשדה קרב, על ידי שיפור היכולת המקצועית לטיפול בפצועים בידי חובשים, פראמדיקים, אחים ורופאים צבאיים וכמו כן פיתוח והטמעת טכנולוגיות מתקדמות לטיפול ופינוי נפגעים.
מתן מענה מיטבי לכוחות הלוחמים על ידי העלאת הכשירות של יחידות הרפואה והכנתן לטיפול ופינוי נפגעים בכל צורות הלחימה ומתארי הקרב.
מתן שירותי רפואה מיטביים בצה"ל.
קידום הבריאות ומניעת תחלואה בקרב חיילי צה"ל.
מיון רפואי מיטבי של כוח האדם בצה"ל והתאמתו לביצוע משימותיו.
טיפוח ופיתוח סגלי הרפואה בצה"ל.
ייזום וביצוע מחקר ופיתוח בנושאים ייחודיים לרפואה הצבאית.

[עריכה] הקמת חיל הרפואה

חיל הרפואה החל את דרכו כ"שירות רפואי" בסוף 1947 והתבסס על השירות הרפואי של "ההגנה", שפעל בשילוב עם המוסדות הרפואיים האזרחיים.

עם פרוץ מלחמת העצמאות היה צורך להתאים את השירות הרפואי לצבא ההולך וקם.

באותה עת, תחילת מלחמת העצמאות כינס דוד בן גוריון בביתו דיון בנושא המערך הרפואי, כאשר הדובר הראשי בדיון היה ד"ר חיים שיבא, רופא בכיר ב"הגנה", בעל ניסיון ברפואה צבאית בשרות הצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה.

דוקטור שיבא טען שיש להקים שירות רפואי דינמי נפרד מהמערכת האזרחית, שייתן מענה לגיוס הצפוי, לטיפול בנפגעים ובשיקומם לאחר מכן. בן גוריון ויגאל אלון תמכו בהצעתו של ד"ר שיבא ומינו אותו לראש השירות הרפואי שבמהרה הפך לחיל הרפואה.

לאחר מלחמת העצמאות החל צה"ל בארגונו הפנימי ובתוכו גם חיל הרפואה. בשלב הראשון ארגנו את מפקדת קצין רפואה ראשי (מקרפ"ר), יחידות פיקודיות וחיילות של חיל רפואה. בראש חיל רפואה ניצב סגן אלוף ד"ר אברהם עצמון. הוקמו מרפאות בסיסיות, מרפאות חוץ מקצועיות, מרפאת שיניים, חדרי חולים וחוליות של רפואה מונעת. בתחילה הוכשרו בבתי הספר לרפואה צבאית רק חובשים וסניטרים, ומשנת 1950 הוחלט לכלול גם קורסים לקציני רפואה.

נערכו פעולות להעלאת הרמה התברואתית במחנות צה"ל. בשנת 1951 הוקם המכון לחקר הרפואה הצבאית. הישגי המכון היו מרשימים ועוררו התעניינות גם בצבאות אחרים.

[עריכה] מפקדי חיל הרפואה

שם	תקופת כהונה כמפקד החיל	הערות
ד"ר ד. ברכות
ד"ר חיים שיבא	1948 - 1949
ד"ר אברהם עצמון	1949 - 1956
פרופ' ברוך פדה	1956 - 1962
ד"ר אליהו גילון	1962 - 1967
ד"ר תא"ל ראובן אלדר	1967 - 1972
ד"ר תא"ל משה קורדובה	1972 - 1975
פרופ' תא"ל דן מיכאלי	1975 - 1979
פרופ' תא"ל ערן דולב	1979 - 1983
ד"ר תא"ל משה רווח	1983 - 1987
פרופ' תא"ל יהודה דנון	1987 - 1991
ד"ר תא"ל מיכאל וינר	1991 - 1994
ד"ר תא"ל יהושע שמר	1994 - 1997
ד"ר תא"ל אריה אלדד	1997 - 1999	כיום חבר כנסת
ד"ר תא"ל גיורא מרטינוביץ'	1999 - 2002
ד"ר תא"ל חזי לוי	2002 -	המפקד הנוכחי

[עריכה] משלחות הומניטריות

מעבר לתפקוד החיל במערכת הצבאית, חיל הרפואה משרת גם מטרות הומניטריות.

1949 החל מבצע מרבד הקסמים שמטרתו העלאת 40,000 מיהודי תימן בכ-390 טיסות. צוות של 200 רופאים נרתם לסיוע המעברות העולים.

בשנת 1979 סיוע לפליטים קמבודיים בגבול תאילנד שהצטופפו שמחנות פליטים. משלחות נשלחו במשמרות, כאשר משלחת מחליפה אחרת, ובכל משלחת 4 רופאים ו-5 חובשים.

ב-19 בספטמבר 1985 החרידו שתי רעידות אדמה עזות את העיר מקסיקו סיטי, והתירו אחריהן אלפי בתים שחרבו, ואלפי תושבים לכודים תחת ההריסות. בעקבות האסון הוחלט על שיגור משלחת סיוע של צה"ל לבירת מקסיקו ועמה עשרות טונות של ציוד הומניטרי: תרופות ואוהלים, ציוד חילוץ, מומחים מיחידת החילוץ של הג"א וצוותים רפואיים. הכוחות שהשתתפו בחילוץ זכו להערכה בינלאומית רבה.

ב-7 בדצמבר 1988, הכתה רעידת אדמה רבת עוצמה את ארמניה, כשהיא מותירה עשרות אלפי הרוגים ופצועים, ואזרחים בלא קורת גג. ברחבי העולם התארגנו משלחות סיוע אשר עזרו לשלטונות ברית המועצות בחילוץ ופינוי הנפגעים ובאספקת ציוד חינוי. ישראל שלחה משלחת סיוע ובה יחידת החילוץ של הג"א המורכבת ממחלצים, רופאים וציוד חיוני. צוותי החילוץ הישראלים זכו לשבחים רבים על עזרתם המקצועית בהצלת חיי אדם.

ב-19 ביולי 1994, זעזע פיצוץ מכונית תופת את בניין הקהילה היהודית בבואנוס איירס. בפיגוע נהרגו מעל ל-100 אנשים וכ-200 נפצעו, רבים נקברו חיים תחת ההריסות. ישראל שיגרה משלחת חילוץ והצלה אשר מנתה מעל ל-40 קצינים, חיילים ורופאים. המשלחת סייעה בחילוצם של רבים אשר נקברו חיים תחת ההריסות ובהצלת חייהם.

בשנת 1994 פרצה מלחמת אזרחים עקובה מדם ברואנדה בין שבטי ההוטו והטוטסי, מלחמה זו גבתה כמליון קורבנות בנפש. מליוני פליטים התרכזו במחנות פליטים במדינות השכנות. ב-23 ביולי 1994 שלח צה"ל משלחת מוטסת של רופאים וסגל רפואי, ציוד רפואי, מזון ובגדים עבור הפליטים אשר התרכזו ליד העיר גומה בזאיר. במשך 40 יום פעלו כ-270 חיילי וקציני צה"ל (3 משלחות נשלחו) בבית חולים שדה במחנה הפליטים והגישו סיוע רפואי והומניטרי.

ב-6 באפריל 1999, לפנות בוקר שלח צה"ל בית חולים שדה בפיקוד חיל הרפואה לסייע לפליטים האלבנים מקוסובו והתחיל במבצע להצלת חיי אדם. משלחת צה"ל נחתה בסקופיה, בירת מקדוניה והקימה בית חולים שדה ובו כמאה מיטות אשפוז באזור גבול קוסובו. המשלחת כללה כ-60 איש, בניהם רופאים, בין היתר מומחים לרפואת פנים, ילדים, מחלות זיהומיות, אורטופדיה וגניקולוגיה, פארמדיקים, אחיות, חובשים וטכנאי רנטגן. בית החולים הכיל מעבדה רפואית, בית מרקחת וחדר ניתוח.

ב-26 בינואר 2001 האדמה רעדה בהודו. היא השאירה אחריה עשרות אלפי נפגעים. מדינת ישראל הייתה בין הראשונות להציע סיוע הומניטרי. לאחר שנודע כי המערך הרפואי קרס, צה"ל בשם מדינת ישראל, נדרש להקים בבוז' שבמדינת בוג'ארת בית חולים שדה. כ-150 אנשי חיל רפואה בהם רופאים, אחים ואחיות, פארמדיקים, חובשים ורוקחים הגיעו להודו. המבצע נקרא "יד מושטת". במהלך השבועיים בהם פעלו, טופלו בבית החולים למעלה מ-1,200 פצועים, אושפזו 127 חולים, בוצעו 54 ניתוחים והתקיימו 13 לידות.

[עריכה] מערך ההדרכה של החיל

פרק זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהשלים אותו. ראו פירוט בדף השיחה.

הרופאים הצבאיים, המהווים את חוט השדרה של חיל הרפואה, מקבלים את הכשרתם כרופאים מחוץ לחיל, במסגרת בתי הספר לרפואה. מהם שעושים זאת במסגרת העתודה האקדמית, ובסיום לימודיהם משרתים שירות חובה ושירות קבע כרופאים צבאיים, ומהם שעושים זאת לאחר שירות חובה, ומצטרפים למערך חיל הרפואה רק בשירות המילואים שלהם.

הכשרתם של הרופאים ברפואה צבאית על היבטיה המיוחדים, והכשרת יתר הסגל הרפואי של החיל נעשית בבסיס ההדרכה של החיל- בה"ד 10 אשר בצריפין.

[עריכה] חוליה ארצית

חוליה ארצית, שבסיסה ממוקם בבית הספר לרפואה בצריפין, מונה מספר מדריכים מצומצם אשר עברו קורס חובשים והכנת מדריכים מיוחדת שבה הוכשרו לתפקידם.

החוליה הארצית מאמנת את כל מערך רפואה הצבאית לזמן מלחמה. האימונים הינם אימוני צוות אשר מכשירים את הצוותים לתפקד בזמן מלחמה הן כצוות תאג"ד והן כפלוגות רפואה שונות. פעילות ההדרכה נעשית בבסיסי צה"ל ברחבי ישראל.

בנוסף לאימונים הרבים ישנם שבועות בהם יוצאים המדריכים להשתלמויות בבתי חולים, סיפוחים למד"א וכיוצא בזה, במטרה להעלות את רמת מקצועיותם ולהשאיר אותם מוכנים לפעולה.

צבא הגנה לישראל
זרועות, פיקודים ואגפים
זרועות:	זרוע היבשה \| זרוע האוויר והחלל \| זרוע הים
פיקודים:	פיקוד הצפון \| פיקוד המרכז \| פיקוד הדרום \| פיקוד העורף
אגפים:	המטה הכללי (מטכ"ל) \| אגף המבצעים (אמ"ץ) \| אגף התכנון (אג"ת) \| אגף המודיעין (אמ"ן) \| אגף משאבי אנוש (אמ"ש) \| אגף התקשוב (את"ק) \| אגף הלוגיסטיקה, הרפואה והמרכזים (אלר"ם)
יועצים ונספחים למטכ"ל:	היועץ הכספי לרמטכ"ל \| יועצת הרמטכ"ל לענייני נשים \| הרבנות הצבאית \| הפרקליטות הצבאית \| בית הדין הצבאי לערעורים \| מתאם פעולות הממשלה בשטחים
חילות צה"ל
חילות השדה:	חיל הרגלים (חי"ר) \| חיל השריון (חש"ן) \| חיל התותחנים (חת"מ) \| חיל ההנדסה הקרבית (חה"ן) \| חיל מודיעין השדה (מוד"ש)
חילות תומכי לחימה:	חיל החימוש \| חיל רפואה \| חיל המודיעין \| חיל התקשוב
חילות עורפיים:	חיל החינוך והנוער \| חיל השלישות \| חיל הלוגיסטיקה \| חיל המשטרה הצבאית \| החיל הכללי
ראו גם
מידע נוסף:	פורטל צה"ל \| אמצעי לחימה \| מילואים \| יחידות מובחרות \| מבצעים \| מדים \| דרגות \| עיטורים \| ביטחון ישראל – מונחים