חיל ההנדסה הישראלי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

חיל ההנדסה הישראלי
חיל ההנדסה בצה"ל
חיל ההנדסה הישראלי היסטוריה כלים הנדסיים ואמצעי לחימה יהל"ם דחפור די-9 , נגמ"ש פומ"ה
ראו גם
הנדסה קרבית צבא ההגנה לישראל

חיל ההנדסה הישראלי או בשמו הרשמי חיל ההנדסה הקרבית, הוא אחד מהחילות הלוחמים של צבא ההגנה לישראל. חיל ההנדסה הקרבית (חה"ן) הוא אחד מחמשת חילות הלוחמים בזרוע היבשה (יחד עם חיל הרגלים, חיל השריון, חיל התותחנים וחיל מודיעין השדה) ובעל חשיבות מכרעת בלוחמה היבשתית. תפקידיו של חיל ההנדסה מגוונים: מצד אחד, עליו לאפשר תמרון כוחות צה"ל (תמרון זוהי יכולת תנועה משולבת באש על מנת ליצור יתרון על האויב), זאת הוא מבצע על ידי פריצת מכשולי אויב, מערכים מבוצרים וממוכשלים, מטענים מורכבים, וקווי הגנה סדורים. מצד שני, עליו למגן את הכוחות ולהגביל את יכולת התמרון של האויב. את זה חיל ההנדסה עושה לרוב על ידי יצירת מכשולים מגוונים כגון: שדות מוקשים, תעלות נ"ט (נגד טנקים), סוללות עפר, מטעון צירים ומעברים הכרחיים (ציר או נתיב שמחייב את הכוחות, בין את כוחות צה"ל או כוחות אויב, בעיקר כוחות רכובים לעבור דרכו. למשל: כמו העלייה לחרמון או גשרי הירדן) ומכשולים אחרים. בנוסף, חיל ההנדסה הוא הסמכות העליונה בצה"ל בכל הנוגע לחומרי נפץ, חבלה, סילוק פצצות ולוחמת אב"כ. החיל מפעיל גדודי הנדסה סדירים, פלוגות צמ"ה כבד, יחידות אב"כ ויחידת הנדסה למשימות מיוחדות העוסקת במגוון תחומים הנדסיים.

תוכן עניינים 1 מאפייני החיל 2 מבנה ותפקידים 2.1 גדודי הנדסה קרבית 2.2 יחידות הנדסה פיקודיות 2.3 פלוגות צמ"ה 2.4 גדודי האב"כ 2.5 בית הספר להנדסה צבאית 2.6 יחידת יהל"ם 2.7 יפת"ח 3 אמצעים 4 קצין הנדסה ראשי 4.1 קציני הנדסה ראשיים לדורותיהם 5 היסטוריה 6 ראו גם 7 קישורים חיצוניים 7.1 מורשת קרב

[עריכה] מאפייני החיל

חיל ההנדסה הקרבית הוא אחד מחילות היבשה הוותיקים בצה"ל והוקם למעשה עוד לפני מיסוד הצבא. חיל ההנדסה נחשב לחיל לוחם, והוא אחד מחמשת החילות הלוחמים ("חילות השדה") של זרוע היבשה. לחיל ההנדסה כומתה כסופה שעליה סמל החיל: חרב בתוך צריח שמוקף בהילה שמסמלת פיצוץ. צבעי הדגל החילי הם שחור וכתום. המוטו של החיל הוא "הנדסה קרבית - ראשונים תמיד".

על פי אתר דובר צה"ל: חיל ההנדסה הישראלי הוא אחד החילות הוותיקים בצה"ל, ופעילותו מגוונת ומשתרעת על מספר תחומים המשלבים הנדסה צבאית, פריצת מכשולים, בנייה והריסה, לחימה וטיפול בחומרים כימיים (חומרי נפץ ואב"כ).

ייעודו של חיל ההנדסה בצה"ל הוא פריצת הדרך לכוחות היבשה.

חיל ההנדסה הקרבית, מפלס את דרכו של צה"ל בקרב האש היבשתי. החיל עסוק מאוד בימי שלום כבימי מלחמה, ייעודו המרכזי של החיל הוא התגברות על מכשולים קרקעיים טבעיים ומלאכותיים בזירת הלחימה על מנת לאפשר תנועה מהירה קדימה של הכוחות הלוחמים. לוחמי החיל עוסקים גם בהנחת מכשולים על מנת להגביל את חופש התנועה של האויב וליצור תנאי שטח שיקשו על התקדמותו של האויב על ידי פיזור מוקשים, גדרות, ביצורים ותעלות.

חיל ההנדסה עוסק במגוון רב של פעולות: הנחה ופינוי של מוקשים, ביצוע פעולות חבלה וסער, גישור על פני מכשולי מים וקרקע, צליחה, מיגון וביצור כוחות ניידים ונייחים, הסוואה, סילוק פצצות ונטרול מטעני חבלה ותחמושת שלא התפוצצה, הפעלת ציוד מכני-הנדסי לפינוי מכשולים קרקעיים וליצירת מכשולים לאויב ועוד.

המקצוע הצבאי של חיילי ההנדסה הוא פלס. קיימים מקצועות נוספים, והם: מטהר (חיילי האב"כ), מסלק (יחידת ס"פ) ומפעיל צמ"ה. חיל ההנדסה בצה"ל הוא חלק מכוחות היבשה, ולכן כפוף למז"י (מפקדת זרוע יבשה) ומורכב מגדודי הנדסה קרבית, פלוגות ציוד מכני הנדסי, יחידת אב"כ ויחידת יהל"ם ("יחידה הנדסית למשימות מיוחדות" שבין השאר עוסקת בסילוק פצצות ופינוי מוקשים).

הכלים האופיינים לחיל ההנדסה הם: הפומ"ה - נגמ"ש הנדסה מתקדם ייחודי וממוגן היטב; ודחפור די-9 - בולדוזר כבד תוצרת קטרפילר שזוכה לתוספת מעטה שריון תוצרת ישראל. בנוסף מפעיל החיל מגוון אמצעים הנדסיים, בהם טנקי גישור, דוברות, מוקשים ואמצעי חבלה, אמצעי פריצה, אמצעי סילוק פצצות ואמצעי הגנה מפני איומי אב"כ. לוחמי ההנדסה חמושים בדומה ללוחמי חי"ר מובחרים; נשקם האישי הוא רובה M-16 או רובה M4 קרבין. נשקי מחלקה כוללים מקלעים, רובי צלפים ורקטות נ"ט.

[עריכה] מבנה ותפקידים

חיל ההנדסה הוא החיל האחראי על ההנדסה הצבאית (כלומר: הנדסה קרבית וביצורים) בצה"ל. בראשו עומד קצין הנדסה ראשי (קהנ"ר) שאחראי הן לבניין הכוח ההנדסי, הן לתפעול השוטף של חיל ההנדסה והן לסיפוק צרכי ההנדסה של כלל הצבא. את כוחות ההנדסה עצמם מפעילים הפיקודים האזוריים.

כאמור, עיקר משימותיו של חיל ההנדסה (חה"ן) הן בתחום ההנדסה, אך לעיתים קרובות הוא גם מבצע משימות חי"ר קלאסיות - הסתערות, חיפוי וסיוע, כיבוש יעד מבוצר, שמירות ובטחון שוטף. מסיבה זו, חיילי ההנדסה (פלסים) זוכים להכשרה קרבית גבוהה (הכשרה בסיסית: רובאי 04, ואח"כ רובאי 07 ופלס 07). כמו כן, עקב הצורך בסיוע הנדסי שוטף לכוחות החי"ר, לכל חטיבת חי"ר מצורפת פלוגת חה"ן (פלחה"ן), זוהי פלוגת חיילים מחטיבת החי"ר שעוברת הכשרה בבית הספר להנדסה צבאית (בהל"צ) אך איננה כפופה לחיל ההנדסה אלא לחטיבה שבה היא פועלת.

חיל ההנדסה מחולק למספר יחידות עיקריות:

• גדודי הנדסה קרבית (בסדיר ובמילואים)
• יחידות הנדסה פיקודיות
• פלוגות צמ"ה כבד (חלק מהגדודים והיחידות הפיקודיות)
• יהל"ם (יחידה הנדסית למשימות מיוחדות)
• פלוגות האב"כ (אנקור, ברקן, גרניט, ופלוגת ההכשרה "דיה")
• בית הספר להנדסה צבאית

[עריכה] גדודי הנדסה קרבית

גדודי ההנדסה הקרבית מהווים את עיקר כוחו של החיל בעת שגרה. מדובר בגדודי פלסים המשלבים פלסים, רובאים, מסייעות ולוחמי צמ"ה. ישנם שלושה גדודי הנדסה בשירות סדיר ועוד מספר רב יותר בשירות מילואים. שלושת הגדודים הסדירים הם:

• גדוד המחץ (הבקעה, מיקוש, חבלה וצליחה) 605 (פיקוד צפון)
• גדוד אסף 601 (פיקוד מרכז)
• גדוד להב 603 (פיקוד דרום)

הגדודים הם האחראים על הפעילות השוטפת של החיל בגזרות השונות ועל סיוע הנדסי - של פריצה, גישור ופינוי שדות מוקשים - לכוחות היבשה בזמן מלחמה. כיום יש מגמה להעלות את רמת הרובאות של הגדודים ולהשוותה לזה של החי"ר. בהתאם, כלי הנשק והפק"לים שעומדים ברשות כל גדוד זהים לאלה הנמצאים בחטיבות החי"ר וכוללים מקלעים, רובי צלפים ומטולי רקטות. בנוסף, הגדודים מפעילים את נגמ"ש הפומ"ה הייחודי לחיל ההנדסה.

בנוסף למשימותיהם ההנדסיות, מבצעים הגדודים משימות בט"ש (בטחון שוטף) ופעולות של חי"ר על מנת להקל על העומס של חטיבות החי"ר וגדודי התשעים. הגדודים מבצעים פשיטות ליליות, מעצרים, מארבים, הורגים מחבלים בקרבות ואף מאיישים מחסומים ועמדות שמירה. כל גדוד כולל מחס"ר (מחלקת סיור) המורכבת מהחיילים הוותיקים והמצטיינים בגדוד. תפקידה בגדוד דומה לתפקידה של הפלס"ר בחטיבה. בזמן מלחמה מטרתם לסרוק את השטח ולאתר מכשולים בעוד מועד, בעת שגרה ועימות מוגבל, המחס"ר מקבל את פעילות הבט"ש המורכבת ביותר והאינטסיבית ביותר בגדוד. כל גדוד כולל גם פלוגת צמ"ה (ראו בהמשך).

חיילי הגדודים מוסמכים כרובאי 04 ופלס 05 אחרי טירונות בסיסית, ואחרי אימון מתקדם הם מוסמכים כרובאי 07 (זהה לחי"ר) ובנוסף הם מוסמכים כפלס 07 וזוכים לענוד את סיכת הפלס הלוחם. קציני הנדסה מוסמכים כפלס 12.

[עריכה] יחידות הנדסה פיקודיות

יחידות ההנדסה הפיקודיות (נקראות גם מהנ"פ - מפקדת/מחלקת הנדסה פיקודית) אחראיות על ביצור הגזרה וביצוע משימות הנדסיות שונות בשגרה ובשעת חירום. תפקידיהם כוללים בניית מוצבים, סלילת צירים, הקמת גדרות, הצבת מחסומים וביצוע פרויקטים הנדסיים גדולים (בשיתוף אט"ל וקבלנים אזרחיים). בעת מלחמה, מצטרפות היחידות הפיקודיות לאוגדות הפיקודיות ומסייעות להן במאמצי הפריצה, תוך ניצול הידע שרכשו על הגזרה בה התמקצעו. יחידות ההנדסה הפיקודיות כפופות לקהנ"ר (קצין הנדסה ראשי) ולאלופי הפיקודים.

[עריכה] פלוגות צמ"ה

לכל גדוד הנדסה קרבית ויחידת הנדסה פיקודית ישנה פלוגת צמ"ה המסונפת אליה. פלוגות הצמ"ה אחראיות על הפעלת ציוד מכני הנדסי ומבצעות עם הכלים הכבדים מגוון משימות: בניית ביצורים, פריצת מכשולים, פינוי מוקשים, עבודות עפר, הריסת מתקני אויב, סלילת דרכים וחילוץ רק"מים תקועים. מלבד דחפורים ממוגנים מפעילות פלוגות הצמ"ה גם מחפרים ממוגנים, מעמיסים אופניים, מפלסות וציוד בנייה.

בפעילות השוטפת, פלוגות הצמ"ה יושבות בדרך כלל בנפרד מהגדוד, במצב כוננות. כל יחידה בצה"ל שרוצה להסתייע בצמ"ה, יכולה לבקש לספח למשימה מפעילי צמ"ה על ציודם. כיום מסופחים רוב מפעילי הצמ"ה ליחידות חי"ר ושריון של צה"ל שרוצות בדחפורי D-9 ממוגנים בפעולות הבט"ש ביהודה, שומרון ועזה. בעת מלחמה, פלוגות הצמ"ה מצטרפות לגדודים ופורצות את הדרך עבור כוחות השריון. בעקבות אינתיפאדת אל אקצה הוקמו בנוסף לפלוגות הצמ"ה הגדודיות שתי יחידות צמ"ה אזוריות - צמ"ה איו"ש וצמ"ה עזה - שהתמקצעו בלוחמה בשטח בנוי בשטחים הללו ומובילות שם את הפעילות המבצעית.

בנוסף לצמ"ה הקרבית קיימים גם מסלולי צמ"ה עורפית שאינם קרביים: יחידה הצמ"ה המטכ"לית - שעיקר תפקידיה היא בנייה וביצורים בעורף, וצמ"ה חיל אוויר - שעיקר תפקידו הוא בנייה, הכשרת שדות תעופה ומנחתים עבור חיל האוויר.

לקורס צמ"ה אפשר לצאת בשלבים שונים של המסלול (וזה בדרך כלל קובע את רמת הקרביות של המשימות שיקבל המפעיל), ואחרי קורס בן 7-8 שבועות בבהל"צ, מוסמכים כלוחם צמ"ה 07. קורס הרחבה בין 4 שבועות בבהל"צ, השתלמויות נוספות ושירות ממושך על כלי צמ"ה, מעלה את ההסמכה ללוחם צמ"ה 08. הרשיונות שמקבלים על הכלים תקפים גם באזרחות. קיים גם מסלול של מנהלי עבודה (שלב 10 ו-12) המחייב חתימה לקבע. בנוסף, יש אפשרות לצאת לקורס מפקדי צמ"ה, שממנו אפשר גם להתקדם לקצונה, ולקורס קציני צמ"ה.

[עריכה] גדודי האב"כ

בחיל ההנדסה החלו לשלב בשנים האחרונות גם לוחמות, אשר נוטלות חלק במגוון תפקידי היחידה שחלקם מסווגים. תפקיד הגדודים הוא זיהוי וטיהור השטח מחומרי לחימה כימיים או חומרי לחימה ביולוגיים (חל"כ,חלב"ג) בשדה הקרב בכדי לאפשר את מעבר הכוחות הלוחמים בשטח המזוהם (המכשול הלא קונבנציונלי) הגו"ז מתבצע על ידי אמצעים מגוונים כגון ה"קאדט", תיק גו"ז, קאטג"זים למינהם וסיגל. הטיהור מתבצע ברובו על ידי רכב הטיהור מנו"ר, משתמשים ב"וואפר" במקרה שאין יכולת מעבר של הכלי עקב גודלו בשטח עירוני צפוף ,ו"מטפי טיהור". גדודי האב"כ נועדו לפעול במלחמה כוללת, במתן מענה לשימוש בלחימה כימית נגד הכוחות בחזית, אך עקב הכשרתם והאמצעים שברשותם הם גם הכוח שיסייע בטיפול בזירה של פיגוע כימי.

גדודי האב"כ המבצעיים כוללים 4 פלוגות סדירות: "אנקור", "ברקן", "גרניט", ו"דיה" (פלוגת מסלול - המשמשת להכשרות). במהלך מסלול ההכשרה עוברים הלוחמים, בנוסף לאימונים היעודיים בלוחמת אב"כ, גם הכשרה של חי"ר, חי"ר ממוכן, ניווטים. בשיגרה עוסקות הפלוגות הסדירות בפעילות בטחון שוטף בכל הגזרות. לוחמי היחידה מצויידים ומאומנים בהפעלת ציוד חי"ר אישי הכולל רובי צלפים, מקלעים ומרגמות לצורך ביצוע משימות הבטחון השוטף בשגרה ועל-מנת לאפשר תפקוד בחזית בזמן מלחמה.

אימוני היחידה עוסקים, בין השאר, בפעולות גילוי וזיהוי חומרי לחימה לא קונבנציונליים (גו"ז), הערכת סיכונים עבור הפיקוד הבכיר וטיהור ופריצת שטחים "נגועים". עיסוקים יעודיים אלה כרוכים בהפעלת ציוד רגיש ומתקדם, שחלקו מסווג. לחימת האב"כ מתבצעת בשטח בבגדי מגן יחודיים(במ"פ ובמ"י), מה שמצריך מהלוחמים סיבולת גבוהה. מסלול ההכשרה של לוחם ביחידות האב"כ מתחיל בטירונות בת 4 חודשים בבסיס הטירונות של חיל ההנדסה בצוקי עובדה(בהל"צ), ואחריה אימונים מתקדמים ותעסוקות מבצעיות. בסוף המסלול, אשר אורך שמונה חודשיים, מקבל הלוחם הסמכה ייחודית של "מטהר 06" ו"רובאי05".

מרכז האב"כ נמצא במחנה צריפין וכולל את בית הספר לאב"כ (אב"כ א), האחראי על כל ההכשרות בצה"ל בנושא זה, בזמן האחרון נעשו מאמצים להעביר את הפקדה יחד עם הפלוגות לבט"ש שלא יהיה מנותרים בצריפין ועד עכשיו רוב המאמצים עברו בהצלחה, עד לרגע זה,מאמצים אלו ימשיכו גם בעתיד - על מנת שחייל שיוצא לקורסים או משתחרר לא יעששה את כל הדרך לצריפין רק בשביל לעשות טופס טיוליים.

לאחרונה הוקמה יחידה בשם "ינשוף" שמאגדת את כל מערך האב"כ בצה"ל ואף מכשירה את לוחמיה לתת מענה לטרור כימי וביולוגי. [1] בכל הנוגע לטיפול באיומי אב"כ בעורף, עובד מערך האב"כ של חיל ההנדסה בשיתוף פעולה עם פלגת האב"כ של יהל"ם וצוותי האב"כ של פיקוד העורף.

[עריכה] בית הספר להנדסה צבאית

בית הספר להנדסה צבאית (בהל"צ) הוא היחידה בחיל ההנדסה האחראית על כלל ההכשרות ההנדסיות בצה"ל. בהל"צ ממוקם בבה"ד 14 שנמצא כיום ליד צוקי עובדה. הבסיס הועבר לשם מאדוריים במהלך שנות התשעים של המאה העשרים.

תפקידו של בהל"צ הוא להכשיר את חיילי חיל ההנדסה בתור פלסים שלב 5 (בעלי הכשרת רובאי 04) ולאחר אימון מתקדם פלסים שלב 6 (רמת הרובאות עולה ל-07). בנוסף, הוא מכשיר את לוחמי חיל ההנדסה במיקוש, חבלה, גישור, פריצה, הפעלת הפומ"ה וכן מבצע הכשרות ייחודיות לאלה הממשיכים לענפי הצמ"ה, האב"כ או קצונה. הענפים בבהל"צ הם:

• בסיס טירונות
  • פלוגת טירוני גדוד אסף
  • פלוגת טירוני גדוד להב
  • פלוגת טירוני גדוד המחץ
  • פלוגת טירוני אב"כ
  • פלוגת טירונים תומכ"ל
• ענף מפקדים
  • פלוגת נץ
  • פלוגת שחף
  • פלוגת עיט - המרכזת את קורס המכי"ם אג"מ שפתוח לכלל יחידות השדה של צהל .
• ענף קצינים
  • פלוגת ח"ץ (חה"ן צוערים)
• ענף מקצועות
  • מדור חבלה
  • מדור רק"מ
  • מדור צמ"ה
  • קורס מדריכות חה"ן
  • האימון המתקדם

בנוסף להכשרת חיל ההנדסה, מספק הבית ספר הכשרה ואימונים לכלל היחידות הלוחמות של צה"ל ובין השאר מאמן את הפלחה"ן (פלוגות חיל הנדסה) של חטיבות החי"ר השונות וכן את אנשי היחידות המיוחדות הנדרשים למיומנויות חבלה בסיסיות.

בנוסף להדרכות, החיילים בבהל"צ משמשים כעתודה מבצעית ומידי פעם יוצאים לבצע פעולות בט"ש ומסייעים לכוחות בשטח.

[עריכה] יחידת יהל"ם

ערך מורחב – יהל"ם

יהל"ם (יחידה הנדסית למשימות מיוחדות) היא יחידת העילית של חיל ההנדסה. היא אחראית למשימות חבלה מיוחדות, פריצה הנדסית ימית, טיפול במטעני חבלה וחומרי נפץ רגישים במיוחד (סילוק פצצות), חשיפת מנהרות וסליקים, פיתוח אמצעי חבלה ואמצעי חבלנות וכן הדרכה ופיתוח תו"ל הנדסי לחבלה וס"פ. היחידה מחולקת למספר פלגות:

• סיירת יעל - משימות הנדסיות מיוחדות, מומחי הריסה וחומרי נפץ.
• יחס"פ - היחידה לסילוק פצצות.
• סמו"ר - פלגת סליקים ומנהרות.
• הבזק - פלגת הרובוטיקה.

בנוסף לפלגות כאלה קיימות עוד פלגות שייעודן מסווג ופלגות העוסקות בבניין הכוח ביחידה (פיתוח, הכשרה ואימונים).

יהל"ם נחשבת לאחת מיחידות העילית המובחרות בצה"ל ורוב פעילותה מסווגת. בגלל ההכשרה הארוכה, מי שמתקבל לסיירת יהל"ם צריך לחתום כשנתיים קבע. על היחידה מפקד קצין מחיל ההנדסה בדרגת סגן-אלוף.

[עריכה] יפת"ח

בשנת 1957 מונה דוד לסקוב לסגן קצין הנדסה ראשי. הוא הקים את "חוליית לסקוב" שמטרתה הייתה פיתוח אמצעי לחימה מיוחדים עבור חיל ההנדסה. לימים הפכה "חוליית לסקוב" ליחידת "יפת"ח", הקיימת ופועלת עד היום בשורות צה"ל, כיום במסגרת מז"י.

יחידה זו אחראית בין השאר לפיתוח גשר הגלילים ורקטות ה"זאב" (שהופעלו במהלך מלחמת ההתשה ואחת מהן פגעה והרגה את הרמטכ"ל המצרי). דוד לסקוב היה מפקד היחידה במשך שנים רבות. הוא שירת עד מותו בגיל 86 (היה החייל המבוגר ביותר בצה"ל), ותמיד היה מוכן לתרום מניסיונו ורעיונותיו היצירתיים לצבא. לסקוב תכנן מספר גשרים וביצורים עבור חיל ההנדסה, ורובם יושמו בהצלחה בשטח.

[עריכה] אמצעים

ערך מורחב – אמצעים של חיל ההנדסה הישראלי

חיל ההנדסה מתאפיין בכך שהוא מפעיל כלים מגוונים בנוסף לכלי הנשק הרגילים של זרוע היבשה. פרט לנשק קל ורק"מ כמו החי"ר, מפעיל חיל ההנדסה גם צמ"ה, אמצעי גישור וצליחה, אמצעי סילוק פצצות, אמצעי פריצת שדות מוקשים, מיקוש ואמצעי חבלה ואמצעי הגנה בפני לוחמה כימית וביולוגית.

חיל ההנדסה ידוע בנגמ"ש הייחודי לו - הפומ"ה. זהו נגמ"ש הנדסי מתקדם המבוסס על תובה של טנק צנטוריון. הפומ"ה ממוגן בכבדות ומצויד באמצעים הנדסיים מתקדמים. בנוסף אליו משרתים בחיל נגמ"שים מדגמי נקפדון ו M-113.

בנוסף לרק"מ ההנדסי מפעיל חיל ההנדסה מגוון כלים הנדסיים ייעודים, בהם טנקי גישור ומגוון כלי צמ"ה (ציוד מכני הנדסי) בהם דחפורים, מחפרים, מעמיסים אופניים ועוד. מכלי הצמ"ה, ידועים במיוחד דחפורי ה-D9 המשוריינים שנטלו חלק נכבד בפעילות החיל באינתיפאדת אל אקצה.

בהיותו אחראי על תחומי החבלה, סילוק הפצצות והגנת האב"כ בצה"ל מפעיל חיל ההנדסה אמצעים מתקדמים וייעודים בתחומים אלה. החיל מפעיל אמצעי מיקוש וחבלה מתקדמים, ומשתמש במגוון חומרי נפץ. החיל גם מפעיל אמצעים מתקדמים לסילוק פצצות הכוללים רובוטים בשלט רחוק, אמצעי מיגון לחבלנים, שבשים וגלאים וכן מערכות לפינוי מוקשים בעת קרב. חיל ההנדסה מפעיל מערכות מתקדמות במטרה להגן על צה"ל מאיומי אב"כ (נשק אטומי, ביולוגי או כימי) ולטהר שטחים שזוהמו. אמצעים אלה כוללים אמצעי גילוי וזיהוי, ערכות זיהוי חומרים כימיים, אמצעי טיהור ומיגון אישי ללוחמים.

[עריכה] קצין הנדסה ראשי

לקצין ההנדסה הראשי (קהנ"ר) של צה"ל תפקיד כפול:

1. הוא המפקד של חיל ההנדסה הקרבית ואחראי על התווית דרכו של החיל, בניין הכוח ההנדסי ופיקוח על פעילותו השוטפת.
2. הוא הקצין האחראי על כל נושאי ההנדסה בצה"ל, ותפקידיו במסגרת זו הם למצוא פתרונות הנדסיים למצבים בשטח ולנהל פרויקטים הנדסיים קיימים.

קצין ההנדסה הראשי הוא קצין בדרגת תת-אלוף, שהוכשר כקצין בחיל ההנדסה וצבר ניסיון מבצעי כפלס ולוחם. רוב הקהנ"רים שירתו כמפקדי בית הספר להנדסה צבאית לפני שמונו לקהנ"רים.

[עריכה] קציני הנדסה ראשיים לדורותיהם

שם	תקופת כהונה כמפקד החיל	הערות
אל"מ עמנואל שחר	1948-1954	מייסד חיל ההנדסה, מלחמת העצמאות
אל"מ אפרים להב	1958-1954	מבצע קדש, מבצע עמורה
אל"מ הלל אל דאג	1958-1964	-
אל"מ אלחנן קליין	1969-1964	מלחמת ששת הימים בנו, יוסף קליין, נפל במלחמת יום כיפור.
תא"ל ירחמיאל דורי	1969-1972	מלחמת ההתשה בנו של הרמטכ"ל הראשון יעקב דורי.
תא"ל יצחק בן דב	1972-1976	מלחמת יום הכיפורים
תא"ל אריה גולן	1979-1976	-
תא"ל אבישי כ"ץ	1983-1979	מבצע שלום הגליל
תא"ל יהודה כהן	1985-1983	-
תא"ל אייל יוסף	1989-1985	-
תא"ל ישי דותן	1992-1989	מלחמת המפרץ
תא"ל איתן לידור	1995-1992	-
תא"ל אלי טולדנו	1999-1995	-
תא"ל אברהם בן דוד	2003-1999	אינתיפאדת אל אקצה
תא"ל שמעון דניאל	2003-	הקהנ"ר הנוכחי

[עריכה] היסטוריה

ערך מורחב – היסטוריה של חיל ההנדסה הישראלי

חיל ההנדסה הוקם בשנת 1947 בידי עמנואל שחר, מפקדו הראשון, על בסיס כוחות ההנדסה, הבנייה והחבלה של ההגנה ואנשי החטיבה היהודית ששירתו בחיל ההמהנדסים המלכותיים של בריטניה. במלחמת העצמאות חולק החיל לשני שירותים: "שירות ההנדסה" האחראי על הנדסה קרבית (חבלה, מיקוש, פריצת דרכים, הסוואה) ו"שירות האכסון" האחראי על בניית מחנות, מוצבים ותשתיות. בסוף המלחמה שני השירותים התאחדו. במלחמה עצמה נטל חיל ההנדסה תפקיד חשוב: הוא פוצץ גשרים על נהר הירדן ובדרום הארץ ובכך סייע לבלימת התקדמות הלגיון הערבי והצבא המצרי למרכז הארץ. בנוסף, נטל חיל ההנדסה חלק חשוב במערכה על ירושלים, כאשר פרץ את דרך בורמה באמצעותה הועבר סיוע לנצורים. אירוע זה הונצח באנדרת "דרך הגבורה" סמוך ליער חולדה.

החיל נטל חלק בכל מלחמות ישראל, בפריצת דרך, בניית ביצורים ופינוי מוקשים.

במבצע קדש, לקח חה"ן חלק מרכזי באיסוף שלל רב מהצבא המצרי הנסוג ובהריסת התשתית הצבאית המצרית בסיני ("מבצע עמורה") עליה קיבל צל"ש גדודי ראשון מסוגו בצה"ל. במלחמת ששת הימים מילא חיל ההנדסה חלק חשוב בפריצה לרמת הגולן וטיהור ירושלים והרמה ממוקשים שהניחו צבאות ערב. בקרב על עמק דותן התנדבו כוחות הנדסה לסייע לכוח שריון שנתקע מדרום לג'נין והופגז באש ארטילרית כבדה. לוחמי ההנדסה נלחמו בגבורה לצד הטנקים כלוחמי חרמ"ש (חיל רגלים משוריין) ולא נסוגו למרות האבדות הכבדות שספגו.

במלחמת יום הכיפורים (1973) נטל חה"ן חלק מרכזי בהדיפת צבאות ערב ובהעברת המלחמה אל שטח האויב. בחזית הדרום, נטל חיל ההנדסה חלק מרכזי ומהותי במבצע אבירי לב לצליחת תעלת סואץ. כוחות הצליחה של חה"ן, שהתכוננו למבצע עוד מ-1968, העבירו טנקים וכוחות צנחנים לגדה המערבית באמצעות דוברות והקימו 3 גשרים (בהם החזיקו תחת אש כבדה) באמצעותם הצליחו כוחות צה"ל לכתר את הארמיה השלישית ולאלץ את המצרים להיכנע.

בחזית הצפונית, מערכת המכשולים שבנה חיל ההנדסה סייעה בבלימת הסורים, וכוחות חה"ן הובילו את הדיפת הסורים תוך פריצת הדרך לכוחות השריון. בחרמון, מפעילי הצמ"ה של חה"ן פרצו דרך למוצב החרמון ודחפור די-9 ישראלי אף הצליח לפרוץ דרך לשיא החרמון (הפסגה הגבוהה ביותר ברכס החרמון) לפני הסורים (בכך הוא נהייה כלי הרכב הממונע הראשון שהגיע לשיא החרמון). את מוצב החרמון כבשו חיילי חטיבת גולני.

החל משנות השמונים, החל חה"ן במיגון הכלים שלו מתוך הכרה בסיכון בו נמצאים החיילים המפעילים אותם. כתוצאה מכך נולד נגמ"ש הפומ"ה וערכות המיגון לכלי הצמ"ה שמפעיל החיל. בשנות התשעים שקד חיל ההנדסה על התעצמות ובניין הכוח כאשר המהלכים המרכזיים היו העברת בהל"צ לבסיס צוקי עובדה שבדרום הארץ ואיחוד סיירת יע"ל והיחס"פ ליחידת עילית הנדסית בשם יהל"ם.

באינתיפאדת אל אקצה, לקחו הדחפורים המשוריינים (D9) של חיל ההנדסה חלק ניכר בפעילות בשטחים: פתיחת צירים, הריסת בתי מחבלים וניקוי זירות מטענים. במקרים מסוימים, היוו הדחפורים לא רק גורם מסייע כי אם גורם מכריע. בנוסף לדחפורים בלטו בפעילות גם יחידות הס"פ שנטרלו מטעני חבלה וגדוד 603 "להב" שבלט בלחימה ברצועת עזה.

[עריכה] ראו גם

• היסטוריה של חיל ההנדסה הישראלי
• צבא ההגנה לישראל
• הנדסה קרבית
• מלחמות ישראל
• מבצעי צבא הגנה לישראל
• דחפור די-9 - הדחפור המשוריין של חיל ההנדסה ושימושיו
• מוקש

[עריכה] קישורים חיצוניים

• עמותת "פלס" - חיל ההנדסה הקרבית - אמצעי לחימה, מפקדים, מורשת קרב והנצחת נופלים.
• חיל ההנדסה - באתר מז"י
• חיל ההנדסה באתר דובר צה"ל
• חיל ההנדסה של צה"ל באתר הגיוס של אכ"א "עולים על מדים"
• אמצעי הלחימה של חיל ההנדסה - באתר מז"י
• מערך האב"כ של צה"ל, סקירה בפורום צבא ובטחון בפרש
• מערך האב"כ, באתר דובר צה"ל
• טירונות בחיל ההנדסה
• מסלול מפעיל צמ"ה בחיל ההנדסה: סקירה, שו"ת.

[עריכה] מורשת קרב

• חיל ההנדסה והמאמץ העולמי לפינוי מוקשים
• צליחת התעלה, במלחמת יום הכיפורים 1973
• פריצת ציר הפיתולים, במבצע שלום הגליל 1982 (אתר בה"ד 1)
• עד עפר - ראיון עם מפעילי הדחפורים במבצע חומת מגן, מאת צדוק יחזקאלי וענת טיל-שיר, ידיעות אחרונות
• מחלקה קטלנית - מחלקת הסיור (מחס"ר) של גדוד 603 שיאנית בחיסול מחבלים, בפורום צבא ובטחון בפרש

---

צבא הגנה לישראל
זרועות, פיקודים ואגפים
זרועות:	זרוע היבשה | זרוע האוויר והחלל | זרוע הים
פיקודים:	פיקוד הצפון | פיקוד המרכז | פיקוד הדרום | פיקוד העורף
אגפים:	המטה הכללי (מטכ"ל) | אגף המבצעים (אמ"ץ) | אגף התכנון (אג"ת) | אגף המודיעין (אמ"ן) | אגף משאבי אנוש (אמ"ש) | אגף התקשוב (את"ק) | אגף הלוגיסטיקה, הרפואה והמרכזים (אלר"ם)
יועצים ונספחים למטכ"ל:	היועץ הכספי לרמטכ"ל | יועצת הרמטכ"ל לענייני נשים | הרבנות הצבאית | הפרקליטות הצבאית | בית הדין הצבאי לערעורים | מתאם פעולות הממשלה בשטחים
חילות צה"ל
חילות השדה:	חיל הרגלים (חי"ר) | חיל השריון (חש"ן) | חיל התותחנים (חת"מ) | חיל ההנדסה הקרבית (חה"ן) | חיל מודיעין השדה (מוד"ש)
חילות תומכי לחימה:	חיל החימוש | חיל רפואה | חיל המודיעין | חיל התקשוב
חילות עורפיים:	חיל החינוך והנוער | חיל השלישות | חיל הלוגיסטיקה | חיל המשטרה הצבאית | החיל הכללי
ראו גם
מידע נוסף:	פורטל צה"ל | אמצעי לחימה | מילואים | יחידות מובחרות | מבצעים | מדים | דרגות | עיטורים | ביטחון ישראל – מונחים

ערך מומלץ