יגואר
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| יגואר | |
|---|---|
 |
|
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| מחלקה: | יונקים |
| סדרה: | טורפים |
| משפחה: | חתוליים |
| סוג: | פנתר |
| מין: | יגואר |
| שם מדעי | |
 Panthera onca |
|
- ערך זה עוסק במין בסוג פנתר; לערך העוסק בפירושים אחרים, ראו יגואר (פירושונים).
יגואר (שם מדעי: Panthera onca), מין בסוג פנתר. היגואר הוא חתול גדול החי בדרום אמריקה ואמריקה המרכזית.
היגואר הוא החתול הגדול ביותר בחצי הכדור המערבי, והחתול השלישי בגדלו בעולם (אחרי האריה והטיגריס). אנשים רבים מתבלבלים בין היגואר לנמר, אך היגואר גוץ יותר, בעל ראש רחב ועגול יותר ורגליים קצרות יותר מהנמר. ליגואר יש זנב קצר ועבה יותר משל הנמר. עוד דרך להבדיל בין יגואר לנמר הם ה"כתמים". לנמר יש דוגמה אחת דומה של טבעות בכל גופו,אך אצל יגואר יש להבדיל בין שלוש דוגמאות: על הראש והכתפיים נראה כתמים קטנים,ללא סדר מיוחד. על הבטן והגב של היגואר נמצא טבעות גדולות. על הרגליים נראה כתמים שחורים וגדולים. בנוסף,אפשר לראות כי בתוך חלק מהטבעות על פרוות היגואר, ישנם כתמים שחורים. לנמר,לעומת זאת,הטבעות יהיו קטנות יותר משל היגואר, ולא יהיו כתמים בתוך אף אחת מהטבעות שעל גופו.
פרוות היגואר בדרך כלל זהובה עם עיגולים חומים. קיימים גם יגוארים בצבע שחור, המכונים "פנתר שחור". הגודל הממוצע של היגואר משתנה לפי אזור המחייה: ביערות הגשם של מרכז אמריקה, משקלם הממוצע של הזכרים הוא 57ק"ג, ומשקלן הממוצע של הנקבות 42 ק"ג. בעוד שבערבות ברזיל, משקלם הממוצע של הזכרים היה 100 קילוגרם ומשקלן הממוצע של הנקבות הוא 76 ק"ג. משערים שמקור ההבדל הוא בגודל הטרף הזמין באזורים השונים.
היגואר הוא טורף הצד כמעט כל מה שיצליח לתפוס. הוא צד יונקים קטנים, בקר, איילים ועוד. היגואר אינו בוחל גם בציד קרוקודילים, היגואר יכול לטרוף את האנקונדה, הנחש הגדול בעולם. בסך הכל, היגואר תועד כניזון ממעל 85 מינים שונים של בעלי חיים. ליגואר לסתות חזקות במיוחד, ובדרך כלל הוא הורג את טרפו בנשיכה אחת. שלא כמו חתולים אחרים, ההורגים את טרפם בנשיכה בצוואר, היגואר הורג בניקוב הגולגולת. שמו של היגואר בא מדרך הריגת טרפו: בשפתם של האינדיאנים בדרום אמריקה הוא נקרא "Yaguara”- מילה שפירושה "חיה ההורגת את טרפה בפעם אחת".
היגוארים מעדיפים לחיות בביצות וביערות טרופיים, אך אפשר למצוא אותם גם בערבות העשב של דרום אמריקה. אזור המחייה שלהם משתרע מדרום-מערב ארצות הברית, דרך מרכז אמריקה ועד לחלק הצפוני של דרום אמריקה.
מלבד בני האדם, אין ליגואר אויבים טבעיים.
מלבד מבעונת הרבייה, היגואר חי לבדו. למרות כושר השחייה המעולה שלו, היגואר מעדיף להשאר ביבשה. יגוארים מתקשרים באמצעות קולות שהם משמיעים, וריחות לסימון טריטוריה. היגוארים הם בעלי חיים ליליים בעיקרם, אך בסביבות מסוימות הם יהיו פעילים בעיקר ביום. הם פעילים ביותר בשעות הזריחה והשקיעה.
אחרי הריון של כ־100 ימים, נקבת היגואר ממליטה שגר שגודלו בין 1 ל־4 גורים. הגורים יונקים עד שהם בני 3-4 חודשים, ונשארים עם אמם עד לגיל שנתיים בערך.
