יהודה דוד איזנשטיין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

יהודה דוד איזנשטיין (אייזענשטיין) [Julius (Judah David) Eisenstein]. סופר, עורך ומוציא לאור יהודי. (1854, מזריטש, פולין - 1956, ארה"ב). נודע בכינוי 'בעל האוצרות' (ראו להלן). בשנת 1872 היגר לארה"ב ושם היה עיקר פועלו הספרותי. בארה"ב אייזנשטיין אמץ לעצמו את השם יוליוס.

כשבא יהודה דוד איזנשטיין לארה"ב שלח ידו בעסקים ונחל הצלחה. בשלב מאוחר יותר הוא אבד חלק ניכר מהונו בניסיון לייסד מושבה חקלאית ליהודים בניו ג'רסי. בשנת 1891 תרגם את החוקה האמריקאית לעברית ולאידיש. באותם שנים עסק בתרגום מקורות בעברית ובאידיש לאנגלית, בין היתר תרגם את פסוקי דזמרה לשפה האנגלית.

איזנשטטין לקח חלק בויכוח שהתנהל סביב פעילותו של כולל אמריקה בירושלים. איזנשטיין גרס שהכספים הנאספים בקרב יהדות ארה"ב צריכים להגיע בעיקר ליהודים שמוצאם מארה"ב.

[עריכה] פועלו הספרותי

בראשית המאה ה-20 כתב איזנשטיין ערכים רבים (למעלה מאה וחמישים) עבור האנציקלופדיה היהודית. מאחר שלא היה מרוצה מהאופי הכולל אותו נשאה האנציקלופדיה היהודית החליט להוציא אנציקלופדיה נוספת בשם אנציקלופדיה אוצר ישראל.

מאז, במחצית השניה של המאה ה-20, עסק בהוצאת קבצים של מקורות במקצועות היהדות השונים. חיבורים אלו שכולם נקראו 'אוצר' בתוספת החומר המלוקט בהם זיכו את יהודה דוד איזנשטיין בכינוי 'בעל האוצרות'. ספרים אלו אינם בעלי רמת דיוק מדעית. למרות זאת ואולי בגלל זאת, הם זכו לפופולריות רבה בארון הספרים יהודי בחצי הראשון של המאה ה-20.

על אף שה'אוצרות' של אייזנשטין יצאו לאור בניו יורק , הם נכתבו ופורסמו בשפה העברית. באותם שנים, ראשית המאה העשרים, נאבקה העברית על מקומה בעולם היהודי כשפת חול. חיבוריו של אייזנשטיין שחלקם נשאו אופי מדעי תרמו תרומה משמעותית למאבק זה. כמו כן, הוצאת ספריו של איזנשטיין בארה"ב מעידה על קהל קוראים גדול של השפה העברית בקרב הקהילה היהודית בארה"ב במחצית הראשונה של המאה -20.

יש לציין שספריו נחשבים כחלוציים בספרות העברית בקהילה היהודית בארה"ב, שצמחה בעיקר בתקופתו. הוא היה מהראשונים להחיות את העברית כשפת-שימוש עממי (במקום אידיש), ויש להעריך זאת על רקע ה"קיבוץ גלויות" שהתרחש בתקופתו של הגירה יהודית, דוברת מגוון שפות והשפה הטבעית המאחדם הוא היידיש.

במקרים רבים, ההופעה בתוך אחד ה"אוצרות" של איזנשטיין היתה הפעם הראושנה בה קטעים מסויימים הופיעו בדפוס, דבר שתרם לכך שאף לאחר שהופיעו מחדש במהדורה מדעית יותר, עדיין מוזכר שמו של איזנשטיין. בנוסף, לפעולו הרב בליקוט ועריכה, במיוחד בתחום היהדות העממית, היתה השפעה ניכרת בציבור הרחב הן בהפצת המידע והן בהחדרת דפוסי עריכה מדעיים בעברית.

[עריכה] הביקורת על איזנשטיין

כותב יהודה לביא בן דור במאמרו "מקורות נאמנים בההדרת ספרים"[1]

	בספרֵי 'אוצר ישראל' ו'אוצר מדרשים' מצטט המחבר והמאסף גם מספרי מינים ואפיקורסים ועובדי ע"ז ממש ! וע"ע בשו"ת יביע אומר בענין ספרו 'אוצר ישראל' . ובהסכמת רב היח"ס נר"ו לספר בנין אפרים (עמ' ז) כתב: ספר אוצר ישראל אין לי, וגם איני רוצה שיהיה לי, וד"ל. עכ"ל . ורבים השיגו כבר גם על ספרו 'אוצר דינים ומנהגים'".

[עריכה] חיבורים שערך והוציא לאור

פסוקי דזמרה מספר תהילים - מתורגמים לשפה האנגלית , 1899
אנציקלופדיה אוצר ישראל - עשרה כרכים, 1907 - 1913
אוצר מדרשים (מדרשים קטנים) - שני כרכים, 1915
אוצר דינים ומנהגים - 1917
אוצר דרושים נבחרים - 1918
אוצר דרשות - 1919
אוצר ציורים ופירושים להגדה של פסח - 1920
אוצר מאמרי חז"ל - 1922
אוצר מאמרי התנ"ך - 1925
אוצר מסעות - 1926
אוצר ויכוחים - 1928
אוצר זיכרונותיי - חיבור היסטורי של איזנשטיין עצמו על תולדות היהודים בארה"ב , 1929
אוצר מוסר ומדות - 1941