כיב פפטי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

כיב פפטי Peptic ulcer (כיב קיבה, כיב תריסריון, בעברית מדוברת: אוּלקוּס) הוא פצע עגול או סגלגל, תחום היטב, המתפתח בדרך-כלל בקיבה או בתריסריון. הכיב נגרם עקב תהליך של איכול רפידת הקיבה או התריסריון על-ידי חומצות הקיבה (ובראשן - חומצת מימן כלורי) ומיצי העיכול.

[עריכה] סיבות

הכיב מתפתח כאשר קורסים מנגנוני ההגנה של דופן הקיבה או התריסריון שתפקידם להגן עליה מפני החומצות. הסיבות לקריסה אינן ידועות. כל בני האדם מייצרים חומצות קיבה אך רק אצל אחד מכל עשרה מתפתח כיב קיבה. בעבר סברו שהסיבה היא דפוס ההפרשה של החומצה אצל החולה (בני אדם נבדלים בדפוסי הפרשת החומצה; ישנם כאלה המפרישים כמויות גדולות וכאלה המפרישים נמוכות), אך מחקר סטטיסטי של החולים הראה שדפוס ההפרשה אינו הסיבה העיקרית. המחקרים האחרונים מראים כי הגורם לכיב קיבה ברוב המקרים הוא חיידק ממשפחת הליקובקטר (Helicobacter). זהו אחד החיידקים הבודדים המסוגל לסבול את רמת ה-pH הנמוכה השוררת בקיבה.

ב-3 באוקטובר 2005 הודיעה ועדת פרס נובל לפיזיולוגיה ורפואה כי הפרס השנה מוענק לשני חוקרים אוסטרלים, בארי מרשל ורובין וורן, על גילוי חיידק שגורם לדלקות בקיבה. ועדת פרס הנובל מסרה, כי ב-1982 גילו השניים את "הממצא החשוב והבלתי צפוי", לפיו דלקות הקיבה נגרמות על ידי החיידק Helicobacter pylori. הידבקות מתרחשת ככל הנראה בגיל צעיר מאוד והחיידק נשאר בבטן לכל החיים, ובמרבית בני האדם הוא אינו גורם לכל סימפטום. ואולם הוא עלול לעודד יצירת כיב קיבה אצל 10%-15% מהנגועים. הכיב נגרם כתוצאה מכך שהחיידק H. pylori מעודד יצירת תוצרים חומצתיים בקיבה, והדבר מוביל לנזק לקיבה ולריפוד הפנימי של המעיים. החיידק שגילו המדענים גורם ליותר מ-90% מהכיבים בתריסריון ול-80% מהכיבים בקיבה. כשני שלישים מאוכלוסיית העולם נגועים בחיידק, אך רובם לא סובלים מתסמינים כלשהם. עם זאת, החיידק עלול להביא להתפתחות סרטן הקיבה, שהוא הסרטן השני בקטלניותו.

[עריכה] תסמינים

כיבים טיפוסיים נוטים להירפא ולהישנות. התסמינים משתנים מאדם לאדם כתלות במקום הכיב ובגילו של האדם. ילדים וקשישים אינם מפגינים את התסמינים הרגילים (או שאינם מפגינים תסמינים בכלל) ובדרך כלל מתגלה אצלם הכיב רק כאשר ישנם סיבוכים. תסמינים בולטים לכיב קיבה הינם הגברת כאב הבטן עם האכילה, צרבות, התנפחות של הרקמות המוליכות למעי, נפיחות בבטן, הקאות לאחר הארוחה ובחילות.

[עריכה] אבחנה

עד השנים האחרונות, היה מקובל שרופא יחשוד בקיומו של כיב כאשר אדם מתלונן על כאב קיבה אופייני (דרושות בדיקות לשלילת סרטן הקיבה, הגורם גם הוא לכאב קיבה אופייני). כדי לאבחן כיבים ולזהות את מיקומם יבצע הרופא אנדוסקופיה, תצלום רנטגן תוך בליעת בריום, בדיקת מיץ קיבה ובדיקת דם. כיום מסוגלים למצוא את קיומו של החיידק Helicobacter pylori באמצעות ביופסיה הנעשית בבדיקת גסטרוסקופיה.

[עריכה] טיפול

עד שהתקבלה דעתם של שני החוקרים האוסטרליים, שכאמור עליה זכו בפרס נובל לרפואה ב-2005, נחשב כיב הקיבה למחלה פיזיולוגית. אחד הגורמים העיקריים בטיפול הוא הימנעות ממאכלים המגבירים את הכאב בזמן שישנו כיב בקיבה. יחד עם זאת יש לסלק מהקיבה חומרים כגון אלכוהול, ניקוטין וסוגים שונים של תרופות הנוטים לגרות את הכיב. ברבים מהמקרים ינתנו למטופל סותרי-חומצה (אינם טעונים מרשם רופא) על-מנת לטפל בתסמינים, להקל על הכאב ולזרז את ריפוי הכיב. הללו הינם בסיסים המגיבים בתגובת סתירה עם החומצה שבקיבה, לקבלת מלח. כיום מקובל לטפל באנטיביוטיקות חזקות במשך כחודש עד להכחדתו של החיידק.