מוזיקה חסידית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לשכתב ערך זה הסיבה לכך: הערך מערבב בין "מוזיקה חסידית" לבין "יחס היהדות למוזיקה" לבין "מוזיקת רוק מגויירת". אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות בדף זה, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה שלו.

מוזיקה חסידית היא סוג של מוזיקה דתית יהודית. בהגדרה זו נכללים שירים מז'אנרים שונים, שהמשותף לכולם הוא בעיקר התוכן: המילים לקוחות בעיקר ממקורות יהודיים כדוגמת התנ"ך, סידור התפילה, הגמרא וכיו"ב, ולעיתים המילים הן מקוריות, ותוכנם קשור לערכי היהדות. קיימת הבחנה בין המוזיקה החסידית המקורית של חצרות החסידים (הנקראת גם "ניגון חסידי") שבה גם הלחנים בעל משמעות דתית, לבין מוזיקה חסידית חדשה יותר בה אין משמעות דתית למנגינה, והיא יכולה להתבסס על לחן של שיר קיים (לועזי או עברי) כאשר רק המילים בעלות תוכן דתי. הבדל נוסף, שהשירים החסידיים המקוריים מושרים בהברה אשכנזית, לעומת זאת במוזיקה החסידית החדשה ישנם זמרים רבים ששרים בהברה העברית הרגילה.

כיום המוזיקה החסידית אינה מושרת דווקא על ידי חסידים אלא בכלל הציבור הדתי חרדי ובפרט האשכנזי.

תוכן עניינים 1 הניגון החסידי על פי הקבלה והחסידות 2 השירה בחצרות החסידיות 2.1 הנגינה בחסידויות הפולניות 2.2 מלחינים ידועים 3 ניגונים מיוחדים 3.1 ניגונים בעלי מסורת 3.2 ניגונים בהזמנה מיוחדת 4 ז'אנרים במוזיקה החסידית 5 לקריאה נוספת 6 ראו גם 7 קישורים חיצוניים

[עריכה] הניגון החסידי על פי הקבלה והחסידות

לפי הקבלה יש קשר בין נגינה לנבואה על פי הכתוב "ועתה קחו לי מנגן והיה כנגן המנגן ותהי עליו יד ה'" (מלכים ב פרק ג פסוק טו).
על הניגון החסידי אמר רבי ישראל ממודז'יץ "אומרים שקרוב עולם הנגינה אצל עולם התשובה, ואני אומר שעולם הנגינה הוא עולם התשובה" .
בחסידות (ביחוד בחצרות החסידיות של ברסלב, חב"ד ומודז'יץ) רואים ענין גדול בניגון החסידי ומספרים על רבי נחמן מברסלב שאת חידושיו היה אומר בניגון והיה אומר שלכל דבר תורה יש ניגון שונה.
כלומר לשיטת רבי נחמן מברסלב יש קשר ברור בין הסיפור החסידי לבין הניגון החסידי. דברים אלו של הרבי מברסלב מובנים יותר על פי דברי הרב יוסף משאש שנשאל על פירוש השם מוזיקה מבחינה רעיונית/לשונית וענה לשון "אל יחסר המזג" כלומר מיזוג ועירוב של אלמנטים שונים (הלחנה, תוכן, אלתור וכו'). ובשם הגר"א נאמר כי: ...כל החוכמות נצרכים לתורתינו הקדושה וכלולים בה, וידעם כולם לתכליתם. והזכירם: חכמת האלגברה, המשולשים וההנדסה, וחוכמת המוסיקה, ושיבחה הרבה. הוא היה אומר אז, כי רוב טעמי תורה וסודות שירי הלויים, וסודות תיקוני הזהר, אי אפשר לידע בלעדה ועל ידה יכולים בני אדם למות, בכלות נפשם בנעימותיה, ויכולים להחיות מתים בסודותיה הגנוזים בתורה. (הקדמה לספר פאת השלחן לר' ישראל משקלוב).

[עריכה] השירה בחצרות החסידיות

בחצרות החסידיות קיים שימוש נרחב במוזיקה [או בעגה החסידית בניגון].
החל בניגוני שבת המושרים בכל טיש חסידי, עבור דרך ההתוועדויות השונות בהן ממלאת השירה תפקיד מרכזי ועד ניגון ההכנה המושר בחצרות מסוימות כהכנה לשמיעת הדרשה (שיחת התעוררות, שמוע'ס או תורה) שנושא האדמו"ר או המנהיג. חצרות רבות מחזיקות מלחין החצר (או בעל מנגן) ומקהלה (או קאפעלע). בשמחות החצר, כגון נישואי צאצאי האדמו"ר, ובאירועים מרכזיים, ממלאת המקהלה תפקיד מרכזי. מקהלות ידועות ומפותחות קיימות בחסידיות: גור, בעלזא, ויז'ניץ, נדבורנה, באבוב, סאדיגורה ועוד.

[עריכה] הנגינה בחסידויות הפולניות

בזרם הפולני מאופיינת הנגינה בלחנים ללא מילים.
הניגונים מאופיינים במקצבם המדוייק, ובקשיחות היתר שלהם, לעומת הנגינה הגליציאנית והרוסית.
בחצרות הפולניות, שרים בימים הנוראים, כ25 ניגונים:
במוצאי שבת סליחות, מושר הפיוט במוצאי מנוחה, וכמו"כ סלח נא וקדיש תתקבל.
בראש השנה שרים: זכרנו (שחרית ומוסף), ובשופר גדול, אין קצבה, היה עם פיפיות, היום תאמצנו, קדיש תתקבל (בכל התפילות), בפי ישרים, א-ל מלך ועוד.
ביום הכיפורים מושר הפיוט כי אנו עמך.
בשאר המועדים מושרים גם כן פיוטים רבים.
בחסידות גור עד לשנים האחרונות, הושרו הניגונים לראשונה בחג, על ידי הקאפעלע (המקהלה) ללא עזרת הקהל, לאחרונה שינה האדמו"ר גישה זו, ודרש לפרסם את הניגונים בקלטות לפני הימים הנוראים.
מידי שנה מפיקה מקהלת חצר גור שני תקליטים ובהם כ20 יצירות חדשות, מארשים, וולסים ואף אופרות.
בחסידות מודז'יץ מלחין האדמו"ר בעצמו בכל שנה, את כל הניגונים. בנוסף מולחן ניגון לכבוד כל שמחה בחצר.
בחסידות אלכסנדר, המשתקמת לאיטה לאחר חורבנה בשואה, חודשה המקהלה עם הכתרתו של האדמו"ר הנוכחי, בכל שנה מולחנים כ5 ניגונים, אך הקצב גובר משנה לשנה.

[עריכה] מלחינים ידועים

• יעקב תלמוד - מלחין בחצר גור בשנים ה'תר"צ - ה'תשכ"ד, הלחין בכל שנה כ15 ניגונים.
• בן-ציון שנקר - הבעל מנגן של חסידות מודז'יץ, הראשון שהקליט שירים חסידיים בצורה מקצועית, פרסם גם אלבומים של החסידויות מעליץ ובאבוב, בנוסף הלחין בעצמו ניגונים.
• יעקב פראגר - מלחין החצר בחסידות אלכסנדר בשנים ה'תרמ"ה - ה'תר"ע, התחיל את דרכו בחסידות גוסטנין, לאחר שבאלכסנדר נותרו ללא מלחין העניק אותו האדמו"ר רבי יחיאל מאיר מגוסטנין במתנה לידידו האדמו"ר רבי יחיאל מאלכסנדר. יעקב תלמוד החשיב עצמו כתלמידו של פראגר, ואף אמר ביידיש איך בין א'יענקל תלמיד (על משקל שמו בעגה החסידית).

[עריכה] ניגונים מיוחדים

[עריכה] ניגונים בעלי מסורת

בחסידויות מסוימות, ישנה מסורת על ניגונים.
בחב"ד למשל, מושרים עשרת הניגונים המכוונים, שהם ניגונים שהולחנו על פי סודות עליונים, רק בזמנים מיוחדים.
הבעש"ט ביקש בעת פטירתו, לשיר את ניגונו של המגיד מזלאטשוב, ואמר שבכל עת שיושר ניגון זה בחבורה, הוא יגרום התעוררות תשובה.
ניגון המיוחס לרבי ר' אלימלך מליז'עסק, מאופין גם בריקוך מיוחד.
זוגות רוקדים יוצרים שערים בידיהם, כל זוג נכנס בתוך ה"שער" שיוצרים הזוג שממולו ואחר כך פושט את ידיו לגובה ונותן לזוג הנוסף שבא ממולו, להיכנס בתוך ידיו. וחוזר חלילה. לדברי צדיקים, סודות גדולים רמוזים בריקוד זה ובעיקר "סוד מידת הענוה".
בחצר קאליב, מקובל על ניגון מסוים, שהוא הושר בעת קריעת ים סוף.
בחצר רוז'ין ישנה מסורת על הניגון ששר יעקב אבינו כשרעה את צאנו.
ובחסידות ביאלא, ידוע הניגון ששרו המלאכים בעת קבלת התורה.
הזמר החסידי ליפא שמעלצער הוציא לאור קלטת ובה עשרה ניגונים בעלי מסורת.

[עריכה] ניגונים בהזמנה מיוחדת

מקובל כי האדמו"ר מבקש לפעמים להלחין ניגון מסוים.

[עריכה] ז'אנרים במוזיקה החסידית

עם השנים, התפתחה המוזיקה החסידית מעבר לחצרות החסידים, נכנסה לתחום המסחרי והתפשטה לסגנונות וז'אנרים שונים. כיום, המוזיקה החסידית מורכבת גם מחזנות, נשמה, מקהלות ילדים, רוק, דאנס, מוזיקה ים-תיכונית ועוד.

בין האומנים הבולטים במוזיקה החסידית שלמעשה יצר זרם נוסף בתוכה הוא הרב שלמה קרליבך שהושפע מניגונים חסידיים רבים ובמיוחד מניגוני חב"ד ברסלב ומודז'יץ, וממהפכת המוזיקה של שנות ה- 60 ואמנים דוגמת בוב דילן והביטלס, במוזיקה שלו הוא שילב אלמנטים של מוזיקת רוק ומוזיקת נשמה, והתחיל ז'אנר שניתן לכנותו "רוק יהודי".

כמו כן קיימים היום יוצרים המנסים ליצור מוזיקה יהודית ייחודית, חלקם משלבים את מסורתם המזרחית בתוך המוזיקה שלהם, כמו גבריאל חסון שמשלב ביצירתו מוזיקה אתנית-יהודית עם רוק חצי כבד, צבי זלבסצקי שמשלב ג'אז בעיבודים ללחניו למילים מהמקורות, ויהושע אנגלמן שיוצר פרוגרסיב רוק יהודי.

אנגלמן הושפע מצד אחד מהיידישקייט שספג בביתו ובישיבה, מלחנים מסורתיים ומניגונים חסידיים, ומצד שני ממוזיקת עולם, רוק מגוון כגון הביטלס, דיפ פרפל, פינק פלויד, בוב דילן, לאונרד כהן וכו', ג'אז וכו', אנגלמן מנסה ביצירתו להלחין מנגינה למקורות כך שהלחן יכיל את המשמעות של הטקסט ויבטא אותו, ועיבודיו מגוונים- חלקם מלנכוליים, חלקם שמחים, חלקם מרגשים ועמוקים.

[עריכה] לקריאה נוספת

• יודע נגן - ד"ר דניאל שליט.
• שירת כל חי - פרקים בשירה, ניגון וחסידות. בהוצאת ישיבת עתניאל

[עריכה] ראו גם

• חזנות
• כליזמרים
• ניגוני חב"ד
• זמרים חסידיים

[עריכה] קישורים חיצוניים

• חסידיסק
• גל פז
• חדשות המוזיקה החסידית
• אברהם צבי אידלזון הנגינה החסידית באתר "דעת"