מם
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
- ערך זה עוסק ביחידת מידע; לערך העוסק באות באלפבית העברי, ראו מם.
מם (Meme) (מילה שמגיעה מהשורש היווני שמשמעותו זיכרון), הוא המונח שבו משתמשים עבור יחידת מידע שמשתכפלת ממוחות ומאגרים לא חיים של מידע, כגון ספרים ומחשבים, למוחות או מאגרים אחרים. המושג "מם" נטבע בידי ריצ'רד דוקינס ב-1976 ברב המכר שלו, "הגן האנוכי". מקורות לא חיים של מידע מכונים "מערכות החזקה".
במונחים יותר מפורטים, מם הוא יחידה של אבולוציה תרבותית שמשכפלת את עצמה, והיא דומה במקצת לגן (היחידה של הגנטיקה). ההבדל ביניהם הוא בפוטנציאל השכפולי ובמשאבים שבהם יש צורך על מנת להשתכפל. ממים יכולים לבטא חלקי רעיונות, שפות, חלקיקים אלמנטריים, מנגינות, דגמים, כשרונות, ערכים מוסריים או אסתטיים או כל דבר אחר שנלמד ומועבר לאחרים כיחידה אחת. הלימוד של המודלים האבולוציוניים של מעבר מידע קרוי מימטיקה.
בשימוש רחב יותר, המושג "מם" משמש לפעמים ככל פיסת מידע שמועברת ממוח אחד לשני. מובן זה קרוב הרבה יותר לאנאלוגיה של "שפה כוירוס" מאשר לאנאלוגיה של דוקינס עצמו של ממים כמשכפלים התנהגות. ממים באינטרנט החלו להתרבות בתקופות מסוימות, ואז לדעוך בשקט, והרבה מהם מתחילים כבדיחות בתוך האינטרנט שמאבדות את מובנם המקורי או מתבדלים באופן אחר. הרבה אנשים מחשיבים את ההומור האבסורדי כמקור טוב לממים.
- "המפתח לכל אדם הוא מחשבתו. גם אם הוא נראה קשוח וחזק, יש לו הגה שהוא מציית לו, והוא הרעיון שלפי הוא ממיין את כל העובדות שלו. הוא יכול להשתנות רק אם מראים לו רעיון חדש שיפקד על שלו" (ראלף וואלדו אמרסון).
תוכן עניינים |
[עריכה] היסטוריה של מושג המם
הרעיון של רעיונות שמתפשטים תחת חוקים גנטיים קודמת להטבעתו של המושג; לדוגמה, ויליאם ס. בורוס טען כי "שפה היא וירוס".
ג'ון לורנט ב"כתב העת לממטיקה" אף הציע כי יתכן שהמושג "מם" עצמו הגיע מכתביו של ביולוג גרמני לא מוכר, ששמו ריצ'רד סמון. ב-1904 פירסם את "המנם" (Die Mneme) (שפורסם באנגלית ב-1924). ספרו דן בהעברה תרבותית של חוויות, עם תובנות מקבילות לאלה של דוקינס. המושג "מנם" נתגלה גם ב"נשמתה של הנמלה הלבנה" (1927) מאת מוריס מטרלינק.
אוורט רוג'רס פיתח את תאוריית ההפצה של חידושים (Diffusion of innovations), שמסבירה איך ולמה אנשים מאמצים רעיונות חדשים. רוג'רס הושפע בידי גבריאל טארד שבנה "חוקים של חיקוי" שמסבירים כיצד אנשים מחליטים האם לחקות התנהגות של אחרים. פרנסיס הייליאן ניסח את הקריטריונים לסלקציה מימטית, שפתחו את התחום של ממטיקה יישומית, על מנת לבדוק את הקריטריונים האלה.
[עריכה] מימטיקה
מימטיקה היא המחקר של הממים, ונחשבת היום כתת תחום בסוציולוגיה. ממטיקה לוקחת מושגים מתאוריית האבולוציה (במיוחד גנטיקה של האוכלוסייה) ומיישמת אותם על התרבות האנושית. מימטיקה גם משתמשת במודלים מתמטיים על מנת להסביר נושאים הנתונים למחלוקת כגון דת או מערכות פוליטיות.
יש להבחין בין מימטיקה לסוציוביולוגיה, שעוסקת בבסיס הביולוגי להתנהגות אנושית. בסוציוביולוגיה, הישויות המשתנות הם הגנים, ואילו במימטיקה – הממים. מימטיקה מתייחסת לבני אדם כתוצרת של אבולוציה גנטית ותרבותית גם יחד.
"אסוציאציה מימטית" היא הגילוי כי ממים באים בעדרים. לדוגמה, המם לג'ינס כולל גם את המם לרוכסנים, בגדים מחוזקים, הצבע כחול, ביגוד כותנה, ומכפלות כפולות.
"סחף מימטי" הוא התהליך של שינוי של רעיון או מם בזמן שהוא משתכפל מאדם אחד לאחר. הסחף המימטי מתגבר כאשר המם מועבר בתנאים לא אופטימליים. ממים מעטים מראים על "אינרציה מימטית" שהיא תכונתו של מם להיות מבוטא באופן זהה ושתהיה לו את אותה השפעה, בלי קשר למי שמקבל או קולט את המם. אינרציה מימטית גדלה כאשר המם מועבר באמצעות אמצעיים מנמוניים, כגון חרוז, על מנת לשמור על הזיכרון של המם לפני העברתו.
הרבה מהטרמינולוגיה המימטית לקוחה מהחלפת מונח גנטי במונח מימטי. לדוגמה: גנוטיפ-ממוטיפ, מהנדס גנטי-מהנדס ממטי, קומפלקס גנטי-קומפלקס ממטי.
[עריכה] אבולוציה מימטית
אבולוציה מימטית, כמו אבולוציה גנטית, לא יכולה להתרחש ללא מוטציות. המוטציה גורמת לגיוון ההכרחי, שעל ידיו הממים ש"טובים" יותר בשיכפול נעשים לשכיחים יותר, ולכן יש להם סיכוי רב יותר לשרידה ולשכפול חוזר. אולם, שלא כמו באבולוציה גנטית באבולוציה מימטית אין גנוטיפ שנמצא בבסיסו. לדוגמה, אם עכבר מאבד את זנבו או מרים משקולות מרים משקולות, מידע הדנ"א שלהם לא ישתנה, וכשהוא משתכפל שוב הוא לא יעביר את הארועים האלה הלאה.
במימטיקה, הפנוטיפ משמש כגנוטיפ, ולכן שינויים מצטברים ומועברים כשהמם משתכפל. לפיכך, נאמר על המימטיקה כי היא למרקית (שיטה אבולוציונית שטענה כי לא רק הדורות הבאים משתנים, אלא גם הגוף עצמו משתנה בתהליך האבולוציוני), מצב אירוני במקצת לנוכח המאמץ הגדול להוכיח כי אבולוציה גנטית היא דרווניסטית ולא למרקית.
יש להניח כי השפה התפתחה מכמה הברות פרימיטיביות, הפנוטיפים המקוריים של השפה, למגוון הרחב של הדיאלקטים שיש לנו היום, על ידי מוטציה. מוטציות נוספות של השפה כוללות כתיבה, ברייל, שפת הסימנים, וכו'. גם ביטויים שונים משמשים כממים, כשהם עוברים מוטציות במשך הזמן.
[עריכה] האם תרבויות מתפתחות
דוקינס טען, כי תרבויות מתפתחות באופן דומה לאוכלוסיות או לאורגניזמים. רעיונות שונים מועברים מדור לדור, ורעיונות אלה עשויים לשפר או לגרוע מסיכוייהם של אותם אנשים לשרוד. תהליך זה משפיע על איזה רעיונות יעברו לדור שאחריו. לדוגמה, לתרבות מסוימת עשויה להיות דגם ושיטה מיוחדת ליצור כלים מסוימים, שלתרבות אחרת אין, ולכן התרבות עם השיטות המוצלחות יותר תצליח יותר. דבר זה מביא לכך כי השיטות האלה יאומצו על ידי חלק גדול יותר מהאוכלוסייה כלל שהזמן עובר. כל דגם ושיטה פועלים כגן, שלאוכלוסיות מסוימות יש ולאחרות אין, והקיום של הדגם בדורות הבאים מושפע ישירות מהיעילות של המם.
[עריכה] חיקוי
מאפיין חשוב של ממים הוא כי הם משוכפלים על ידי חיקוי. חיקוי פירושו להעתיק את ההתנהגות של אדם אחר. ההתנהגות יכולה להקלט מהסתכלות באדם אחר או ממקור אחר, כגון ספר או תווים.
כשיכולת החיקוי התפתחה בבני אדם, היא נתגלתה כמועילה מאד, והגדילה את יכולתו של האדם להתרבות מבחינה גנטית. אולי הבחירה המינית של החקיינים הטובים ביותר הביאה להגברה גנטית של היכולת המוחית לחקות היטב.
ממים מתרבים על ידי חיקוי של פרט אחד בידי השני, ולכן יש צורך במוח מפותח מספיק בכדי להבין את ההתנהגות שמחקים אותה, וכן את היתרונות שלה. ניתן לראות ממים רק בכמה מינים בכדור הארץ, כולל הומנואידים, דולפינים וציפורים שלומדות לשיר על ידי חיקוי הוריהן. עם זאת, אפשר לטעון כי קיימים ממים פשוטים יותר במינים אחרים, לדוגמה התנהגות חקיינית נגרמה באופן מלאכותי אצל חולדות וסלפודים. ניתן לראות את ההתנהגות של בעלי חיים הצורכים תרופות כסוג של מם חייתי. יש מינים שנראו כשהם אוכלים דברים שאינם יכולים לעכל, כמו צמחים רעילים או פחם, על מנת למנוע דלקות או הרעלה.
גם גנים וגם ממים יכולים לשרוד לתקופה ארוכה בהרבה מהאורגניזמים שנושאים אותם. גן מוצלח, כמו הגן לשיניים חזקות אצל האריות, יכול להשאר זהה במאגר הגנים למשך מאות אלפי שנים. מם מוצלח יכול להשתכפל מאדם אחד לשני, לתקופה ארוכה לאחר שהוא הופיע לראשונה.
[עריכה] אנולוגיות ביולוגיות
באותו אופן שניתן להשתמש במושג הגן האנוכי כנקודת מבט על מנת להבין את האבולוציה הביולוגית, ניתן להשתמש במושג המם על מנת להבין יותר טוב היבטים לא מובנים של התרבות האנושית, ושל התנהגות נלמדת בבעלי חיים אחרים. השאלה אם מימטיקה ראויה להחשב כמדע עדיין פתוחה, ויש מבקרים הטוענים כי היא פסבדו-מדע בלבד.
[עריכה] מחשבות כיחידות נפרדות
אף שמדברים על ממים כיחידות נפרדות, אין זה אומר כי אנו מכמתים את המחשבה וכי יש "אטומים" של רעיונות שלא ניתן לחלקם לחלקים קטנים יותר. המם כיחידה הוא פשוט צורה נוחה לומר "חלק של מחשבה שמועתק מאדם לאדם", גם אם הוא מורכב מממים קטנים יותר. מם יכול להיות נאום שלם או מילה אחת. אך הגיוני כי המם של המילה ישרוד לזמן רב יותר בשלמותו, ואילו הנאום בוודאי ישתנה במהירות רבה יותר בשל טעויות בזיכרון, גרסא|גות מקוצרות ומוטציות אחרות.
רעיון זה אנלוגי לזה של הגן כסדרה של קוד המשכפלת את עצמה. הגן בהגדרה זו אינו רק מספר מסוים של בסיסים, אלא פשוט אוסף של בסיסים (אולי במקומות שונים בדנ"א) שמשוכפלים יחד, ומקדדים התנהגות מסוימת או חלקי גוף מסוימים.
[עריכה] כוחות אבולוציוניים המשפיעים על המם
יכולתו של גן לשרוד אינה תלויה רק ביעילות של ההתנהגות או של חלק הגוף שהוא מקדד, אלא גם בהצלחתו לעקוף את ההגרלה ההתרבותית הרגילה על ידי כך שהוא נמצא ביותר מ50% מהזיגוטים באורגניזם. כך גם הלחצים האבולוציוניים של הממים כוללים יותר מאמיתותם שלהם או מהיעילות הכלכלית שלהם, ולפעמים הם כוללים דברים אחרים לגמרי, לדוגמה:
- ניסיון – מם שמתאים לניסיון האנושי ישרוד;
- שמחה – אם מם משמח אנשים, הם יזכרו אותו;
- פחד – אם מם מצליח לשכנע אנשים שיש להם ממה לפחד אם לא יזכרו אותו, הם יזכרו אותו;
- צנזורה – אם ארגון כלשהו הורס את מערכות השימור של מם מסוים, המם יסבול מאד;
- כלכלה – אם מם מסוים נמצא בתרבות המצליחה מבחינה כלכלית, למם זה יהיה קהל גדול בהרבה;
- מיוחדות – אם המם מאפשר לנושאיו לאפיין עצמם כמיוחדים (כמנהיגים, אינטלגנטים וכו') אז המם יתפשט. כמובן, שהמם עצמו אינו רוצה לעשות דבר מה; הוא פשוט משתכפל או לא.
[עריכה] וירוסים מימטיים
יישום שנוי במחלוקת של רעיון ה"מם האנוכי" הוא הרעיון שיש ממים שמתנהגים כמו וירוסים: כלומר, הם מועברים הלאה גם במחיר פגיעה בנושאים אותם, פשוט בגלל שהם כל כך טובים בזה. יש שטוענים כי דתות אוונגלסטיות וכתות פועלות בצורה כזו, כשחלק מהאמונה של הכת הוא כי צריך להעביר הלאה את האמונות שלה, וכך האמונות שלה מועברות הלאה גם אם הם לא מועילים במיוחד למאמין.
יש ספוקלציות, כי דתות מסורתיות פועלות כמו מערכות חיסוניות מנטליות, בכך שהן מונעות ממחשבות חדשות להיכנס למערכת. הדת מגנה על האדם מפני אמונות חדשות, בעצם שמרנותה.
[עריכה] בידוד
באבולוציה גנטית, מקובל כי על מנת לפצל מין אחד לשניים, יש צורך בהפרדה גאוגרפית מסוימת בין שני המינים, כגון רכס הרים חדש או נהר. הפרדה זו תמנע משני הקבוצות להתרבות זו עם זו, וכך המוטציות שלהן לא יעברו מאחת לשנייה ויווצרו שני מינים שונים. תופעה דומה יכולה לקרות בממים. בדרך כלל, האוכלוסייה בעלת המם בהכרתה מעורבבת מספיק כך שהמם נמצא אצל הרבה אנשים באופן שווה. אך אם הקבוצה האחת מתפצלת לשניים, יתכן כי יווצרו שני סוגים שונים של מם, עד שיהיו שונים לגמרי אחד מהשני.
[עריכה] דוגמאות לממים
- טכנולוגיה היא דוגמה ברורה מאליה, כגון מכוניות או סיכות נייר. טכנולוגיה גם מציגה את המצב של מוטציה מימטית שמביאה לאבולוציה. יתכן כי היו דגמים רבים של סיכות נייר, בעלי יעילות משתנה, ורק חלקם שרדו.
- ג'ינגל
- שיר שקשה להפסיק לשיר
- בדיחה
- שיר ילדים, יחד עם תנועות נלוות
- תרבות ילדים: משחקים, פעילויות וכו'
- מכתב שרשרת
- דת
- תאוריית קונספירציה
- תופעות אינטרנט כמו סלנג והומור אינטרנטי
- עצות רפואיות ובטיחותיות
- סרט, שמחקים אותו הרבה פעמים גם אם לא רואים אותו
- הטיה קבוצתית כלשהי
- רעיונות כמו חרות, צדק, בעלות, אנציקלופדיות פתוחות, אגואיזם או אלטרואיזם
- אופנות
[עריכה] קישורים חיצוניים
- הטקסט של הפרק "הגן האנוכי" של דוקינס, פרק 11, "ממים: המשתכפלים החדשים"
- Viral-Meme.info השפה כוירוס
- ה"מימס" - כיצד מפיצים רעיונות באינטרנט, מאמר ב"קפטן אינטרנט", תרגום מ-NYT
- פרופ' שיזף רפאלי, "תעביר את זה הלאה", "מאחורי כל זה עומד כסף גדול", מתוך טורו "לוג אין" בגלובס, מרץ 2006.
- ירדן ירושבסקי, התרבות היא וירוס, באתר "האייל הקורא"
