מערכת העצבים
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מערכת העצבים (Nervous System), היא רשת תקשורת מפותחת המפקחת על תהליכי ההתנהגות המודעת והלא מודעת. באמצעות מערכת העצבים פועל האורגניזם כיחידה מבוקרת ומתואמת.
תוכן עניינים |
[עריכה] מבנה מערכת העצבים
מערכת העצבים מורכבת מהרבה מרכיבים ותאים שונים, שבעזרתם היא מצליחה לעשות את תפקידיה המרובים.
המרכיבים העיקריים של מערכת העצבים הם הנוירונים והסינפסות.
הנוירונים, או תאי העצב, הם תאים ביולוגיים המתמחים בהעברת מידע באמצעות תהליכים אלקטרו-כימיים. הסינפסה היא אזור המפגש בין תא-עצב לבין התאים האחרים.
במערכת העצבים יש גם רקמת תאים שאינה עצבית המשתלבת במערכת העצבים המרכזית, ולה קוראים "נוירוגליה". הנוירוגליה כוללת כמה סוגי תאים (הנקראים בשם כולל תאי גליה) והם: אוליגודנדוציטים ותאי שוואן (היוצרים קטעי מיאלין באקסונים שונים), אסטרוציטים (תאים סגלגלים בעלי שלוחות ארוכות, הממלאים תפקיד במעבר אלקטרוליטים וחומרי מזון מנימי הדם לנוירונים, ויחד עם תאי האנדותל של כלי הדם, הם ממלאים תפקיד במחסום דם מוח), מיקרוגליה (תאים קטנים המסועפים במקצת, היכולים לשמש כמקרופאג'ים באזורי רקמות פגומות, וזאת תודות לכושר תנועתם) ותאי אפנדימה (תאים המצפים ותומכים בחללי המוח ובתעלות השדרה).
תאי העזר העיקריים במערכת העצבים הם תאי הגליה, שהם למעשה תאי התחזוקה והתמיכה של מערכת העצבים. לתאי הגליה יש תפקידים רבים, מהם בידוד, ניקיון, ויסות כימי, תמיכה רפואית והתפתחות תקינה של מערכת העצבים.
| פריפריאלית | סומטית | |
| אוטונומית | סימפתטית | |
| פאראסימפתטית | ||
| אנטרית | ||
| מרכזית | ||
[עריכה] מערכת העצבים המרכזית
מערכת העצבים המרכזית, היא המכוונת את כל התפקודים העצביים הגבוהים יותר שבתודעה, כלומר תנועה, חשיבה וכו'. היא כוללת את המוח, השלד המוארך וחוט השדרה.
ראה גם עצבים קרניאלים.
[עריכה] מערכת העצבים ההיקפית (פריפריאלית)
מערכת העצבים ההיקפית מקשרת בין מערכת העצבים המרכזית לבין הגוף. היא כוללת את עצבי חוט השדרה, גנגליונים אוטונומיים ועוד.
[עריכה] מערכת העצבים האוטונומית
מערכת העצבים האוטונומית היא המווסתת את הפעילות הגופנית שאינה נתונה לשליטת התודעה, כגון תהליך העיכול, הנשימה וכו'. היא מעצבבת איברים פנימיים, בלוטות ושרירים חלקים (טחול, מעי, לבלב, כלי דם וכו'). במסלולים העצביים של המערכת האוטונומית קיים שלב ביניים הקרוי גנגליון אוטונומי. זהו צביר תאי עצב המשמש כתחנת ביניים בין האקסון של העצב המגיע מהמוח או עמוד השדרה ובין נוירון נוסף שישלח אקסון לאיבר המטרה.
מערכת העצבים האוטונומית נחלקת לשתי מערכות אשר פועלות במקביל ובו זמנית, כאשר האיזון בין פעילויתיהן משתנה בהתאם למצב לגירויים חיצוניים (כגון גירויים המצביעים על סכנה קרבה) וגירויים פנימיים או פעילויות שגרתיות. אפשר לדמות את מערכת העצבים האוטונומית לזרם מים בברז - המים החמים והקרים שזורמים להם יחדיו ובייחד יוצרים מים חמימים. אם רוצים להגביר את הטמפ' של המים מגבירים את זרם המים החמים או ממתנים את זרם המים הקרים, כך פועלת גם מערכת העצבים האוטונומית.
- מערכת העצבים הסימפטטית (Sympathetic): מערכת זו פעילה בעיקר בעיתות חירום, לחץ ואיום פתאומי. היא אחראית להפעלת תגובת הילחם-או-ברח, שמטרתן התמודדות עם מצב החירום. במצב כזה ישנו ניתוב של אנרגיה לשרירי השלד כדי שיהיה להם מספיק כוח להגיב בצורה פתאומית ומהירה. פעילויות עיכול מופסקות וכן פעילויות של עצירת שתן (שדורשות אנרגיה לצורך העכבה). בזמן פעילות המערכת הסימפטטית ישנם שינויים בזרימת הדם, כיווץ של כלי דם בעור, הרפיה של שרירי הנשימה, הפרשת אדרנלין ועוד.
- מערכת העצבים הפארא-סימפטטית (Parasympathetic): מערכת זו פעילה בעיקר במצב של מנוחה בגוף ואחראית על מצב של שגרה. היא מווסתת את הפעילויות הפיזיולוגיות הרצופות כגון נשימה ופעילות הלב. היא אחראית בעיקר על פעילות של שימור, עיכול, הפרשה, הגדלת מאגרי אנרגיה, התחדשות של תאים, הפרשת הורמונים של גדילה. העצבים הפארא-סימפטים יוצאים בעיקר מאזור השלד המוארך, ומחלקו התחתון של חוט השדרה. המערכת מופעלת בעיקר על ידי רפלקסים בתגובה לגירויים פנימיים. בזמן פעילותה ישנה הפרשה של המוליך העצבי אצטילכולין.
הבדלים אנטומיים בין מערכת העצבים הסימפטטית והפארא-סימפטטית:
- הבדלים במוליך העצבי המשמש את שתי המערכות: בשתי המערכות הסינפסה הפרא-גנגליונית הינה אצטילכולין. לעומת זאת, בסיפנסה הפוסט-גנגיליונית קיים הבדל במוליך העצבי בשתי המערכות: בגנגליון הסימפטטי המוליך העצבי הוא אצטילכולין. בסיפנסה של הנוירון הפוסט-גנגליוני עם איבר המטרה המוליך העצבי הוא נוראדרנלין (למעט בלוטת הזיעה, ששם המוליך העצבי הוא אצטילכולין).
