משפחת בג'איו
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
 |
יש לשכתב ערך זה ייתכנו לכך מספר סיבות: ייתכן שהמידע המצוי בדף זה מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים לוויקיפדיה. אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות בדף זה, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה שלו. |
משפחת בג'איו הנה משפחת יהודים פורטוגלים אנוסים אשר מוצאם מהעיר בז'ה בפורטוגל. בסוף המחצית השנייה של המאה ה-17 יצא אבי המשפחה מפורטוגל, הגיע לחברון ושם חזר בגלוי ליהדות. בחברון נודעו בשם המשפחה בג'איו-Bejaio. מאוחר יותר שובש השם ל-Bajaio.
בשנים 1744 עד 1772 התגוררו בחברון במקביל שני ראשי משפחה, כנראה אחים: הרב פנחס מרדכי בג'איו והרב חיים רחמים בג'איו.
תוכן עניינים |
[עריכה] הרב פנחס מרדכי בג'איו
עדויות כתובות ראשונות להימצאות המשפחה בחברון מגיעות לשנת 1744 עת אחד מבני המשפחה ומראשי חברון בשם ר' פנחס מרדכי בג'איו חתם על כתב שדרו"ת ושליחות ר"א גדיליה משנת תק"ד- 1744, ועל קבלת כספים מר' יהודה אסיאו בשנת תק"י - 1750.
בשנת 1758 הסכים הרב פנחס מרדכי בג'איו על ספר "אורות גדולים" וכמו-כן הוא חתום על איגרת חברון שנשלחה לחיד"א באיטליה. כל אלו מראים כי מעמדו היה רם ונישא לא רק בחברון אלא גם בעולם היהודי בכלל.
[עריכה] הרב חיים רחמים בג'איו
דמות נוספת היה ר' חיים רחמים בג'איו. גם הוא חתום על איגרת השליחות של ר"א גדיליה בשנת 1744. בשנת 1750 היה בין החתומים על קבלת כספים מר' יהודה אסיאו.
ר' חיים רחמים היה מרבותיו של ר' חיים יצחק קאריגל. בשנת 1763 יצא בשליחות הרב חיים בג'איו הראשון יחד עם ר' יצחק זאבי לאפריקה הצפונית ולאיטליה. בטורינו חלה חברו והוא המשיך לדרום צרפת. משם יצא להולנד, צפון אשכנז וליבורנו- איטליה, שם הסכים בשנת תקל"ב, 1772, על הספר "נהר שלום" לר' שלום וינטורה.
חתימה זו מעידה על מעמדו הרם באירופה ובקהילה הפורטוגזית באיטליה ובהולנד.
בחברון הוקמה ישיבת פירירה ע"ש ר' אברהם ישראל פירירה (PEREYRA), אשר נולד למשפחת אנוסים בספרד, ובאמצע המאה ה-17 (1650) נמלט לונציה ומשם לאמסטרדם בה חזר בפומבי ליהדות. בשנת 1659 הקים ישיבת חכמים בשם "חסד לאברהם" בהשפעת שליחי חברון באמסטרדם. ר' רחמים בג'איו שגם הוא מצאצאי האנוסים שנמלטו מפורטוגל שימש כראש הישיבה. במשך הדורות שלאחריהם, כיהנו בני המשפחה כשמשי הישיבה וביהכנ"ס ע"ש פירירה בחברון.
[עריכה] הרב חיים ישועה בג'איו
בשנת 1807 מבצע הרב חיים ישועה בג'איו ("חיים המצרי" כפי שנודע בכינויו על ידי הערבים), באותה עת ראש קהילת יוצאי ספרד ופורטוגל בחברון, רכישת קרקעות המהווה פרק חשוב בתולדות המשפחה והקהילה היהודית בחברון. בג'איו קונה מאת בני משפחת כַשכול החברונית, משפחה ערבית נודעת, חלקת קרקע של 5 דונם. על שטח זה יושב כיום שוק הירקות הסיטונאי של חברון.
זאת היא רכישת הקרקעות הראשונה בעת החדשה הארץ ישראל אשר התבצעה דווקא בחברון. כ־75 שנה לפני עליית המושבה הראשונה על הקרקע ב־1882 היא פתח תקווה.
השלב השני הנו בחודש מאי 1811, עת מבצע הרב חיים ישועה בג'איו רכישה נוספת מסיבית ומשמעותית בהרבה. הוא חוכר שטח של 800 דונם, הם תל-רומיידה (חברון המקראית) ואת קבר ישי אבי דוד, מאת משפחת "התמימי" החברונית ואשר מאוחר יותר הופך לרכושו לעולמי עד. שטח זה קנה מהונו הפרטי והעבירו לידי הקהילה כתרומה. שתי תעודות הקניה הן מטעם הוואקף המוסלמי וחתומים עליה בני משפחת התמימי הערבית שלפי המסורת המוסלמית קיבלו את כל הר חברון מידי הנביא מוחמד.
תל רומיידה הנו למעשה התל בו ממוקמת חברון המקראית ושם שרידי מצודת העיר, בעוד אשר חברון במיקומה ההיסטורי הנוכחי יושבת למעשה על השדה אשר בין ארבעת רבעי העיר המקראית.
שתי תעודות אלה נשמרו מכל משמר על ידי משפחת בג'איו ועברו מאב לבן עד שהגיעו למשמרת הרב חיים בג'איו(1873 - 1960), שהיה רבה האחרון של קהילת חברון, שעם 'יציאת חברון' בעקבות הפינוי הבריטי ב־1936 היה גולה בירושלים. בערוב ימיו מסר ר' חיים בג'איו את התעודות לנציגי העדה החברונית- פרנקו וחסון- שמסרום לידי דוד אבישר.
בתקופת הרב חיים ישועה בג'איו פעל בחברון החיד"א ר' חיים יוסף דוד אזולאי ומצוינים בתקופה זו גם ר' אברהם ניסים בג'איו ור' שלמה בג'איו כשליחי הקהילה לחו"ל. בשנת 1822 חוזר ומוזכר הרב ישועה חיים כחותם על כתב התחייבות בשם הקהילה לרב יונה סעדיה נבון כשליח ציבור ושגריר לקהילות אירופה. בשנת 1830, שנה בה נחתם ההסכם בין כוללות הספרדים לכוללות האשכנזים בקשר לחלוקת המגביות. בין מכובדי ומנהיגי הקהילה בעיר החתומים נזכר שמו הרב חיים ישועה בג'איו.
[עריכה] ר' שלמה בג'איו והרב אברהם ניסים בג'איו
בתקופה זו של סוף המאה ה-18 ותחילת המאה ה-19 משמשים יחד ובמקביל בתפקידי ציבור והנהגה, הרב שלמה בג'איו והרב אברהם ניסים כאשר מנהיג הקהילה בעת זו ובמקביל אליהם הוא הרב "חיים ישועה בג'איו".
- 1782 משמשים הרב אברהם ניסים בג'איו והרב שלמה בג'איו כשלוחי דרבנן של קהילת חברון בחו"ל.
- 1788 חותם ר' שלמה בג'איו על איגרת השליחות של ר' שמואל הכהן כאחד ממנהיגי הקהילה.
- 1817 - 1818 חוזרים ומוזכרים כחכמי חברון הרב אברהם ניסים בג'איו והרב שלמה בג'איו.
[עריכה] הרב יוסף בג'איו
לקראת סוף המאה ה-19 נשלח הרב יוסף בג'איו כשד"ר (שלוח דרבנן-נציג ושגריר) לקהילות צפון אפריקה (ערי המערב), מגיע למרוקו, שם השתקע ונפטר. לפי המסופר קברו הנו מקום עליה לרגל כקדוש וכעילוי בתורה.
תפקידים ציבוריים בחזקת המשפחה
בחברון היו התפקידים הציבוריים מוחזקים בחזקתן של משפחות ועברו בירושה מאב לבן ומדור לדור.
שני תפקידים היו בחזקת המשפחה והם: "שוחט מתא" ושמש אב בית דין (ביהכנ"ס ע"ש אברהם אבינו"). בדרך כלל שמש השוחט גם כמוהל הקהילה.
תפקיד השחיטה היה בחזקת משפחת בג'איו שהחזיקו בחלף השוחטים שנים רבות. תפקיד השחיטה הוחזק על ידי הרב חיים ישועה בג'איו אשר העביר לבנו הרב צבי בג'איו (יליד 1816) אשר החזיק בו עד שנת 1866 עת העבירו לבנו הרב חיים בג'איו. עת פרש זה ממשרתו העבירו לבנו הרב מרדכי בג'איו אשר מצדו הוא מוריש את המשרה לבנו הרב חיים בג'איו, זה מורישה לרב "אברהם בג'איו" (1861 - 1945) אשר שמש בתפקיד השוחט אחרון בראשית המאה הנוכחית.
הרב אברהם בג'איו, עזב את חברון בראשית המאה ה-20, משהוזמן לשמש שוחט ומוהל לקהילה היהודית בקהיר-טנטא. משפרש מכר חזקתו לר' יחזקאל ניסים פרנקו שהורישו לבנו אברהם פרנקו.
כשהאחרון התגייס לצבא התורכי חזר והעביר את החזקה לרב חיים בג'איו (יליד 1873) ובנו של מרדכי בג'איו, שבאותה עת היה סגן הרב הספרדי הראשי בעיר ובזאת החזיר את "חזקת" השחיטה לידי המשפחה כבימי קדם.
לאחר פרעות תרפ"ט 1929 נתמנה כרבה הראשי של קהילת יהודי חברון בירושלים וחברון.
שלושה מפקדים נערכו בחברון על ידי סר משה מונטיפיורי, ב־1855, 1866 וב־1875. ממפקדים אלו אנו מוצאים כי בשנת 1855 ישנו בית כנסת אחד בלבד אשר השמש שלו הוא חכם אליהו בג'איו. בשנה זו מנתה הקהילה הספרדית כ־249 איש בלבד.
במפקד 1866, נקרא בית הכנסת בשם " בית הכנסת של אברהם אבינו" כשפרנס בית הכנסת היה הרב צבי בג'איו, ושמשו הוא יאודה בג'איו. באותה שנה ישנם שישה בתי מדרשות שחולקו בין המשפחות החשובות בעיר ואשר בראש החמישי עמד הרב צבי בג'איו. בנוסף, הייתה חברה בשם "אנשי משמרה" שמנהלה ושמשה הוא חכם יהודה בג'איו. תפקיד חברת "אנשי משמרה" היה לקיים את מוסד קריאת פרקי התהילים כל ראש חודש. יהודה בג'איו הנו בנו של אברהם ניסים בג'איו ואביו של אליעזר בג'איו.
אליעזר בג'איו מייצג פן נוסף ברקמת חיי היום יום בחברון בסוף המאה ה-19. הוא פנה למסחר ועסק בחמרות ובמסחר ענבי חברון המפורסמים כמו גם בגבינה החברונית המפורסמת אשר יוצרה היה גם הוא יהודי בן הקהילה.
אליעזר בג'איו החזיק בבית מסחר בכפר הערבי "דורא" היא אדוריים המקראית אשר בהר חברון ושם למעשה התגורר עם משפחתו כמחצית השנה. צורת המסחר באותה תקופה כללה גם קניית וחכירת יבול הכרמים מאת הערבים, שטיחתם וייבושם של הענבים לצימוקים והתאנים לדבלים והכנת דבש פירות.
במפקד "מונטיפיורי" בשנת 1875 חתום הרב צבי בג'איו בשער הפתיחה של מסמכי המפקד. באותה עת היה הוא אחד מארבעת מנהלי הקהילה הספרדית בחברון והוא בן 59 שנים. באתה תקופה מנתה הקהילה 433 נפש והקהילה האשכנזית (חב"ד) 489 נפש.
[עריכה] הרב חיים בג'איו - רבה האחרון של קהילת יהודי חברון. 1873 - 1960
פרק המשפחה בחברון מסתיים עם הרב חיים בג'איו ששימש כשד"ר הקהילה לחו"ל, כגזבר הקהילה ומחנך בבתי הספר בחברון. נתפרסם כעילוי וגאון בתורה כמו גם במתמטיקה. אשתו של הרב חיים בג'איו הנה מרקדה בג'איו בתו הבכורה של אליעזר בג'איו. לאחר פרעות 1929 נתמנה כממלא-מקום רב ראשי לקהילת חברון.
בשנת 1931 ארגן חלק מהגולים לחזרה לחברון וחזר וחדש את היישוב היהודי ברובע היהודי ונכסי היהודים שננטשו לאחר פרעות תרפ"ט 1929. כ־160 נפש חזרו לחברון בראשותו, כאשר עוזרים לו עו"ד אברהם פרנקו וי. חסון.
בשנת 1935 היו בחברון כ־37 משפחות. בתאריך 23 באפריל 1936 פינו הבריטים את היישוב היהודי בחשכת הליל.
חיים בג'איו הנהיג את קהילת יהודי חברון בירושלים לאחר שאלו איבדו את כל רכושם, טיפל במעמדם מול מוסדות היישוב ודאג ליישובם מחדש כמו-גם מציאת מקורות פרנסה חילופיים והקצבות לנזקקים.
הרב חיים בג'איו עמד בראש כוללות" מגן אבות" וכממונה על הרכוש היהודי, כולל השטח בן 800 הדונמים משנת 1811. שטח השוק הסיטונאי, בית הדסה, בית רומנו ושאר נכסי הקהילה.
בשנת תש"ו (1946) ערכו ראשי קהילת "מגן אבות" שהיו בירושלים – הרב חיים בג'איו, השופט יוסף חסון ואברהם פרנקו- רשימה מפורטת של נכסים.
בשנת תשי"ב קיבלו את אישור משרד הדתות לניהול הרכוש היהודי בחברון. שלושת האישים הפכו לאפוטרופסים לכספי הקדשות "מגן אבות" חברון בכל מקום שהם.
הודות למעשה זה התאפשר איתור נכסי היהודים מאוחר יותר, עת חזרה והתחדשה הקהילה בחברון לאחר מלחמת ששת הימים- 1967.
בשנת 1992 ראתה עיריית ירושלים לנכון לקרוא שם רחוב במושבה הגרמנית בירושלים על שם הרב חיים בג'איו ונחנך רחוב הנושא את שמו של הרב במושבה הגרמנית בירושלים.
