סאמניום
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סאמניום או סאמנטיום הוא שמו של חבל ארץ היסטורי וגאוגרפי בדרום איטליה, שנקרא על שם העם שהתיישב בו בתקופות מקודמות בהיסטוריה, הסאמניטים.
החבל משתרע באזור הרי האפנינים לאורך שפלת קאמפאניה טבעו ההררי של החבל גיבש את אופיהם של השבטים האוסקים שהתיישבו בו, ולימים הפכו לשבטים הסאמניטים. הסאמניטים היו מאורגנים בקהילות שבטיות (קרקרנים, קאודינים, הירפינים ועוד), כל קהילה כזו(TOUTO) התרכזה סביב מרכז מבוצר. רוב היישובים של הסאמניטים היו כפרים מבוצרים בראשי ההרים, שמהם היו יורדים לאזורי השפלות בעונות המרעה. כמה משבטי הסאמניטים הכבשו חלקים מקאמפאניה והתיישבו בה, ובמרוצת השנים הושפעו באופן ניכר מתרבות הערים היווניות והאטרוסקיות באזור.
הרומים מתארים את הסאמניטים כעם לוחמני, אכזר ובעל דרגת תרבות נמוכה. הרומים אימצו מהם כנראה את המגן וחנית ההטלה.
בשנת 354 לפנה"ס כרתו הסאמניטים והרומים ברית. בין השנים 343 לפנה"ס - 290 לפנה"ס נערכו בין שני הצדדים שלוש מלחמות, שבסופם הצליחו הרומים להשתלט על סאמניום. בשנת 268 לפנה"ס הוקמה בשטח הסאמניטים המושבה הלטינית בנונטום. במהלך המאבק הרומאי בחניבעל ובפירוס מלך אפירוס מרדו הסאמניטים ברומא וחברו לאויביה. עם פרוץ המלחמה האיטלקית בשנת 91 לפנה"ס עמדו הסאמינטים בראש המרד האיטלקי ברומא. בסיומה של המלחמה הם הצליחו לזכות באזרחות רומית. עקב צידודם בסיעה הפופולרית במהלך מלחמת האזרחים הרומית, הם רכשו לעצמם אויב אכזר בדמות לוקיוס קורנליוס סולה, מנהיג הסיעה האופטימאטית במלחמה.
בשנת 80 לפנה"ס, לאחר ניצחונו במלחמת האזרחים, ערך סולה מסע כיבוש והשמד באדמת סאמניום, החריב את עריה, חיסל את עמה, והגלה את השרידים ממנו לצפון איטליה.
ערך זה הוא קצרמר בנושא היסטוריה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.
