Web Analytics

See also ebooksgratis.com: no banners, no cookies, totally FREE.

CLASSICISTRANIERI HOME PAGE - YOUTUBE CHANNEL
Privacy Policy Cookie Policy Terms and Conditions
סטונהנג' - ויקיפדיה

סטונהנג'

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לשכתב ערך זה
הסיבה לכך: טעויות עובדתיות ותרגמת. אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות בדף זה, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה שלו.
סטונהנג'
הגדל
סטונהנג'
מיקום סטונהנג'
הגדל
מיקום סטונהנג'

סטונהנג'אנגלית Stonehenge) הינו מונומנט מגליתי, מנהיר, שנבנה במהלך תקופת האבן החדשה ובתקופת הברונזה העשוי מאבני ענק, וממוקם במישור סולסברי במחוז ווילשייר שבבריטניה, מערבית ללונדון וסמוך לאנדובר. המבנה הוא מעשה ידי אדם ובנוי כמעגל גדול של סלעי בניין ענקיים, שחלקם שוקלים מעל לעשר טונות, ומהווה את אחד מהאתרים הפרהיסטורים המוכרים והמפורסמים ביותר בעולם.

כיום סוברים רוב הארכיאולוגים שהמבנה הוקם בין המאה ה-25 לפני הספירה לבין המאה ה-20 לפני הספירה, למרות שנמצאו שרידים למעגלי אבן דומים אחרים במקומות שונים בכדור הארץ, שנבנו כבר במאה ה-31 לפני הספירה.

האתר וסביבתו נוספו לרשימת אתרי מורשת עולמית של אונסק"ו בשנת 1986, וכן הוא מוגן על ידי ארגון העתיקות של בריטניה והוכרז כשמורת טבע. בשל המסתורין האופף את האתר ואת אופן בנייתו הועלו השערות שונות ומשונות על דרך בנייתו ועל ייעודו; החל מלוח שנה אסטרונומי ועד מנחת המיועד לחוצנים. כיום, הסברה המקובלת בקרב החוקרים היא שאתר סטונהנג' תיפקד כמקדש. חשוב לציין שסטונהנג' לא נבנה בפעם אחת אלא שופץ ונבנה מחדש בתקופות שונות למטרות שונות, ולכן ייעודו המקורי לא ברור.

תוכן עניינים

[עריכה] מקור השם

לפי הספר Stonehenge של האגודה הבריטית לארכיאולוגיה, השם סטונהנג' נגזר מהמילה באנגלית עתיקה "stān" שפירושה אבן (סטון) (Stone), וחציה השני של המילה, ה'הנג' ('heng') נגזר מהמילה באנגלית עתיקה 'hencg', שפירושה ציר ('hinge') (משום שהאבנים נתמכו על ידי האבנים האחרות כציר).

[עריכה] תהליך בניית הסטונהנג'

כאמור לעיל, מבנה הסטוהנג' נבנה מחדש ושופץ במספר תקופות שונות למטרות שונות במשך במהלך כ-2000 שנים, למרות שיש עדויות לפעילות בנייה באתר לפני ואחרי כן.

איור של הסטונהנג' כיום
הגדל
איור של הסטונהנג' כיום

תיארוך והבנת תהליכי הבנייה שהתרחשו בסטונהנג' במשך השנים היא משימה לא פשוטה. על התהליכים המפריעים לתיארוך מדויק של הסטונהנג' נמנים אי חקירה מוקדמת של האזור, שחיקת אבני הקירטון במהלך השנים, וחפירות של בעלי חיים באזור שרופפו את הקרקע.

בכל תקופה ובכל פעם נבנה הסטוהנג' מחדש על ידי אנשים אחרים בעלי מטרות שונות, כך שאין ולא היה בהכרח קשר בין מטרות הסטונהנג' בכל עת, והוא משתנה לפי התושבים המקומיים במקום.

כיום, יש הסכמה פחות או יותר בין הארכיאולוגים ואנשי המדע באשר לאופן בניית הסטונהנג' ותקופות הבנייה, והיא מפורטת בהמשך.


[עריכה] בנייה באזור לפני תחילת הקמת הסטונהנג'

ארכיאולוגים מצאו ארבעה (או חמישה, אך יכול להיות שהחמישי הוא גזע עץ טבעי) ממצאים ארכיאולוגים מתקופת האבן החדשה, שברי עץ המסודרים בצורה לא טבעית על ידי בני אדם. ממצאים אלו מתוארכים לבסביבות 8000 לפני הספירה בקרבת המיקום שבו נמצא הסטונהנג' כיום. שלושה מהעצים היו נעוצים בקרקע, וניתן לראות בצורה מובהקת שהם שימשו לטקס או פולחן דתי כלשהו. אתרים כאלה הבנויים מעצים לא היו מקובלים בבריטניה באותה התקופה, אך אתרים דומים מהתקופה ההיא כן נמצאו באזור סקנדינביה. בזמן שבו נבנו העצים, האתר עדיין היה מיוער ומלא בעצים.

כעבור ארבעת אלפים שנה, איכרים החלו לברא את היער במקום. באותה התקופה לאחר בירוא היער, נבנו בקרבת האזור עוד מספר מבנים. כיום, מעריכים החוקרים ששברי עץ אלו היוו למעשה מקדש ומקום פולחן קדום.

[עריכה] שלבי הבנייה

המבנה הראשוני
הגדל
המבנה הראשוני

בתחילה, המבנה הראשוני במקום כלל מין תעלה עגולה החפורה בקרקע שאורכה כ-110 מטרים, עם כניסה גדולה מכיוון צפון וכניסה קטנה יותר מהדרום. האתר עמד באדמת מרעה בנקודה משופעת במקצת. הבונים מיקמו עצמות צבי ושור בתחתית התעלה, וכן כלים העשויים צור. עצמות החיות והכלים היו הרבה יותר מהתעלה והוטמנו במקום זמן רב יחסית לאחר הקמת התעלה.

התעלה עצמה חפורה ברציפות, אך נבנתה במספר שלבים. אתר זה מתוארך לבסביבות המאה ה-31 לפנה"ס. באמצע התעלה, היה חפור עיגול שבו נמצאו עצמות חיות עתיקות, וכן מעמד, מעין במה קטנה העשוי עצים.

לאחר מכן, נוספו במות עצים בתוך התעלה , וכן נמצאו שרידי גופות אדם. ככל הנראה, שימש המקום כמעין בית קברות מיוחד לשריפת גופות, יכול להיות כטקס רגיל ויכול להיות כחלק מפולחן דתי. יחד עם הגופות שנשרפו, נשרפו גם חפציהם של המתים וכן כלים שונים. ככל הנראה, זהו האתר הראשוני באי הבריטי שבו אירעה שריפת גופות במקום קבורה רגילה.

בהמשך, בערך ב-2600 שנים לפני הספירה, הובאו למקום האבנים הראשונות מחוף הים הוולשי והמקום תפקד כאתר פולחן דתי.

[עריכה] טריוויה

[עריכה] ראו גם

[עריכה] קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: סטונהנג'

Static Wikipedia (no images)

aa - ab - af - ak - als - am - an - ang - ar - arc - as - ast - av - ay - az - ba - bar - bat_smg - bcl - be - be_x_old - bg - bh - bi - bm - bn - bo - bpy - br - bs - bug - bxr - ca - cbk_zam - cdo - ce - ceb - ch - cho - chr - chy - co - cr - crh - cs - csb - cu - cv - cy - da - de - diq - dsb - dv - dz - ee - el - eml - en - eo - es - et - eu - ext - fa - ff - fi - fiu_vro - fj - fo - fr - frp - fur - fy - ga - gan - gd - gl - glk - gn - got - gu - gv - ha - hak - haw - he - hi - hif - ho - hr - hsb - ht - hu - hy - hz - ia - id - ie - ig - ii - ik - ilo - io - is - it - iu - ja - jbo - jv - ka - kaa - kab - kg - ki - kj - kk - kl - km - kn - ko - kr - ks - ksh - ku - kv - kw - ky - la - lad - lb - lbe - lg - li - lij - lmo - ln - lo - lt - lv - map_bms - mdf - mg - mh - mi - mk - ml - mn - mo - mr - mt - mus - my - myv - mzn - na - nah - nap - nds - nds_nl - ne - new - ng - nl - nn - no - nov - nrm - nv - ny - oc - om - or - os - pa - pag - pam - pap - pdc - pi - pih - pl - pms - ps - pt - qu - quality - rm - rmy - rn - ro - roa_rup - roa_tara - ru - rw - sa - sah - sc - scn - sco - sd - se - sg - sh - si - simple - sk - sl - sm - sn - so - sr - srn - ss - st - stq - su - sv - sw - szl - ta - te - tet - tg - th - ti - tk - tl - tlh - tn - to - tpi - tr - ts - tt - tum - tw - ty - udm - ug - uk - ur - uz - ve - vec - vi - vls - vo - wa - war - wo - wuu - xal - xh - yi - yo - za - zea - zh - zh_classical - zh_min_nan - zh_yue - zu -

Static Wikipedia 2007 (no images)

aa - ab - af - ak - als - am - an - ang - ar - arc - as - ast - av - ay - az - ba - bar - bat_smg - bcl - be - be_x_old - bg - bh - bi - bm - bn - bo - bpy - br - bs - bug - bxr - ca - cbk_zam - cdo - ce - ceb - ch - cho - chr - chy - co - cr - crh - cs - csb - cu - cv - cy - da - de - diq - dsb - dv - dz - ee - el - eml - en - eo - es - et - eu - ext - fa - ff - fi - fiu_vro - fj - fo - fr - frp - fur - fy - ga - gan - gd - gl - glk - gn - got - gu - gv - ha - hak - haw - he - hi - hif - ho - hr - hsb - ht - hu - hy - hz - ia - id - ie - ig - ii - ik - ilo - io - is - it - iu - ja - jbo - jv - ka - kaa - kab - kg - ki - kj - kk - kl - km - kn - ko - kr - ks - ksh - ku - kv - kw - ky - la - lad - lb - lbe - lg - li - lij - lmo - ln - lo - lt - lv - map_bms - mdf - mg - mh - mi - mk - ml - mn - mo - mr - mt - mus - my - myv - mzn - na - nah - nap - nds - nds_nl - ne - new - ng - nl - nn - no - nov - nrm - nv - ny - oc - om - or - os - pa - pag - pam - pap - pdc - pi - pih - pl - pms - ps - pt - qu - quality - rm - rmy - rn - ro - roa_rup - roa_tara - ru - rw - sa - sah - sc - scn - sco - sd - se - sg - sh - si - simple - sk - sl - sm - sn - so - sr - srn - ss - st - stq - su - sv - sw - szl - ta - te - tet - tg - th - ti - tk - tl - tlh - tn - to - tpi - tr - ts - tt - tum - tw - ty - udm - ug - uk - ur - uz - ve - vec - vi - vls - vo - wa - war - wo - wuu - xal - xh - yi - yo - za - zea - zh - zh_classical - zh_min_nan - zh_yue - zu -

Static Wikipedia 2006 (no images)

aa - ab - af - ak - als - am - an - ang - ar - arc - as - ast - av - ay - az - ba - bar - bat_smg - bcl - be - be_x_old - bg - bh - bi - bm - bn - bo - bpy - br - bs - bug - bxr - ca - cbk_zam - cdo - ce - ceb - ch - cho - chr - chy - co - cr - crh - cs - csb - cu - cv - cy - da - de - diq - dsb - dv - dz - ee - el - eml - eo - es - et - eu - ext - fa - ff - fi - fiu_vro - fj - fo - fr - frp - fur - fy - ga - gan - gd - gl - glk - gn - got - gu - gv - ha - hak - haw - he - hi - hif - ho - hr - hsb - ht - hu - hy - hz - ia - id - ie - ig - ii - ik - ilo - io - is - it - iu - ja - jbo - jv - ka - kaa - kab - kg - ki - kj - kk - kl - km - kn - ko - kr - ks - ksh - ku - kv - kw - ky - la - lad - lb - lbe - lg - li - lij - lmo - ln - lo - lt - lv - map_bms - mdf - mg - mh - mi - mk - ml - mn - mo - mr - mt - mus - my - myv - mzn - na - nah - nap - nds - nds_nl - ne - new - ng - nl - nn - no - nov - nrm - nv - ny - oc - om - or - os - pa - pag - pam - pap - pdc - pi - pih - pl - pms - ps - pt - qu - quality - rm - rmy - rn - ro - roa_rup - roa_tara - ru - rw - sa - sah - sc - scn - sco - sd - se - sg - sh - si - simple - sk - sl - sm - sn - so - sr - srn - ss - st - stq - su - sv - sw - szl - ta - te - tet - tg - th - ti - tk - tl - tlh - tn - to - tpi - tr - ts - tt - tum - tw - ty - udm - ug - uk - ur - uz - ve - vec - vi - vls - vo - wa - war - wo - wuu - xal - xh - yi - yo - za - zea - zh - zh_classical - zh_min_nan - zh_yue - zu

Static Wikipedia February 2008 (no images)

aa - ab - af - ak - als - am - an - ang - ar - arc - as - ast - av - ay - az - ba - bar - bat_smg - bcl - be - be_x_old - bg - bh - bi - bm - bn - bo - bpy - br - bs - bug - bxr - ca - cbk_zam - cdo - ce - ceb - ch - cho - chr - chy - co - cr - crh - cs - csb - cu - cv - cy - da - de - diq - dsb - dv - dz - ee - el - eml - en - eo - es - et - eu - ext - fa - ff - fi - fiu_vro - fj - fo - fr - frp - fur - fy - ga - gan - gd - gl - glk - gn - got - gu - gv - ha - hak - haw - he - hi - hif - ho - hr - hsb - ht - hu - hy - hz - ia - id - ie - ig - ii - ik - ilo - io - is - it - iu - ja - jbo - jv - ka - kaa - kab - kg - ki - kj - kk - kl - km - kn - ko - kr - ks - ksh - ku - kv - kw - ky - la - lad - lb - lbe - lg - li - lij - lmo - ln - lo - lt - lv - map_bms - mdf - mg - mh - mi - mk - ml - mn - mo - mr - mt - mus - my - myv - mzn - na - nah - nap - nds - nds_nl - ne - new - ng - nl - nn - no - nov - nrm - nv - ny - oc - om - or - os - pa - pag - pam - pap - pdc - pi - pih - pl - pms - ps - pt - qu - quality - rm - rmy - rn - ro - roa_rup - roa_tara - ru - rw - sa - sah - sc - scn - sco - sd - se - sg - sh - si - simple - sk - sl - sm - sn - so - sr - srn - ss - st - stq - su - sv - sw - szl - ta - te - tet - tg - th - ti - tk - tl - tlh - tn - to - tpi - tr - ts - tt - tum - tw - ty - udm - ug - uk - ur - uz - ve - vec - vi - vls - vo - wa - war - wo - wuu - xal - xh - yi - yo - za - zea - zh - zh_classical - zh_min_nan - zh_yue - zu