סינתיסייזר
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סינתיסייזר הוא כלי נגינה המפיק צלילים באמצעות מעגל אלקטרוני.
הסינתיסייזר מחולק לשני סוגים על פי צורת הפקת הצליל: דיגיטלי ואנלוגי. כמו כן ניתן לחלק את הסינתיסייזר לבעלי מקלדת אלקטרונית ולחסרי.
[עריכה] סינתיסייזר אנלוגי
הסינתיסייזר האנלוגי מפיק צליל באמצעות מעגל חשמלי (Tone generetor) אשר יוצר צורת גל באמצעות העברת מתח חשמלי.
את הגל הקבוע ניתן לאפנן על ידי שימוש בפילטרים שחותכים או מדגישים תדרים בגל המופק, קובעים את מהירות כניסת הצליל (Attack) יציאת הצליל (Release) וכן באמצעות מודולציות אשר יוצרות תנועה גלית בצליל (LFO). כל סוגי האיפנון נוצרים על ידי שינוי פיזי בזרם החשמלי המופק.
הסינתיסייזרים האנלוגים הראשונים היו מסובכים לתפעול, גדולים ויקרים מאוד. הצליל המופק מהם לא היה יציב מספיק ולכן קשה היה לכוון אותו.
ב-1971 יצר רוברט מוג את הסינתיסייזר האנלוגי הנייד הראשון אשר היה, יחסית, נוח יותר לתפעול.
יצרניות ידועות של סינתיסייזרים אנלוגיים הן: alesis,clavia ועוד...
[עריכה] סינתיסייזר דיגיטלי
הסינתיסייזר הדיגיטלי מפיק צלילים באמצעות שבבי מחשב. ההבדל העיקרי בין סינטיסייזרים אנלוגים לדיגיטלים הוא שסינטיסייזרים דיגיטלים יותר יצבים וקלים לכוון. עוד הבדל בין דיגטלים לאנלוגים שבסינטיסייזרים דיגטלים קיים שימוש במעבדי DSP שעוזרים לעיבוד האות בכלי ובכך מפחיתים מהעומס ומשפרים בדרך-עקיפה את איכות הצליל.
