ער אציל
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| ער אציל | |
|---|---|
 |
|
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | צומח |
| מערכה: | בעלי פרחים |
| מחלקה: | דו פסיגיים |
| סדרה: | עראים |
| משפחה: | עריים |
| סוג: | ער |
| מין: | ער אציל |
| שם מדעי | |
 Laurus nobilis |
|
הער האציל הוא צמח ירוק עד שיכול לגדול בצורת עץ נמוך או שיח. עליו המיובשים משמשים כתבלין הקרוי עלי דפנה בשל סיפור מהמיתולוגיה היוונית אודות הנימפה דפנה שהפכה לער אציל.
מוצאו של הער האציל הוא ים-תיכוני, אך מגדלים אותו בארצות רבות כצמח תבלין ונוי. והוא גדל בצפון הארץ כעץ בר בחורשים לחים, וכשיח בגבול הדרומי של תפוצתו. כאשר מגדלים אותו למטרות נוי ניתן לעצבו לצורות שונות.
הער האציל רגיש לטמפרטורה מתחת למינוס 7 מעלות צלזיוס, לרוחות קרות, ולקרינת שמש חזקה, וגדל טוב יותר תחת צל חלקי.
הפריחה - בחודשים מרץ עד יוני. הפרחים חד מיניים, צהבהבים, נישאים על עוקצים ומלווים בחפים. הפרי הוא בית גלעין בצורת זית קטן. בהתחלה צבעו אדום, אך עם ההבשלה צבעו משתנה לשחור מבריק. יש המשתמשים בפירות הריחניים לתיבול ירקות כבושים.
העלים בצבע ירוק כהה, מבריקים, נוקשים, נשברים בקלות, ומדיפים ריח חזק. מהעלים לפני היבוש ניתן להפיק שמן אתרי, הידוע כבעל תכונות ממריצות ונרקוטיות, ומקובל בשימוש וטרינרי. לפי הרפואה העממית, שמן הער האציל משמש גם לריפוי כאבים ראומטיים, כאבי פרקים, וריפוי מחלות עצבים. ברפואה המשלימה מיוחסות לעלי הדפנה תכונות חיוביות רבות: כטיפול בכאבי אזניים, הרחקת טפילי מעיים, ועוד. עקב הריח המרוכז שבשמן נעשה בו, הן בעבר והן כיום, שימוש לטיהור אוויר ולבישום סבון. הצמח היה בשימוש היוונים והרומאים ומוזכר גם בתלמוד הבבלי. היוונים שזרו זרים מענפי העץ, והניחו אותם על ראשי גיבורים, משוררים, מצביאים וכו'. עלי דפנה משמשים לתיבול מאכלי בשר, דגים, ירקות וחמוצים. רצוי להוציא את עלי הדפנה מתבשיל לפני האכילה, מכיוון שהם עלולים לגרום לחתכים בפה.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- על ער אציל, מתוך אתר משתלת אלון.
| מיזמי קרן ויקימדיה | ||
|---|---|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: ער אציל |
קטגוריות: עצים | תבלינים | עריים | צמחי ארץ ישראל
