פאולוס השישי
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| פאולוס השישי | ||||||||||||||||||
 |
||||||||||||||||||
|
ג'ובאני באטיסטה אנריקו אנטוניו מאריה מונטיני (26 בספטמבר 1897 - 6 באוגוסט 1978), שירת כאפיפיור (וכפועל יוצא כראש מדינת הותיקן) בין 1963 ו-1978. הוא עמד בראש הכנסייה הקתולית במרבית תקופת "מועצת הוותיקן השנייה" ושיחק תפקיד מכריע בהשתתת החלטותיה.
[עריכה] עד למינוי
ג'ובאני מונטיני נולד בקונצ'זיו שנפת ברשה באיטליה, למשפחת אצולה מקומית. ב-1916 הוא החל את לימודי הכמורה, והוסמך ב-1920. לאחר לימודים במספר אוניברסיטאות קתוליות, כישוריו הארגוניים הובילו אותו לשירות בקוריה, השירות הציבורי של הוותיקן. ב-1937 הוא מונה כמשנה לענייני מסדרים, תחת הקרדינל פאצ'לי, מזכיר המדינה של האפיפיור פיוס האחד עשר. אחרי שפאצ'לי נבחר כאפיפיור פיוס השנים עשר, נותר מונטיני בתפקידו תחת מזכיר המדינה החדש, וב-1944, לכשזה מת, נטל האפיפיור לעצמו את המושכות, כאשר מונטיני עובד ישירות תחתיו.
פעילותו בתקופה זו שנויה במחלוקת בין ההיסטוריונים. יש הטוענים, כי מונטיני היה מעורב בהסכמים בין הוותיקן למשטר הפאשיסטי באיטליה, וכי היה מעורב בעקיפין גם בהסכמים של פיוס ה-12 עם גרמניה הנאצית. היסטוריונים אחרים חולקים על ממצאים אלה, ומונטיני עצמו הכחיש את הטענות נגדו.
קיים מידע, מצד אחד, כי פעל להשגת סכומי כסף להצלת יהודי אירופה, אך מצד שני, כי יתכן והיה מעורב בפעילות הוותיקן לאפשר לקצינים נאציים להימלט מדין לאחר המלחמה. כמו כן נטען כי היה מעורב במגעים בין ארצות הברית (ונציגיה בותיקן) לבין נסיכת הכתר האיטלקייה מאריה ג'וסה, לשם השגת הסכם שלום בין שתי המדינות, מגעים שלא התקיימו (אם כי לא ברור אם מחוסר יכולת של מונטיני או מחוסר רצון).
ב-1953 מונה מונטיני לארכיבישוף של מילאנו, אך לא מונה (לבקשתו) כחשמן ולכן, עם פטירת פיוס ה-12 ב-1958, לא יכול היה להיבחר כאפיפיור. האפיפיור החדש, יוחנן העשרים ושלוש, מינה את מונטיני למשרת חשמן.
[עריכה] כאפיפיור
כבר במהלך חייו של יוחנן העשרים ושלוש, מונטיני "סומן" כיורשו העתידי. כאשר הלה נפטר ב-1963, מונה מונטיני לאפיפיור פאולוס השישי. מונטיני היה אחד התומכים העיקריים שבהקמת מועצת הוותיקן השנייה ולאחר שמונה לתפקיד, הביא לנעילת הועידה.
למרות הרוח החדשנית הנובעת מהחלטות מועצת הוותיקן השנייה, פרסם פאולוס השישי גם אנציקליקות (אגרות אפיפיור) שנויות במחלוקת. אחת מהן, ב-1968, קבעה כי הכנסייה מתנגדת לשימוש באמצעי מניעה.
פאולוס השישי היה האפיפיור הראשון אשר ביקר בכל חמש היבשות ובמדינות רבות, וכונה "האפיפיור העולה לרגל". עד ליוחנן פאולוס השני, הוא נחשב לאפיפיור אשר ביקר במספר הרב ביותר של מקומות. במהלך ביקור בישראל ב-1964, סירב הרב הראשון לציון יצחק נסים לצאת לפגשו. במהלך ביקור בפיליפינים ב-1970, ניסה צייר בוליביאני להתנקש בחייו.
חלק ממבקריו טוענים, כי פאולוס השישי היה אדם חסר החלטיות וסמכותיות, אשר לא הצליח להכפיף את המופקדים תחתיו למדיניות מוסדרת. כך, למשל, הוא לא פעל נגד כמרים ובישופים אשר מרדו כנגד החלטות מועצת הוותיקן השנייה מחד, או נגד החלטותיו בנושא אמצעי מניעה, מאידך.
ב-1978 הוא נפטר מהתקף לב במשכן הקיץ של האפיפיור, טירת גנדולפו.
| הקודם: יוחנן העשרים ושלושה |
אפיפיורים | הבא: יוחנן פאולוס הראשון |
