פואד סניורה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

פואד סניורה


למניין:	ראש ממשלת ה-
מנהיג קודם:	נג'יב מיקאטי
מנהיג הבא אחריו:	{{{מנהיג הבא אחריו}}}
תחילת כהונה:	30 ביוני 2005
סוף כהונה:	{{{סוף כהונה}}}
תאריך לידה:	1943
מקום לידה:	צידון, לבנון
תאריך פטירה:	{{{פטירה}}}
מקום פטירה:	{{{מקום פטירה}}}
מקום קבורה:	{{{מקום קבורה}}}
מפלגה:
בעל:	{{{בעל}}}
אישה:
שם בשפת אם:	فؤاد السنيورة
חתימה:	{{{חתימה}}}

פואד סניורה (בערבית: فؤاد السنيورة; נולד 1943), ראש ממשלת לבנון החל מחודש יוני 2005.

[עריכה] ביוגרפיה

סניורה נולד בצידון למשפחה מוסלמית סונית. במשך עשורים ארוכים היה ידידו הקרוב של רפיק אל-חרירי, ראש ממשלת לבנון לשעבר (שנרצח בפברואר 2005). לסניורה תואר אקדמי בכלכלה ועסקים מטעם האוניברסיטה האמריקאית בביירות, והוא כיהן כשר האוצר בממשלת לבנון לאחר מלחמת האזרחים השנייה של לבנון, בשנים 1992-1998, ובהמשך בממשלתו של חרירי בשנים 2000-2004. בשנים שבהם לא עסק סניורה בפוליטיקה הלבנונית היה איש עסקים מצליח, וקיים קשרים רבים עם הקהיליה העסקית הבינלאומית. קשריו אלה סייעו לו להיות גורם משמעותי בוועידת פריז השניה, שהתקיימה בנובמבר 2002, ועידה שבה העניקה ארצות הברית ללבנון הלוואה ארוכת טווח של 2.6 מיליון דולר, על מנת לייצב את הכלכלה הלבנונית.

לאחר ניצחון האופוזיציה האנטי-סורית בבחירות לפרלמנט בחודש יוני 2005, התבקש סניורה על ידי נשיא המדינה אמיל לחוד למלא את תפקיד ראש הממשלה, דבר שהפתיע כמה וכמה בלבנון לאחר שרבים חשבו כי דווקא בנו של רפיק חרירי סעד ימלא את התפקיד. בסוף חודש יוני הוא סיים להרכיב את ממשלתו. הייתה זו הממשלה המכהנת הראשונה לאחר ההתקוממות האנטי-סורית בלבנון, שהובילה באמצעים אזרחיים ולא צבאיים לנסיגה הסורית מלבנון.

בתחילת דרכו נתפס סניורה כדמות טכנוקרטית אפורה, אך עם חלוף הזמן הוא הוכיח את שליטתו הרמה בפוליטיקה הלבנונית והצליח לצלוח בשלום משברים פוליטיים כמו הקפאת פעילותם של השרים השיעים בממשלת לבנון בדצמבר 2005 ואיום חיזבאללה בפרישה מן הממשלה. כמו כן הוא הצליח לשמור על יחסים מיוחדים עם ארצות הברית, המהווה את המשענת לממשלתו בקהילה הבינלאומית, למרות לחצים מצד גורמים פרו-סוריים כגון חיזבאללה והגנרל מישל עאון. למרות התבטאויות אנטי-סוריות של סניורה בעבר, בממשלתו מכהנים בתפקידים בכירים חברי חיזבאללה, התומכים באופן מוצהר בנוכחות סורית בלבנון.

בזמן מלחמת לבנון השניה, סניורה גינה את פעולות ישראל נגד האוכלוסייה האזרחית בלבנון שהביאה לדבריו ל־1100 אזרחים הרוגים. סניורה פרץ בבכי כשניסה לקרוא למדינות העולם לכפות הפסקת אש על ישראל. לאחר המלחמה קרא לשלום עם ישראל, אך לאחר מכן אמר שאינו מסכים לשלום נפרד של לבנון עם ישראל, שלא כולל החזרת שטחים לפלסטינים, לסורים וללבנונים (חוות שבעא, לטענתו, היא שטח לבנוני).