פטרה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

ערך זה זקוק לעריכה, על מנת שיתאים לסגנון המקובל בוויקיפדיה.
לצורך זה ייתכנו סיבות אחדות: פגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון הטעון שיפור או צורך בהגהה. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה שלו.

ערך זה עוסק בעיר בירדן; לערך העוסק בשיר, ראו הסלע האדום (שיר).

פטרה - מבט כללי

"אוצר פרעה"

פטרה (מלשון פטרוס - "סלע" ביוונית) היא עיר נבטית קדומה המפורסמת בארמונות הקבורה שלה החצובים באבן החול של הרי אדום, לפיכך קרויה בעברית "סלע אדום". האתר שוכן בדרום ממלכת ירדן, כמאה ק"מ צפונית לאילת. היא מכונה גם "העיר הוורודה" בפי התושבים המקומיים בשל גוון המסלע.

[עריכה] מיקום וגאוגרפיה

פטרה נמצאת בקניון "סיק", בגובה של 885 מטרים מעל פני הים. היא סגורה לחלוטין בין הרים והגישה אליה אפשרית רק דרך הקניון מכיוון מזרח. הקניון עצמו צר למדי ורוחבו לא עולה על מטרים ספורים, ואילו גובה קירותיו מגיע לכדי מאה מטרים. צלעות הקניון מורכבות מאבן חול נובית בצבע אדמדם.

עד העת האחרונה זוהתה פטרה כקדש המקראית.

בתרגום לארמית נקראה קדש בשם רקם וקדש ברנע בשם רקם גיאה או רקם גיעה: "מהלך חד עשר יומין מחורב אורח טורא דשעיר עד רקם גיאה". (תרגום אונקלוס על דברים א' ב: "אַחַד עָשָׂר יוֹם מֵחֹרֵב דֶּרֶךְ הַר שֵׂעִיר עַד קָדֵשׁ בַּרְנֵעַ").

יוסף בן מתתיהו ממשיך את גלגול השם רקם לפטרה: "ורקם (מלך מדין), אשר שמו היה כשם העיר, המרכז והבירה של כל ערב, אשר עדיין נקראת על ידי האומה הערבית בשם א-רקם על שם המלך שבנה אותה. אבל היוונים כינוה פטרה" (קדמוניות ספר רביעי פרק שביעי). מכאן שקדש היא פטרה, הסלע האדום בירדן.

בשנת 1840 חשבו החוקרים כי מצאו מיקום חדש לקדש לפי הדמיון בשם לעין גדייס בנגב. אולם כשהתברר שאין קשר בין השמות ו"גדייס" היא "שוקת" בערבית, על שם השוקת שהייתה במקום, "העבירו" את המיקום לעין קודיראת הסמוכה ופטרה נעלמה מן התנ"ך. כיום עין קודיראת מסומנת במפות כקדש ברנע.

לפי המסורת הבדווית בפטרה, זה המקום בו הכה משה בסלע, כאן נקברה מרים, אחות משה, וכאן גם מת אהרון על הור ההר, ג'בל הרון בערבית. הנחל העובר בפטרה נקרא ואדי מוסא, על שמו של משה רבנו, וכך גם שם העיר הסמוכה. מכיוון שבני ישראל שהו באזור קדש 38 שנים: "וְהַיָּמִים אֲשֶׁר הָלַכְנוּ מִקָּדֵשׁ בַּרְנֵעַ, עַד אֲשֶׁר עָבַרְנוּ אֶת נַחַל זֶרֶד, שְׁלֹשִׁים וּשְׁמֹנֶה שָׁנָה" דברים ב, יד, דרך של ימים ספורים בלבד, ייתכן שחלק גדול מהמערות החצובות בסלע נחצבו על ידם ושמשו למגורים.

מאוחר יותר, נבנתה פטרה על ידי האדומים במאה ה־9 לפני הספירה והייתה לבירת הנבטים, לאחר שאלה השתלטו עליה במאה ה־3 לפני הספירה. בעת העתיקה שימשה פטרה כצומת דרכים אזורי חשוב, אליה הגיעו אורחות גמלים של סוחרי קטורת ולבונה. בשנת 106 נכבשה העיר על ידי הרומאים. ההשפעה ההלניסטית והרומית ניכרת בשרידי מבניה המפוארים. בימי הצלבנים היה בה "מבצר עמק משה" ולאחר הכיבוש הערבי נעלמה מההיסטוריה עד שנתגלתה מחדש בשנת 1812 על ידי בורקהרט.

פטרה מפורסמת כיום בזכות המבנים החצובים במורדות ההר שנשתמרו היטב עד ימינו. הידוע מכולם הוא קבר מלכותי מפואר בשם "אוצר פרעה", שלצורך פיסולו הוזמנו אומנים מאלכסנדריה. גובהו 33.77 מטר ורוחבו 24.90 מטר, והוא נחצב מלמעלה כלפי מטה. את הרווח שבין העמודים הצדדיים מפארים פסלי ענק של רוכבי סוסים. מכיון שלא נמצא קשר עם פרעה, יש החושבים שאוצר פרעה הוא חלק מן הזהב הרב וכלי הכסף שהביאו בני ישראל ביציאת מצרים. הבדווים שמרו על האוצר האגדי בקנאות והרגו כל מי שקרב למבנה.

בראשית שנות ה־50 של המאה ה־20 החל משתרש מנהג הרפתקני בקרב צעירים נועזים מישראל לחצות את הגבול לשטח האויב, בכדי לראות במו עיניהם את סוד פלאה של פטרה. מרבית הסיירים הללו לא שבו עוד בחיים אל המולדת. בארץ אף אסרו על השמעת השיר "הסלע האדום" ששר אריק לביא (חפר / זראי), המהלל את המקום.

ב-1985 הכריזה אונסקו על פטרה כאתר מורשת עולמית.