קיסריה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

ערך זה עוסק בקיסריה העתיקה. לערך העוסק ביישוב קיסריה, ראו קיסריה (יישוב)

רצועת החוף של קיסריה העתיקה. בתחתית התמונה ניתן לראות את שרידי התיאטרון הרומי. הקו האנכי בראש התמונה הוא אמת המים אשר סיפקה מים לעיר בימי קדם

קיסריה היא עיר נמל שהוקמה באמצע המאה ה-3 לפנה"ס. היא שימשה כבירת ארץ ישראל בתקופה הרומית והצלבנית. כיום גן לאומי ולידו יישוב בעל שם זהה. העיר קיסריה נקראת על שם אוגוסטוס קיסר.

[עריכה] היסטוריה

ראשיתה של העיר קיסריה, בשלהי התקופה הפרסית, במעגן פיניקי קטן סמוך לתחנה ימית של צידונים. המקום נקרא "מגדל שרשון" או "סטראטון" - כנראה עיוות של שם האל הצידוני עָבֶּד אשתורת או של עבדעשתרת ביוונית, שהוא שמם של שני מלכים צידוניים שהשני מהם הוא בן זמנו של אלכסנדר מוקדון.

בסוף המאה השנייה לפנה"ס השתלט זואילוס הטיראנוס של דור על המקום וזמן קצר לאחר מכן, בשנת 90 לפנה"ס, נכבש על ידי אלכסנדר ינאי וסופח לממלכת החשמונאים. בשנת 63 לפנה"ס צרף אותה פומפיוס לנציבות סוריה, ובשנת 31 לפנה"ס לאחר נצחונו של אוגוסטוס בקרב אקטיום ניתנה העיר, ביחד עם כל החוף הארץ ישראלי, במתנה להורדוס, על ידי הקיסר הרומי אוגוסטוס קיסר. הורדוס בנה במקום עיר נמל גדולה וקרא לה קיסריה, ע"ש מיטיבו. העיר נבנתה כעיר נוכרית, עם מתקני שעשועים, בתי מרחץ ומקדשים אליליים. כמו כן בנה הורדוס נמל ענק, שתואר על ידי ההיסטוריון יוסף בן מתתיהו (יוספוס פלאביוס) כגדול מזה של פיראוס (מלחמות היהודים ספר א, כ"א). הורדוס החל בבנייתה בשנת 22 לפנה"ס וחנך אותה בשנת 9/10 לפנה"ס.

לאחר מותו של הורדוס (4 לפנה"ס) עלתה קרנה של קיסריה, ובשנת 6 לספירה, לאחר שהודח ארכלאוס בן הורדוס היא הפכה למקום מושבם של נציבי יהודה הרומיים. בעיר חייתה אוכלוסייה מעורבת, אך היה לה צביון נוכרי מובהק. תושבי העיר היהודים סבלו לעיתים קרובות מהתנכלויות שכניהם הנוכרים, ומתיחות מתמדת שררה בין היהודים לנוכרים. בימי הנציב פליכס פרצו בה מהומות דמים ובימי גסיוס פלורוס, בשנת 66, שרשרת אירועים סמוך לבית הכנסת בעיר הביאה לפרוץ מהומות דמים בין יהודים לנוכרים, אשר נתנו את האות לתחילתו של המרד הגדול. בית הכנסת הנ"ל כונה לאחר מכן במקורות "כּנִיסָתַה דֶמָרדוּתָה". בימי מרד בר כוכבא הייתה קיסריה בסיס האספקה הראשי של הצבא הרומי, ומאוחר יותר הוצאו להורג בעיר כמה מעשרת הרוגי מלכות, ובהם רבי עקיבא.

אספסיאנוס העלה את העיר לדרגת קולוניה בעלת זכויות מוגבלות ומאוחר יותר אלכסנדר סוורוס העניק לה את התואר מטרופולין. הקהילה היהודית שבה והתחזקה בתקופה הרומית התיכונה, אז היוותה מרכז יהודי חשוב.

בתקופה הביזנטית הייתה קיסריה המטרופולין של פלסטינה פרימה ומרכז נוצרי חשוב. בין השאר חיו בה אבות הכנסייה אוריגנס (אשר כתב בעיר את "הקספלה" - תרגום התנ"ך ליוונית בחמש גרסאות, 232), ואוזאביוס (אשר כתב בעיר את "האונומסטיקון" - רשימת ישובי א"י, ואת "תולדות הכנסייה"). לעיר חשיבות גדולה בעיני הנוצרים, מאחר ובה, לפי המסורת הנוצרית, התנצר עובד האלילים הראשון - הוא שר המאה (צנטוריון) קורניליוס. בראשית המאה ה-5 חולקה הארץ לכמה מחוזות, וקיסריה נבחרה לבירתה של "פלסטינה פרימה". במאה ה-6 נולד בקיסריה פרוקופיוס, שהפך להיות הסופר של הקיסר יוסטיניאנוס.

יחד עם כל ארץ ישראל, נכבשה קיסריה במאה ה-7 על ידי המוסלמים.

בין המאה ה-10 למאה ה-12 החליפה קיסריה ידיים בין הצלבנים לצאלח א-דין. במאה ה-13 נכבשה על ידי הממלוכים ובראשם הסולטן בייברס, וחרבה יחד עם שאר ערי החוף בישראל. היישוב בה התחדש בשלהי המאה ה-19, כאשר קבוצה של גרמנים טמפלרים ניסו להתיישב במקום במסווה של חפירות ארכיאולוגיות. בשנת 1882 הוקם בקיסריה ישוב של בוסנים מוסלמים, שנכבש במלחמת העצמאות.

כיום קיסריה היא יישוב קהילתי אמיד המהווה חלק ממועצה אזורית חוף הכרמל.

[עריכה] כרונולוגיה

המאה ה-3 לפנה"ס - 90 לפנה"ס : ישוב פניקי בשם מגדל שרשון (סטראטון).
90 לפנה"ס : סיפוח לממלכת החשמונאים (תקופת אלכסנדר ינאי).
סוף המאה ה-1 לפנה"ס: בניית העיר קיסריה על ידי הורדוס.
6 - 639 : התקופה הרומית והביזנטית.
639 : הכיבוש המוסלמי.
1251 : ביצור העיר על ידי הצלבנים (המלך לואי ה-9)
1265 : כיבוש העיר על ידי הסולטן ביברס.
ראשית המאה ה-19 - 1948 : במקום מתקיים כפר בוסני קטן.

[עריכה] ממצאים ארכיאולוגים

הריסות העיר קיסריה העתיקה

שם היישוב נשתמר בשמו הערבי של המקום בצורה זהה כמעט ומכאן זיהויה הוודאי.

[עריכה] הממצאים מהתקופה ההלניסטית וההרודיאנית:

שרידים מתקופה זו נתגלו בכמה משטחי החפירה. צפונית לתל של מגדל סטרטון נחשף קטע של חומה המשולבים בה שני מגדלים עגולים, דומים לאילו אשר נחשפו בשומרון ויוחסו לתקופה ההלניסטית. העיר של הורדוס הוקמה על גבי חורבות מגדל סטרטון, עדות שנתן יוסף בן מתתיהו. הורדוס ראה בשטח המישורי פוטנציאל למימוש עקרונות תכנוניים אדריכליים (תכנון היפודמי) שהיו מקובלים באותה תקופה. הורדוס הקים את נמל קיסריה אדיר המידות וזאת כצורך להקמת נמל נוסף בין דור ליפו. הבניה בקיסריה היא באבני כורכר מקומיות אשר את מראן הלבן קיבלו מכיסוי הטיח – מכאן מבינים את תיאורו של יוסף בן מתתיהו, כאשר תאר את העיר כבנויה מאבן לבנה. העיר של הורדוס הייתה מתוכננת היטב עם מערך של תעלות ניקוז מתחת לרחובות. התיאטרון – עשוי אבן מה שמייחד אותו מן התיאטרונים עשויי העץ שהיו נפוצים באותה תקופה.

[עריכה] הנמל:

הנמל הצפוני חצוב בתוך היבשה, פעולה שנועדה להגנה מפני הגלים והסערות. בבניית הנמל השתמשו בטכניקות רומיות מוכרות של יציקת בטון לתוך תבניות של קונסטרוקציות עץ שהוכנו מראש בתצורה הנדרשת. שוברי הגלים יצרו בעצם שטח בנייה שנכנס מערבית לתחום קו החוף המקורי ושטח זה נוצל אף הוא לבנייה.

[עריכה] המקדש:

המקדש נקרא מקדש אוגוסטוס ורומא לכבודו של אוגוסטוס קיסר. למקדש היה פרונאוס וקלע עמוק. נבנה במרכזו של מתחם מקודש המוקף בקירות. ע"ס השרידים הציע נצר כי מדובר במקדש פריפטרלי. נחשפו שרידיו של גרם מדרגות שעולה מכיוון מערב ל מזרח. אבני המקדש עשויות כורכר מקומי והוא צופה שכבה עבה של סטוקו משובח אשר נתן ממד של מונומנטאליות ופאר. רק בשלב הרומי המאוחר נכנסו למקדש אלמנטים עשויים שיש. על שרידי המקדש נבנתה בתקופה הביזנטית כנסייה אוקטוגונלית ומאוחר יותר מבנה מוסלמי.

[עריכה] ארמון הורדוס:

זוהה על שונית הבולטת פנימה אל תוך הים. בשרידי החדרים המערביים נחשפה רצפת פסיפס בדגמים גאומטריים (נצר הציע לתארכה כהרודיאנית, ויש המאחרים זאת).עיקר השרידים השתמרו בחלקו הצפוני, מדובר היה באולם גדול עם מסדרונות משני צדדיו. לארמון היו שני מפלסים. מבנה הארמון הפך מאוחר יותר לשמש את מקום מושבם של המושלים הרומיים.

[עריכה] התיאטרון:

תמונה:TheTheatre.JPG

התיאטרון בקיסריה

מהקדומים שבתיאטראות שהתגלו בארץ. התיאטרון נבנה בתקופתו של הורדוס והוא היה פעיל עד התקופה הביזנטית במשך מאות שנים. המיקום נבחר באופן קפדני במיוחד, התיאטרון הכיל 4000 מושבים בערך. התיאטרון נחשף על ידי המשלחת האיטלקית בסוף שנות ה50. במקורו היה בנוי כולו מאבן כורכר וטיח ומאוחר יותר בימיו של ספטימוס סוורוס שולבו בו עמודי שיש ופורפיר.

[עריכה] ההיפוסטדיום:

נבנה בימי הורדוס, משתרע לאורך קו החוף במקור היה מוקף ספסלי אבן סביב. לאורך הקירות המקיפים את הזירה (הארנה) נחשפו ציורי בע"ח – נראים תיאורים של מחזות ציד, זאת אולי בהשראת הפעילות שנהגו בו. בקצה הצפוני של הזירה נחשפו עמדות הזינוק ומכאן למדים כי המקום שמש גם כהיפודרום, הוצע לקרוא למבנים מעין אילו בשם "היפוסטדיום", שילוב של היפודרום ואצטדיון כאחד.

[עריכה] ממצאים מהתקופה הרומית / רומית מאוחרת:

בית מרחץ בקיסריה

לאחר שארץ ישראל עברה לשלטון הנציבים הפכה קיסריה לבירת פרובינקיה יהודה. בתקופה זו העיר התרחבה ונבנו בה מבני ציבור מגוונים. העיר התפשטה מזרחה, ובתקופה זו נוספו מבני שוק גדולים. המקדש המשיך לשמש כמקדש רומא ואוגוסטוס ונקרא בשם "סבסטיאון". תופעת המחסנים גדולי המידות גם כן נפוצה בתקופה זו. הארמון של הורדוס הוסב לשמש כמקום מושבם של המושלים הרומיים ובתקופה זו נוספו לו חדרי משרדים שונים. מדרום לארמון נפרס שטח שעליו נבנו וילות של אנשים אמידים שהתעשרו מבעלות על אדמות (באזור השרון). מצפון לכל אחת מן הוילות היה רובע של מחסנים אשר שייך היה לבעל הווילה. נמצאו בנוסף אסמי תבואה תת קרקעיים.

בית המרחץ: בקיסריה מכלול של בתי מרחץ מתקופת הביזנטית, בית המרחץ נבנה זמן רב לאחר הפסקת פעולתו של האמפיתיאטרון של הורדוס והווה גאווה רבה.

הפלאסטרה

הפלאסטרה: לפני כניסת הרוחצים לבית המרחץ, היו נכנסים ל"פָלָאֶסְטְרָה" בה היו מתעמלים. לאחר הטבילה בבית המרחץ באו המתרחצים שנית לפלסטרה כדי לקבל עיסויים למיניהם והתארגנות לקראת יציאה.

הקירקוס: בהשראתו של הקירקוס מאקסימוס (ראו: המלוכה הרומית וספורט ברומא העתיקה) נבנה הקירקוס בקיסריה בימיו של אדריאנוס. המבנה המשיך להיות בשימוש עד המאה ה 6 לספירה. מידותיו 450 X 70 מ'. המבנה נועד למרוצי מרכבות וסביבו מערך ארגוני שלם (התגבשות קבוצות, מועדונים וכו'). הקירקוס ממוקם במזרחה של העיר, בשטח נרחב אשר לא נוצל לבנייה. בעבר קיים היה מערך מושבים מאבן, אותן אבנים נשדדו, אך עדות לו נראתה כאשר נחשף מערך קמרונות שנשא את המושבים. הספִּינה הייתה מורכבת ממערך של בריכות לאורכה כאשר במרכז ניצב האובליסק (שהוצב מחדש), האובליסק עשוי אבן גרניט אסואן ויובא ממצרים. נחשפו הקונוסים שהוצבו בפינות הספִּינה. מוסד הקירקוס לא נפגע בתקופה הביזנטית ואף זכה בה לעדנה.

בית הכנסת: ניתן להבחין בפסיפס שהיה חלק מקומפלקס בית הכנסת. בית הכנסת בקיסריה מוזכר בספרו של יוסף בן מתתיהו "מלחמת היהודים" עם ספר התורה שהיה בתוכו. לפי הכתוב - פה ניצתה האש שהבעירה חיש מהרה את כל יהודה באש המרד נגד הרומאים. היהודים בתקופה הרומית המאוחרת היוו אחוז ניכר מאוכלוסיית העיר והם השתלבו במערך הכלכלי כסוחרים, חקלאים וכו'. חיכוכים עם האוכלוסייה השכנה יצרו לעיתים מחלוקות חריפות ביניהם, אך ישנן גם עדויות המדברות על יחסים טובים עם השכנים הנוכרים דוגמת אזביוס, מאבות הכנסייה, אשר למד כמה מענייני דתם של היהודים מפיו של "עברי".

[עריכה] ממצאים מהתקופה הביזנטית:

לשכת המס: ממוקמת במרכז העיר ממזרח להיפוסטדיום, מדובר באולם מלבני מוקף חדרים מכל עבריו, מבנה זה היה חלק ממכלול קריית הממשל. נחשף בו פסיפס של אופוס סקטילה המוקף בספסלי אבן, ספסלים אלו שמשו, כך משערים, כמקומות המתנה. אם אכן נכון הדבר פירושו של דבר כי מדובר על מערך בירוקרטיה שהוא סממן מובהק של השלטון הביזנטי. לעניין פרוש הכתובת שבפסיפס: "באם תציית לשלטונות המס, אזי אין לך ממה לחשוש". כל המבנה נבנה על רצפה מוגבהת ומשערים כי משמעות הדבר היא על מנת להוריד את רמת הלחות במבנים שנשאו מסמכים הרגישים לרטיבות.

[עריכה] מערכת אספקת המים לקיסריה:

מוביל המים לקיסריה

בימיו של הורדוס ממדיה של העיר היו קטנים יחסית, ובורות מי תהום סיפקו די מים לצרכיה. עם התרחבותה של קיסריה אותרו מקורות מים נוספים מעבר למקורות המים בתחום העיר ונבנו מספר מפעלי מים להבאת המים אל העיר:

האמה הגבוהה: אמת המים הגבוהה מורכבת מ 3 תעלות שנבנו בזמנים שונים:

תעלה א' - בשלב הראשון, כנראה בתקופת הורדוס, נבנתה אמת מים שכללה תעלה יחידה ממעינות שומי הנמצאים צפונית לבנימינה, כ 12 ק"מ צפונית מזרחית לקיסריה. האמה נישאה ע"ג קשתות וחצתה את רכס הכורכר בג'סר א-זרקא באמצעות מנהרה חפורה ובעלת פירים לתחזוקתה. שרידיה של אמת המים הגבוהה מופיעים באופן ברור סמוך למחצבה בקצה הדרומי של הכרמל סמוך למושב בית חנניה. בקטע המקביל לפני הים הייתה התעלה מקורה, ככל נראה על מנת למנוע חדירת חול לתוכה.

תעלה ב' – בהמשך נוספה תעלה שנייה, אשר הובילה את מי עינות צברין (צפונית לישוב עמיקם). בין עין צברין לעין אביאל נחפרה נקבה של 6 ק"מ, ומשם חצתה האמה את בקעת הנדיב בתעלה פתוחה לאורך 5 ק"מ. אמה זו נבנתה בתקופתו של הקיסר הדריאנוס, על ידי הלגיון ה-10, כפי שניתן ללמוד מכמה כתובות שהוצבו לאורכה. משערים כי נבנתה על ידי הלגיונות שהיו מרוכזים בקיסריה בזמן מרד בר כוכבא. נמצאו עליה עד כה כ 10 כתובות, שמונה מהן של הלגיונות הרומיים. הכתובות השנייה השישית והעשירית הן מזמנו של אדריאנוס קיסר. תעלה זו הובילה מים גם ממקורות מים נוספים מזרחית למקורותיה של תעלה א', על ידי מפעלים תת קרקעיים שהובילו מים מאזור המושבים אליקים, עמיקם ואביאל שברמות מנשה. מאחר ובין קצה הכרמל ורכס הכורכר יש אזור בעל קרקע רכה אשר גרמה לשקיעה של האמה, השתמשו במערכת של צינורות חרס אשר היוו סיפון הפוך, אשר העביר את המים בקטע השקוע.

תעלה ג' – מתוארכת כצלבנית ומשערים כי מאחר והעיר הצלבנית נבנתה על חורבות קודמתה, הייתה במפלס גבוה יותר ולפיכך, מילאו את תעלה ב' במילוי גס ובנו עליה תעלה שלישית במפלס גבוה יותר שספיקתה הייתה נמוכה יחסית לקודמותיה.

האמה הנמוכה: אמה זו נבנתה ככל הנראה בתקופה הביזנטית, עם גידול האוכלוסייה שהצריך אספקת מים רחבה יותר. האמה הובילה את מי המעיינות שבאזור ביצות כאבארה (מעגן מיכאל), 5 ק"מ צפונית לקיסריה. מאחר ומפלס המעיינות היה נמוך ממפלס קיסריה נבנו סכרים בין אזור בית חנניה לאזור מעגן מיכאל, ובאמצעותם נאגרו המים באגם שמפלסו היה דיו על-מנת להוביל את המים לקיסריה. המים זרמו בתעלה חצובה בדופן המערבית של רכס הכורכר, אשר באזור החוף כוסתה בקמרון חביתי. בקרבת קיסריה עברה התעלה תחת הקשתות של האמה הגבוהה, ונעה במקביל לה עד העיר. המעבר אל תחת האמה הגבוהה בסמוך לג'סר א-זרקא נעשית תוך שינוי כיוון בגלל קיומם של הקשתות של האמה הגבוהה, דבר המעיד על קדמותה של האמה הגבוהה יחסית לנמוכה.

[עריכה] מקורות

מרשמים מסיור לימודי לקיסריה בהדרכתו של פרופ' יוסף פטריך, האוניברסיטה העברית בירושלים, כ"ז באדר ב' תשס"ה
א. שטרן, האניצקלופדיה החדשה לחפירות ארכיאולוגיות בארץ ישראל, החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה, 1992, ערכים - קיסריה ובית שערים.
מרשמים משיעור מבוא לארכיאולוגיה של א"י בתקופה ההלניסטית-ביזנטית (א) ומן השיעור מבוא לארכיאולוגיה של א"י בתקופה ההלניסטית-ביזנטית (ב). האוניברסיטה העברית בירושלים, תשס"ה.
ע. דוד, י. הירשפלד, י. פטריך. אמות המים הקדומות בארץ ישראל – קובץ מחקרים, הוצאת יד יצחק בן-צבי, ירושלים, 1989.
התרשימים והתמונות מתוך מצגות השיעורים המופיעות באתר HighLearn
‎Levin. Lee, I. Caesarea Under Roman Rule, Leiden E. J. Brill, 1975