תקופת הנציבות
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תקופת הנציבות היא שלטון הנציבים הרומים ביהודה, בין השנים 6 לספירה ובין שנת 66 לספירה, עת החל המרד הגדול. הפוגה קלה בשלטונם של הנציבים הייתה בתקופה בה שלט ביהודה המלך אגריפס הראשון מבית הורדוס, בין השנים 41 עד 44 לספירה.
תוכן עניינים |
[עריכה] הרקע ההיסטורי
התערבות גוברת והולכת בענייניה הפנימיים של ממלכת יהודה מצידה של האימפריה הרומית הביאה לכיבוש הממלכה על ידי פומפיוס בשנת 63, כאשר צירוף נסיבות הביא לכך שצבא רומי גדול שנלחם בפרתים הגיע לסוריה ובמקביל, מלחמות בין יורשי השלטון מבין החשמונאים הביאו לפניה אל הרומאים כי יכריעו בסכסוך. לאחר בואו של פומפיוס עדיין הייתה מידה מסוימת של עצמאות. המלך הורקנוס השני שלט בארץ, אך לצידו מונה "אפיטרופוס" הוא אנטיפטרוס האדומי, שהיה מעין גירסה מוקדמת של הנציבים שיבואו לימים. שלטונו של הורדוס בין השנים 37 לפנה"ס ו 4 לפנה"ס היה תקופה של שלטון עקיף, כאשר הורדוס היה לכאורה מלך עצמאי, אך בפועל היה עושה דברם של הרומאים. יורשו של הורדוס ארכלאוס, לא הצליח לשמור אף על עצמאות זו, והרומאים הביאו להדחתו בשנת 6 לספירה.
[עריכה] תקופת הנציבות הראשונה
על ממלכת ארכלאוס מונה נציב רומאי, כאשר היהודים שחיו בצפון הארץ עדיין היו תחת שלטונו של הורדוס אנטיפס (רק בתקופת אגריפס הראשון שבה וצורפה ממלכתו הצפונית של אנטיפס לממלכת יהודה). בתחילה הגיע לארץ נציב סוריה קויריניוס, על מנת לארגן את הארץ לקראת שלטון הנציבים. נציב סוריה ערך בארץ מפקד אוכלוסין (קנזוס), שלאחריו מונה הנציב הראשון, הוא קופוניוס. בתקופה זו נקראו הנציבים "פרפקט" הוא המילה הרומאית ל"נציב". נציב יהודה היה בתקופה זו (ואף לאחריה) כפוף לנציב סוריה, ולרוב היה בדרגה נמוכה ממנו בהירארכיה השלטונית הרומית. כך מיוחס שלטונו האכזרי של פונטיוס פילאטוס להעדרו של נציב בסוריה, ומשהגיע לסוריה ויטליוס, הוא אביו של הקיסר ויטליוס פעל זה להרגיע את הרוחות, והדיח את פילאטוס.
תקופת הנציבות הראשונה מאופיינת לרוב בשקט וברגיעה, אם כי כבר בתקופה זו החל המרי, ונוסדה כת הסיקריקיים, אותה הנהיג בימי קויריניוס יהודה הגלילי, אשר מצאצאיו יהיו מנחם, מנהיג הקיצונים בתחילת המרד הגדול ואף אלעזר בן יאיר, הידוע כמפקד מצדה. המרד של יהודה הגלילי דוכא בחומרה. פרט לתקרית זו, הייתה הארץ שלווה לרוב. מאורע ראוי לציון בתקופה זו הינו צליבת ישו הנוצרי על ידי פונטיוס פילאטוס.
תקרית חמורה הייתה נסיונו של הקיסר קליגולה להציב את פסליו בארץ, ולעודד את פולחנו כאל. תקרית זו כמעט הביאה למרידה כללית, כאשר כוח צבאי גדול נחת בעכו, אך רציחתו של הקיסר המטורף הרגיעה את הרוחות.
[עריכה] תקופת הנציבות השנייה
בשנת 41 חלה הפוגה בשלטון הנציבים, עת עלה לשלטון אגריפס הראשון שהיה חביבם של הקיסרים קליגולה וקלאודיוס, וקיבל שלטון אוטונומי למחצה משנת 41 עד מותו בשנת 44. בנו אגריפס השני עדיין לא נמצא ראוי למלוכה על ידי הרומאים, מפאת גילו הצעיר, והנציבים שבו לארץ. עתה נקרא הנציב "פרוקורטור" או "משגיח". הנציבים בתקופה זו היו קשים ואכזריים, ולא היססו לנקוט בשיטות של אכזריות על מנת להשיג את מבוקשם. בסכסוכים בין דתיים בין האוכלוסייה היהודית והאוכלוסייה ההלניסטית בערי הארץ הכריעו לרוב הנציבים כנגד היהודים. כן דיכאו מרידות של הקנאים. היה זה זמן של תסיסה דתית, של משיחים ונביאי שקר, של אלימות ושל הטלת אימה על ידי הסיקריקיים. הארץ הייתה במצב של אנארכיה כאשר כל איש הישר בעיניו יעשה, ובלבד שיעלה את המס לנציב. צבאות פרטיים של העשירים והמיוחסים הגנו עליהם מפני העם שנאנק תחת עול המיסים. הנציב האחרון גסיוס פלורוס אף הגדיל עשות, והתיר פעולתן של כנופיות שודדים אלימות, ובלבד שאלו ישלמו לו אחוזים מרווחיהם. הנציבים היו בדרך כלל אנשים רודפי בצע, ברוטליים וגסים, אשר לא התחשבו ברגישויות הדתיות והלאומיות של הנתונים לשלטונם. בין שנת 44 לשנת 66 הלכה הארץ והדרדרה, ואף הדיכוי האכזרי של הקנאים והמורדים לא הועיל. המרידה הכללית פרצה בשנת 66 עקב פעולות הסחטנות והשרירות של גסיוס פלורוס, אשר היה גרוע מכל הנציבים שקדמו לו.
[עריכה] לאחר המרד הגדול
לאחר דיכוי המרד הגדול תם שלטון הנציבים. הארץ הפכה לפרובינקיה רומית לכל דבר. הוצב בה לגיון דרך קבע, בראשו עמד לגאט. נציב מן המעמד הסנטורי ישב בקיסריה. ה"פרפקטים" וה"פרוקורטורים" מהעבר נעזרו בחילות עזר, ולעם ניתנה מידה מסוימת של עצמאות בניהול ענייניו. לאחר המרד הגדול הפכה יהודה לפרובינקיה רומית מלאה, בה יושב צבא סדיר. שלטונם ה"אזרחי" של הנציבים הוחלף בשלטון צבאי. השם "יהודה" בוטל, במקומו בא השם "סוריה פלסטינה". הרומאים ייסדו בארץ קולוניות, והמשיכו בשליטתם, כאשר מעמדה וחלוקתה למחוזות של הארץ משתנה מעת לעת, עד לכיבושה הסופי של הארץ בידי המוסלמים בשנת 635.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- מטבעות הנציבים הרומיים ביהודה מאת איתמר עצמון באתר קולקט
