קנאביס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לשכתב ערך זה ייתכנו לכך מספר סיבות: ייתכן שהמידע המצוי בדף זה מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים לוויקיפדיה. אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות בדף זה, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה שלו.

קנאביס הוא שיח הגדל בכל רחבי העולם, ומשמש להפקת הסמים מריחואנה וחשיש.
החומר הפסיכואקטיבי הפעיל בצמח הוא THC‏ (Delta-9-Tetra-Hydro-Cannabinol). גידול הקנאביס והשימוש בו הם בלתי חוקיים ברוב מדינות העולם ובהן ישראל. עד לתחילת המאה ה-20 הקנאביס שימש גם כחומר גלם לאריגים, נייר, תיקים ועוד. כמו כן שימש כתרופה. ישנה תאוריה שאומרת כי מקור המילה קנאביס הוא מעברית, ומשמעותה "קנה בושם".

תוכן עניינים 1 החומרים הפעילים בקנאביס 2 השפעות בטווח הקצר של סמים המופקים מקנאביס 3 סכנות והשפעות לטווח הארוך של סמים המופקים מקנאביס 4 היסטוריה של השימוש כסם משכר 5 האיסור על הקנאביס 6 ביולוגיה, כימיה ובוטניקה 6.1 ביולוגיה 6.2 כימיה 6.3 בוטניקה 7 ראו גם 8 קישורים חיצוניים

[עריכה] החומרים הפעילים בקנאביס

ה-THC, שנצרך באמצעות עישון או אכילה של הצמח, גורם לשינוי מצב הרוח, ושינויים במצב ההכרה והתפיסה. עקב כך נחשב הקנאביס לסם הזייתי. ה-THC נמצא בתוך כדוריות קטנטנות הנמצאות בקצותיהן של שערות מיקרוסקופיות, ברוב חלקי הצמח. הנקבה של הקנאביס מייצרת THC בכמות גדולה משמעותית מהצמח הזכרי, ורובו מתרכז באזור הפרח.

בנוסף ל-THC, בצמח הקנאביס יש עוד יותר מ-400 כימיקלים שנמצאים אך ורק בקנאביס (Cannabinoids). לחלק מהכימיקלים הללו יש השפעה משלהם על המוח, ולכן ניתן לחוש בהבדל בהשפעתם של זנים עם מינונים שונים של Cannabinoids.

גילוי ה-THC בשנת 1963 כחומר הפעיל בצמח הקנאביס נזקף לזכותם של פרופסור רפאל משולם, חתן פרס ישראל לכימיה מדיצינית ופרופסור יחיאל גאוני מהפקולטה לרוקחות של האוניברסיטה העברית בירושלים. פרופ' משולם עוסק בחקר צמח הקנאביס והחומרים המופקים ממנו גם כיום.

[עריכה] השפעות בטווח הקצר של סמים המופקים מקנאביס

הטווח הקצר הוא מספר שעות מרגע כניסת הסם לגוף, או ימים בודדים במקרה של משתמשים כבדים ביותר. חשוב להדגיש כי השפעות אלו כולל תופעות הלוואי הן הפיכות ומתפוגגות לחלוטין בתוך טווח קצר מהשימוש.

השפעות רצויות:

1. שינוי כללי במצב הרוח - "תחושת היי".
2. שינויים בהתנהגות חברתית - דברנות, צחוק מוגבר.
3. שינוי בתפיסה חושית - הערכה מוגברת של גירויים חושיים (בייחוד מוזיקה, ולעתים אף הצלבת חושים).
4. תחושת התעלות רוחנית ויצירתית.

השפעות רפואיות רצויות:

1. שיכוך כאבים.
2. הפחתת תחושת בחילה והגברת הרעב והתיאבון (לסובלים מבחילות, הקאות וחוסר רעב עקב מחלתם, או כתופעות לוואי של תרופות או טיפולים בה) - למשל בתרופה מרינול.
3. הרחבת הסימפונות ונאדיות-הריאה (לסובלים מאסטמה).
4. הפחתת הלחץ התוך-עיני (לסובלים מגלאוקומה).

תופעות לוואי:

1. הפרעות ברצף החשיבה והחלשה משמעותית של הזכרון לטווח הקצר.
2. סחרחורות וירידה בתפיסת העומק שמביאים לירידה משמעותית בקואורדינציה.
3. האטה ביכולת התגובה.
4. אדמומיות בעיניים.
5. עייפות.
6. יובש כללי (בעיקר בפה).
7. האצת חילוף החומרים.
8. תחושת חשדנות יתרה.
9. הקטנת ספירת הזרע אצל הזכר (במידה ומעשנים את זרעי הקנאביס)

[עריכה] סכנות והשפעות לטווח הארוך של סמים המופקים מקנאביס

1. עישון מריחואנה וחשיש הוכח כגורם סיכון לסרטן הריאות, בדומה לעישון טבק. הגורם לסרטן אינו החומר הפסיכואקטיבי(THC) אלא חומרים אחרים הנמצאים בצמח או מוספים אליו בעת העישון. סיכון זה אפשרי לצמצום במידה חלקית כאשר משתמשים בכלי עישון אשר אינם מצריכים עירבוב הסם בטבק, כדוגמת המאדה, או אף לצמצם לחלוטין על ידי שילוב הקנביס עם מזון ואכילתו (בדרך כלל עוגיות).
2. נמצא קשר סטטיסיסטי בין צריכת הסם למחלות נפש כסכיזופרניה, אם כי לא הוכח מנגנון פיזיולוגי קשור ויחסי סיבה ומסובב. בקרב הפסיכיאטרים רווחת הסברה כי הסם עשוי לעורר את המחלה בקרב אנשים מסוימים עם בעיות נפשיות שלא התבטאו - פרהדיספוזיציה.
3. על אף שהקנאביס אינו ממכר פיזית, קיימת תופעת התמכרות נפשית לסם, בקרב מיעוט מהמשתמשים.
4. "תסמונת חוסר המוטיבציה" - קיימת טענה כי צריכת הסם מביאה לירידה בהישגיות. המתנגדים לטענה זו גורסים כי מדובר בהבדלי השקפה ערכיים (היחס ל"עבודה", "התקדמות", "הצלחה"), בין אוכלוסיית המשתמשים במריחואנה וחשיש ולבין האוכלוסייה שאיננה משתמשת.
5. צריכה בו זמנית של מריחואנה ואלכוהול עשוייה להביא להרעלת אלכוהול עקב דיכוי רפלקס ההקאה על ידי המריחואנה.

[עריכה] היסטוריה של השימוש כסם משכר

קנאביס שימש לראשונה כסם משכר בערך במאה העשירית לפנה"ס, בהודו. השימוש בצמח כתרופה, וכמקור לסיבים קדום עוד יותר ורווח בעיקר בסין הקדומה (אזכור ראשון לקנאביס ברפואה הסינית - 2727 לפנה"ס). הקנאביס עובד בהודו העתיקה לשלוש צורות שונות:

1. בהאנג, משקה הכולל גבעולים ועלים של הצמח (מופק מצמחים הגדלים פרא). בעל ריכוז נמוך.
2. גנג'ה, תערובת עישון מעלים ופרחים, דומה למריחואנה המודרנית.
3. צ'אראס (או ג'אראס), חומר קשה המופק משרף הקנאביס, דומה לחשיש. בעל הריכוז הגבוה ביותר.

השימוש בקנאביס התקיים גם במעמדות הנמוכים שהשתמשו בו בסוף היום להקלה ושחרור וגם במעמדות הגבוהים שהשתמשו בו למטרות דתיות וכתחליף לאלכוהול (האסור על בני הקאסטות הגבוהות).

מהודו התפשט השימוש בקנאביס כסם משכר לשאר אסיה ולמזרח התיכון. ישנם הטוענים כי השימוש בקנאביס במזרח התיכון בעת העתיקה התפתח במקביל לשימוש בהודו, אך הראיות לכך מצומצמות. בניגוד לעדויות הכתובות הרבות בספרי הדת ההודים, קיימים אזכורים מעטים של הסם בכתובים מהמזרח התיכון. במקרא ובכתבים היווניים קיימים רמזים בלבד לשימוש בקנאביס, ופירושם שנוי במחלוקת.

בימי הביניים התפשט השימוש בקנאביס (בעיקר בצורת חשיש) במזרח התיכון וחדר לתרבות המוסלמית. בשל האיסור הדתי על שתיית אלכוהול, החשיש הפך לסם נפוץ בקרב המוסלמים (ועודנו כזה). בשלב זה השימוש בקנאביס כסם עוד לא היה קיים באירופה, אך היה מוכר לאירופאים כתופעה מזרחית: הפלישה הערבית לספרד במאה ה-10 חשפה את האירופאים לסוד "סם הקסם מהמזרח", ובמאה ה-13 מרקו פולו הביא לאירופה את הסיפור על כת החשישיון, מתנקשים שעשו שימוש בחשיש כאמצעי להגברת אומץ הלב וקור הרוח (כיום מוסכם בקרב החוקרים כי זהו מיתוס בלבד).

במהלך המאה ה-19 האירופאים השתמשו בקנאביס בעיקר כתרופה לשיכוך כאבים וכמקור לסיבים (הקנאביס היווה גידול חשוב ומרכזי עבור תעשיית האריגים). כיבוש מצרים בידי נפוליון היה הגורם העיקרי לחדירת השימוש בקנאביס כסם לאירופה. החיילים והמדענים שחזרו ממצרים הביאו עימם ידע על תכונותיו המשכרות, שיצר עניין ציבורי ומדעי. עם זאת, השימוש בסם בצרפת החל בקרב חוגים מצומצמים בלבד: אמנים, סופרים ואינטלקטואלים. השימוש העממי הנרחב במדינות המערב החל בארצות הברית.

צמח הקנאביס גודל בארצות הברית מראשית ימיה (כמקור לסיבים), אך שימוש בצמח כסם הופיע בתחילת המאה ה-20. רבים מייחסים את החדירה הראשונים של השימוש להשפעתם של מהגרים מקסיקנים ושל נוכחות חיילים אמריקאים במרכז אמריקה. בשנות ה-20 וה-30 הוא נקשר בתרבות הג'אז, שרבים מאמניה הבולטים השתמשו בסם. בשנות ה-60 התרחב השימוש בצורה דרסטית בקרב האוכלוסייה הצעירה, והיווה את אחד מסממניה של המהפכה התרבותית שהתרחשה בתקופה הזו. התרחבות זו בשימוש הקרינה על שאר המערב.

כתוצאה מתהליך ההתפשטות שהתרחש מסוף המאה ה-19 ובמהלך המאה ה-20, סם הקנאביס הפך מתופעה מקומית של הודו והמזרח התיכון לתופעה כלל עולמית. השימוש נפוץ גם במדינות מפותחות כמו אנגליה או גרמניה וגם בעולם השלישי (אפריקה, דרום אמריקה וכד'). בד בבד עם התפשטות הסם, התפשטה ההתנגדות הממשלתית כנגדו וכיום הוא בלתי חוקי ברוב מדינות העולם וכתוצאה מכך - הסם הבלתי חוקי הנפוץ ביותר.

[עריכה] האיסור על הקנאביס

במאה-20, התרחש ברחבי העולם תהליך של איסור חוקי על שימוש, סחר וייצור בקנאביס.

ב-1937 נאסר הקנאביס בארצות הברית, בחקיקה פדראלית. למרות שהסם כבר היה אסור בחלק ממדינות העולם (למשל, בבריטניה מאז 1928), החקיקה האמריקאית נחשבת לאירוע מרכזי בתולדות האיסור והתרחבותו הבינלאומית. הרקע לחקיקה האמריקאית נתון במחלוקת. על פי עמדת הממשל, הקנאביס הוצא מהחוק על מנת להגן על הציבור מפני השפעותיו המזיקות. לעומת זאת, מתנגדי האיסור טוענים כי הוצאת הקנאביס מהחוק נבעה מגורמים אחרים:

• 'תאוריית קשר' המתארת קמפיין תקשורתי בגנות הסם שמומן על ידי חברת דופונט, מתוך אינטרס להוציא את גידול הקנאביס מהחוק כדי לקדם את עסקי הניילון שלה בשוק הסיבים. תקפות התאוריה מוטלת בספק, בעיקר בשל העובדה שייצור הניילון החל כשנה לאחר האיסור, ב-1938.

סיפור דומה אם כי אפשרי יותר מבחינת השתלשלותו גורס כי איל העיתונות הגדול בארצות הברית באותה תקופה, ויליאם רנדולף הרסט (עליו נעשה הסרט האזרח קיין), הביא לדה-לגיטימציה הציבורית ולהוצאתו מחוץ לחוק של הקנאביס - החל ביוזמו את "קדחת הגראס" (הבהלה שאחזה בציבור האמריקאי עקב פרסום שקרי שלילי ביותר ובעל קונוטציות גזעניות בוטות ביחס לקנאביס שתחילתו, לפי גירסה זו, בעיתוניו של הרסט) ושילהוב עוצמתה,וכלה בהפעלתו קרוב-משפחה בכיר במשרד הבריאות האמריקאי למטרות קידום החקיקה בנושא ושיבוש הליכיה עד לאישורה (בהסכמה נרחבת מצד דעת הקהל). הסיבה, על פי תאוריה זו, הייתה רצונו של הרסט לייצר נייר ב"תהליך דופונט" בשטחי יערות נרחבים ששהיו בבעלותו. ייצור מאסיבי של נייר מקנאביס (אשר התאפשר רק זמן קצר קודם לכן עקב המצאת המכשיר המכאני לעיבודו התעשייתי) - עלול היה לפגוע קשות ברווחיו. תאוריה זו גורסת גם כי תעשיות שונות נוספות אוימו מהצמיחה המהירה בשימוש תעשייתי בקנאביס ולא חסכו את השפעותיהן הפוליטיות להעברת החקיקה.

• לאחר סוף תקופת היובש נשארה הביורקרטיה שעסקה באיסור על אלכוהול מחוסרת תעסוקה, והקנאביס שימש מטרה חליפית, קלה יותר לתקיפה, בעיקר כי רוב משתמשי הקנאביס היו שחורים או לטיניים ולא לבנים (השימוש המסיבי בקנאביס בקרב לבנים החל בשנות ה-60).

כך או כך, אכן מתועדים פרסומים רבים בעתונות האמריקאית בשנות ה-30 העוסקים במריחואנה כ"צמח השטן" ומתארים מקרי רצח ואלימות שלכאורה נבעו משימוש בקנאביס, פיתוי נערות לבנות על ידי צעירים לטיניים באמצעותו או השפעות שונות ומשונות של השימוש בסם (למשל צמיחת שדיים אצל גברים), שעומדות בסתירה לעובדות המדעיות על הסם והשפעותיו. אין ספק שפרסומים אלה השפיעו על האווירה הציבורית בנושא. חשוב לציין כי לחקיקה הפדרלית קדמו איסורים מקומיים בחלק ממדינות ארצות הברית בהן הרוב המכריע של המשתמשים בסם היו שחורים ומקסיכנים. בהשפעת החקיקה האמריקאית, יצא הקנאביס מהחוק ברוב מדינות העולם, ואיסור זה גובה באמנות בינלאומיות.

במחציתה השני של המאה -20 החל ויכוח על נחיצותו והצדקתו של האיסור. ארגונים שונים הדוגלים בלגאליזציה של קנאביס החלו לפעול בעולם המערבי, במטרה לשנות את חוקי הסמים. התקדמות המחקר המדעי בתחום הביאה להבנות חדשות ביחס לסם והשפעותיו. חלק מתופעות הלוואי שיוחסו לקנאביס הופרכו (התמכרות פיזית, עידוד אלימות ועוד). כתוצאה מגילויים אלה ומהלחץ הפוליטי, במדינות שונות החלו להעשות תהליכים של בחינה מחדש של מדיניות האיסור וחלקן הקלו את העונשים על שימוש עד לביטול מוחלט של ענישה בגין שימוש.

ב-1972 הוגש לנשיא ארצות הברית ריצ'רד ניקסון דוח של ועדת שפר (shafer), ועדה שמינה כדי לבחון את הנושא על כל הבטיה. ועדת שפר המליצה על התרה מחדש של השימוש בקנאביס, אך ניקסון לא אימץ את המלצתה. ב-1976 הולנד שינתה את החקיקה שלה כך שבאופן מעשי שימוש במריחואנה וחשיש מותר (פורמלית הסם עדיין אסור). ב-2001 בלגיה וחלק ממדינות אוסטרליה ביצעו דה-קרמיניליזציה של שימוש ואחזקת בסם. כמו כן הופחתה בשנים האחרונות האכיפה נגד השימוש באנגליה, איטליה וקנדה. בחלק ממדינות דרום אמריקה כגון ארגנטינה, קולומביה, פרו, אורוגוואי וונצואלה, אין ענישה על שימוש ואחזקה בכמויות קטנות.

בשאר העולם, אין שינוי בחקיקה, ורוב המדינות ממשיכות להחזיק במדיניות נוקשה כלפי שימוש בקנאביס, ובראשן ארצות הברית. ברבות ממדינות העולם השלישי הענישה על אחזקת קנאביס חמורה וכוללת עונשי מאסר ארוכים, ולעיתים עונשי מוות או הוצאה להורג ללא משפט של סוחרים. בישראל המדיניות דומה למדיניות האמריקאית והמשטרה מטפלת בכ-10,000 עבירות בשנה של שימוש ואחזקה לשימוש עצמי. ב-1999 הוקמה מפלגת עלה ירוק שקוראת ללגאליזציה של הקנאביס. עד כה לא הצליחה לעבור את אחוז החסימה.

[עריכה] ביולוגיה, כימיה ובוטניקה

[עריכה] ביולוגיה

הקנביס הוא צמח תבלין, חד-שנתי ודו-מיני, שמתחיל את צמיחתו באביב והיא נמשכת בין 4 ל-6 חודשים. קיימים שני סוגים של הצמח המכילים רמה גבוהה של החומר הפעיל (THC). הראשון, קנביס סאטיבה הוא הגבוה והצר יותר, מגיע בטבע עד ל-6 מטרים, ומתאפיין ב'אצבעות' עליו הדקות והארוכות. השני, קנביס אינדיקה, נמוך ורחב ממנו ונע בין חצי מטר ל-1.80 מטר ועליו רחבים וקטנים יותר. בטבע נמצאים זנים רבים של צמחים משני הסוגים, אולם, גם בטבע וגם בגידולי-האדם מתבצע תהליך של הכלאה מתמדת בין הזנים, אם כי בדרכים שונות.

[עריכה] כימיה

החומר הפעיל בקנביס נקרא THC, או דלתא-9 טטרא-הידרו-קאנאבינול' (C₂₁H₃₀O₂, משקל אטומי - 314.47). מקדם מנת היתר (LD50) של חומר זה בעכברים נמצא כ-42 מ"ג/ק"ג מסת גוף בשאיפה (IH), ובערך בין פי 15 לפי 30 ממינון זה באכילה. לפיכך, עכבר במשקל של בן-אדם ממוצע יצטרך לצרוך בשאיפה כמויות, שהן שלפי החישובים הכי מחמירים בסביבות הפי 100 (או באכילה, כמות גדולה פי 1500 עד 30,000) מהכמות אשר בדר"כ תהווה די והותר עבורו מבחינת השפעת ופעולת החומר. יש לציין, כי במהלך כל שנותיה המתועדות של ההיסטוריה הרפואית לא נמצא מקרה מוות אחד כתוצאה ממנת יתר של קנביס. למעשה, סיכוי סביר שהצמח מכיל פחות כימיקלים מזיקים מאשר הצ'יפס שאנחנו אוכלים – תפוחי אדמה מטוגנים. ה-THC נמצא בכמות מרוכזת בשרף הפרח של הנקבה, ובכמות פחותה בעלים הנקביים ובפרחים והעלים הזכריים.

[עריכה] בוטניקה

• מחזור חיים:

מחזור החיים של הצמח בטבע מתחיל בזרעים, אשר שכבו עמוק בקרקע כל החורף, המתחילים לנבוט בסביבות מאי. לאחר הנביטה, הצמח מתחיל בשלב של גדילה לגובה והצמחת ענפים לצדדים תוך פרישת עלים אשר מטרתה הגברת שטח החשיפה לשמש ועל ידי כך הגברת תהליך הפותוסינתזה וצבירת אנרגיה. שלב זה נמשך בין חודשיים לשלושה, ולאחר מכן, עם תחילת התארכות הלילות בסוף יוני, מתחיל שלב הפריחה. בשלב הפריחה הצמח גודל עוד מעט לגובה, אך בעיקר מטפח מסת ענפים ועלים. כשבועיים לאחר תחילת שלב הפריחה יוצאים הפרחים באזורי ה'מפרקים' של הענפים והעלים. כעת ניתן להבדיל בין שני המינים - לזכר יש פרח קטן ועגול ולנקבה פרחים בשרניים וגדולים יותר, המכוסים על שטח פניהם בבלוטות, המפרישות את החומר הפעיל THC, ולעתים גם בשערות דקיקות. בשלב זה מתחילים הצמחים לשחרר אבקנים לאוויר, מתבצעת האבקה והנקבה מגדלת המוני זרעים בפרחיה. עם בוא החורף, הצמחים מתים מהקור, והזרעים מתפשטים בקרקע ומחכים לאביב.

[עריכה] ראו גם

• סם
• מריחואנה
• המפ

[עריכה] קישורים חיצוניים

• אתר 'ארויד' - כל המידע בנושא
• קנאביס באתר מפלגת עלה ירוק
• אנציקלופדיה מלאה על קנאביס בעברית
• תמונות מוויקישתוף [1]