רבי ישמעאל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ערך זה עוסק ברבי ישמעאל חברו של רבי עקיבא; לערך העוסק בכהן הגדול שהוצא להורג, ראו רבי ישמעאל בן אלישע כהן גדול.

רבי ישמעאל
דור:	דור שלישי לתנאים
רבותיו:	רבי נחוניה בן הקנה, רבי יהושע בן חנניה, רבי אליעזר בן הורקנוס
חבריו:	רבי עקיבא
תלמידיו:	רבי מאיר, רבי יונתן, רבי יאשיה
בית מדרש:	בית הלל, בֵּי רבי ישמעאל

רבי ישמעאל בן אלישע, מגדולי הדור השלישי של התנאים. בעל הברייתא על המידות שהתורה נדרשת בהן, וחברו של רבי עקיבא.

בצעירותו למד תורה מפי רבי יהושע בן חנניה, שפדה אותו מן השבי. לאחר מכן למד מפי רבי נחוניה בן הקנה ומפי רבי אליעזר בן הורקנוס. כן קשר רבי ישמעאל יחסי ידידוּת אמיצים עם רבי עקיבא, שהיה בר פלוגתא גדול שלו בהלכה.

תוכן עניינים 1 תורתו 1.1 שיטתו 1.2 הכללים למדרש 2 יופיו 3 בלבול בזיהוי 4 הערות 5 קישורים חיצוניים

[עריכה] תורתו

רבי ישמעאל התגורר בכפר אזיז שבדרום יהודה ליד גבול אדום, ומשם היה מגיע ליבנה כדי לדון עם החכמים בענייני הלכה. כשגלתה הסנהדרין לאושא נדד עמה גם רבי ישמעאל.

[עריכה] שיטתו

בבית מדרשו של רבי ישמעאל הושתת הלימוד על פשוטו של מקרא והיגיון, ולא על פלפולים המבוססים על אותיות יתרות או חסרות במקרא. זאת בניגוד לשיטתו של רבי עקיבא, שהיה מפלפל, ומרבה לדרוש אותיות ומילים מיותרות. רבי ישמעאל הרבה להביא משלים לדינים שונים. בהלכה נקט את שיטתם של בית הלל.

בתלמוד שכיחה מחרוזת המילים "תנא דבי רבי ישמעאל", שמובאת בפיתחן של ברייתות ששָנה החכם מבית מדרשו של רבי ישמעאל.

מתורתו של רבי ישמעאל עולה כי הוא היה מיוחד באהבת ישראל. כן מובא בשמו, שפיתרון בעיות הפרנסה צריך להשתלב עם לימוד התורה שהיא המצווה הגדולה ביותר ^[1].

[עריכה] הכללים למדרש

רבי ישמעאל הוא בעל הברייתא שמביאה את שלוש עשרה ה"מידות שהתורה נדרשת בהן", שהן שיטות לדרשת הפסוקים ומציאת העולֶה מתוך הכתוב, שלא נאמר בו במפורש.

ערך מורחב – מידות שהתורה נדרשת בהן#שלוש עשרה המידות של רבי ישמעאל

רבי ישמעאל העדיף את שיטת הלימוד ב"כלל ופרט", שמתמקדת ביחסי הכללים והפרטים המפורשים בכתוב, ועל פיהם נרמז מה שלא נכתב, לעומת רבי עקיבא שדרש ב"ריבוי ומיעוט", שיטת-מדרש שמתייחסת אל הפרטים כעצמאיים, ואינה מחשיבה אותם כפירושו של הכלל. ההבדל בין שתי השיטות מתבטא בהיקף הדברים אותם לומדים מן הכתוב [1].

[עריכה] יופיו

לבד מגדולתו בתורה, נודע רבי ישמעאל ביופיו הבלתי-רגיל. יופיו מוזכר באחדים מסיפורי חז"ל.
בעת חורבן בית המקדש, והוא ילד קטן, נשבה רבי ישמעאל, נלקח לרומא והוחזק שם בבית אסורים. רבי יהושע בן חנניה הגיע באחד ממסעותיו לרומא, ושם גילו את אוזנו כי בבית האסורים נמצא ילד יפה עיניים. עמד רבי יהושע בפיתחו וקרא בקול גדול את הפסוק (ישעיה מב, כד): "מי נתן למשיסה יעקב וישראל לבוזזים?" והנה שמע מבית האסורים קולו של ילד, שהמשיך מזכרונו את הפסוק: "הלוֹא ה' זוּ חטאנו לו ולא אָבוּ בדרכיו הָלוֹך, ולא שמעו בתורתו". שמע זאת רבי יהושע ואמר: מובטחני בו שיהא מורה הוראה בישראל, ולא אזוז מכאן עד שאפדה אותו בכל סכום שיידרש". רבי יהושע שילם את הסכום הגבוה שנדרש, ופדה אותו. לימים הגשים הנער את הציפיות שתלה בו פודהו, והיה לאחד מגדולי ההוראה בישראל ^[2]. יצויין, שיש שמטילים ספק בזיהוי סיפור הפדיון עם רבי ישמעאל זה.

היופי מוזכר בדבריו של רבי ישמעאל גם בהקשר של הלכות נדרים והתרתם, ושם מתייחס רבי ישמעאל ליופיין של בנות ישראל. "ומעשה באחד שנדר מבת אחותו הנאה, והכניסוה לבית רבי ישמעאל וייפוה. אמר לו רבי ישמעאל: בנִי, מִזו נדרת? אמר לו: לאו. והתירהּ רבי ישמעאל. באותה שעה בכה רבי ישמעאל ואמר: בנות ישראל נאות הן, אלא שהעניות מנוולתן. וכשמת רבי ישמעאל היו בנות ישראל נושאות קינה ואומרות: בנות ישראל על רבי ישמעאל בכינה. וכן הוא אומר בשאול (שמואל-ב א, כד): בנות ישראל אל שאול בכינה" ^[3].

[עריכה] בלבול בזיהוי

הזיהוי של "רבי ישמעאל" כ"רבי ישמעאל בן אלישע" שנוי במחלוקת. במקורות נזכר גם "רבי ישמעאל בן אלישע כהן גדול", וזה מוסיף על המבוכה. ואכן, בספר "סדר הדורות"^[4] מוזכרת האפשרות שהיו שלושה "רבי ישמעאל".

רבי ישמעאל בן אלישע כהן גדול היה כהן גדול בבית המקדש, והוצא להורג יחד עם רבן שמעון בן גמליאל הזקן, בסמוך לחורבן הבית ^[5] , ולפי זה היה בדור הראשון לתנאים. ואולם, "רבי ישמעאל" סתם הוא חברו של רבי עקיבא, מן הדור השלישי לתנאים, ותלמידיו הם בני הדור הרביעי. על כן, מוזכר בספר "סדר הדורות" ובמקורות נוספים ^[6], יש לומר שאלו שני אישים שונים.
דעה נוספת גורסת שזוהי אישיות אחת, ור' ישמעאל לא היה כהן גדול בבית המקדש השני, אלא בזמן הקצר של חידוש העבודה בימי מרד בר כוכבא. אולם, לשיטה זו סותרים המקורות שמספרים על הוצאתו להורג יחד עם רשב"ג הזקן, שהיה בדור הראשון לתנאים.

גם הזיהוי של "רבי ישמעאל" סתם עם "רבי ישמעאל בן אלישע" (לא הכהן הגדול^[7]) אינו מוסכם על הכול. "רבי ישמעאל בן אלישע" מוזכר, לדוגמא, בסיפור הפדיון ברומא על ידי רבי יהושע^[8]. "סדר הדורות" מביע פקפוק באפשרות שרבי ישמעאל (סתם), חברו של רבי עקיבא, היה ילד בזמן חורבן הבית. אבל, מעשה שמופיע בתלמוד הבבלי (שבת יב ע"ב) בשם "רבי ישמעאל בן אלישע", מופיע בירושלמי (שבת פ"א ה"ג) בשם "רבי ישמעאל" סתם, ויש שלמדו מכאן הוכחה שזהו אותו חכם^[9].

ב"סדר הדורות" מועלית השערה שרבי ישמעאל בן אלישע הוא נכדו של רבי ישמעאל בן אלישע כהן גדול^[10].

באטלס "עץ חיים", של הרב רפאל הלפרין (שליקט וסיכם מספרי החוקרים מכל הדורות), מסיק ששני "רבי ישמעאל בן אלישע" היו:

1. "רבי ישמעאל" סתם - הוא רבי ישמעאל בן אלישע - חברו של רבי עקיבא, דור שלישי לתנאים.
2. "רבי ישמעאל בן אלישע כהן גדול" - מעשרה הרוגי מלכות, דור ראשון לתנאים.

[עריכה] הערות

1. ^ ברכות, לה ע"ב.
2. ^ גיטין, נח ע"א.
3. ^ נדרים סו, ע"א.
4. ^ ר' יחיאל ב"ר שלמה היילפרין, אב"ד מינסק, נולד בערך בשנת ה'ת"כ (1660).
5. ^ סוטה מח ע"ב ורש"י שם; אבות דרבי נתן לח, ג; מסכת שמחות (מן המסכתות הקטנות), פרק ח; ועוד.
6. ^ עיין יבמות קד ע"א בתוספות ד"ה אמר.
7. ^ אם כי, יש לציין, שלפעמים כשמוזכר "רבי ישמעאל בן אלישע" הכוונה היא לרבי ישמעאל כהן גדול.
8. ^ גיטין נח, ע"א; הובא לעיל.
9. ^ ראו באטלס "עץ חיים" של הרב רפאל הלפרין, כרך ד', ערך "רבי ישמעאל" (עמ' 240).
10. ^ וכן כתב גם הר' אהרן היימאן ב"תולדות תנאים ואמוראים". וראו אטלס "עץ חיים", שם, ערך "ר' ישמעאל בן אלישע" (עמ' 241).

[עריכה] קישורים חיצוניים

• רבי ישמעאל בן אלישע, באנציקלופדיה יהודית "דעת".