רוע
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
- ערך זה עוסק ברוע; לערך העוסק באל השמש המצרי, ראו רע (אל).
בדת ובאתיקה, המונח רוע מתייחס להיבטים הרעים של חשיבה והתנהגות של בני אדם, ומתייחסת לאלו שבכוונה כופרים במצפונם ומראים תשוקה להרס. בתרבויות רבות, המילה משמשת לתיאור מעשים, מחשבות, ורעיונות שכוונתם (באופן ישיר או עקיף) לגרום סבל או מוות. תכולת הגדרת הרוע שונה מתרבות לתרבות.
מושג ה'הטוב נגד הרע' הדיכוטומי קיים בתרבויות רבות. הוא כולל היררכיה של סטנדרטים מוסריים להתנהגות הומאנית.
תוכן עניינים |
[עריכה] הרוע בדת
בחלק מהדתות האדם נתפס כרע מיסודו, שהגאווה והאנוכיות (הנתפסות כנטיות שליליות) הן תכונותיו הטבעיות, אם כי ביכולתו לשלוט בהן. במסורות אחרות, בני אדם נחשבים לטובים מיסודם, אך הרוע מפתה ומרחיק אותם מהמצב הטבעי. הרוע יכול להתגלם גם בצורת דמות המגלמת אותו, כמו למשל השטן.
[עריכה] ביהדות ובנצרות
בתורה, הרוע קשור למושג החטא, מושג ה"חטא" קשור ל"החטאת המטרה".
ביהדות ובנצרות, הרוע מיוחס להיבטים של ההתנהגות האנושית המנוגדים לעשרת הדיברות. הרוע זהה לפיכך לאי-ציות; המצוות מנחות מה מותר ומה אסור. רוע הוא הפרת דבר האל, עקב חוסר אמונה וניכור ממנו. מבחינה חברתית הוא מייצג היחלשות והתנהגות הרסנית שמובילה ישירות לחיי תוהו והרס.
השטן מתואר בעברית, ארמית, ויוונית במונחים שטן, יריב, מאשים כוזב, משמיצן, זייפן, שקרן, רוצח, הנחש, המפתה, ואריה המשחר לטרף. רוע יכול להיות גם רוח רפאים או שד שמחזיק בבני אדם או חיות.
ישנן כיתות בנצרות אשר לא מאנישות את הרוע באמצעות השטן, אלא מתייחסות ללב האנושי כנוטה מטבעו לרמאות, אך מטילות על האדם את האחריות לבחירותיו.
בשונה מהיהדות והנצרות, קיימות אמונות ופילוסופיות בהן לרוע אין סיבה או משמעות.
בתנ"ך, סיפורו של איוב הוא דוגמה לרוע שניתן לפרשו כשרירותי. הפרשנות הנוצרית רואה בו תוצאה של חטא או אי עמידה בדרישות האל, שהגמול עליו הוא הרס.
[עריכה] בזרתוסטרה
בדת הפרסית של זרתוסטרה, העולם הוא קרב בין אלוהים הטוב (אהורה-מזדה), ואלוהים הרע (אהרימן).
[עריכה] הגדרת הרוע - אוניברסלית או תלויית תרבות?
החברה המערבית משתמשת במושג הרוע בין השאר כסוג של תווית לפשע, אכזריות או ריקבון מוסרי.
יש הרואים בהתנהגות הומוסקסואלית או בהפלות סוג של רוע. השקפה זו אופיינית (אם כי לא יחודית) לתפיסות דתיות או שמרניות. בישראל ובארצות הברית, למשל, קיימת מחלוקת חברתית לגבי המוסריות של תופעות אלו.
רבים בחברה המערבית חלוקים בהשקפותיהם על מוסריות בין שתי גישות. מחד גישת "המוסר האבסולוטי", תפיסת הטוב ורע כישויות קבועות הנובעות מאלוהים, מהיקום, או מסמכות אחרת כלשהי. מאידך מוסר יחסי, תפיסת הסטנדרטים של טוב ורע הם כתוצר תרבותי. מוסריות אוניברסלית היא מושג הומניסטי של העת האחרונה, פשרה בין אבסולוטיזם מוסרי בלתי ניתן להשגה לבין ההשקפה היחסית.
הגדרה נוספת של "רוע" היא כמוות או סבל הנובע מסיבות אנושיות או מסיבות טבעיות אחרות (למשל, רעידות אדמה ורעב). כלומר, רוע לא רק כתכלית אלא גם כתוצאה הסופית.
אפלטון איבחן כי ישנן דרכים מועטות להיטיב, אך קיימות אין ספור דרכים להרע, ולפיכך לרוע עלולה להיות השפעה רבה יותר על חיינו. לכן ישנם פילוסופים (כמו ברנרד גארת) הטוענים שלמנוע רוע חשוב יותר מאשר לקדם את הטוב על ידי ניסוח חוקי מוסר והתנהגות.
אחדים מגדירים רוע לא רק כסבל או ייסורים שגורם אדם כלשהו אלא כעשיית דבר מסיבות אנוכיות בלבד (כלומר, השגת כוח או אושר) או סדיסטיות. הנוקטים בהגדרה זאת של רוע, מאמינים שאדם שמבצע מעשה רע מבחינה מוסרית, אבל לא באמת מאמין ש"המטרה מקדשת את האמצעים" אינו נחשב רע.
עמדת "המטרה מקדשת את האמצעים" מצדיקה לכאורה גרימת סבל על מנת לקדם מטרה הנתפסת כמוצדקת. לפיכך יהיו למשל אנשים שיצדיקו את פעולותיו של אוסאמה בן לאדן.
בתרבויות רבות ישנן אמונות קבועות באשר לדברים, מעשים, ורעיונות לא רצויים. בתרבויות מסוימות, נסיבות בלתי רצויות נכללות בקטגוריה של רוע. מוות לא טבעי, מחלה, ואסונות אחרים עשויים להחשב כרוע. בתרבויות אחרות מקרים אלה נתפסים כחלק בריא מהסדר הטבעי.
אלימות, רמאות, או התנהגויות הרסניות אחרות כלפי הזולת נתפסות כרעות או טובות בהתאם לנסיבות. מלחמה היא דוגמה לכך, וכזאת אף האימרה "אלוהים עומד לצד המנצחים".
התנהגויות בלתי מוסריות נחשבות מדורגות, מפשעים קטנים לפשעים גדולים. תפיסת הדרוג של חברה מסוימת מתבטאת בחוקיה ובשיטות השפיטה והענישה שלה.
[עריכה] האם רוע הוא מונח שימושי?
ההגדרה של הרוע מעוררת מחלוקת, וכזה הוא גם המונח טרור. קיימת טענה כי אלו מונחים סובייקטיבים, כי מי שמוגדר כטרוריסט עשוי להיות מוגדר כלוחם חופש. גישה כזו מנוצלת לעיתים קרובות על ידי אנשים או קבוצות כנגד האויבים שלהם, בעיקר כדי לעורר תגובות רגשיות חזקות נגד האנשים או הקבוצה. לדוגמה, הטענה הזאת הועלתה על ידי מבקרים של נשיא ארצות הברית ג'ורג' בוש הבן בנוגע להדבקת תוויות על מדינות כמו צפון קוריאה, עיראק, ואיראן כחלק מ"ציר הרשע".
מבקרים רבים דוחים את השימוש ההמוני במונח רוע בטענה כי השימוש בו מתעלם מהמניעים להתנהגות שהוא מתאר. לפי גישה זו לא מתאים להחיל מונח זה על כמעט כל מעשה רב משמעות של אלימות כמו מעשי טרור ורצח המונים. יש להגדיר כרעים רק אותם אנשים שמונעים על ידי סדיזם, תשוקה לכוח או תאוות בצע לעושר (בוריאציות רבות). זה לא אומר כמובן שמעשי אלימות כמו טרוריזם ורצח הם מתקבלים על הדעת, אלא רק שהמבצע של אותם מעשים לא צריך באופן אוטומטי להיות מתוייג כרע.
קיימת טענה כי רצוי להימנע כליל מהשימוש במונח "רוע" בדיונים פוליטיים, כיוון שנוטים להציגו כנובע מדת, ובכך לנקוט בגישה לא סובלנית וקיצונית כלפי הצד שכנגד.
[עריכה] הגדרה מדעית
"רוע" יכול להיות מוגדר כאנטרופיה ההולכת וגוברת ככל שהעלות עולה על התועלת.
במדעי החברה הרוע נחקר במסגרת דיסציפלינות שונות כגון סוציולוגיה, פסיכולוגיה, פסיכיאטריה ומדעים קוגניטיביים.
רוע מתבטא בסוג אישיות אנטי חברתית המכונה סוציופת. הסוציופת מאופיין בהתנהגות קיצונית, חוסר מצפון, או אי יכולת לגלות אמפתיה, ריסון עצמי, או לחוש חרטה, בשל נזק שהוא גורם לאחרים.
[עריכה] רוע בעסקים
בעסקים, הרוע מיוחס להתנהלות בלתי מהוגנת. דוגמאות מקובלות לכך הן מקום עבודה נצלני ומונופול, אבל לאחרונה המונח "רוע" נעשה נפוץ יותר, במיוחד בתעשיות הטכנולוגיה וקניין רוחני. כתגובת נגד, ישנן חברות המדגישות את התנגדותן לרוע העיסקי. המוטו של גוגל הוא "אל תהיו רעים" ("Don't Be Evil"), כתגובה לביקורות רבות על חברות טכנולוגיה כמו מיקרוסופט ואמריקה און ליין. המוטו של מגנה טיון, חברת הקלטות עצמאית, הוא "אנחנו לא רעים", ביחס לרעים כביכול RIAA (ההתאחדות האמריקאית של יצרני התקליטים).
