שורש (של פונקציה)
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שורש של פונקציה, ובקיצור שורש, הוא ערך אשר הפונקציה מחזירה עבורו 0. למשל, עבור הפונקציה 
, הצבה של x=2 או x=-2 תחזיר f(x)=0 ולכן אלו הם שורשים של הפונקציה.
שורשים של פונקציה נקראים גם "אפסים של הפונקציה" או "פתרונות של הפונקציה" בז'רגון המתמטי השימושי. שורש של פונקציה הוא, בהתאם להגדרתו, שיעור ה-x של חיתוכה של הפונקציה עם ציר ה-x. דוגמה: נקודות החיתוך של הפונקציה עם ציר ה-x הן כששיעורי ה-x הם 2 ו2-.
מכיוון שניתן לראות כל פולינום בתור פונקציה, הרי שהגדרה זו תואמת גם את הגדרת השורש של פולינום. המשפט היסודי של האלגברה קובע ששדה המספרים המרוכבים הוא סגור אלגברית, כלומר שלכל פולינום עם מקדמים מרוכבים יש שורש.
בעיית מציאת השורשים של פונקציות באופן נומרי היא כר פורה למחקר מתמטי. אחת השיטות הבסיסיות בענף זה היא שיטת ניוטון-רפסון, המקרבת שורשים בעזרת נגזרות.
ערך זה הוא קצרמר בנושא מתמטיקה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.
