תאוריית הקשר על פיגועי ה־11 בספטמבר
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
 |
ערך זה זקוק לעריכה, על מנת שיתאים לסגנון המקובל בוויקיפדיה. לצורך זה ייתכנו סיבות אחדות: פגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון הטעון שיפור או צורך בהגהה. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה שלו. |
מאז פיגועי ה-11 בספטמבר 2001, מגוון תאוריות קשר הועמדו נגד הגירסה הרשמית של אירועי אותו היום. רוב התאוריות כוללות טענה כלפי הממשל האמריקני או ראשיו, כי ידעו על ההתקפות העתידיות וסרבו לפעול בהתאם, או אפילו לקחו חלק פעיל בתכנונם וביצועם. טענות מרכזיות של המצדדים בקונספירציה הינם: מגדלי התאומים פוצצו על ידי מטעני נפץ ולא על ידי פגיעת המטוסים. מטוס מעולם לא פגע בפנטגון וטיסה מס' 93 לא התרסקה. רוב מהנדסי הבנין אינם תומכים בתאוריית הפיצוץ המבוקר, והממשל האמריקני טוען בתוקף כי ארגון הטרור אל-קעידה, היה האחראי למתקפות.
כיום, 51% מתושבי ניו יורק מאמינים שהתרחיש המוצג על ידי הממשל האמריקני, בנוגע למה שהתרחש ב-11 בספטמבר הוא שגוי או מפוברק במידה מסוימת. לפי סקרי ערוץ החדשות CNN, למעלה מ-36 אחוזים מהצופים, מאמינים שקיים סוג מסוים של טיוח ממשלתי בנושא [1].
בסרט הדוקומנטרי "Loose Change" [1] לגבי אירועי ה-11 בספטמבר מוצגת תאוריה המעלה תהיות לגבי ההסברים המקובלים לאירועי ה־11 בספטמבר, ומעלה את אפשרות כי הממשל האמריקני הוא האחראי לפיגועים. הסרט מציג אין ספור ראיות, לכאורה, לכך שאף מטוס מסוג בואינג התנגש בבניין הפנטגון, ושלא יתכן כי התנגשות המטוסים בלבד, היא שגרמה לקריסת מגדלי התאומים. הפרסום הרב שקנו תאוריות אלו, גרמו לכך ש-16 במאי 2006 שחרר הממשל לתקשורת את קלטת הוידאו של מצלמת אבטחה מתחנת דלק סמוכה לפנטגון, על פי צו בית משפט. בקלטת ניתן לראות הבזק לבן האמור ליצג את המטוס מעט לפני הפיצוץ, אך יש הטוענים שהוא יותר נראה כמו טיל שיוט. תמונות ממצלמות אבטחה נוספות (ממלון סמוך ושל הפנטגון עצמו) עדיין שמורות בידי ה-CIA [2]
תוכן עניינים |
[עריכה] הגרסה הרשמית
לאחר ארועי ה-11 בספטמבר, עלה מחקירת הממשל האמריקני כי ההתקפות בוצעו עלי ידי פעילים בארגון אל-קעידה, ונהגו על ידי מנהיג הארגון, אוסמה בן-לאדן הסעודי.
תקציר האירועים על פי הגרסה הרשמית:
בבוקר ה-11 סספטמבר 2001, 19 טרוריסטים חטפו 4 מטוסים מסחריים בעזרת סכינים, גז מדמיע ומטעני חבלה מדומים. הם הטיסו המטוסים בעצמם וריסקו אותם לתוך בניני התאומים והפנטגון. על פי החקירה ההנדסית, מרכז הסחר העולמי קרס דקות ספורות אחרי הפגיעה, בעקבות הנזק שנגרם בפגיעה עצמה, והתחממות השלד המתכתי החזק של המבנים, בעקבות שריפת מיכלי הדלק של מטוסי הבואינג הגדולים. בעקבות קריסת שני המגדלים, נזק רב נגרם גם לבנינים הסובבים וחלקם קרסו חלקית או בצורה מלאה. טיסה 93 של חברת יונייטד, התרסקה בשדה פתוח בפנסילבניה מאוחר יותר באותו היום, לאחר שנוסעי הטיסה שמעו על אסון התאומים בעזרת טלפוני המטוס וטלפונים סלולריים, נאבקו בחוטפים וגרמו לו להתרסק. לטענת הממשל, לא היו עדויות ברורות לביצוע פיגוע הטרור, אם כי היו אינדיקציות כלליות לתכנוני פיגועי ראווה בידי אל-קעידה.
ארגונים המיצגים את משפחות הנפגעים, דרשו חקירה יסודית ולאחר התנגדות מסוימת, הממשל נענה לבקשתם. הוקמה וועדה לחקר האירועים, במטרה "לא למצוא אשמים מסוימים", אלא לספק הסכרים לכלל האירועים ולתת המלצות שימנעו הישנות מקרים דומים. ב-2004 פורסם הדו"ח הרשמי של הוועדה; הדו"ח חשף כי היו אינדיקציות מודיעיניות שונות לתקיפת אל-קעידה את ארה"ב, אולם הממשל בחר להתעלם ממידע זה. לטענת הדו"ח, התעלמות הממשל מהאזהרות נבעה מחוסר תקשורת בין רשויות אכיפת החוק השונות. הדו"ח מנה את "האינרציה הבירוקרטית" וחוקים שחוקקו בשנות ה-70 כסיבות לתקשורת הלקויה בין הארגונים השונים. הדו"ח האשים גם כן את ממשלי קלינטון ובוש ב"חוסר דמיון". ההסבר הכולל והממצה שהוצע בדו"ח, התקבל על ידי רוב חברי שתי המפלגות הגדולות וכלי התקשורת. להסבר זה מתייחסים תומכי תאוריית הקשר כשהם מדברים על "הגירסה הרשמית" של אירועי ה-11 בספטמבר 2001.
[עריכה] גישות מרכזיות
תאוריות הקשר נובעות, בדרך כלל, מפקפוק באמינותה של הגרסה הרשמית לאירועים, יש לציין כי ביקורת על הגרסה הרשמית כשלעצמה, אינה מאששת או מאשרת את קיומה של תאורית קשר. מתוך מגוון תאוריות הקשר שהועלו, הגרסאות קיצוניות יותר מאוגדות במסגרת "התנועה לגילוי האמת על אירועי ה-11 בספטמבר" ("The 9/11 Truth Movement"). הגרסה המתונה, שאינה מצהירה בפירוש על תאורית קשר, טוענת כי רשויות הממשל, הכוללות את הצבא וקהילת המודיעין, פעלו בצורה בלתי מספקת, בנסיונם למנוע את ההתקפות. מרחיקי הלכת מבין המתונים טוענים כי הוועדה לחקר האירועים טייחה את המחדלים הללו, הכוללים את אדישות מכוונת של גורמים שונים בממשל נוכח התראות מוקדמות על המתקפה. ישנן שני קטגוריות מרכזיות של תאוריות קשר מוצהרות:
1. אנשי מפתח בממשל ובקהילת הבטחון של ארצות הברית "נתנו לזה לקרות בכוונה" (נלל"ב). קרי, בידי רשויות הבטחון האמריקניות היה ידע מוקדם על המתקפה (יש מגוון דעות על רמת הפירוט והוודאות של מידע זה) ופעלו כדי להחליש את מערך ההגנה של ארצות הברית, לאור רצונם לוודא את הצלחת התקפת טרור המסיבית על אדמת המולדת.
2. אנשי מפתח בממשל ובקהילת הבטחון של ארצות הברית "עשו את זה בכוונה" (עאז"ב). כלומר, הם תכננו את המתקפה (יש מגוון דעות לגבי מהות תוכנית זו), ובסופו של דבר, שליחה גם בצעו אותה.
חלק מהתאוריות אף נותנות רשימה של אנשים שכיהנו במשרה כזו,שאישרה להם לתכנן או לאפשר את ביצוע ההתקפות. רשימת החשודים הזו, משתנה בהתאם לתאורית הקשר הספציפית.
הראיות לתאוריות הקשר בדרך כלל לקוחות ממאגרי מידע פתוחים לציבור בגישה של "צירוף חלקי הפאזל השונים". המקורות כוללים דיווחי חדשות על פעילות הממשל, הטרוריסטים וכמות רבה של חומר מצולם. חלק מהביקורת מפונה כלפי גופי התקשורת הגדולים שדיווחו על עובדות מסוימות מבלי לטרוח לברר את הקשר ביניהם. במקרים מסוימים, תומכי תאורית הקשר מעריכות את הדיווחים המוקדמים של כלי התקשורת שלאחר זמן הוצהרו כלא מדויקים, מוטעים או פשוט נשכחו, כאמינים יותר מהדיווחים המאוחרים.
הטענות בדרך כלל מדברות על ההתכנות התאורטית וראיות נסיבתיות לנכונות תאוריה מסוימת ולחילופין על חוסר ההתכנות התאורטית והראיות נגד הגרסה הרשמית. מכיוון שרוב בעלי התאוריות דורשים המשך חקירה בלתי תלויה של האירועים, הטענה המקובלת היא שגרסתם היא רק יותר סבירה מהגרסה הרשמית ולאו דוקא אמת צרופה. המשך הערך יסקור את מגוון הטענות העיקריות שבדרך כלל מועלות על ידי תומכי תאוריות הקשר השונות בצורה חופפת ולעתים סותרת.
[עריכה] הטענה המרכזית
בניגוד לגרסה הרשמית שעל פיה הטרוריסיטים הצליחו מעבר לציפיותיהם, תומכי תאוריות הקשר למינהם מאמינים כי ההתקפות השיגו בדיוק את מטרת המתכננים האמיתיים של המתקפה - הממשל האמריקני. בין המניעים העיקריים שהוצעו ניתן למנות את: הגברת הנוכחות הצבאית של ארצות הברית במזרח התיכון (נוכחות, שלטענתם מעניקה לארצות הברית יותר שליטה על מקורות הנפט והגז הטבעי של האזור); הדגלת תקציב הבטחון לצבא ולשירותי המודיעין בעשרות אחוזים; ההגבלות החדשות על זכויות אזרח (המוצגות כהתקפה על חוקת ארצות הברית); ורצון כללי לשלוט על העולם בעזרת כח צבאי. בראייתם, אירועי ה-11 בספטמבר, היוו הזדמנות פז עבור חלקים מסוימים בשלטון האמריקאי, להשיג מטרות מפתח בנושאי יחסי חוץ, בטחון ופנים שהוצבו לפני המתקפה.
רבים מצביעים על כתבים של אסטרטגים מהחוג הנאו-קונסרבטיבי, המראים כי אירועי ה-11 בספטמבר היו במקרה הטוב בגדר משאלת לב שלהם ובמקרה הגרוע ברשימת ההצעות האופרטיביות שלהם. המקור שהפך לסטנדרט בציטוט מקורות מעין אלו הינו מסמך בשם: "הבנייה מחדש של מערך ההגנה האמריקאי" ("Rebuilding America's Defenses") הנכתב במכון המחקר ה"פרויקט המאה האמריקאית החדשה". המסמך מתאר אסטרטגיה גלובלית, הדומה מאוד, לדעת התומכים, לאסטרטגיית המלחמה בטרור שהוצגה על ידי ממשל בוש לאחר ההתקפות. המשפט המצוטט ביותר הינו " תהליך הטרנספורמציה, אפילו אם יביא לשינוי מהפכני, סביר שיהיה ארוך ביותר, אלא אם כן יקרה איזה שהוא אירוע קטסטרופלי שישמש כזרז כדוגמת פרל הרבור חדש". על בסיס משפט זה, דויד ריי גריפן ואחרים העלו טיעון לפרשנות מסוימת להתקפה היפנית על פרל הרבור ב-1941. לדבריהם, רוזוולט לא רק התגרה ביפנים שיתקיפו אלא גם אפשר למתקפה להתרחש, כדי להעניק לגיטימציה לכניסתה של ארצות הברית להכנס למלחמת העולם השנייה. התומכים בתאוריות הקשר מאמינים כי אירועי ה-11 בספטמבר מהווים לצורך הענין "פרל הרבור חדשה" (נלל"ב), ויש המוסיפים לטעון כי ההתקפות תוכננו על ידי המרוויחים מתוצאותיהם (עאז"ב).
[עריכה] תקדימי העבר
כדי לבסס את הטענה שממשלת ארצות הברית תסכים לביים התקפת טרור בשטחה כדי ליזום סכסוך צבאי, תומכי תאורית הקשר הצביעו על "תוכנית נורטוודס" כתקדים אפשרי. מטרת התוכנית שהוצגה על ידי משרד ההגנה לממשל קנדי ב-1962 נועדה להביא למצב של תמיכה ציבורית רחבה בפעולה צבאית נגד המשטר הקובני בראשות פידל קסטרו. התוכנית הציעה מגוון של פעולות טרור מבוימות ואמיתיות על אדמות ארצות הברית וקובה. חשוב לציין כי התוכנית נדחתה על ידי ממשלת קנדי.
[עריכה] מידע מוקדם
תאוריה אחת גורסת כי נציגים בממשל ובמגזר הציבורי ידעו על המתקפה מראש ולא פעלו כדי למנוע אותה. השר לאיכות הסביבה לשעבר בממשלת בריטניה, מייקל מיכר, הציע אפשרות דומה. התאוריה אינה טוענת שמישהו בממשל היה מעורב בהתקפות עצמם אלא רק שהיה להם מספיק מידע מוקדם כדי למנוע אותם.
[עריכה] מודיעין
זמן קצר לאחר המתקפה, דויד שיפרס, שהיה התובע הראשי בהליך הדחת הנשיא ביל קלינטון, הצהיר כי הממשל האמריקני קיבל אזהרה מפורשת ב-1995 על התקפה עתידית על בניין ממשלתי, וכי שלושה סוכני FBI אמרו לו שחשפו תוכנית אפשרית לפיגוע באזור דרום מנהטן.
- לדבריו, כאשר אותם סוכנים דיווחו זאת לממונים אליהם הם תודרכו להתעלם מהעניין ואף אוים עליהם בתביעה. דויד שיפרס הצהיר כי "חמישה שבועות לפני אסון ה-11 בספטמבר, עשיתי כל מאמץ להשיג את התובע הכללי, ג'ון אשקרופט כדי לשתפו בחששותי. על פי הדיווח של שיפרס, אשקרופט אמר לו כי אין זו דרכם להתחיל חקירות מלמעלה.
- שיפרס טען כי המידע מ-1995 כלל אזהרה על פיגוע באזור דרום מנהטן בעזרת מתקן גרעיני.
- הסופר ווילאם נורמן גריד, כלל את סיפורו של שיפרס במאמר שכותרתו "האם ידענו מה מגיע?". על פי הכתבה, שלושה סוכנים פדרלים איששו כי המידע שניתן לשיפרס היה ידוע בתפוצה רחבה בארגוני הביון האמרקניים טרם ה-11 לספטמבר.
העתונאי, קורט וולדון טען כי למעלה משנה לפני התתקפות, יחידת מודיעין צבאית מסווגת הידועה בשם "Able Danger" זיהתה את מוחמד עטא ועוד שלושה מחוטפי המטוסים לעתיד, כחשודים בחברות בתא של ארגון אל-קעידה בארצות הברית.
- היחידה המליצה כי המידע יגיע לידי ה-FBI, אולם הפיקוד הבכיר דחה המלצה זו.
- חוקר מטעם הפנטגון, תומאס גימבל, בדו"ח בן 71 עמודים שהוגש למשרד ההגנה בספטמבר 2006, דחה טענות כי היחידה הצבאית הנ"ל חשפה מידע שיכל למנוע את ההתקפות, באומרו כי המידע לא היה מבוסס דיו. היחידה לא זיהתה את מוחמד עטא ולא אף חבר אחר בהתקפות. למעשה, טוען הדו"ח, היחידה לא הוציאה תחת ידה שום מידע מודעיני קונקרטי שניתן לפעול על פיו.
- בהתייחסו לדו"ח הפנטגון, העיתונאי וודלון אמר: "הדו"ח מכפיש את שמם של בכירים בצבא שהיה להם האומץ לתאר את המאמץ שנעשה לעקוב אחרי אל-קעידה לפני אירועי ה-11 בפסטמבר". סגן יו"ר וועדת החקירה הרשמית, תומאס קין, אמר כי הוא מקווה כי הדו"ח ישים קץ לדיון על Able Danger. " אחרי זה אני לא יודע לאן זה עוד יכול ללכת".
- בכירים בפנטגון טענו, כי מצאו עוד שלושה אנשים שזוכרים דיווח מודעיני שזיהה את מוחמד עטא כטרוריסט שנה לפני המתקפה.
- סוכן ה-FBI ג'ון אוניל, מומחה לעניני אל-קעידה, הזהיר מפני איום אפשרי של אל-קעידה על אדמת ארצות הברית, בשנה שלפני ההתקפות. אוניל פרש מתפקידו באמצע 2001 לאחר שמקור בלתי מזוהה הדליף מידע לניו-יורק טיימס על חקירת מקרה שאירע 13 חודשים קודם לכן. אוניל עבר להיות ממונה על הבטחון במרכז הסחר העולמי. גופתו נמצאה בהריסות המגדל הדרומי.
