שיחת משתמש:Drork

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

תוכן עניינים 1 שיפוט בתחרות? 2 אינדונזית וכ'ו 3 Hi 4 ועידת טרנט 5 אל אהראם 6 שאלה קטנה 7 עוד הטרדה, מילים בערבית 8 "מקצרמר למובחר" 9 רעב תפוחי האדמה הגדול באירלנד 10 עזרה (שוב) בערבית 11 תמונות מפלסטין הכבושה 12 אשערה 13 חוות דעת 14 בוכהולץ 15 ar:العدوان الإسرائيلي على لبنان 2006 16 בלשן? 17 דרור, שלום! 18 עות'מאן, ותיקונים בכלל (תקציר עריכה) 19 מקצרמר למובחר 20 כסף כסף כסף 21 אלקבר אליהודי 22 מדיניות לשונית בישראל 23 אוריגמי 24 זקוקים למועמדים 25 אוריגמי 26 הרי האנדים 27 גאורגיה 28 מרים המגדלית 29 אורחן פאמוק 30 קולז' דה פראנס 31 ביקשו ממני לחפש דובר צרפתית 32 חברון 33 צרפתית 34 טאטוא רחובות 35 הורדוס 36 דוא"ל 37 ספרדית 38 חסימה 39 יהדותו של הורדוס 40 תשמו"ץ 41 הפירוש לחילוני 42 סנט אנדרווס 43 הידודי 44 תעתיק שמיעתי 45 חילוני 2 46 Hello from Nepal Bhasa 47 יהדותו של הורדוס #2 48 האקדמיות ללשון הערבית 49 הורדוס והחברים 50 מוחמד 51 האזאפה וייצוגה בעברית 52 חלקי הדיבר 53 תעתיק 54 הרצאה שלך במפגש

[עריכה] שיפוט בתחרות?

שלום,

כפי שאולי ידוע לך, תחרות הכתיבה השנייה תיערך בחודש ספטמבר. כרגע היא בשלב מקדמי, וטרם הותחל בפרסום המסיבי שלה. זה השלב לגייס שופטים לתחרות, ולצערי בינתיים נראה שאין התנפלות על התפקיד - אולי איננו "זוהר" מספיק. אנחנו צריכים שלושה שופטים (אולי שניים, תלוי בביקוש) בכל אחד משלושת בתי התחרות, וכן במקצה של תחרויות המשנה.

כל מה שצריך כדי להיות שופט בתחרות זה להיות ויקיפד מנוסה ורציני, להיות בעל ידע רלוונטי כלשהו בבית שבו שופטים, וגם קצת זמן פנוי ומרץ, במיוחד לקראת סופה של התחרות בסוף חודש בספטמבר.

מכיוון שלאור היכרותי איתך אני מעריך שאתה עשוי לענות על כל הקריטריונים האלה, אני פונה אליך בבקשה לשקול תפקיד של שיפוט בתחרות הכתיבה. אחרי התחרות הראשונה, שהייתה מוצלחת מאוד ונכתבו במסגרתה ערכים מעולים רבים, הכוונה היא שהתחרות השנייה תהיה טובה לא פחות, ולא רק חיקוי חיוור לתחרות הראשונה.

אנא בקר בדף התחרות, התרשם, ושקול את בקשתי.

בידידות, Harel - שיחה 12:01, 24 באוגוסט 2006 (IDT)

הוספתי את שמי בבית מדעי הרוח. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 12:21, 24 באוגוסט 2006 (IDT)

[עריכה] אינדונזית וכ'ו

שלום,
מצאתי לנכון להדגיש גם כאן. בעקרון, אין לי בעיות עם הוויקיפדיות האלה ובוודאי שאין לי בעיה לדבר עם כותביהן, הערתי נכתבה בנימה הומוריסטית. מה שכן, אני מתנגד למקרים שבהם אינטרסים ודעות אישיים כנגד ישראל והעם היהודי נכנסים לווקייפדיות השונות. בברכה, pacman • שיחה 12:56, 25 באוגוסט 2006 (IDT)

זה בסדר, לא התכוונתי אישית אליך. יש לי פשוט תחושה כללית של הסתגרות. ויקיפדיה היא אחד הפרויקטים הבינלאומיים היפים ביותר, דווקא בגלל שהוא מאפשר אוטונומיה תרבותית מחד ושיתוף פעולה בינלאומי מאידך, וכל זה בצורה פשוטה ונוחה. מפריע לי שאנשים לא מרימים את הכפפה ויוצרים קשר עם ויקיפדים בארצות אחרות (יש אפילו אפשרות ליצור קשר בלתי אמצעי עם ויקיפדים במדינות עוינות, בלי לעבור על החוק). מפריע לי עוד יותר שמתלוננים אצלנו על הטיה אנטי-ישראלית, בלי להבין שהטיה כזאת היא תוצאה בלתי נמנעת של ההסתגרות. אנשים לא אוהבים שמטיפים להם תעמולה, אבל אם משתפים איתם פעולה, הם גם נפתחים לשמוע דעות ורעיונות שלא שמעו קודם. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 13:27, 25 באוגוסט 2006 (IDT)

זה מעניין. מדוע אתה סבור שיש אפשרות ליצור קשר עם ויקיפדים במדינות עוינות, בלי לעבור על החוק? odedee • שיחה‏ 22:31, 26 באוגוסט 2006 (IDT)

החוק אוסר על ביקור במדינות המוגדרות כמדינות אויב (יש רשימה כזאת), וכן אוסר על מגע עם סוכן זר. בהנחה שוויקיפדים אינם סוכני מודיעין במדינותיהם חו"ח, אתה יכול לדבר איתם בחופשיות מבלי לעבור על חוקי מדינתך. לגבי החוק במדינות שלהם - זו כבר דאגה שלהם. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 23:40, 26 באוגוסט 2006 (IDT)

והנה פרט טריוויה מעניין - החוק אוסר גם על סחר עם מדינות אויב, כולל השקעות במטבעות שלהם. כלומר, אם תכננת לעשות מכה על ספקולציות בשערי החליפין של הלירה הסורית מול הריאל האיראני - החוק אינו לצדך. אני מוכרח להודות שהעניין הזה קצת תמוה, כי בנק ישראל מפרסם את שער הלירה הלבנונית בשקלים. כמו כן, בימינו אי אפשר למנוע סחר עם מדינות אויב - ממילא יש תאגידים רב-לאומיים שהמסחר עובר דרכם. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 23:54, 26 באוגוסט 2006 (IDT)

[עריכה] Hi

[עריכה] ועידת טרנט

מי יכתוב לנו על "מועצת טרנט" או "ויעוד טרנט" או "ועידת טרנט", פרק חשוב בהיסטוריה של הנצרות (Council of Trent)? מי בכלל המומחה שלנו לנצרות? Harel - שיחה 12:30, 31 באוגוסט 2006 (IDT)

האמת היא שאין לנו מומחה לנצרות, וזה עצוב. הידיעות שלי בנצרות הן די בסיסיות. על ועידת טרנט, למשל, לא שמעתי. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 14:14, 31 באוגוסט 2006 (IDT)

שמה של הוועידה ("בעברית") הוא, אם אינני טועה, "ועידת טרנטו" [Trento]. שמעתי עליה מזמן, אבל בינתיים הספקתי לשכוח :-). אלדד 08:45, 1 בספטמבר 2006 (IDT)

[עריכה] אל אהראם

שלום דרור, האם אוכל לנצל ידיעותיך בערבית ולבקש כי תבדוק את הערך הקצר והכתוב בו? בעברית אין הרבה חומר בנושא. בברכה, דורית 14:18, 31 באוגוסט 2006 (IDT)

שיפרתי את הערך. עדיין חסר בו מידע רב. חלק ממנו אני יכול לתרגם מהערך הערבי. הטעות העיקרית שהייתה בו היא שנת הקמתו: צ"ל 1875 ולא 1975. העניין תוקן. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 15:07, 31 באוגוסט 2006 (IDT)

תודה רבה, ידעתי כי אתה האיש הנכון למשימה. דורית 16:29, 31 באוגוסט 2006 (IDT)

[עריכה] שאלה קטנה

אם "קובת אל-צח'רה" זה כיפת הסלע, האם שמו של הסלע עצמו הוא ה"צ'חרה"? בברכה, דניאל צבי 23:39, 31 באוגוסט 2006 (IDT)

לא בדיוק. בערבית صخرة (צח'רה/ס'ח'רה, תלוי איך אתה מעדיף לתעתק) פירושו "סלע". לפיכך התרגום של قبـّة الصخرة ("קובת א-ס'ח'רה) הוא "כיפת הסלע". ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 08:33, 1 בספטמבר 2006 (IDT)

רגע, אתה אומר שלסלע הספציפי הזה אין שם? בברכה, דניאל צבי 13:31, 1 בספטמבר 2006 (IDT)

זה לא עניין של יש "אין שם לסלע". "כיפת הסלע" = "Dome of the Rock" = "קֻבת אלצח'רה". המתעתק • שיחה 14:53, 1 בספטמבר 2006 (IDT)

טוב, תנו לי לנסח מחדש: היהודים קוראים לסלע שתחת הכיפה בשם אבן השתייה (אם כי ישנם חוקרים לא מעטים שמפקפקים בקביעה זאת). איך היא נקראת בערבית (יכול להיות שהיא נקראת סתם "צח'רה")? בברכה, דניאל צבי 16:48, 1 בספטמבר 2006 (IDT)

כאן אני נכנס לממלכת הניחושים, ומנחש שמה שנמצא מתחת לכיפת הסלע מכונה על ידי המוסלמים بير الارواح (ביר אלארואח), מה שאומר מילולית "באר הרוחות", או תרגום טוב יותר - באר הנשמות. מה שמוזר זה שבגוגל הביטוי לא מביא אפילו תוצאה אחת, כך שאם אמרתי שטות, אני מתנצל על ההטעיה. המתעתק • שיחה 17:13, 1 בספטמבר 2006 (IDT)

זה אני יודע שלא, שהרי בור הרוחות הוא הבור שבתוך המערה שמתחת לסלע. יש ניחוש שני? בברכה, דניאל צבי 18:19, 1 בספטמבר 2006 (IDT)

האמת היא שאני לא יודע מה שמו של הסלע בערבית. אני מודה שמעולם לא עלה בדעתי לשאול. התעניינתי קצת בהיסטוריה המוסלמית של המסגד, אבל לא חשבתי לשאול איך נקרא הסלע בפי המוסלמים. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 19:03, 1 בספטמבר 2006 (IDT)

בזמן האחרון, אני קורא ספרות מקצועית בנושא הר הבית, כחלק מהעבודה על זיהוי מקום המקדש. בכל הספרות, האבן נקראת הצח'רה (על שלל תיעתוקיה). לא הייתי סמוך ובטוח לגבי ידועתיהם של הרבנים/חוקרים בערבית (אם כי סביר שהרדב"ז דיבר ערבית שוטפת), ולכן שאלתי, אך אם אינכם יודעים, אני מניח שקוראים לה ה"צ'חרה" סתם (אולי היא חשובה מספיק בשביל להיות האבן, למרות שזה קצת מפתיע, בהתחשב באבן השחורה). בברכה, דניאל צבי 20:24, 2 בספטמבר 2006 (IDT)

אני לא מספיק בקיא בנושא, אבל מה שאני כן יודע הוא שבלב מסגד כיפת הסלע אכן עומדת אבן צבועה לבן שנחשבת בעיני המתפללים המוסלמים כאבן השתייה. אני לא יודע איך קוראים לה בערבית, וגם לא ביקרתי במסגד, אבל ממה ששמעתי ממוסלמים שהיו במסגד, האבן אכן משמשת מוקד לתפילה. אין כל קשר בין "האבן השחורה" המונחת באחת מפינותיה של הכעבה במכה לבין "אבן השתייה". מדובר בשתי מסורות שונות לחלוטין שמקורן שונה, אך שתיהן התקבלו באיסלאם. האבן השחורה נחשבת לאבן קדושה ולכן היא הונחה באחת מפינות הכעבה בימיו של מוחמד (לפי המסורת המוסלמית). ייתכן שזהו שריד לאמונה פגאנית (הכעבה עצמה הייתה מעין מקדש פגאני בתקופה שקדמה לאיסלאם). המסורת לגבי "אבן השתייה" היא מסורת ממקור יהודי שהתקבלה באיסלאם ומתקיימת במקביל ובלי קשר למסורות על-אודות הכעבה ו"האבן השחורה". ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 20:34, 2 בספטמבר 2006 (IDT)

בדיקה קצרה שערכתי מעלה כי המסורת המוסלמית המקובלת היום גורסת כי הסלע שבמרכזו של מסגד כיפת הסלע, הוא הסלע שעליו עמד מוחמד כשעלה ממסגד אל-אקצה אל שבעת הרקיעים ב"לילת אל-אסראא ולמעראג'". לגבי המסורת היהודית כי זהו המקום שבו נערכה עקדת יצחק - המסורת הזאת כנראה אינה מקובלת היום בקרב המוסלמים, וכיום מקובל באיסלאם כי העקדה (לשיטתם: עקדת ישמעאל) התרחשה במקום שנקרא מינא הסמוך לכעבה, והוא חלק מהמתחם הקדוש של מכה. לגבי המסורת כי האבן על הר הבית היא "אבן הפינה" של העולם כולו - אני לא יודע עד כמה היא מקובלת באיסלאם כיום. כמו כן לא מצאתי שם מיוחד ל"אבן השתייה" בערבית פרט ל"א-ס'ח'רה" שפירושו פשוט "הסלע". ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 20:45, 2 בספטמבר 2006 (IDT)

כנראה שיש לי כישרון בלא להיות מובן ע"י בני שיחתי...

את הדברים שכתבת כבר ידעתי, פשוט הבעתי פליאה על כך שהאבן שבכיפת הסלע נקראת האבן, בה"א הידיעה, בזמן בזמן שהאבן השחורה יותר חשובה ממנה (אני חושב). בברכה, דניאל צבי 21:08, 2 בספטמבר 2006 (IDT)

טוב, לזה יש הסבר פשוט בהרבה. האבן השחורה נקראת בערבית: "אל-חג'ר אל-אסווד" (الحجر الأسود). חג'ר היא באמת "אבן" בערבית. לעומת זאת "אבן השתייה" מכונה "הסלע". כשיש מספיק מילים בשפה, אפשר לתת כינויים פשוטים להרבה דברים דומים. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 00:15, 3 בספטמבר 2006 (IDT)

מעולה! זה סוגר את העניין, עכשיו נשאר לי רק להרחיב את הערך. בברכה, דניאל צבי 00:32, 3 בספטמבר 2006 (IDT)

רק כדי לסגור את העניין, שאלתי מכר מוסלמי, והסלע אכן נקרא "צח'רה". בברכה, דניאל צבי 22:04, 7 בספטמבר 2006 (IDT)

[עריכה] עוד הטרדה, מילים בערבית

היי, שאלתי את אלדד הנדיב לגבי כל מילים בערבית, להם אני צריכה תרגום לערך המהדי שאני כותבת, ולערכים הנלווים אליו. על מרבית השאלות, הוא הצליח לענות. אולם לגבי מספר מילים, בעלות הקשר אסלאמי ברור הוא לא היה בטוח.

• שימוש במילה Ar-Ridah, ألرضا (שביעות רצון) בהקשר דתי. זהו כינוי לאימאם השמיני עלי, ומורתזא הוא כינוי לעלי אבן אבו טאלב.
• Zain-ul-Abideen, زین العابدین, באינטרנט הפירוש שניתן לזה הוא "תכשיטם של המאמינים", אלדד טוען שיוצא משהו כמו יפה/נעים למאמינים. אבל הכינוי לא יוצא הגיוני. אולי לך יש איזשהי תובנה?
• Sahib-ul-Asr (אין לי בערבית), כינוי למהדי עצמו. לי יצא קשקוש (ידידה של תפילת הצהריים), ואלדד לא מכיר את Asr.

שוב סליחה על ההטרדה (אני לא מבינה איך אתה מספיק לכתוב פה משהו עם כל השאלות של אנשים כמוני). תודה מראש --אליזבט 18:02, 1 בספטמבר 2006 (IDT)

לענות על שאלות זה חלק מהעניין :-) בעולם הספורט קוראים לזה "אסיסטים" אם אני לא טועה... להלן כמה תשובות, שלצערי הן חלקיות:

1. על "חברי הנביא" (האנשים שמוחמד הכיר אישית) מקובל לומר رضي الله عنهم - רצון אללה עליהם, או יתרצה אללה מהם. אני מניח שזו הכוונה גם בשמות כמו الرضا (בערבית: א-רדא, בפרסית: א-רזא) או مرتضى (בערבית: מורתדה, בפרסית: מורתזה). כלומר, הכוונה היא לאנשים שהאל מרוצה מהם, שממלאים את מצוות האל לשביעות רצונו. אני מקווה שאינני טועה כאן, כי זה רק היקש, ואף פעם לא שמעתי הסבר מוסמך בעניין.
2. زين מילולית הוא קישוט. את השם زين الدين הייתי מתרגם כ"יפי הדת". אני חושב ש-زین العابدین פירושו "היפה בין המאמינים", כשהכוונה כמובן לא ליופי חיצוני, אלא לדבקות בדת.
3. לגבי זה אני צריך לחפש מידע.

‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 19:15, 1 בספטמבר 2006 (IDT)

לגבי השאלה השלישית: חיפוש ב"גוגל" הראה לי שהביטוי המלא הוא "صاحب العصر والزمان", כלומר מילולית: "בעל התקופה והזמן". אני לא מספיק בקיא בעולם השיעי, כך שאין לי מושג למה הכוונה בביטוי הזה, ומדוע המהדי מכונה כך, אבל זהו התרגום המילולי. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 19:19, 1 בספטמבר 2006 (IDT)

ממש תודה על האסיסט. ראיתי את הכינויים Master of age, ו-Master of time, ויש לי אפילו איזה מאמר שיעי קיקיוני שמסביר את זה. ממש ממש תודה. ב"ה תוכל לראות את תובנותייך בערכים שאעלה בקרוב.

שוב תודה רבה! --אליזבט 19:26, 1 בספטמבר 2006 (IDT)

אני ממש מצטערת להטריד אותך שוב, אבל סוף סוף הגעתי לשלב הוספת התמונות לערך, אודה לך אם תוכל לומר לי מה פירוש המילים: אבא צאלח. הנה התמונה ממנה זה לקוח, פה --אליזבט 18:45, 3 בספטמבר 2006 (IDT) תודה מראש

אני חושב שהכוונה כאן "אבי הטוב" או "אבי היושר" לפי הפירושים למילה صالح שמציע מילון אילון שנער [1]. הצורה يا أبا صالح היא צורת "פנייה", النداء בערבית או vocative בלעז. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 20:28, 3 בספטמבר 2006 (IDT)

תודה רבה, גם על הלינק למילון :). אולי הוא יעבוד לי (אלו שבאנגלית משום מה, מוצאים לי כלום. --אליזבט 20:34, 3 בספטמבר 2006 (IDT)

[עריכה] "מקצרמר למובחר"

הי דרור. רציתי להתחיל ולגשש בעניין תחרות הכתיבה עמך ועם Aviad2001 בקשר לקריטריונים ואיך מארגנים את הפרוצדורה. יאיר 16:38, 4 בספטמבר 2006 (IDT)

אוקי. איך נעשה את זה? ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 21:23, 4 בספטמבר 2006 (IDT)

אי מייל/ פגישה / טלפון, כל האופציות מתאימות :) יאיר 23:10, 4 בספטמבר 2006 (IDT)

אין לי מושג איך זה נעשה - בפעם הקודמת כתבתי, לא שפטתי. אבל אין לי התנגדות לאימייל/טלפון/מסנג'ר/פא"פ וכו'. אביעד המקורי 00:12, 5 בספטמבר 2006 (IDT)

אני חושב שמסנג'ר תהיה אופציה יעילה, אם לא נדרשת פגישה פנים אל פנים. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 04:49, 5 בספטמבר 2006 (IDT)

אוקיי. , יאיר 08:32, 7 בספטמבר 2006 (IDT)

ואני Aviad2001 שטרודל hotmail נקודה com. אביעד המקורי 09:41, 7 בספטמבר 2006 (IDT)

[עריכה] רעב תפוחי האדמה הגדול באירלנד

• בקשר להשפעות הרעב. האם יש דברים רלבנטים בין זה ובין הערך יחסי יהודים ואירים בארצות הברית?
• Live Aid היה ארוע תקשורתי גדול, אבל קדם לו "יובל 2000" שהיה ממושך בהרבה, וכלל השתתפות פעילה של הרבה יותר אנשים (כלומר, הרבה יותר מאשר ללכת לקונצנרט). מעניין לבדוק את מעורבות האירים בקמפיין זה (שאגב קודם גם על ידי האנגלים, כך שאולי חלק מהמורשת קשורה לזה) - יש אולי להוסיף הסתייגות שאולי הרגישות האירית היא עקב הכיבוש מ 1916 והיות האירים "השחורים של אירופה". ולאו דווקא עקב הרעב עצמו?

• טעות שלי , התכוונתי למופע live8.

• מרצה שלי לכלכלה היסטורית טען שזן תפוח האדמה שהיה אז היה מזין פי 6 (מבחינה קלורית?) מאשר תפוח האדמה של היום, וסרט תעודה שראיתי בעבר טען שתפוח האדמה היה מזין (פי 4?) יותר מאשר החיטה , אתה מכיר מקורות?
• היות תפוח האדמה מזין יותר (?) הוא דבר שאיפשר מעבר לחלקות קטנות יותר , ולא רק המסורת. שכן גם אם נקבל את טענת המאמר לגבי שיטת הירושה האירית, אזי אם החלקה לא יכולה לתמוך במשפחה, מסורת או לא, המשפחה לא יכולה פיזית להתקיים מחלקה זו, ונאלצת למכור אותה ולעבור לעיר, ולכן לפני המעבר לתפוח האדמה, כל משפחה יכלה להתקיים, גם אם בדוחק מחלקת האדמה שהיתה לה. ממה שהבנתי, לאחר המחלה , המשפחות לא יכלו לחזור לגדל חיטה או שעורה, היות והחלקה שהיתה להם (בעקבות השיטה האירית) כבר היתה קטנה מידי מכדי להתקיים מיבול זה.

בברכה, האזרח דרור 09:20, 6 בספטמבר 2006 (IDT)

האמת היא שאני יודע מעט מאוד על הרעב הגדול באירלנד. מעורבותי בערך מסתכמת לעת-עתה בהוספת תמונה של אנדרטה בבוסטון לציון 150 שנה לרעב הגדול והגירת פליטי הרעב לבוסטון. את התמונה צילמתי בביקורי האחרון שם (שהיה גם ביקורי הראשון בעיר). אפשר לראות עוד תמונות של האנדרטה, של השלטים המוצבים סביבה ושל בוסטון בכלל בגלריה הזאת ב"קומונז". לגבי השאלות שלך אני יכול לענות רק על חלק מהן מתוך ידע כללי:

1. קשה לי להאמין שתפוח האדמה בימים ההם היה מזין יותר מתפוח אדמה כיום. יש להניח שבזכות הניסיון והגידול הסלקטיבי (ואולי גם בזכות הנדסה גנטית) הזנים היום עמידים יותר ממה שהיו אז, אבל לא ידוע לי על השפעה שיש לכך על הערך התזונתי של תפוח האדמה. הירק עצמו הוא אמריקני, ומוצאו כנראה בהרי האנדים של דרום אמריקה. הוא כל כך מזין, עד שהאירופים הפכו אותו למאכל מרכזי בתפריט שלהם בתוך 200 שנה בלבד.
2. לגבי יחסי יהודים ואירים - הערך שהבאת טוען שהרעב הגדול הביא לשיתוף פעולה יהודי-אירי, אם כי חלק משיתוף הפעולה הזה היה חלק מהתארגנויות אזרחיות בריטיות או אמריקניות, שהיהודים בארצות אלה נטלו בהן חלק. הערך עצמו דורש עריכה מסוימת, כי לדעתי יש בו קצת יותר מדי הבעת עמדה בצד העובדות המעניינות והחשובות המובאות בו. עם זאת, יהיה לי קשה מאוד לערוך אותו. אמנם ביקרתי פעם בקהילה היהודית של דבלין וטיילתי בעיר, אך עדיין ידיעותיי בתחום דלות. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 09:41, 6 בספטמבר 2006 (IDT)

אוקי , אם כך אשים את השאלות בערך עצמו. גם אני יודע די מעט על כל הסיפור.

לנושא תזונת תפוחי האדמה. זה דווקא לא מפתיע אותי בכלל. בגלל הגידול הסלקטיבי והשיטות של החלקאות המערבית, נגרם מצב של "מחסן מזון" ענקי של שמחכה שמישהו יפרוץ עליו. זה קורה עם חרקים, וזה קורה עם יצורים מיקרוסקופיים. מרגע שמישהו מתחיל להיות אפקטיבי בהדבקת הזן, אין דרך לעצור את ההתפשטות שלו (בגלל זה שמתי את הערך תחת אסונות סביבתיים, הרעב לא "קרה", אלא נגרם בגלל התנהגות בני האדם) - בדיוק בגלל שיטות כמו גידול סלקטיבי (לא סתם יש זכרים בטבע, יש חשיבות למגוון מי שרוצה רביה א מינית או המצאות אחרות המקטינות מגוון גנטי עלול לשלם מחיר יקר). בעבר קראתי שדבר דומה קרה 6! פעמים לזנים של בננות. בכל פעם התפשט זן פופלארי של בננות, והגידול האינטסיבי שלו גרם להתפתחות מזיקים מתמחים, דבר שגרם לנטישת הזן. עמידות היא תכונה שבדרך כלל יש לה טרייד אוף, ופעמים רבות היא קשורה דווקא בירידה בערך התזונתי. האזרח דרור 10:49, 6 בספטמבר 2006 (IDT)

[עריכה] עזרה (שוב) בערבית

שלום דרור, אני (שוב) זקוקה לעזרתך. העלתי מספר תמונות לערך של חסן אל-עסכרי, אך כמובן אין לי מושג מה כתוב שם, כך שאני מאוד אודה לך אם תוכל להציץ פה, שם, וגם כאן, ולומר לי מה לעזאזל כתוב שם :)

תודה מראש :) --אליזבט 11:29, 7 בספטמבר 2006 (IDT)

הוספתי תרגומים בדפי השיחה של התמונות הנ"ל. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 14:29, 7 בספטמבר 2006 (IDT)

תודה רבה לך. אוסיף שתיים מהתמונות לערך (לא כולל זו שמגנה את הפיגועים). --אליזבט 14:34, 7 בספטמבר 2006 (IDT)

[עריכה] תמונות מפלסטין הכבושה

שלום דרור, פניתי אליך כמובן כי אתה ידוע בקשריך הטובים עם אנשים מוויקיפדיות הבינ"ל. בנוגע לתמונת מגדלי עזריאלי בעלת השם Palestine occupation, אמרת שאתה חושב שאם נפנה למנהלי האתר הם יטפלו בבעיה. פניתי ב-commons:Commons:Deletion requests/User:Just1pin והם אמרו שהם כבר דנו בזה, והם לא רוצים לעשות כלום בנושא. מובן שאנו יכולים להעביר את התמונה ידנית לשם יותר טוב, אבל לדעתי זו המטרה של הנהלת ויקישיתוף. בנוסף לתמונה של עזריאלי, צילם ג'סטין עוד כמה תמונות מתוך שטח ישראל בעלות השם Palestine occupation‏ (commons:User:Just1pin), כמו תמונה של משתנה בנתב"ג, העיר העתיקה ירושלים וכיפת הזהב, תמונה של פלאפל, בית קפה ישראלי וכו'. לדעתי גם יש ללכת צעד אחד נוסף, וגם תמונות מהשטחים - יש לקרוא להם לדוגמה Occupied territories ולא palestine occupation או Occupied Palestine, כי אלו שמות לא נייטרליים. אשמח אם תעשה משהו בנושא, צהוב עולה 13:25, 7 בספטמבר 2006 (IDT)

אני אנסה לפנות אל מישהו בנושא הזה, אבל אני מזהיר מראש שייתכן שהם יאמרו לי שזה לא בסדר העדיפויות שלהם. אם היה דיון והמשתמש מסרב לציית להחלטה, אפשר לנסות לכפות עליו את ההחלטה, אבל זה כרוך במאמץ, וייתכן שיש דברים יותר קריטיים על סדר היום. קח בחשבון שמדובר בצוות די קטן שעוסק בבעיות שמגיעות מכל העולם. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 14:13, 7 בספטמבר 2006 (IDT)

נ"ב - תמונת המשתנה בנתב"ג היא דומה נהדרת להמחשת המדיניות הלשונית בישראל. הבעיה היא שבתמונה ניכר ניסיון להשחית את הכתובת בערבית. אולי זו הסיבה לכך שהצלם, שכנראה אין לו חיבה יתרה לישראל, צילם אותה. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 14:15, 7 בספטמבר 2006 (IDT)

אם תחזור בפניהם על מה שכתבת על העיר העתיקה וכיפת הסלע, יתחקו אותך מכל המדרגות ובצדק. מבחינת כל העולם, מזרק ירושלים היא שטח כבוש. וכמה שלא תעשה תא עצמך מופתע מזה, או שאפילו תהיה מופתע באמת, זה לא ישנה את זה.

אני גם לא רואה מה ההצעה שלך היא שם יותר נייטרלי.

הקיצור, חבל לבזבז זמן על זה. הבן אדם יצא למסע לשטחים, רוב התמונות הן משם. במקום לתת לכל תמונה שם משלה, הוא העלה את כולם תחת השם Palestine occupation ומספר, מה שנראה סביר. אם מישהו רוצה להשתמש בהן, הוא רשאל להעלות מחדש תחת שם אחר, ספציפי לתמונה, ובא לציון גואל. eman • שיחה • (: \ ): 14:34, 7 בספטמבר 2006 (IDT)

זה לא בסדר. מי שהעלה את התמונות היה צריך להיות רגיש לעניין, בדיוק כשם שאני נוהג ברגישות לגבי עניינים מהסוג הזה. תשומת הלב, הרגישות וההגינות נדרשות מכולם במידה שווה. העניין הוא שזה קצת כמו להתלונן במשטרה על גנבת מכונית. היומנאי העייף יאמר לך: נעשה כמיטב יכולתנו, אחרי שנגמור לטפל בכל הבעיות הבוערות האחרות. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 14:42, 7 בספטמבר 2006 (IDT)

[עריכה] אשערה

הערך זועק באדמומיותו. תוכל להושיע אותו? 192.115.100.11 18:56, 10 בספטמבר 2006 (IDT)

אני אשמח, אם אדע מה זאת "אשערה" :-) אני מניח שלא התכוונת ל"השערה". האם מדובר בתרגום של מונח לועזי מוכר יותר? ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 19:02, 10 בספטמבר 2006 (IDT)

זו אחת מאסכולות הכלאם (שגם הוא זקוק להכחלה). חשבתי שמכיון שאתה דובר ערבית, והוספת הרבה תוכן למוחמד ואסלאם, אולי תוכל לכתוב אותו. 192.115.100.11 19:06, 10 בספטמבר 2006 (IDT)

אני אכן דובר ערבית, אבל חסר לי ידע בפילוסופיה מוסלמית. אני אראה מה אני יכול לעשות בנידון. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 21:07, 10 בספטמבר 2006 (IDT)

קללת ההפניות: הערך כבר נוצר מזמן, אך לא נעשו אליו הפניות. בכל אופן כדאי שתגיה אותו, והערך כלאם עדיין מחכה. 192.115.100.11 22:13, 18 בספטמבר 2006 (IDT)

[עריכה] חוות דעת

שלום דרור. זה עתה סיימתי לערוך את הערך הרביעי שלי בויקיפדיה - ליאו שטראוס. אשמח אם תוכל לחוות דעתך. --Eranio 19:00, 11 בספטמבר 2006 (IDT)

המאמר כתוב טוב מאוד. אין לי הערות משמעותיות. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 23:10, 11 בספטמבר 2006 (IDT) תודה. --Eranio 13:22, 12 בספטמבר 2006 (IDT)

[עריכה] בוכהולץ

תזכורת:לפני כשבוע הוספת לערך בוכהולץ תבנית בדיקה, האם נבדק? למחוק? להשאיר? סופר מריו 20:17, 11 בספטמבר 2006 (IDT)

נראה לי שאפשר למחוק, כי נראה לי שזו מתיחה, אבל אני לא מתמצא בנושא. פשוט הרצתי חיפוש בגוגל ולא מצאתי אזכורים לדבר הזה. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 23:01, 11 בספטמבר 2006 (IDT)

טעות שלי. מסתבר שיש דבר כזה. כשמחפשים Buchholz relay מוצאים אפילו ערך ויקיפדי בנושא. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 23:18, 11 בספטמבר 2006 (IDT)

[עריכה] ar:العدوان الإسرائيلي على لبنان 2006

הגעתי לערך הזה בוויקיפדיה הערבית (שילוב של שיעורי בית ועניין). שמו הוא POV מובהק, ושאלתי היא, האם יש טעם לפנות למישהו בוויקיפדיה הערבית בנדון, ואם כן, למי? אייל בארי 18:05, 12 בספטמבר 2006 (IDT) תוספת: רמת הערבית שלי נמוכה למדי, ומספיקה בקושי להבנת חלקים קטנים מהערך אייל בארי 18:09, 12 בספטמבר 2006 (IDT)

מאוד לא הייתי רוצה להיכנס לוויכוחים בוויקיפדיה הערבית. זו לא בעיית ה-POV היחידה שם. בכמה פעולות עדינות הצלחתי לכתוב שם שיפו היא עיר ישראלית, להסיר כמה הערות לא-ראויות מהערך על ישראל, להבהיר את המעמד דה-פקטו של ירושלים (קודם היה כתוב "אל-קודס היא בירת פלסטין" או משהו כזה), להחליף את הביטוי "פלסטין הכבושה" ב"ישראל" בכמה ערכים, ולתקן את הערך "פלסטין הכבושה" עצמו, כך שהשם הגרוע אמנם נשאר, אבל לפחות הערך עצמו כתוב היטב ואינו מכיל שקרים וחצאי אמיתות לגבי ההיסטוריה הערבית בארץ. ניסיון לשנות את שם הערך לעיל יחולל מהומה מיותרת. זה עניין של להיות חכם במקום להיות צודק. הסיפור עם ויקישיתוף היה יותר קריטי בעיניי, כי שם מדובר במאגר המשרת את כל הוויקיפדיות, ולא בוויקיפדיה ספציפית. אגב, אם חשבת שהבעיה נוגעת רק לישראל, טעית. הערים סאוטה ומלילה מוגדרות שם כערים מרוקניות כבושות. בפועל, אלה ערים ספרדיות לכל דבר ועניין שנמצאות על חופה של צפון אפריקה וגובלות במרוקו. מרוקו אמנם תובעת ריבונות עליהן, אבל זו לא סיבה לניסוח כל כך מגמתי. גם כאן לא כל כך בא לי לחולל מהומות. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 20:25, 12 בספטמבר 2006 (IDT)

אני בכלל לא הייתי מנסה להתעסק איתם. כל הכבוד לך, דרור, שניסית ותיקנת ערכים שונים. אני רואה בזה מלחמה אבודה מראש, ולהתחיל לקרוא ערכים כדי לבדוק כיצד הם מעוותים את המציאות ומציגים את ראייתם שלהם, בלי שום ניסיון לאובייקטיביות - זו נראית לי עבודה סיזיפית. אלדד • שיחה 20:47, 12 בספטמבר 2006 (IDT)

נ"ב: לא הגיע הזמן לארכב?! :-) אלדד • שיחה 20:48, 12 בספטמבר 2006 (IDT)

תיזהר עם ויקיפדיה בערבית, שלא ישלחו לך איזה שאהיד. צהוב עולה 20:50, 12 בספטמבר 2006 (IDT)

גם עבודה סיזיפית צריך לעשות לפעמים (רק לא להגזים בזה). יש בוויקיפדיה הערבית עם מי לדבר. הם קצת כועסים כשפונים אליהם באנגלית, והם מעדיפים שכל הדיונים יתנהלו בערבית, אבל זה די מובן. לגבי ארכוב - אני אגיע לזה מתישהו... ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 21:00, 12 בספטמבר 2006 (IDT)

מסתבר, אגב, שנוהל ויכוח לגבי שם הערך בדף שיחתו. שיערתי שזה לא ה-POV היחיד שם, אך תהיתי כיצד יתייחסו ל-POV מובהק כמו זה. אייל בארי 21:08, 12 בספטמבר 2006 (IDT)

אם זה מנחם מישהו, ויקיפדיה ביידיש גורמת לוויקיפדיה בערבית להיראות כמעוז האובייקטיביות וההגינות. שווה להסתכל שם על ערכים כמו "פילוסופיה" או "הומוסקסואליות". אביעד המקורי 22:33, 18 בספטמבר 2006 (IDT)

ציפית למשהו יותר טוב, כשהבירוקרט שלה הוא משתמש:Jiddisch? ‏ odedee • שיחה‏ 21:14, 19 בספטמבר 2006 (IDT)

אגב, הוא צודק בעניין דפי ההפניה? באמת יש לנו מדיניות למעט בדפי הפניה? זה לא נשמע חכם, בפרט כשמדובר בשפה כמו עברית. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 21:50, 19 בספטמבר 2006 (IDT)

[עריכה] בלשן?

אתה עובד בחברת היי-טק כבלשן??

אפשר לשאול איזו חברה? גם אני רוצה!

(אתה יכול לענות לי בדוא"ל, אם זה פרטי.) --אמיר א. אהרוני 01:04, 19 בספטמבר 2006 (IDT)

זו חברה שעוסקת בעיבוד שפה טבעית. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 04:02, 19 בספטמבר 2006 (IDT)

[עריכה] דרור, שלום!

בקשר לתגובתך בדף השיחה של אביעד, האם יש לומר "שבעה אלף" לדוגמה. וללא קשר ישיר; בעיה או בעייה, מדויק או מדוייק, כנופיות או כנופייות ? בברכה, Gridge ۩ שיחה 14:59, 19 בספטמבר 2006 (IDT).

לגבי אלפים, מ-3 עד 10 אומרים: שלושת אלפים, ארבעת אלפים ... עשרת אלפים. כלומר, המספר המונה את האלפים מופיע בסמיכות, ואחריו המילה "אלף" בריבוי. הצורה "שבעה אלף" נחשבת לא-תקינה. מ-11 והלאה מקובל לומר: "אחד עשר אלף", "שנים עשר אלף" וכו'. לגבי "מיליון" ו"מיליארד", מקובל לומר "שבעה מיליון", "שבעה מיליארד" וכד'. לפני או אחרי אם-קריאה לא מכפילים את היו"ד, ולכן "בעיה", "מדויק", "כנופיות". לעומת זאת בצורות "כנופייה", "עירייה", שתייה" וכדומה, מכפילים את היו"ד, כיוון שיו"ד אחת מסמנת את החיריק, והאחרת את העיצור. כך יוצרים הבחנה בין "ראיה" ל"ראייה". ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 17:10, 19 בספטמבר 2006 (IDT)

אני לא בטוח שהבנתי. מדוע אין צורך ביו"ד אחת שתסמן את החיריק, וביו"ד שנייה שתסמן את העיצור, במילה "כנופיות" ? Gridge ۩ שיחה 17:55, 19 בספטמבר 2006 (IDT).

שאלה טובה :-) ההיגיון פה לא פועל במאה אחוז, כנראה בגלל שיקולים אסתטיים. אילו היית כותב "כנופייות" היה מתקבל הרצף "ייו" שנחשב לא-אסתטי. לכן הכלל הוא שלא מכפילים יו"ד לפני או אחרי אם-קריאה, למעט במקרה של iya בסוף מילה. יוצא הדופן נועד (כנראה) ליצור הבחנה בין מילים כמו "ראיה" (reaya) ו"ראייה" (reiya), או בין: "שליה" (shilya) לבין "שלייה" (shliya). ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 20:35, 19 בספטמבר 2006 (IDT)

אני יודע מה זו שליה, אבל מה זה שלייה ? אגב, אולי כדאי שתהיה אופציה בוויקיפדיה, ליצור סמיילי אמיתי, ע"י לחיצה על מקש זה או אחר. הסמיילי המאולתר (והמהופך) לא ממש מוצא חן בעיניי. בברכה, Gridge ۩ שיחה 20:55, 19 בספטמבר 2006 (IDT).

שלייה זה שם הפעולה של הפועל "שלה" ("לשלות"). לשלות זה בעצם לשלוף, בדרך כלל מתוך מים או נוזל כלשהו. למשל: "שליתי את הכופתאות מהמרק". בעניין הסמיילי - אין לי מושג איך עושים את זה. הסיבה שהוא מהופך קשורה כמובן לכיוון הכתיבה בעברית. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 21:40, 19 בספטמבר 2006 (IDT)

[עריכה] עות'מאן, ותיקונים בכלל (תקציר עריכה)

היי דרור,
האם יצרת הפניה בשם עות'מאן? נכנסתי לערך הזה, והגעתי לעות'מאן אבן עפאן, אבל לא הופיע על המסך אזכור הפניה כלשהי. לא תיעדת כלל את השינויים שעשית בכמה ערכים - כולל השיעה ועוד כמה (כוונתי לסיכום עריכה), וזה קצת מקשה על המעקב וההבנה מה עוד צריך לתקן, אם יש צורך בתיקונים דומים בערכים אחרים (אני משתדל ללמוד מתיקונים, ולהטמיע אותם בערכים אחרים שאני עובד עליהם). אני נוהג בדרך כלל לתעד עריכות שלי במרחב הערכים כדי לאפשר שקיפות באשר למה שבוצע, ואני רואה בכך שני יתרונות: (א) הדבר מאפשר לאחרים לתקן במקרה שעשיתי טעות כלשהי, ו-(ב) גם אחרים מלבדי יכולים להמשיך ולבצע את התיקון אם הוא נדרש גם בערכים נוספים. אלדד • שיחה 16:32, 20 בספטמבר 2006 (IDT)

אני בד"כ מסכם את התיקונים בדף השיחה, אבל במקרה הזה זמני היה קצר, והשינויים היו בעיקר קוסמטיים. לא יצרתי הפניה מעות'מאן לעות'מאן בן עפאן, אם כי באחד המאמרים על ראשית האיסלאם תיקנתי וכתבתי את שמותיהם המלאים של הח'ליפים. את השם "עומאר" שיניתי ל"עומר" בערך על הח'ליף ועל המסגד הקרוי על שמו. בתעתיק שקבענו לנו אנחנו לא מוסיפים אל"ף לתנועת a אם היא לא קיימת בערבית. אני חושב שגם בצורת הכתיבה המקובלת בציבור הרחב לא מקובל לכתוב "עומאר". ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 20:23, 20 בספטמבר 2006 (IDT)

תודה על הסיכום (דרך אגב, לא אני כתבתי "עומאר" - זה היה שם, ולא תיקנתי - תיקנתי את הכתיב של שמות הח'ליפים, שרובם היו כתובים בשגיאות, וגם את שמותיהם השונים של האימאמים). אלדד • שיחה 20:42, 20 בספטמבר 2006 (IDT)

[עריכה] מקצרמר למובחר

היי, הבנתי שאתה שופט בתחרות הכתיבה. רציתי רק להזכיר לך ולשאר השופטים שהתחרות מסתיימת הלילה; תאריך אחרון לפרסום בחירות השופטים הוא 3 באוקטובר. בברכה, ‏Yonidebest Ω Talk‏ 21:15, 25 בספטמבר 2006 (IDT)

[עריכה] כסף כסף כסף

לא, עוד לא זכיתי בלוטו. רציתי לשאול אותך אם אתה יודע כמה שילמה ויקימדיה עבור האכסניות, נסיעות, טיסות ועוד. כסף זה דבר מאוד חשוב, ואם נוכל להציע משהו זול ואיכותי, כדאי שנעשה זאת. גם אם לא נצלח, לא נורא. תמיד יש את השנה הבאה :-) ‏Yonidebest Ω Talk‏ 01:58, 28 בספטמבר 2006 (IDT)

האמת היא שאין לי מושג. על הכרטיס ששלחו לי הופיע המחיר 13,000 דולר (אם אני זוכר נכון). היו אנשים שהגיעו מנפאל, אינדונזיה, הודו, והכרטיסים שלהם היו, מן הסתם, יקרים יותר. הבעיה היא לא רק המרחק, אלא גם הזמינות של הטיסות. מישראל לארה"ב יוצאות המון טיסות למרות המרחק. מהודו לארה"ב המצב יותר מסובך. האכסניות היו בעצם המעונות של Harvard Law School. כנראה הגיעו איתם לאיזשהו הסדר בעניין התשלום, אבל אני ממש לא יודע כמה זה עלה להם. אגב, בעניין אירוח ויקימניה בישראל, אני כבר עכשיו יכול להעלות טיעון-נגד מוחץ שלא תהיה לנו תשובה לגביו - אם ירצה לבוא ויקיפד מלבנון (דבר שהוא בהחלט סביר), האם נצטרך לסרב לו? בזמן הקרוב לא תהיה שום אפשרות לאזרח לבנוני לבקר בישראל, לא מבחינת החוק הישראלי ולא מבחינת החוק הלבנוני. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 09:14, 28 בספטמבר 2006 (IDT)

ויזה זה לא עניין המייחד אותנו. ואם מישהו מאפגניסטן היה רוצה לבוא לארה"ב - מה יעשה? בכלל, קבלת ויזה ממשלת ארה"ב הוא לא דבר פשוט כל כך. אם הם ישאלו, נוכל לברר אצל משרד החוץ (וגם אם לא, אנחנו מילא צריכים לבדוק מי יכול לקבל ויזה ומה צריך לעשות כדי לקבל ויזה). 13,000 דולר זה בטוח לא המחיר. זה מחיר די אבסורד. בכל מקרה, אתה זכור כמה שילמת כדי להצטרף לכנס? אני מניח שצריך היה לשלם כדי להכנס, לא? ‏Yonidebest Ω Talk‏ 11:10, 28 בספטמבר 2006 (IDT)

אכן, היו תלונות לגבי קיום הכנס בארה"ב. משתתפים רבים ממדינות אירופיות הביעו את דעתם שאין לערוך כנס כזה במדינה שדורשת מאורחיה לחלוץ את נעליהם ולהניח אותם במכשיר הרנטגן, או לוקחת טביעות אצבעות מכל תייר, שלא לדבר על כך שתייר מחוץ למערב אירופה צריך לעבור ריאיון אישי לפני שהוא מקבל ויזה. העניין הוא שהפיתוי לערוך את הכנס בארה"ב היה גדול, כי המרכז של קרן ויקימדיה הוא בארה"ב, ולכן הארגון נוח יותר. עדיין קל יותר להיכנס לארה"ב מאשר לישראל. לישראל, למשל, אין שגרירות באינדונזיה, ואין לי מושג מה עושה אזרח אינדונזי שרוצה להיכנס לישראל. אגב, מאותה סיבה בדיוק אנחנו היינו מוחים, ובצדק, על קיום האירוע בבירות, או אפילו באבו-דאבי (אם כי לאבו-דאבי יש אפשרות להיכנס). המציעים של אלכסנדריה טרחו לציין שלמצרים יש שגרירות בת"א וקונסוליה באילת. 13,000 דולר זה המחיר שכולל גם טיסה פנימית בתוך ארה"ב, אם כי אם אתה שואל אותי, הייתי מעדיף לנסוע מניו-ארק לבוסטון ברכבת. הטיסות מניו-ארק מאוד לא נוחות. מחיר הכניסה לאירוע עצמו היה 90 דולר למשתתף פעיל באחד ממיזמי ויקימדיה. אני כבר לא זוכר מה היה המחיר לאורחים, אבל הוא היה כפול בערך. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 13:57, 28 בספטמבר 2006 (IDT)

[עריכה] אלקבר אליהודי

האם יש לתרגם את הביטוי כ"הקבר היהודי" או כ"קבר היהודי"? תודה מראש ושבת שלום, אחיה פ. 15:24, 29 בספטמבר 2006 (IDT)

הקבר היהודי. כללי הסמיכות בערבית כמעט זהים לאלה בעברית (למעט חריג אחד שלא רלוונטי כאן). לפיכך אם רואים "אל-" בשתי מילות הצירוף, סימן שזהו צירוף שם-עצם ותואר. שבת שלום וגמר חתימה טובה. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 17:12, 29 בספטמבר 2006 (IDT)

[עריכה] מדיניות לשונית בישראל

אני חושב שזה יעניין אותך לראות תמונות של שלטים של משרדי ממשלה בבירה תומאס 11:59, 30 בספטמבר 2006 (IDT)

בשני מקרים מדובר בוונדליזם - אפשר לראות את שרידי האותיות העקורות. לצערי, גזענות בירושלים נדירה פחות מאשר בת"א, והיא מתבטאת כנראה גם בוונדליזם כלפי שילוט בערבית. מצד שני, נראה אותך תולה שלט בעברית באחת השכונות במזרח העיר - לא בטוח שזה יתקבל באהדה. אגב, גם בבני ברק ראיתי השחתה ונדליסטית של שם העיר בערבית על שלט שמכוון אל העיר מצפון לאוניברסיטת בר אילן. בתל אביב, מאז שיש שילוט בערבית, לא נתקלתי בהשחתה כזאת. בערי הלוויין של ת"א אין שילוט בערבית, כי לפי פסיקת בג"ץ הן פטורות (את שיעור האוכלוסייה הערבית קובעים לפי עירייה ולא לפי מחוז). לגבי משרד החוץ - זו אכן עברה לכאורה על החוק, כי לא נראה לי (לפי התמונה) שאי פעם היה שם שילוט בערבית. השאלה היא מה בדיוק אתה רוצה להוכיח בזה? שמשרדי ממשלה עוברים על החוק? הם עושים את זה גם בעניינים קריטיים יותר משילוט בערבית. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 15:53, 30 בספטמבר 2006 (IDT)

שני דברים, הדבר הראשון הוא שהשחתת שלטים היא לא עניין נדיר כל כך, כמו שהשתמע בערך ובדיון מדיניות לשונית בישראל. הדבר השני, הוא שלא תמיד משרדי הממשלה פועלים לפי החוקים, ויש להראות גם שלטים אלו, ולא רק את המושלמים שבשלטים. כל טוב, תומאס 15:58, 30 בספטמבר 2006 (IDT)

קודם כול, התגובה של "צהוב עולה" לא הייתה ראויה, אפילו אם היא נאמרה בתור בדיחה. מחקתי אותה ואת כל הדיון שהתפתח בעקבותיה. דבר שני, הערך "מדיניות לשונית בישראל" לא עוסק בגילויים של גזענות או של ונדליזם. הוא מתאר את המצב בישראל מבחינת השפות המדוברות ומעמדן המשפטי. הערך מפורט למדי וכולל גם הערות לגבי יישום החוקים והכללים. התמונות בסך הכול נועדו לאילוסטרציה, ולא אמורים להדגים את כל המצבים האפשריים המתוארים במאמר. גם אני חי בארץ, ומאז שפורסם פסק הדין של בג"ץ הוחלפו רוב השלטים בתל-אביב ובדרכים בין עירוניות. בירושלים ובחיפה אני זוכר שלטים תלת-לשוניים כבר מאז שהייתי ילד. בתחילת ההחלפה היו טעויות מבישות בערבית על חלק ניכר מהשלטים. כמעט כולם הוחלפו מאז, וגם דיברתי עם מישהו שיש לו קשר ל"עדאלה" שתיאר באוזניי את ההתכתבויות שהיו ולו ולארגון עם גורמים במע"ץ, ברשות שדות התעופה ובעיריית ת"א-יפו בנושא תיקון השגיאות. לצערי אין לי תמונות של השלטים השגויים, וכיוון שכמעט כולם הוחלפו, אין לי מושג איפה אפשר להשיג צילומים שלהם. הייתי שמח לשים תמונה של "לפני" ו"אחרי". העיסוק בשלטים שהעירייה מציבה כדי למנוע השלכת פסולת וכיוצ"ב הוא ממש דקדוקי עניות, מה גם שהעירייה לא חייבת להציב את "אבן הרוזטה" בכל פעם שהיא מתקשרת עם תושביה באמצעות שלטים. אם מדובר בשכונה של דוברי עברית, טבעי שהעירייה תציב שלט אזהרה קטן בעברית. לגבי השלט על משרד החוץ - זו באמת נראית כמו הפרה של החוק, אבל שוב, זו דוגמה חריגה. לגבי מקרים של ונדליזם והשחתת כתובות בערבית - אתה יכול להביא גם תמונות של כתובות גרפיטי "מוות לערבים" שאני רואה לצערי בכל מיני מקומות ומליט את פניי בבושה, אבל זה ממש לא מעניינו של הערך. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 20:55, 30 בספטמבר 2006 (IDT)

כאן זה אולי נקודה לבושתנו - אבל לא זכור לי שראיתי שילוט במזרח ירושלים עם כיתוב מחוק בעברית. מצד שני, גרפיטי הוליגניסטי איננו קשור תמיד לגזענות, וכבר יצא לי לראות ב[מאה שערים]] "אין ציונים - אין פיגועים".

בתקווה שנשים משכל צידי המתרס יתעשתו בקרוב, דניאל צבי 23:27, 30 בספטמבר 2006 (IDT)

[עריכה] אוריגמי

תודה על הערה לגבי הערך. אני מצאתי את הטענה על הקאמי במספר מקורות באנגלית ולכן הוספתי אותה כי היא נראתה מעניינת וחזרה על עצמה. אני כמובן לא דובר יפנית ותרגום השמות נעשה מאנגלית. לדעתי, אין סיבה לחכות לסוף התחרות בכדי לתקן טעויות בערך - תמיד אפשר להסתכל בגרסאות הקודמות, כך שמבחינתי אתה מוזמן לעשות זאת. בכל אופן אשמח לדעת מה הן הטעויות הנוספות בתרגום המילים מיפנית, בכדי שאנסה לבדוק זאת גם אני בספרים שאני מחזיק בנושא. גמר חתימה טובה. קרני • שיחה • זה הזמן ל... 18:45, 30 בספטמבר 2006 (IDT)

לאחר בדיקה קצרה אני רואה שלא מדובר בטעות מוחלטת, אלא בחוסר בהירות מסויים: המילים בעבר בוטאו באופן זהה ולדבר היתה משמעות במסורת היפנית אשר קישרה בין קיפולי הנייר לקדושה.

להלן מה שמספר היסטוריון האוריגמי דיוויד ליסטר:

קרני • שיחה • זה הזמן ל... 21:05, 30 בספטמבר 2006 (IDT)

כדאי לבדוק את זה במקור נוסף. המילים "קאמי" במשמעות נייר ו"קאמי" במשמעות אל, נהגות בהטעמה שונה. ביפנית ההטעמה נשמעת שונה מאשר בעברית (מה שמכונה pitch accent), אבל בעיקרון זה מקביל להבחנה בעברית בין צמדים כגון "בירה" (עיר) ו"בירה" (משקה) או "כופר" (פדיון) ו"כופר" (מתכחש). עד כמה שהבנתי, דובר יפנית לא יקשר בין המילים האלה. מה גם שהן נכתבות בסימניות שונות לגמרי. כמשחק מילים בשירה בהחלט ייתכן להחליף בין מילים כאלה, משהו בסגנון "ביקבי ראשון לציון נשתה יין, אך ירושלים היא עיר בירה" או "כופר לא ישבע כופר". השאלה היא עד כמה משחקי המילים האלה ממלאים מקום בקדושה המיוחסת לנייר, ובכל מקרה, אי אפשר לומר שהמילה "קאמי" משמעה גם "אל" וגם "נייר", אלא לכל היותר שהמילים נשמעות קרובות מבחינת הצליל. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 21:44, 30 בספטמבר 2006 (IDT)

אני חושב שהנוסח שלך הוא טוב - עדיף להמנע מהנקודה הזו אם איננו בטוחים. במקורות אחרים האמירה היא מפורשת הרבה יותר וכנראה לא מדוייקת. למשל, ג'וזף וו - אומן אוריגמי ידוע כותב:

המידע הזה מופיע גם בספר שברשותי (The Origami Bible של ניק רובינסון) ובמקורות נוספים ברשת. אבל כנראה שזהו בלבול או חוסר דיוק נפוץ. קרני • שיחה • זה הזמן ל... 21:57, 30 בספטמבר 2006 (IDT)

[עריכה] זקוקים למועמדים

בתחרות המשנה יש קטגוריה "פרס על הערך הייחודי - מבחינת המחקר המיוחד שנדרש לשם כתיבתו (כל הערכים המועמדים בבתים מועמדים גם כאן)" סוכם כי, ערכים לפרס זה יומלצו על ידי שופטי הבתים א' - ג'. אנו זקוקים להמלצותיך (אנא השב בדף השיחה שלי) motyka • שיחה 23:15, 30 בספטמבר 2006 (IDT)

[עריכה] אוריגמי

עשיתי עכשיו כמה שינויים שלא הספקתי קודם ואשמח לקבל את הערות השופטים לגבי אוריגמי כדי שאוכל לשפרו הלאה. תודה, קרני • שיחה • זה הזמן ל... 13:53, 5 באוקטובר 2006 (IST)

[עריכה] הרי האנדים

תוכל בבקשה לעבור על זה ולפתור בעיות תעתוק מספרדית (אני בטוח שיש). תודה דניאל ༒ שיחה 18:51, 5 באוקטובר 2006 (IST)

[עריכה] גאורגיה

שלום דרור, שיחזרתי את עריכתך בערך הנ"ל כי חשבתי שהיא שגויה, במחשבה נוספת אני כבר לא בטוחה ממתי כינו אותה בארץ גרוזיה. סליחה על הטירחה, אם נחוץ - אנא שחזר זאת שוב. גברת תרד • שיחה 22:41, 7 באוקטובר 2006 (IST)

קודם כול, המשפט כרגע חסר היגיון. הטענה היא שעד שנות ה-70 נהגו לכנות את "גרוזיה" בשם "גאורגיה", ומשנות ה-70 ואילך חל שינוי. אם בשנות ה-70 לא חל שינוי, אז על מה הטענה? שנית, הטענה הזאת (בתיקון שעשיתי) מופיעה במאמר מעיתון הארץ [2]. דוד שי בדק את העניין במהדורה ישנה של האנציקלופדיה העברית, ואמר שהנתונים שמביא השגריר נכונים - באנציקלופדיה העברית משנות ה-70 באמת מופיע השם גאורגיה ולא גרוזיה. לגבי השם גורג'יה - שמעתי בטלוויזיה וברדיו מרבקה מיכאלי ומירון לונדון שבירושלים באמת נהגו לקרוא לקהילה היהודית שמוצאה מארץ זו הקהילה הגורג'ית, ולארץ מוצאם גורג'יה (כנראה על-פי השם הפרסי/תורכי) אבל הנוהג הזה נעלם כמעט לגמרי. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 04:40, 8 באוקטובר 2006 (IST)

המשפט הנ"ל אכן חסר היגיון בניסוחו הנוכחי, אולם איני בטוחה מה הן העובדות הנכונות כדי לשנותו. בשיחת הערך מוזכר ספרו של בן צבי במהדורה מ-1965 בו נקט את הביטוי יהודי גרוזיה, דבר הסותר את העריכה שלך. אולם כאמור אין לי מספיק ידע בנושא (דבר שלצערי לא הייתי מודעת אליו כשהחלטתי לשחזר...) ואתה מוזמן לשנות כהבנתך. בברכה, גברת תרד • שיחה 15:09, 9 באוקטובר 2006 (IST)

[עריכה] מרים המגדלית

שלום, דרור. סתם שאלה, מה ידוע לך על הגב' הנ"ל? יש לה איזשהם 2-3 אזכורים בתלמוד, חלקם צונזרו בעבר ע"י הנוצרים. ואם כבר אני כאן, אציין את הנאתי ממספר עריכות שלך (שנתקלתי בהן באקראי). חג שמח, ינבושד.

מזכיר מאוד את מריה מגדלנה... אבל כרגיל בתלמוד היא מופיעה בצורה שונה מאוד (נראה לי בכוונה). הלל • שיחה • תיבת נאצות 20:38, 8 באוקטובר 2006 (IST)

בהקשר של "בן סטדא" (שבת קג ע"ב, סנהדרין סז ע"א ~), קטע מסתורי שנמחק ע"י הצנזורה. ובנוסף, מופיעה גם בחגיגה (ד-ה שם באיזור), באיזה סיפור עם מלאך המוות שנתבקש להרוג מישהי (אותה, אולי) והביא אחרת. היא מופיעה כ"מרים מגדלה שער נשיא" (קולעת שער הנשים). בברכה, ינבושד.

אין לידי כרגע עותק של הברית החדשה. זכור לי שכתוב שישו נקבר בידי אמו ו"מרים אחרת". אבל לא זכור לי שכתוב שזוהי מרים המגדלית (מריה מגדלנה בלעז). וכמובן, תודה על המחמאה, וחג שמח :-) ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 20:50, 8 באוקטובר 2006 (IST)

מעניין. בתלמוד (פתוח לפניי כרגע, חגיגה ד ע"ב, למטה) מובא סיפור שהזכרתי לעיל, ושם ג"כ הוזכרו שתי מרים (מגדלא שער נשיא, ומגדלא דרדקי). חג שמח, ינבושד.

קודם כול טעיתי טעות מביכה. מביכה - כיוון שיכולתי להימנע ממנה בקלות באמצעות עיון בעותקים של הברית החדשה שנמצאים ברשת. על כל פנים, האוונגליונים מספרים על שתיים או שלוש נשים גליליות שבאו עם ישו לירושלים ופקדו את קברו ביום ראשון. הנשים האלה היו מרים המגדלית, "מרים אחרת" (שמכונה גם "מרים אם יעקב" או "מרים אם יוסי" תלוי באיזה אוונגליון מדובר) ואישה ששמה שלומית. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 21:23, 8 באוקטובר 2006 (IST)

אפרופו מריה מגדלנה, שמה מרמז וכך היה ידוע לי עד כה שהיא מגיעה ממגדל, הינו טריכי (או טריצי תלוי במבטא). כך או כך אני לא זוכר איפה ראית שהיא מגיעה דווקא מנצרת. בערך עליה כאן נכתב שמוצאה ככל הנראה ממגדל. יש לך ידע יותר נרחב בשאלה הזו? A&D - עדי 21:11, 14 באוקטובר 2006 (IST)

בברית החדשה כתוב שהיא באה מהגליל, לאו דווקא מנצרת. אין לי הרבה מידע בנושא, אבל אני חושב שהשם "מרים המגדלית" הוא שחזור על-פי השם "מריה מגדלנה". הנוסח העברי/ארמי של אותם אוונגליונים שאמנם נכתבו בעברית או בארמית לא שרד, ורוב השמות העבריים של הדמויות בברית החדשה (כולל השם "ישוע" עצמו, וגם השם "יהודה איש קריות") הם שחזורים, שחלקם כמעט ודאיים וחלקם מעורפלים. אם אמנם היה יישוב בגליל שנקרא בעברית/בארמית "מגדל" אזי השם "מרים המגדלית" נשמע הגיוני. זה עדיין לא אומר בהכרח שהיא גרה במגדל (אם אמנם הייתה אישה כזאת). ייתכן שהייתה ידוע כ"מרים המגדלית" דווקא משום שהיא או משפחתה עברו ממגדל ליישוב אחר. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 22:52, 14 באוקטובר 2006 (IST)

כמצוטט לעיל, לתלמוד הייתה פרשנות אחרת למילה "מגדלנה". הלל • שיחה • תיבת נאצות 22:54, 14 באוקטובר 2006 (IST)

השאלה מה מקורו של הטקסט התלמודי. האזכורים של ישו בתלמוד הם מאוחרים ופולמוסיים, ואי אפשר להסיק מהם דבר על מה שהתרחש בארץ ישראל במאה הראשונה לספירה. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 23:02, 14 באוקטובר 2006 (IST)

ודאי שלא. אבל אפשר להסיק מזה על מה שהתרחש בבבל במאה הרביעית לספירה. זה גם משהו. הלל • שיחה • תיבת נאצות 12:09, 15 באוקטובר 2006 (IST)

---

לאחרונה נחסמתי לצמיתות. ללא השחתה וללא אזהרה. אפילו מחקו את דברי התגובה שלי בדף השיחה של עצמי...

טרחתי לקרוא על מה העניין, ונראה שזה נוגד את כל הכללים שאמורים להיות לכם. קראתי קצת את הדיון בפרלמנט, ונראה שכולכם הוזים. דנים באריכות בכל מיני דקדוקי כללים שמעולם לא נאכפים. למי שנחסם סתם כך בקפריזה של מפעיל אין שום אפשרות בכלל לספר על זה לאף אחד, אפליו כשהוא שואל "מה קרה?" הרי משחזרים אותו. חשבתי שזה חשוב שמישהו שם יפקח את העיניים.

אם אתה המשתמש Shalom אזי דף המשתמש ודף השיחה שלך קיימים, ולא ראיתי שם חסימה. אם אתה מישהו אחר, אנא כתוב את שם המשתמש שהיה לך לפני החסימה כדי שאוכל לראות במה דברים אמורים. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 09:40, 17 באוקטובר 2006 (IST)

[עריכה] אורחן פאמוק

שלום דרור, תוכל אולי לעזור בשיחה:אורחן פאמוק#אורחן או אורהאן? תודה, נתנאל 09:46, 15 באוקטובר 2006 (IST)

[עריכה] קולז' דה פראנס

שלום דרור,
הצץ לרגע בערך הנ"ל. את כל האיטליקס ניתן להסיר, לדעתי. מה דעתך? האם יש מקום מסוים שמרכז את כללי האיטליקס בוויקיפדיה, או שהדבר נתון לשיקולם של העורכים השונים? אני, למשל, מקמץ מאוד באיטליקס. אלדד • שיחה 20:45, 15 באוקטובר 2006 (IST)

בערך הזה האיטליקס באמת היו מיותרים. לגבי הכללים - שאלה טובה... יש מוסכמה שבעברית לא משתמשים באותיות נטויות. אפשר לפעמים בדפי השיחה, אבל לא בערכים עצמם. לגבי שפות זרות - אני מניח שהכללים של כל שפה הם אלה שקובעים, אבל אם תשאל אותי מהם כללי האיטליקס באנגלית (למשל), יהיה לי קשה מאוד לענות. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 21:47, 15 באוקטובר 2006 (IST)

תודה רבה. אלדד • שיחה 22:17, 15 באוקטובר 2006 (IST)

[עריכה] ביקשו ממני לחפש דובר צרפתית

האם תסכים להעיף מבט ב: דיון סופר מריו 23:52, 16 באוקטובר 2006 (IST)

מדובר בתנועת "עלומים" (Aloumim), אגודה יהודית שרשומה בצרפת ובישראל, שמאגדת אנשים שהוחבאו בילדותם, בזמן השואה, בצרפת. הטענה היא שמדובר באגודה שכמעט אינה ידועה, והערך עליה מנוסח כפרסום ולא כערך אנציקלופדי. זה נראה לי נכון. לא מדובר בפרסום בוטה, אבל זה נראה יותר כמו משהו שהייתי מגיש לרשם העמותות ולא כמו משהו שהייתי כותב באנציקלופדיה. כמו כן, על-פי הערך עצמו, מספר החברים באגודה הוא 820, ובמונחים צרפתיים כנראה לא מדובר בתנועה גדולה במיוחד. ההתעניינות בהצבעה דלה - בסה"כ 4 משתתפים, מהם אחד בעד ומבטיח לשכתב את הערך, שניים נגד בטענה שמדובר באגודה קטנה מדי ולא-ידועה, ועוד אחד נמנע. כולם מסכימים שכשלעצמה האגודה היא יוזמה מבורכת. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 09:30, 17 באוקטובר 2006 (IST)

בעבר היו יותר, ב 2003 היו כ-900 חברים, אבל מאחר ומדובר על ניצולי שואה שנולדו בין השנים 1925 עד 1940 הם מתמעטים עם השנים. (סבתא שלי היא אחת מחברות העמותה, אבל אני לא דובר צרפתית), הכתיבה בויקיפדיה נועדה בין היתר לשמור זכר להסטוריה שלהם ולפעילותם, יש משהו שאתה יכול לעזור? (בדיון או בערך?) סופר מריו 09:57, 17 באוקטובר 2006 (IST)

הערך דורש שכתוב. אולי אפילו כדאי לכתוב ערך מקיף על החבאת ילדים יהודים בצרפת בתקופת השואה, להיעזר בחומר של העמותה ולהזכיר אותה בערך. הבעיה היא שהצרפתית שלי לא מספיק טובה כדי לשכתב את הערך. אולי אפשר ליצור קשר עם זה שהצביע נגד המחיקה והבטיח לשכתב. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 10:04, 17 באוקטובר 2006 (IST)

אני לא יכול לעשות זאת כי איני דובר צרפתית כלל. לסבתא שלי זה חשוב, אבל אין לה גישה למחשב וגם הצרפתית שלה לא טובה (עלתה בתור ילדה יתומה לארץ וכאן הכריחו אותם לדבר עברית), בכל מקרה - תודה סופר מריו 10:10, 17 באוקטובר 2006 (IST)

צור קשר עם העמותה - אני בטוח שיש שם דוברי צרפתית. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 10:22, 17 באוקטובר 2006 (IST)

רק עכשיו תפשתי מישהו מהם שיודע מה זה ויקפדיה, אבל הוא לא רשום ולכן לא יכול להגיב (לפי החוקים של הצרפתים), בכל מקרה - תודה סופר מריו 19:01, 17 באוקטובר 2006 (IST)

[עריכה] חברון

שלום דרור. מה יש לשכתב במשפט זה? עצם קיומו הוא POV.

כתבתי על העניין ב"שיחה" של הערך. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 09:55, 18 באוקטובר 2006 (IST)

ממתין לתגובתך. בברכה, ינבושד.

[עריכה] צרפתית

שלום דרור,

התוכל לתעתק לי את שמו של fr:Melchior de Vogüé? (לא, אני לא כותב ערך עליו, אך הוא מהווה נקודת יסוד בחקר זיהוי מקום המקדש).

בספרות המקצועית ראיתי כל מיני אפשרויות כגון וו, ווג, ו-ווגה. בעבר שאלתי את אלדד, אך הוא לא ידע לענות בבטחה ללא ההקשר. עכשיו מצאתי שיש עליו ערך, אז אולי יהי לי יותר מזל עכשיו. דניאל צבי 23:29, 18 באוקטובר 2006 (IST)

מֶלכִּיוֹר דה ווֹגוּאֶה, ואפשר גם ווֹגִיאֶה. אביעד המקורי 23:33, 18 באוקטובר 2006 (IST)

לדניאל - עכשיו, כשאני רואה את השם המלא, עם כל הסימנים הדיאקריטיים, יכולתי גם לעזור בתעתוק (שאלתך אלי בזמנו הייתה שונה, והתייחסה למשהו אחר - לא זכור לי כרגע למה). אבל אני רואה שאביעד כבר תעתק - בצורה מושלמת. דרך אגב, אני נוטה לצורה מֶלכִּיוֹר דה ווֹגוּאֶה, אם כי ווֹגִיאֶה גם היא אפשרית. אלדד • שיחה 23:45, 18 באוקטובר 2006 (IST)

אביעד צודק כמובן :-) הצליל של u (וגם ü לענייננו) בצרפתית יכול להיות מתועתק לעברית כ-וּ או כ-י. בפועל מדובר בצליל דומה לחיריק אבל עם שפתיים מכווצות כמו בהגיית שורוק. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 03:26, 19 באוקטובר 2006 (IST)

[עריכה] טאטוא רחובות

שלום דרור. אנא שים לב לתגובתי אליך בויקיפדיה:מזנון#מי שם אתכם?. זהר דרוקמן - אהמ - שלום עולמי 09:18, 22 באוקטובר 2006 (IST)

[עריכה] הורדוס

עושה טוב לראות שהדיונים בהכה את המומחה מניבים פרי ממשי במרחב הערכים. כֹה לחי! דניאל צבי 10:55, 23 באוקטובר 2006 (IST)

[עריכה] דוא"ל

שלחתי לך בקשר לפרס התחרות המורה 00:44, 24 באוקטובר 2006 (IST) קיבלתי, תודה :-) ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 02:17, 24 באוקטובר 2006 (IST)

[עריכה] ספרדית

שלום! מזמן לא דיברנו. ראיתי את התעתיק שכתבת לשם הארוך ההוא בערך "אנדים". דומני כי את הצירוף LL בספרדית הוגים כהגית Y מודגשת שכזו. הלא כן? HansCastorp 02:26, 24 באוקטובר 2006 (IST)

LL נהגית כ-Y וגם כ-ZH, תלוי בניב. ה-ZH בולט בעיקר בניב הארגנטינאי-אורוגוואי. --אריאל 02:28, 24 באוקטובר 2006 (IST)

אך מכל מקום לא "LY" כפי שנכתב באותו תעתיק, לא? HansCastorp 02:30, 24 באוקטובר 2006 (IST)

גם "LY", אבל רק בחלקים מסויימים בספרד, בטח לא בצ'ילה. עדיף לא להסתבך עם ה"ליי": Valladolid היא ויידוליד. --אריאל 02:33, 24 באוקטובר 2006 (IST)

אז ככה - שאלתי הייתה, אם אני נוחת בארגנטינה ומחפש את המקום, איך עליי לבטא את שמו כדי שיבינו למה אני מתכוון. התשובה הייתה: בכל מקרה לא יבינו, כי אף אחד בארגנטינה לא ממש יודע איפה זה. אחרי שהיא הבינה שאני לא באמת רוצה להגיע לשם, היא אמרה שארגנטינאי באמת היה מבטא את השם: ז'וז'איז'אקו, ובבואנוס איירס אפילו: שושאישאקו, אבל לדבריה, אפילו בארגנטינה ההגייה ליוליאליאקו הייתה נחשבת "מצוחצחת" יותר, והיא בוודאי הייתה נחשבת טובה יותר בארצות השכנות לארגנטינה. לגבי שאלת Y לעומת LY, האמת היא שמדובר ב-ל חכית, צליל שאין לו מקבילה בעברית. בפורטוגזית הוא נכתב LH. בדיאלקטים רבים הוא נשמע כמו Y או כמעט כמו Y, אבל הטענה שרק בקסטיליה (מדריד וסביבותיה) שומעים LY היא קצת מוגזמת - שם זה אולי נשמע טבעי, אבל גם במקומות אחרים משתמשים בהגייה הזאת בשפה הגבוהה. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 02:42, 24 באוקטובר 2006 (IST)

[עריכה] חסימה

שלום דרור,

עשית מעשה שלא יעשה. פעלת בניגוד לכללים הכתובים. אני מבקש שתחסום את מר TV EYE. בשביל ערעור על החלטות המפעיל קיים דף הבירורים. אנא השתמש בו. גילגמש • שיחה 10:51, 24 באוקטובר 2006 (IST)

גלגמש - ראשית אל תשתמש בטון הדיבור הזה כשאתה פונה אליי. יש תורה שבכתב ויש תורה שבעל-פה. אין לך בעלות על אף אחת מהן. אינך רשאי לחסום משתמשים סתם כך, ואינך רשאי לפנות למשתמשים אחרים בצורה גסה. במקורותינו נאמר שסנהדרין שמוציאה להורג פעם בשבעים שנה נקראת חובלנית. אתה עברת את המכסה. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 11:10, 24 באוקטובר 2006 (IST)

אני רק מבקש לקיים את החוק כלשונו. אין פה שום גסות רוח. להיפך, אני מבקש ממך שתיישם את החוק שכולנו עמלנו על ניסוחו וכולנו השתתפנו בהצבעה עליו. הפרת החוק הוא המעשה הפסול, כי בהפרת החוק את לוקח את דעתך ושם אותה מעל לדעתם של כל יתר משתתפי ההצבעה או הדיון. גילגמש • שיחה 11:26, 24 באוקטובר 2006 (IST)

גלגמש, אני לא עורך דין, ואני לא צריך לקרוא מסמך של נהלים כדי לדעת מה נכון ומה לא נכון. יש לי ראש ואני משתמש בו, ואני חושב שאני עושה את זה לגמרי לא רע. גם המשטרה והפרקליטות של מדינת ישראל מפעילות שיקול דעת, ואם הם נוהגות כך, קל וחומר שאנחנו ננהג כך. ויקיפדיה היא מוסד שמבוסס על שיתוף ועל הידברות. הרבה אנשים שהגיעו לכאן מתוך ההנחה הזאת עזבו, וזה דבר רע מאוד. החוקים והנהלים נועדו כמוצא אחרון, כשלא נמצאה דרך להידבר ולפתור את המחלוקת. במקרה דנן היא שימשה כמוצא ראשון, וגם זה דבר רע. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 11:35, 24 באוקטובר 2006 (IST)

ובכן, אני מבקש לדון על העניין במנותק מהמקרה של מר TVEYE. האם די בשיקול דעת יחיד או שיש צורך במערכת חוקים על מנת לקיים חברה.

אני סבור שלא די בשיקול דעת יחיד. הרי, כפי שראית, עמית חושב שיש לחסום, אתה חושב שאין לחסום. על פניו, אין לדעתך עדיפות על דעתו. כמו כן, אין לדעתו של עמית עדיפות על דעתך. בנוסף לכך, ישנם עוד משתמשים בעלי דעות נוספות. אם יש לנו מקרה קל (לחסום - לא לחסום - רק שתי אפשרויות) יתכנו רק שתי דעות. אם יש מקרה סבוך יותר כמו "מה ראוי לכתוב בערך מסוים" הרי שאתה צפוי לקבל הרבה מאוד דעות. כמובן שכדאי לדון על הנושא לפני פניה לנוהל קשיח (ראה את הצעתי בעניין אצל עוזי שעונה באופן חלקי על הבעיה הנוכחית), אבל בהנחה שאין פשרה, חייבים לפנות לכללים.

הכללים אינם מילה גסה. הכללים נועדו לארגן את מגוון הדעות השונות במסגרת שבה כולם יכולים לחיות יחד. חשוב להקפיד על כך שהחוקים יהיו ליברליים עד כמה שאפשר, אבל גם אתה, כך לפחות אני מקווה, לא תרצה לראות שטויות בערך. נניח לצורך העניין שמישהו כותב על אישיות מפורסמת, נניח על ג'ורג' וושינגטון ושופך 50K של חומר לא אנציקלופדי על יחסי העבודה בין מר וושינגטון לבין המזכירה שלו. לדעתו של אותו אדם, המידע הזה חשוב ביותר ואין אפשרות להסתדר בלעדיו. כאן עוזרים לנו הנהלים שמנחים אותנו כיצד לכתוב ערך אנציקלופדי.

לסיכום אגיד שאני רואה חשיבות רבה בקיום הכללים. פירוש הכללים נתון, כמובן, לשיקולך. יש מקלים ויש מחמירים, זה לא משנה. מה שכן משנה שמקפידים לשמור על החוקים שהקהילה עמלה על ניסוחם על מנת לשמור על מסגרת קבוצתית. כל זה נאמר במנותק מהמקרה הנוכחי, אלא כהערה כללית בקשר לשמירת הכללים וחשיבות שאני רואה בשמירה זו.

בידידות, גילגמש • שיחה 16:02, 24 באוקטובר 2006 (IST)

תראה, בכל דבר אפשר להגזים, גם בהפעלת חוקים. טוב שיש כללים, אבל אין צורך להעמיד כל עניין לדיון משפטי. אנחנו עושים את זה לעתים קרובות מדי, וזה מזיק. אני יוצא מתוך הנחה שכל אדם שבא לכתוב בוויקיפדיה עושה זאת מרצון טוב וכדי להרבות חוכמה. יש גם משחיתים - אותם קל לזהות, אבל יש הרבה אנשים שרוצים לתרום אבל הם עושים טעויות, או מוסיפים מידע שנוי במחלוקת. טעויות יכולות להיות ניסוח גרוע, שגיאות כתיב וכיוצ"ב, ואז יש לערוך. עשיתי זאת פעמים רבות, למשל בערך אנטי מחיקון שהגרסה הראשונה שלו הכילה מידע מעניין מאוד, אבל מנוסח באופן גרוע. לא התעצלתי וניסחתי מחדש. מי שכתב את הערך במקור עשה שירות טוב, אם כי לא עד הסוף. לא נורא. שגיאות יכולות להיות מידע שגוי או לא מבוסס, ואז צריך פשוט להסיר את השגיאה, ולהסביר על סמך מה נקבע שזו שגיאה. יש לי רושם שלעתים קרובות מתייחסים לשגיאות כאל השחתה, ולא היא. לגבי מידע שנוי במחלוקת - צריך להגיע לניסוח מוסכם שיתאר את המחלוקת. גם מחלוקת היא סוג של מידע שצריך להעביר לקורא. בכל מקרה אף אחד מהדברים האלה אינו עילה לחסימה, ואפילו המשתמש נכשל בהם כמה פעמים. אתה אומר שהקהילה עמלה על ניסוח כללים, אבל זה לא נכון. אני למשל לא יודע על סמך מה אתה מחליט לחסום משתמשים, והאמת היא שברוב המקרים אני לא צריך לדעת. ברוב המקרים אני סומך עליך שאתה נוהג מתוך רצון טוב. הכללים והדיונים הם רק מדריך שנועד לידיעה כללית או לפתרון מחלוקות אקוטיות. באותה מידה אתה צריך לקבל את זה שגם אני פועל מתוך רצון טוב, ואם אני משחרר משתמש מחסימה, אני עושה זאת כדי להועיל ולא כדי להזיק. אני לא צריך לפתוח דיון משפטי לצורך העניין הזה, ולא כל אחד צריך להביע את דעתו בכל עניין. זה פשוט מיותר, וזה גורם למשתמשים חדשים לברוח מאתנו מחשש שייחסמו וייקלעו לדיון מייגע בנסיבות חסימתם. במקרה דנן משתמש נחסם שלא בצדק. אני יודע זאת כי קראתי את הדיונים שנוהלו אתו, וגם אם לא אהבתי את הטון שלהם, הם לא מצדיקים חסימה. כדי להסיר חסימה כזאת אני לא צריך לכנס את כל מפעילי המערכת לדיון, מה גם שעד לרגע זה איש לא הסביר לי למה היה דחוף כל כך לבצע את החסימה. אם זה היה מקרה בודד - ניחא, אבל זה קורה שוב ושוב. אנשים מתלוננים שלא נעים לכתוב כאן, וזה פוגע בנו אנושות. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 16:37, 24 באוקטובר 2006 (IST)

אני פורמליסט ורואה טעם רב בשמירה על החוקים. נכון שזה פוגע ביצירתיות וחופש הדעה, אבל אני מוכן לשלם את המחיר הזה, כי לדעתי התועלת רבה יותר מהנזק. לגבי חסימה ספציפית: אתה צריך לעשות את הפעולה שכל מפעיל חוסם עושה: לבדוק את כל עריכות המשתמש. אחרי שעשית את זה אתה יכול להגיע להחלטה נכונה לגבי החסימה. יש מקרים שבהם החסימה לא מוצדקת, אם כי הם מעטים ביותר. אני כמעט בטוח שלא ערכת את הבדיקה שאני מדבר עליה כי זה פשוט לא תחום ההעניין העיקרי שלך. אתה ויקיפד-כותב ולא מפעיל-נוטר. אנחנו זקוקים לשני הסוגים. ויקיפד-כותב מטבע הדברים לא מכיר את כל ההיסטוריה של כל המשתמשים.

מפעיל-נוטר כן. אני יודע היטב את פועלו של המשתמש פשוט כי בדקתי חלק ניכר מעריכותיו במהלך הזמן. יחד עם זאת, אני מסכים שיש בעיה בנושא הזה, אבל אני לא בטוח מה הדרך הנכונה לפתור את זה. יתכן שבכל זאת יש טעם בסוג מסוים של בית משפט כי באמת יש טעם לפגם בכך שמפעיל בודק את עריכות המשתמש, מגיע למסקנה שהוא מזיק וחוסם. עדיף היה אילו גוף אחר היה עושה את זה או מפעיל אחר. מה שכן, כל המפעילים, או לפחות כל המפעילים שעוסקים בניטור הערכים מקושרים בינם לבין עצמם. זה עוזר מאוד בטיפול בהשחתה, אבל פוגע במידה מסוימת בעצמאותם. כמובן שמפעיל שלא משקיע את עיקר זמנו בניטור לא יכול להגיע למסקנה בלי שיבדוק בעצמו את העניין וזה יכול לקחת שעות אחדות.

אני מזמין אותך למפגש (יש קישור מלוח המודעות) ואפשר לדון שם מה עושים עם זה, כי המערכת של ויקי פשוט לא מתאימה לדיונים ארוכים. כל דיון הופך מיד למגילה ואף אחד לא קורא את זה. בכל אופן, חסימה ושחרור הדדים זה לא לעניין ואין בזה שום תועלת. איך עזרת בזה ששחררת ועמית חסם? ואיך זה היה עוזר אם הייתם חוזרים על הפעולה הזאת 100 פעם? כאן הנוהל בא למנוע את המצב הזה. בכל אופן, יש בעיה בעניין הזה ואני אשמח לראותך במפגש על מנת לדון עליה. גילגמש • שיחה 20:38, 24 באוקטובר 2006 (IST)

התלונה של נועיה משנה את המצב של המקרה הספציפי. אני חושב שהיא הייתה עושה בחוכמה אילו הייתה מספרת על ההטרדות כשהן קרו. ל-TV-EYE שמורה זכות התגובה. אני לא מכיר אותו, ואם הוא לא יפריך את תלונתה של נועיה, צריך לחסום אותו. עכשיו לעניין הכללי: היצירתיות וחופש המידע הם לב לבה של ויקיפדיה. אם פורמליזם פוגע בהם, אזי צריך לצמצם את הפורמליזם למינימום. אדרבא, אני הייתי אומר שצמצום הפורמליזם יוצר בעיות, אבל זה מחיר ששווה לשלם בתמורה ליצירתיות וחופש מידע. אולי זה מוקד המחלוקת בינינו. לעתים נדירות אני עוסק בניטור התנהגות של משתמשים, אבל אתמול קיבלתי פנייה מ-TV-EYE והרגשתי צורך לפעול במהירות, כי שמעתי יותר מדי תלונות מאנשים שטוענים שהם לא רוצים לכתוב בוויקיפדיה כי הביקורת על התרומות שלהם חריפה מדי. מדאיג אותי מאוד שאנשים לא רוצים לכתוב כאן מחשש לביקורת. הסיבה שניתנה לחסימה אתמול הייתה לקונית. נכנסתי לשיחת המשתמש וקראתי את הדיונים בינו לבין משתמשים אחרים. נכנסתי לכמה ערכים שהיו במוקד הדיון וקראתי את השיחות שלהם. לא התרשמתי שהייתה הצדקה לחסימה. מובן שאילו נועיה הייתה מפרסמת את תלונתה, ואילו היא הייתה מוצגת כעילה לחסימה לא הייתי מגיב כלל לפנייתו של TV-EYE. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 21:12, 24 באוקטובר 2006 (IST)

קרא בבקשה את הדיון בעיון: גם סקרלט הוטרדה על ידי המשתמש ואני מכיר משתמשים נוספים, למבד נועיה (שעליה לא ידעתי) וסקרלט שהוטרדו על ידו. לא רציתי לכתוב את זה על מנת לא להביא עדות שמיעה, אבל ברגע שיש כבר שתי עדויות, הרשתי לעצמי לכתוב את זה בדיון. דרך אגב, אני חושד שאת המכתב שקיבלת, קיבלו כל המפעילים בוויקי, או לפחות חלק ניכר מהם. גם בזה יש משום טעם לפגם לדעתי, אבל נניח לזה.

לגבי ביקורת: אין מה לעשות, ביקורת, מטבע הדברים, יכולה להיות מטרד. מה לעשות, אבל זה טבעה של ויקי. גם אני קיבלתי ביקורת לא מעטה על כתיבתי כאן (בעיקר בימי הראשונים).

ועוד דבר: אנא, חלק את תגובותיך לפסקאות כי זה קשה מאוד לקרוא את רצף הטקסט הזה. גילגמש • שיחה 21:17, 24 באוקטובר 2006 (IST)

מעולם לא התכוונתי להיות עורך דין, בטח שלא בפרשה שכזאת, אבל לצורך העניין אני אתפקד כסנגור - נכון שיש שתי תלונות, אבל לפני שמחליטים צריך לשמוע את התגובה של TV-EYE. אם הוא יבחר שלא להגיב, מבחינתי זה כמו הודאה באשמה. אם הוא יגיב, נראה מה יש לו להגיד. ביקשתי שיגיב בדף השיחה שלו או שישלח לי מייל באותו אופן שבו הוא פנה אליי אתמול בערב (כלומר, שליחת מייל דרך דף המשתמש שלי). ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 21:24, 24 באוקטובר 2006 (IST)

אגב, אני לא קיבלתי דוא"ל ממנו. ‏– rotemliss – שיחה 21:59, 24 באוקטובר 2006 (IST)

[עריכה] יהדותו של הורדוס

הועבר לשיחה:הורדוס#יהדותו של הורדוס

[עריכה] תשמו"ץ

שלום דרור. האם יצא לך לשמוע שימוש של בלשנים במונח תשמו"ץ? לפי הבנתי מדובר בחידוש של גלעד צוקרמן שהוא היחיד המשתמש בו. גם בגוגל לא מצאתי מישהו אחר שמשתמש במושג. נתנאל 08:05, 27 באוקטובר 2006 (IST)

אני מכיר את גלעד צוקרמן, אני מכיר את המושג הבלשני, אבל את המונח שצוקרמן טבע לא הכרתי. הוא לא המציא שום דבר, הוא פשוט נתן שם עברי למושג ידוע בבלשנות. אני לא יודע אם יש לנו מדיניות לגבי "טרמינולוגיה אישית". שוב, לא מדובר בתאוריה שצוקרמן פיתח, הוא רק קבע מונח עברי לצורך כתיבת מאמריו, מן הסתם מתוך תקווה שעוד חוקרים יאמצו אותו. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 10:18, 27 באוקטובר 2006 (IST)

לאיזה מושג בבלשנות אתה מתכוון? תרגום שאילה פונטי מתבסס על מילים שכבר קיימות בשפה, ואילו הוא עוסק בתחדישים. זה בוודאי קשור לקאלק (calque, בבואה), אבל אני לא בטוח שזה בדיוק זה. אולי תת סעיף בתוך קאלק. נתנאל 10:38, 27 באוקטובר 2006 (IST)

לפי ההגדרה של "קאלק" בוויקי האנגלית זה לא בדיוק "תשמו"ץ". מעניין שבוויקי האנגלית מייחסים גם את הביטוי Phono-semantic matching לצוקרמן, למרות שקשה לי להאמין שהוא המציא את הקונספט (בעצם, לך תדע, אולי אני לא מכיר אותו מספיק טוב). התחדיש הפונו-סמנטי הוא אחת השיטות הפופולריות לחידוש מילים בעברית ישראלית. כך הפכה, למשל, "קסטה" ל"קלטת". "טלוויזיה", "פקס" הן מילים שאולות. "עכבר" במקום Mouse או "סוללה" במקום "בטריה" הן תרגומי-שאילה. לפי ההגדרה של ויקי האנגלית, קאלק יהיה משהו כמו "בין-לאומי" (תרגום של inter-national). גם "שפעת" זה בעצם קאלק (תרגום של influenza). תחדיש "טהור" יהיה "תמסיר" כנגד hand-out - זהו תחדיש שמשמר רק את השדה הסמנטי, ולא היבטים פונטיים, מורפולוגיים או מטאפורות. במקרה של "קסטה">>"קלטת" התחדיש משמר את השדה הסמנטי, את הפונטיקה של המילה הזרה, במידה מסוימת גם את המבנה המורפולוגי, ועם כל זאת הוא נשען על שורש ומשקל עבריים. בוויקי האנגלית קוראים לזה "שאילה מוסווית", ולמען האמת, זה בדיוק מה שזה - גיור לחומרה שכולל גם טיפול קוסמטי אינטנסיבי. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 11:05, 27 באוקטובר 2006 (IST)

א. הייתי נזהר מלהסתמך בעניין זה על האנגלית, משום שאם תבדוק בגרסאות הקודמות של הערכים תמצא שאותה כתובת IP כתבה ביום אחד את הערכים גלעד צוקרמן ותשמו"ץ אצלנו, ואת הערך Phono-semantic matching באנגלית; ומכאן לא רחוקה המסקנה שזה ד"ר צוקרמן בעצמו, שגילה את נפלאות הוויקיפדיה ואת סגולותיה לקידום עצמי כבר בספטמבר 2004.

ב. הנקודה שאני חותר אליה היא שהערך תשמו"ץ לא יכול להישאר במצבו הנוכחי, שכן הוא מתאר מחקר מקורי שלא התקבל [עדיין] במחקר הבלשני. אני רואה למצב זה שני כיוונים לפיתרון: או לכתוב את הערך קאלק, או תרגום שאילה, או השפעה הדדית באוצר מלים בין שפות, ולשלב בו את העניין הזה; או, לחילופין, להעביר את תוכן הערך תשמו"ץ לערך של גלעד צוקרמן עצמו. הבעיה עם הפיתרון הראשון היא שלי אין כוח וידע מספיק כדי לכתוב את הערכים האלה, ולכן אני נוטה לפיתרון השני. מה דעתך בעניין?

ג. שמחתי לראות שהרחבת את הערך על צוקרמן. נראה לי שכדאי להוסיף משפט או שניים על היחס בין עמדותיו ושיטותיו של צוקרמן לעומת השיטות אצל כלל חוקרי העברית. מנקודת המבט שלי (למדתי באוני' העברית, ואני יודע ששם מייצגים אסכולה אחת שאיננה בהכרח קונצנזוס), הטענות שלו הן בסך הכול לבוש פרובוקטיבי-פוסטמודרני לעובדות שאין עליהן חולק (העברית הישראלית היא מצב לשון נפרד מהעברית הקלאסית; יש השפעה חזקה של היידיש על העברית הישראלית), למרות שהוא מציג אותן כחידושים שלו. הייתי מאוד רוצה לשבץ את השיטה שלו בתמונה כוללת, אבל אין לי מספיק מקורות להסתמך עליהם ואני לא בטוח שאני רואה בצורה מספיק רחבה את מצב המחקר. יש מצב שאתה תוכל לעשות את זה?

תודה, נתנאל 12:00, 27 באוקטובר 2006 (IST)

קשה לי להאמין שגלעד צוקרמן בעצמו יעשה צעד כל כך לא-אתי כמו לכתוב על עצמו בוויקיפדיה. אולי הוא לא מודע לכך שזה אסור, אבל זה עדיין מוזר, כי הוא מוכר בתחום שלו ולא זקוק לפרסום דווקא בוויקיפדיה. לגבי התאוריה שלו, הוא לא המציא שום גלגל. אלה תאוריות שמסתובבות כבר הרבה זמן, לגבי עברית ישראלית ולגבי שפות חדשות אחרות. גלעד צוקרמן פשוט לקח את התאוריות האלה כפרויקט אישי והרחיב את המחקר במסגרתן. מה שצוקרמן וחוקרים אחרים מוכנים לעשות, לעומת בלשני ירושלים שלא מוכנים, זה ללכת צעד אחד נוסף ולומר שעברית ישראלית אינה שמית במובהק. הקיצוני ביותר בתחום הזה הוא פרופסור פול וקסלר מת"א, שטוען שעברית ישראלית היא בעצם יידיש במילים שאולות מהתנ"ך (ותחדישים על-פיהם). צוקרמן (שהיה תלמיד של וקסלר בת"א, אם אינני טועה) לא מוכן ללכת כל כך רחוק, אבל הוא אומר שעברית היא שפה שמית/הודו-אירופית מעורבת. כלומר זוהי יצירה חדשה שיש לה שני מקורות: עברית מקראית ויידיש. בתאוריה הבלשנית הקלאסית זה מצב בלתי אפשרי. פרופסור ירושלמי יאמר בוודאי שעברית ישראלית מושפעת מיידיש כשם שאנגלית מושפעת מצרפתית נורמנית, אבל בעיקרון היא צאצאית של עברית מקראית, כשם שאנגלית היא צאצאית של דיאלקט גרמני קדום. לגבי התשמו"ץ - זה לא מחקר חדש. זה מושג שמוכר בחקר האינטראקציות בין שפות כבר הרבה זמן. יכול להיות שצוקרמן הגדיר אותו יותר טוב, אולי על זה מגיע לו קרדיט, אבל הוא בטח לא המציא אותו. לגבי השאלה אם מגיע למושג הזה ערך נפרד, או שיש לשלב אותו כפסקה בערכים קיימים - אני צריך לחשוב על זה. אני אשתדל לשלב את כל המידע הזה בערכים המתאימים בהקדם האפשרי, אולי בתחילת השבוע הבעל"ט. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 12:32, 27 באוקטובר 2006 (IST)

[עריכה] הפירוש לחילוני

לדרור ק. ,

זוהי תגובתי האחרונה לאביעד - (אני נותן לך תגובה זאת בתור בלשן)

אביעד, אתה רוצה להבין למה "לא רואה,לא שומע", כי לפי המילון בארמית תרגום המילה לחילוני הוא זר(עובדה - כך אונקלוס כותב ). נכון, כתוב בתורה "משל לכוהן גדול שהיה מהלך בדרך ונזדמן לו חילוני אחד" והכוונה לחול (לא קדוש - לא כוהן). הרי בתקופת התורה חילוני כפי שמוגדר היום אינו היה קיים. מושג החילוניות זו המצאה אשר הושרשה בגלות (בעיקר בתקופת ההשכלה). בגלות יהודים דיברו ארמית. ובכינויים לאדם לא מאמין כחילוני הם השתמשו מהארמית אשר פירושה זר. הכוונה הייתה כזר לתורתו (בין היתר - כזר ליהדותו) . נכון, גם המשפט חילוני כחול הוא נכון. ודווקא הוא בא מהתורה. כאשר התכוונו כחילוני לכוהן התכוונו לחול (לא קדוש). בגלל זה גם מוקשר משפט זה באבן-שושן, אך גם מוזכר זר אשר מקורה מארמית. כל זה נאמר פה בבלאגאן תוך רצונך המתמיד להתעלם. נ.ב- כל זה לפני תשובת האקדמיה. בברכה Greemland 14:24, 29 באוקטובר 2006 (IST)

1. אונקלוס תרגם לארמית, וממנו אפשר להסיק רק שפירוש המילה בארמית הוא "זר", וזאת בהנחה שאתה קורא נכון את תרגומו של אונקלוס (אני לצערי אינני דובר ארמית על בוריה).
2. המושג "חילוני" באמת נכנס לעברית בתקופת ההשכלה, משום שעד אז לא היו יהודים חילונים במובן המקובל היום (כשם שלא היו חילונים בקרב עמי אירופה בכלל). היהודים בגלות לא דיברו ארמית. הם דיברו שפות שונות, אם כי הגברים שבהם היו בקיאים הן בעברית והן בארמית, כיוון שלמדו ושיננו את המשנה והתלמוד, ולמדו לקרוא בתנ"ך. ביידיש הביטוי "לשון קודש" מתייחס לעברית ולארמית כאחת.
3. לא ברור לי איך אתה מסיק שהיהודי ההשכלה הראשונים טבעו את המונח חילוני דווקא על-פי תרגום אונקלוס. סביר יותר שהם חיפשו תרגום מתאים למילה secular שמקורה בלטינית, והמונח העברי הקדום "חילוני" (מי שאינו כהן) נראה להם הקרוב ביותר. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 15:31, 29 באוקטובר 2006 (IST)

עיינתי במילון אבן שושן. אני מודה שהציטוט שהבאת נשמע כלשון חז"ל ולא כפסוק מן התורה, אבל כיוון שאמרת, בדקתי, ואכן מדובר ב"ויקרא רבה" ולא בספר ויקרא. אבן שושן כותב שבויקרא רבה המילה מופיעה במשמעות: "זר, שאינו כהן, הדיוט" (משמעות מספר 2). רק להבהרה: הדיוט בעברית הוא אדם שאין לו הסמכה, או ידע מקצועי, בתחום מסוים. אם תעיין בפירושו של אבן שושן למילה זר (משמעות 3) תגלה ש"זר" הוא מי שאינו כהן. אבן שושן מסתמך על הקשרים שבהם המילה "זר" מופיעה במקרא ובספרות חז"ל. לפיכך, אבן שושן מביא את המילה "זר" כמילה נרדפת למילה חילוני, במשמעותה "לא-כהן". אני מקווה שבזה הסתיים הוויכוח. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 15:41, 29 באוקטובר 2006 (IST)

בדקתי גם את מקורות המילה "סקולארי". מקור המילה בלטינית ומשמעה שם: "של העולם", "של הדור". אכן, בערבית תורגמה המילה הזאת ל-عـَلماني ("עלמאני"="של העולם", עולם="עאלם" عالم). התרגום לעברית אינו ישיר, אלא הוא מתייחס להיבט אחד של המילה "סקולארי". סקולארי יכול להתייחס לאיש דת שאינו שייך למסדר ספציפי. במילון "מרים-ובסטר" מגדירים זאת כך:

אי לכך, אני מסיק שהמונח שמשמעו "לא-כהן" נראה לסופרי ההשכלה היהודיים שכתבו עברית, כמקבילה של "סקולארי" מן תרבות הנוצרית. כשם שאנשי ההשכלה בעלי המסורת הנוצרית הרחיבו את משמעות המילה, כך גם אנשי ההשכלה היהודים הרחיבו את משמעות המילה "חילוני". ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 15:51, 29 באוקטובר 2006 (IST)

לדרור. בזאת לא הסתיים הוויכוח, כי אם נוצר צורך דחוף להמציא ויכוח חדש. דודס • שיחה 15:54, 29 באוקטובר 2006 (IST)

האמת היא שאני השכלתי מהוויכוח הזה, ובאמצעים דלים שנמצאים בכל בית (שני מילונים נפוצים וקצת שכל ישר, אם כי האמצעי האחרון אולי לא נמצא בכל בית). השאלה היחידה שנותרה היא, למה בעל העניין לא השתמש באמצעים הפשוטים שאני השתמשתי בהם? ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 15:56, 29 באוקטובר 2006 (IST)

שכל יש לכל אדם נבון. אך ישר, זו כבר שאלה. אני מזכיר את הפסוק: "אשר האלקים עשה את האדם ישר, והמה בקשו חשבונות רבים" דודס • שיחה 16:00, 29 באוקטובר 2006 (IST)

כי בעל העניין כבר אמר כפי שאתה יכול לבדוק. כי המילון שלי אינו בידי (בנוסף לכמה ספרים נוספים). הכל אצל פרודתי. כל דבריי נאמרו בעיקר מזיכרוני. דודס - להתנשאות וללכלך זה מאוד קל. במיוחד שאינך יודע מיהו היושב מאחורי המחשב. 16:15, 29 באוקטובר 2006 (IST)

אתה צודק, לא ראוי ללכלך. אם כי ראוי לכתוב בלא שגיאות כתיב. דודס • שיחה 16:20, 29 באוקטובר 2006 (IST)

כנראה שאין מה לומר, נמשכים לשגיאות כתיב אשר בדף השיחות. אולי יש לי בעיה מסויימת? חשבת על זה, שזה לא מעיד על אטיליגנציה. אני מבטיח לך שמספר השפות אשר בהם אני שולט רב משלך. חוצפן !!! ואתה דתי, אה. איפה דרך ארץ? Greemland 16:28, 29 באוקטובר 2006 (IST)

לא שזה קשור, כי דנים פה בעברית ולא בארמית, אבל הצצה בתרגום אונקלוס לדברים כה, ה עלולה להניב תוצאות מפתיעות. דניאל צבי 16:13, 29 באוקטובר 2006 (IST)

שם תירגם: "לגבר אחר". בברכה, Shayakir • שיחה. 16:29, 29 באוקטובר 2006 (IST)

לפי איזה נוסח? ראה בנוסח של הרב קאפח. דודס • שיחה 16:34, 29 באוקטובר 2006 (IST)

הרב קאפח פרסם גם את תרגום אונקלוס? בכל מקרה, בתאג' כתוב "לגבר חילוני". דניאל צבי 16:43, 29 באוקטובר 2006 (IST)

אכן לא מדוייק מה שכתבתי. הרב קאפח ערך את אונקלוס ב"תורת חיים" ע"פ התאג'ים המדוייקים. איני יודע היכן ישנה גירסא אחרת. דודס • שיחה 16:48, 29 באוקטובר 2006 (IST)

עניתי לך בדף השיחה של שי. דניאל צבי 16:50, 29 באוקטובר 2006 (IST)

לגרימלנד - לכל אחד מותר לטעות, ובוודאי שמותר לא לדעת. אבל כשאתה בא להוכיח אחרים על כך שהם משתמשים במונח לא-ראוי, כדאי לבדוק קודם את העובדות. שאלת השימוש במונח "חילוני" לא הטרידה אותי, ולכן לא בדקתי אותה עד כה. אבל אתה שהנושא כן הטריד אותך, מדוע לא עיינת היטב במילון לפני שפתחת ויכוח כל כך ארוך? ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 17:08, 29 באוקטובר 2006 (IST)

כן בדקתי במילון, אך לא לפני יומיים שלושה. דבריי נאמרו מזיכרוני לאחר בדיקה. ואיני מבין היכן טעיתי. הרי פירוש המילה חילוני היא זר!!! נכון, אמרתי שאין בידי מילון (אצל פרודתי), אבל מה הקשר פה לטעות? איני מבין. Greemland 17:17, 29 באוקטובר 2006 (IST)

דבר נוסף, הרי הסברת למה השימוש במילה חילוני ישאר. ואכן הסכמתי עימך. הדבר היחיד שנשאר הוא להסכים על פירושה. כעת ניתן לעדכן את הערך חוזרים בשאלה\חילונים עם ההסבר המלא לפירושה. פירוש מעליב בעיני (אבל זו דעתי). אני מקווה, שבעקבות הלמידה והקריאה אנשים נוספים יפנימו זאת. Greemland 17:29, 29 באוקטובר 2006 (IST)

אני מבקש להזכיר בשולי הדיון שוויקי איננה מילון. את הפירוש של המילה "חילונים" או כל מילה אחרת יש לתת בפרויקט המקביל. גילגמש • שיחה 17:31, 29 באוקטובר 2006 (IST)

גילגמש- הסבר זה הוא יותר מהסבר מילוני. הסבר זה הוא הסבר תרבותי-חברתי. בעל ערך רב בתוך הערך- חילוני. הרי בנושא זה דרור הסכים. אתה מנסה לגמד את המציאות, לצערי. Greemland 17:39, 29 באוקטובר 2006 (IST)

אני לא רוצה להתווכח איתך. אני מסביר לך את המדיניות אם לא קראת אותה עד כה בעצמך: מידע מילוני יהיה בפרויקט שנקרא "ויקימילון" זהו גם פרויקט חופשי וחינמי ובטוחני שדרור K ישמח להדריך אותך כי הוא משתתף גם בפרויקט ההוא. גילגמש • שיחה 17:41, 29 באוקטובר 2006 (IST)

גרימלנד - אתה שגית בקריאת המילון. אבן שושן מפרש את המילה זר בכמה אופנים. אחד מהם: "יהודי שאינו כהן". במשמעות זו ורק במשמעות זו המילה "חילוני" נרדפת ל"כהן". בכל הקשר אחר אין מדובר במילים נרדפות. קל מאוד לראות זאת, כיוון שבמקום שבו מפרש אבן-שושן "חילוני" כ"זר" הוא גם מביא את הפירושים "שאינו כהן, הדיוט". עוד ראוי לומר, שעל-פי אבן שושן, המילה "חילוני" במשמעות "שאינו כהן" קיימת בלשון חז"ל ולא בלשון המקרא. לפיכך, כשמשווים את "זר" ל"חילוני" בהקשר הזה, צריך להביא בחשבון שמדובר בהקבלה בין שני רבדים היסטוריים שונים של השפה. בקיצור, אתה לקחת היבט ספציפי מאוד של קשר בין המילה "זר" למילה "חילוני" ותלית בו תורה שלמה של יחס לחילוני ביהדות. זו פרשנות חסרת שחר, שיכולת להימנע ממנה על-ידי קריאה זהירה יותר של המילון. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 19:33, 29 באוקטובר 2006 (IST)

לדרור,

אתה מצחיק. אתה באמת מאמין, שרק ע"י פירוש המילה חילוני רציתי להוכיח את יחס הדת היהודית לחילוני. הרי זה מגוכח. אני לא יודע אם זה מתמימות או היתממות. תאמין לי, לא צריך לפרש את המילה חילוני כדי להראות את יחס היהדות לחילוני, אבל ברגע שאתפנה אוסיף ערך מעמד החילוני ביהדות ואז תבין. ברצוני היה להסביר את המילה חילוני על מנת להראות, שבתפיסה היהודית דתית, חילוני לא נתפס חלק מהעם היהודי. דבר אשר אני יכול להוכיח גם בלי פירוש המילה, אבל ברצוני היה להראות שזה מתחיל כבר בכינוי חילוני. בקשר לתשובתך, אני מצטער, אבל זה נשמע לא יותר מפרשנות פוליטית אישית. ומכיוון ששלחתי מייל לאקדמיה ללשון. אני מעדיף שנמתין לתשובתם, כאשר אני מקווה שתסכים לקבל (הרי זה גוף רשמי). בברכה Greemland 13:10, 30 באוקטובר 2006 (IST)

כל מה שכתבתי נכתב על-פי עיון במילון, וקריאתו על-פי הכללים שלפיהם נכתב. על-פי מילון אבן-שושן, המילה "חילוני" בלשון חז"ל פירושה "יהודי שאינו כהן". הא ותו לא. בתלונות, נא לפנות להוצאת "קריית ספר" שמוציאה את המילון לאור. לגבי גלגולה של המילה בעברית של תקופת ההשכלה, אלה השערות שלי שנובעות מהשוואת הפירושים של המילה secular במילון האמריקני "מריים-ובסטר" לפירושים של המילה "חילוני" במילון אבן-שושן. כפי שכתבתי לפי מריים-ובסטר, המילה סקולארי יכולה לשמש במשמעות "איש דת נוצרי שאינו שייך למסדר מסוים". אני משער שהמילה "חילוני" במשמעות "יהודי שאינו כהן" נראתה לסופרי ההשכלה מקבילה למילה "סקולארי" במשמעות "איש דת נוצרי שאינו שייך למסדר מסוים". ההקבלה קצת עמומה, אבל יכול להיות שזה הספיק לאותם סופרים יהודים שכתבו בעברית, כדי להשתמש במילה "חילוני" כתרגום לכל המשמעויות של המילה "סקולארי". זה כל הסיפור, כולל כמה השערות מושכלות ולא-מחייבות שלי. אתה רוצה להמשיך להאמין אחרת - שיבושם לך. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 14:48, 30 באוקטובר 2006 (IST)

[עריכה] סנט אנדרווס

אני זוכר שבעבר מישהו התעניין בתמונות מהכנסייה, היום הייתי באזור וצילמתי, זכור לך במי היה מדובר? A&D - עדי 19:00, 29 באוקטובר 2006 (IST)

לצערי אינני זוכר. אולי תפרסם את העניין ב"מזנון"? ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 19:33, 29 באוקטובר 2006 (IST)

[עריכה] הידודי

שלום דרור, מה פירוש המילה הזו, בראש הדף אשר הפנית אליו בכיכר העיר? דודס • שיחה 11:28, 31 באוקטובר 2006 (IST)

הנה ההגדרה שמצאתי ב"רב-מילים":

הִדּוּדִי תואר

חלופה עברית שנקבעה על-ידי האקדמיה לאִינְטֶרְאַקְטִיבִי. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 13:55, 31 באוקטובר 2006 (IST)

[עריכה] תעתיק שמיעתי

שלום דרור. תמהני כיצד יש לתעתק הגייה של ע' בערבית. בעריכתך האחרונה תיעתקת כ-ר' (א-דפה אל-ר'רביה), נראה לי שמקובל יותר כ-ג - ראה למשל אבו גוש. בכבוד - דודס • שיחה 23:37, 31 באוקטובר 2006 (IST)

זו בעיה לא-פשוטה. רוב הדוברים עברית אינם מבחינים בין שני סוגי ה-ר. בערבית הם מובחנים היטב, והגייה לא נכונה עלולה לגרום בלבול. מבחינה היסטורית, ה-ר העברית מקבילה ל-ر (האות "רא") בערבית. כיום, דוברי עברית ילידיים אינם הוגים את העיצור הזה בכלל, ובמקומות הוגים עיצור ענבלי, שהוא המקביל הקולי של ח/כ רפה. העיצור הערבי غ ("ע'יין") נשמע בדיוק כמו ה-ר העברית המודרנית, אף כי מבחינה היסטורית הוא מקביל ל-ע עברית. יש כמה פתרונות לבעיית התעתיק:

1. ע' - משקף את הכתיב הערבי, ואת הקשר ההיסטורי בין עברית לערבית, אבל רוב הדוברים עברית לא יודעים איך להגות את הסימן הזה. מי שמכיר את הסימן הם בדרך כלל תלמידי החוגים למזרחנות.
2. ר - משקף בקירוב את ההגייה, אבל מתעלם מההבחנה בין ر ל-غ.
3. ג ניסיון למצוא הגייה מקורבת שכן משמרת את ההבחנה בין ر ל-غ, וגם מתאימה לתעתיק הלטיני המקובל (gh). השיטה הזאת משמשת בישראל בכתיבת שמות כמה יישובים ערביים, למשל: "בקה אלגרביה". הבעיה - בהגייה מצרית האות ج נהגית כ-ג, ולפיכך לא ברור אם "גיזה" היא העיר המצרית جيزة או איזשהו מקום אחר שנקרא غيزة (אני לא יודע על מקום כזה, אבל תאורטית זה אפשרי). בנוסף, יש מקומות שבהן ق (ק) נהגית כ-ג, מה שמוסיף לבלבול.
4. ר' ניסיון לסמן הגייה מקורבת עם שימור הבחנה כלשהי בין ر ל-غ. החיסרון - יש סכנה שלא יבינו איך לקרוא את הסימן, ואז נימצא קירחים מכאן ומכאן, כיוון שגם תלמידי מזרחנות לא יידעו איך לקרוא אותו.

פתרון, לצערי, אין לי, למעט לכתוב שמות בעייתיים באותיות ערביות ובשני סוגי תעתיק כדי להסיר כל מקום לספק הן מבחינת הכתיב והן מבחינת ההגייה. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 00:09, 1 בנובמבר 2006 (IST)

מודה לך. אני אישית מעדיף בהרבה את ג, שכן זו גם ההגייה העתיקה של האות ג (רפויה) בעברית, ואני גם נוהג להגות כך. דודס • שיחה 00:16, 1 בנובמבר 2006 (IST)

שים לב, שמבחינה היסטורית אין כל קשר בין ג רפה לבין ע'. שני העיצורים ע ו-ע' התלכדו בעברית (ובשפות שמיות אחרות) לעיצור אחד - ע. באותה מידה, אין קשר היסטורי בין כ רפה לבין העיצור ח' (خ). שני העיצורים ח ו-ח' התלכדו בעברית לעיצור אחד ח. ה-ג הרפה שנשמעה ככל הנראה כמו ע' ערבית או כמו ר עברית מודרנית, נוצרה כווריאנט של ג, בדיאלקט הטברני של עברית. באותה מידה כ רפה התפתחה כווריאנט של כ. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 00:29, 1 בנובמבר 2006 (IST)

למה שתלמידי מזרחנות לא יבינו ש-ר' (עם הגרש) זה המקביל של غ?

וזה נראה לי בעייתי לכתוב מגר (הכפר בגליל ממנו בא עזאם עזאם, אם לא הבנתם).

לטובת הגימל אני אומר ש(אם אני לא טועה) זה עובד גם לכיוון ההפוך: גם הערבים שרוצים לתעתק G משתמשים ב غ (למשל אפגניסטן).

אבל בכלל, נראה לי שאי אפשר לקבוע מהו אחיד. הרי לא נתחיל לכתוב בע'דד, או ברדד או בר'דד.

eman • שיחה • (: \ ): • ♥ 00:37, 1 בנובמבר 2006 (IST)

1. צריך להבחין בין שמות שיש להם גרסה עברית מסורתית, כמו בגדד, קהיר, דמשק, ריאד, צנעא וכיוצא באלה, לבין שמות שאין לגביהם גרסה כזאת. הגרסה העברית המסורתית מנצחת כמעט תמיד.
2. צריך להבחין בין כתיבת שם המקום כמקובל בעברית, לבין תעתוק השם הערבי, כדי שהקורא העברי יידע איך להגות אותו ו/או איך הוא נכתב בפי תושבי המקום. אין ספק שבירת תימן תיכתב "צנעא". אין ספק שנוסיף בסוגריים את הכתיב הערבי המדויק: صنعاء. השאלה היא איך נסביר לדובר העברית איך הוגים/כותבים בני המקום את השם. ההגייה היא "סנעאא" או "סנעא" בקירוב (ה-ס נחצית). הכתיב הוא "צנעאא" בקירוב (צ היא התעתיק המקובל לאות ص מסיבות היסטוריות וטכניות כאחת).
3. נכון שבערבית האות غ משמשת פעמים רבות לתעתוק ג בשמות זרים. אני חושד שבמקרה של אפגניסטאן, הצליל המקורי הוא דווקא ר ענבלית, כפי שמשקף הכתיב הערבי. הצליל הזה קיים גם בשפות פרסיות. אבל אתה צודק ששם כמו גריניץ' יתועתק לערבית غرينيتش. כל זאת למעט מצרים. המצרים יכתבו جرينيتش. אף על-פי כן, העובדה הזאת לא מקדמת אותנו במציאת פתרון לתעתיק מערבית לעברית.
4. למה שתלמידי מזרחנות לא יבינו? כי חוץ מאשר באטלס של ברוור ובספרים של יוחנן אליחי (אם אני זוכר נכון), הסימון הזה לא מקובל. אולי הם יעשו היקש נכון ואולי לא. אני אישית אוהב את הסימון הזה, אבל אני סביר שאני במיעוט. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 00:55, 1 בנובמבר 2006 (IST)

[עריכה] חילוני 2

בדיון שהיה כאן לפני כמה ימים, כתבת (וגם גרימלנד) שהשימוש במילה חילוני החל בתקופת ההשכלה. רציתי לשאול אם זו השערה, או שזה ממקור מוסמך, שכן ככל הידוע לי, עד לפני כחמישים שנה היה רווח השימוש בביטוי "חופשים" (לעומת "אדוקים"). דודס • שיחה 01:16, 3 בנובמבר 2006 (IST)

את הנתונים לקחתי בעיקר ממילון אבן-שושן. לפיו, המילה במשמעותה החדשה היא מילה חדשה, אבל ותיקה יותר מ-50 שנה. אבן-שושן מביא כמה מובאות לשימוש במילה בתקופה המודרנית, אבל כיוון שהמילון לא נמצא כרגע לידי, אני לא יכול לוודא אם מדובר באמת בסופרים מתקופת ההשכלה, או מאוחר יותר. ייתכן שהמילה במשמעות המודרנית לא שימשה מלכתחילה לתיאור אנשים, אלא תופעות - חינוך חילוני, שלטון חילוני וכיוצ"ב. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 08:00, 3 בנובמבר 2006 (IST)

תודה. אגב, כהוכחה נוספת לצדקתנו בוויכוח על מקור המילה, ראיתי במילון אבן שושן שלי (מהדורה ענתיקה ביותר), גם את הצורה חֻלוני. דודס • שיחה 01:13, 5 בנובמבר 2006 (IST)

אמנם כאן מדובר במילה מ"גזרת הכפולים" ולא מ"גזרת ע"ו", אבל אני מעריך שאם מ"תּוֹךְ" מקבלים "תּיכוֹן" (ולא "תּוֹכוֹן"), כך הגיוני שמ"חֹל" מקבלים "חִלּוֹנִי" (ולאו דווקא "חֻלּוֹנִי"). ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 09:46, 5 בנובמבר 2006 (IST)

חֹל זה כפולים? איך אתה מוכיח את זה? (אי אפשר לדעתי להוכיח את זה מהצורה "חִלל" ודומיה, שכן גם מהצורה ח.י.ל. יוצאים דברים כאלה - מחוללים וכדו'). בכל מקרה, מה שהבאתי הוא רק כהוכחה; מסתבר שבאותם ימים חֻלוֹנִי גם היתה אפשרות סבירה. דודס • שיחה 10:07, 5 בנובמבר 2006 (IST)

על פי המילון האטימולוגי של קליין, את המילה "חילוני" חידש יוסף קלאוזנר, על פי "חֻלוני". אביעד המקורי 10:15, 5 בנובמבר 2006 (IST)

בארמית יש מילה דומה, חִלּוֹנַי, שמשמעותה זָר. תרגום אונקלוס במדבר א נא, ועוד. בברכה, ינבושד.

ינבושד, פספסת את תחילת הוויכוח. ראה כאן. אביעד המקורי 10:21, 5 בנובמבר 2006 (IST)

אכן, פספסתי. שבוע טוב, ינבושד.

ההפרדה בין גזרת ע"ו לגזרת הכפולים היא במידה רבה פיקציה מחקרית. בפועל, מדובר כנראה בשורשים דו-עיצוריים. כדי לשלב שורשים כאלה בתבניות (משקלים, בניינים) שהם בד"כ תלת-עיצוריים, מרחיבים אותם באמצעות הכפלת העיצור השני, או באמצעות הוספת עיצור אפנתטי ("עיצור משלים"). עיצורים אפנתטיים הם בדרך-כלל ו"ו או יו"ד (בעברית ובערבית, בעברית לפעמים גם נו"ן ות"ו), ולפעמים גם ה"ה (בארמית). מקובל לומר שמילים שמתנהגות כמו חׂל >> חֻלּין הן מגזרת הכפולים, ואילו תּוֹךְ >> תּוֹכִי הן מגזרת ע"ו, אבל כאמור מילים כגון אלה עשויות "לדלג" מגזרה לגזרה בלי אזהרה מוקדמת.

לגבי קלאוזנר - הספר מביא את המאמר מפיו שבו הוא השתמש לראשונה במילה "חילוני"? מעניין אותי לדעת באיזה הקשר הוא אמר את המילה לראשונה. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 10:26, 5 בנובמבר 2006 (IST)

גם אותי מסקרן, אבל אין מראה מקום וחבל. אביעד המקורי 13:09, 5 בנובמבר 2006 (IST)

[עריכה] Hello from Nepal Bhasa

I saw your posting in our Embassy page. I would like to thank you for your interest and wishes. Plus, I would like to ask for a few favors. The first one being the translation of a page. We here at Nepal Bhasa (which is different from Nepali) request you to translate the page [3] to Hebrew]. You can skip the script part of the article. Another favor is to list your username in our Embassy in the list of interlanguage co-ordinator [4] so that people can contact you for co-ordination with Hebrew wikipedia .Thats all for now.Thanks a lot for your interest and co-operation. Lets develop wikipedia and disseminate knowledge. Eukesh

[עריכה] יהדותו של הורדוס #2

שלום דרור - מצאתי כמה מקורות. אשמח אם תעבור על שינויי האחרונים בערך הורדוס. דניאל צבי 16:49, 9 בנובמבר 2006 (IST)

[עריכה] האקדמיות ללשון הערבית

ראיתי כתבה הקשורה לנושא הזה בהארץ של היום, מתברר שהקימו אחת בחיפה ב-2001 (או ב-2002? אין לי את העיתון מול העיניים) וזאת בנוסף על 4 הקיימות ועל מוסד התיאום שלהם. תוכל לכתוב ערך בנושא? טרול רפאים 11:34, 10 בנובמבר 2006 (IST)

אני אבדוק את העניין. אני בדרך-כלל קורא "הארץ" בסופי שבוע. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 11:59, 10 בנובמבר 2006 (IST)

[עריכה] הורדוס והחברים

שלום דרור, בעקבות הדיונים על הורדוס והחברים נכתב הערך בבא בן בוטא. שבוע טוב, ינבושד.

בוקר טוב, ראה נא שאלתי בשיחה:הורדוס#שמאי הזקן. בברכה, ינבושד.

[עריכה] מוחמד

הועבר לשיחה:מסגד אל-אקצה#אל-אקצה או אל-אקצא

[עריכה] האזאפה וייצוגה בעברית

היי דרור,
הצץ נא בערך לשקאר א-טויבה. אני לא "מת" על הצורה "א-טויבה", כי הרי לא מדובר כאן על ה"אל" בערבית, אלא על לשקאר-א טויבה, ועל סימון האזאפה, הסמיכות, בשפות כמו פרסית, אורדו וכו'. מה דעתך על אותה אל"ף ועל החיבור שלה למילה שאחריה או לפניה? במקרה של מוג'אהדין ח'לק פשוט השמטתי את ה-א' בוויקי, כי בעברית נהוגה גם הצורה הזאת. נדמה לי שקודם זה הופיע כ- מוג'אהדין א-ח'אלק. בכתיב הלטיני אין בעיה, בדרך כלל מתעתקים כ-i או כ-e, לדוגמה, Mujahedin-e Khalq. אלדד • שיחה 10:18, 18 בנובמבר 2006 (IST)

כמי שלמד קצת פרסית, אני מסכים עם אלדד שליט"א. האזאפה הרי שייך למילה הראשונה ולא לשנייה. Harel - שיחה 10:23, 18 בנובמבר 2006 (IST)

חן חן, הראל. דא עקא, בעברית לא מקובלת כל כך צורה זאת, ואם כן, אז בצורת י'. למשל, אני זוכר שנהגו לכתוב מזאר-י שריף (אולי עדיין נוהגים כך). במקרה של לשקאר א-טויבה, עם זאת, לא ידוע לי על צורת כתיב דומה בעברית, למשל: לשקאר-י טויבה או לשקאר-א טויבה. האופטימום, נראה לי, היה להשמיט את האזאפה, ואז מתקבל: לשקאר טויבה. מה דעתכם? או שפשוט נשַמר את הצורה הרווחת בעברית, ונשאיר את הערך בצורתו הנוכחית, הגם שזה נראה כמו היידוע בערבית. אלדד • שיחה 10:32, 18 בנובמבר 2006 (IST)

גם לדעתי עדיף להשמיט את האיזאפה כליל. בכל מקרה הצורה "א-טויבה" באמת לא מתאימה. אם בכל זאת מסמנים את האיזפה ביו"ד, נראה לי שעדיף להימנע ממקף. לסיכום הטוב ביותר לדעתי הוא לכתוב "לשקאר טויבה" או "לשקארי טויבה". ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 10:50, 18 בנובמבר 2006 (IST)

תודה. אני דווקא נגד "הלחמה" של האזאפה (דרך אגב, לא איזפה, אלא אזאפה, ezafé; מדובר, כמובן, בצורה הפרסית, ולא במילה הערבית "אצ'אפה") - אם כבר, יש צורך במקף, כי היא איננה חלק מן המילה, והיא עלולה להטעות את הקורא ולהביא להגייה שגויה. אז אאמץ את הצורה "לשקאר טויבה", כפי שגם אתה מציע. אני עוד לא מבצע את השינוי, כי אני רוצה לבדוק עוד קצת מה מצב העניינים בתחום זה. אלדד • שיחה 11:00, 18 בנובמבר 2006 (IST)

הקולגה שלי ממוצא פרסי דווקא אומרת "איזאפה" (במלרע כמובן) אבל ייתכן שהמבטא שלה התקלקל כיוון שהיא נולדה בארץ. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 11:02, 18 בנובמבר 2006 (IST)

אכן, נראה לי שמבטאה התקלקל :) בפרסית מה שבערבית מנוקד בכסרה (ללא אם קריאה יאא') נהגה e. לכן גם Zelzal ולא Zilzal. אלדד • שיחה 11:04, 18 בנובמבר 2006 (IST)

דרך אגב, אני מניח שהיא יודעת גם ערבית, אז מן הסתם זה מוסיף לבלבול ואולי מטה את ההגייה שלה (בהשפעת ה-אצ'אפה). אלדד • שיחה 11:06, 18 בנובמבר 2006 (IST)

היא למדה ערבית בצורה שטחית. המבטא שלה הוא ישראלי למהדרין. היא מבינה ומדברת פרסית ברמת שפת אם, אבל כשהיא מדברת המבטא הישראלי ניכר מאוד. הערתי לה פעם שהיא אינה מבחינה בין ר' קדמית ל-ר' אחורית (הבחנה שהיא קריטית גם בפרסית) והיא אכן הודתה שבעניין הזה היא ישראלית לגמרי. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 14:54, 18 בנובמבר 2006 (IST)

[עריכה] חלקי הדיבר

טיפלתי קצת בערך אבל נראה לי שאתה תוכל להפוך אותו להרבה יותר מקצועי. תודה, נתנאל 13:00, 20 בנובמבר 2006 (IST)

[עריכה] תעתיק

היי,
מדריך התעתיק מרוסית עדיין לא גמור, אף על פי שהתחלנו לעבוד עליו כבר בשנה שעברה. אני חושב שצריך לסיים עם זה. המצב הנוכחי שבו אין דף הוראות מסודר לתעתיק אחיד מקשה על התנהלות תקינה. גילגמש • שיחה 10:27, 22 בנובמבר 2006 (IST)

אני אנסה לעבור על זה בהקדם האפשרי. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 22:23, 22 בנובמבר 2006 (IST)

[עריכה] הרצאה שלך במפגש

אתה רשום להרצאה במפגש - אני רשמתי אותך. אני לא זוכר אם אישרת והבעת את הסכמתך. אנא חווה דעה. Harel - שיחה 21:55, 22 בנובמבר 2006 (IST)

תזכיר לי על מה התנדבתי להרצות. היו לי כל כך הרבה שטויות על הראש בחודש האחרון, עד שאני בקושי זוכר איך קוראים לי. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 21:57, 22 בנובמבר 2006 (IST)

על רשמיך מבוסטון, כיווני ויקימדיה וכאלה. Harel - שיחה 21:58, 22 בנובמבר 2006 (IST)

אוקי. אין בעיה. אם יש קהל להרצאה כזאת אני אתייצב באומץ מולו. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 22:03, 22 בנובמבר 2006 (IST)

אני בא! :) דניאל צבי 22:49, 22 בנובמבר 2006 (IST)

גם אני, גם אני! :) אלדד • שיחה 22:54, 22 בנובמבר 2006 (IST)

איזה כבוד! :-) ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 23:21, 22 בנובמבר 2006 (IST)